הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

האפשרות לחזור ולהשלים את השירות הצבאי הינה אפשרות קיימת, בעלת תהליך מסודר הכולל הערכה מחודשת של מצבו הנפשי של המשוחרר. איני יודעת באיזו אבחנה שוחרר מהצבא (לא בשל ההתרשמות מהפרעת אישיות אני מניחה אלא אבחנה פסיכיאטרית אשר קובעת שחרור בפרופיל נפשי 21) אולם באפשרותכם לפנות למדור בריאות הנפש בתל השומר ולבקש לערער על הפרופיל הקיים. במכתבכם עליכם להמציא חוות דעת של פסיכיאטר אזרחי אשר מתרשם ממצבו הנפשי התקין של בנכם ומפרוגנוזה חיובית לשירות. ככל הנראה תתבקשו גם להראות יכולת לתפקוד חיובי במסגרות בהן נמצא היום (עבודה למשל). לאחר זאת ייבדק שוב על ידי גורם צבאי שיחליט האם להחזירו לשירות.


לא ברור לי משאלתך- האם אכן שוחרר מהצבא? מה היהת גישתו בוועדה לעניין שחרורו? במידה ואכן שוחרר סופית הערעור צריך להתבצע כפי שהודרכתם לעשות, בעוד 3 חודשים.רצוי להשיג חוות דעת של פסיכיאטר אזרחי שיתמוך בבריאותו הנפשית ויכולתו לשרת בצבא.


בחיל המודיעין ישנו מגוון של תפקידים ומאפייני שירות. לכל תפקיד יש הגדרות ומאפיינים המתאימים לו והמידע המפורט הינו סודי וחסוי. ככלל, העיקרון העומד מאחורי קביעת פרופיל נפשי הינו מצבו הנפשי של החייל, תפקודו, עוצמת המצוקה ופרוגנוזה לשירות תקין, ולא עצם נטילת תרופה. לגבי ערעור- במידה ויש שינוי במצבו הנפשי של בנך (שאני מבינה כי טרם התגייס) ישנה אפשרות לבקש להיבדק שוב ע"י גורם בריאות נפש צבאי, ואולם לשם ערעור תתבקשו להמציא חוות דעת עדכנית מגורם מטפל אשר מתארת שיפור במצב הנפשי, זאת לצד המלצה תפקודית (למשל יציבות תעסוקתית או המלצה דומה).


שלום לך, האם הבנתי נכון שבנך משתחרר חודשיים לפני סיום השירות? האם משוחרר בפרופיל נפשי 21? בכל אופן הוא אמור לקבל חלק ניכר מן הזכויות כחייל משוחרר. תקבלו על כך אינפורמציה אישית בהליך השחרור


הי, מתיאורך עולה חוויה של הצפה רגשית ובלבול, קושי למקד את תחושותייך ונראה כי התחושות זרות לך.. זה הגיוני בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שאת בצבא, עם כל מה שאת מתמודדת מולו בתקופה זו. אין לי ספק כי את יכולה להיתרם מאד משיחות עם איש מקצוע שיעזרו לך להבין את שעובר עלייך, לעשות סדר ולחשוב על דרכי פעולה ופתרון. מדברייך ניכר גם חוסר האמון שאת רוכשת לקב"נים. איני חושבת שאוכל לשכנעך אחרת, וייתכן שבחלק מן המקרים הקב"נים למודי ניסיון מר ואינם ממהרים מן הצד שלהם לתת אמון. עדיין, זהו תפקידו של הקב"ן כאיש מקצוע מוסמך לייצר קשר ולבסס אמון הדדי בכל פעם מחדש, עם כל חייל וחייל שפונה. מנסיוני האישי כקב"נית זה בהחלט אפשרי להכיר במצוקה של חייל ולסייע לו להשתחרר מהצבא אם ההתרשמות היא שזה מה שנכון לו. המטופל הוא שעומד בראש מעייניו של הקב"ן. הייתי מציעה לך לנסות את הכיוון הזה ואם את מתנגדת ייתכן שרצוי כי תפני לאיש מקצוע מחוץ לצבא אשר ינחה אותך הן לגבי הטיפול הנכון עבורך וכן לגבי הקשר מול הצבא וסוגיית המשך השירות.


אני מציעה לפנות שוב לגורם הבודק ולברר אפשרות לבדיקה חוזרת. בשלב הבא ניתן להסביר זאת בוועדה הרפואית שקובעת את הפרופיל הנפשי על סמך המלצת הפסיכיאטר. ולבסוף, ניתן לנסות ולערער לאחר השחרור בפועל


הי. את מעלה שאלה חשובה שאין לה תשובה חד משמעית. אני מאד מסכימה עימך כי חוסר שינה או קשיים בשינה הינם בעלי השפעה ניכרת על מצב הרוח התפקוד ובכלל. לגבי הדילמה שלך אם להישאר או לעזוב, אני סבורה שדרוש לך בירור אישי מעמיק כדי להבין מה מקור המצוקה ומתוך כך מהן המענה הנכון לך. הצעתי לך הינה לפנות לקצין בריאות נפש ביחידתך ולבקש לעשות איתך את הבירור הנדרש. בהצלחה


איני מבינה משאלתך באיזה שלב של התהליך הינכם נמצאים. אם טרם עברתם וועדה רפואית נסו שוב ליצור קשר עם המרפאה לבריאות הנפש בה אתם מטופלים ובקשו להיבדק בשנית. גם בוועדה עצמה ישנה הזדמנות בהחלט לדבר על האמת ולבקש הזדמנות נוספת. האפשרות השלישית הינה לבקש לערער על הפרופיל שניתן וזאת ינחו אותכם כיצד לעשות בוועדה הרפואית.


שלום הורה מודאג. שאלותיך לגיטימיות ומובנות. אומר ראשית כי יש עוד זמן עד לגיוס והרבה דברים עשויים להשתנות וגם להיפתר, ואני מקווה שעם טיפול נכון ועבודה טובה יחול שיפור במצבו הנפשי של בנך. הצבא ככלל מגייס נערים ונערות עם קשיים נפשיים מקשת של סיבות, בין היתר חרדה מהסוגים שמנית. מה שקובע אם המלש"ב יגוייס לצבא הינו האופן בו הקשיים הללו משפיעים על התפקוד, עוצמת המצוקה, חומרת הסימפטומים וכן המוטיבציה של המלש"ב עצמו. הצבא בהחלט לוקח בחשבון את הקשיים הנפשיים בהתאמת השיבוץ ותנאי השירות. קשה כעת להעריך מה יהיה כשבנך יגיע ללשכת הגיוס.. לגבי הטיפול בקופת החולים- מאז הרפורמה בבריאות הנפש שמשמעה העברת האחריות על הטיפול בבריאות הנפש מן המדינה לקופות החולים חל שינוי גם בעניין העברת המידע לצבא. כיום, מאז יולי 2015, רופא הקופה בה בנך מבוטח יצטרך, כחלק מהליך הגיוס, להעביר מידע רפואי אודות הטיפולים שהוא מקבל, לרבות הטיפולים הנפשיים.


אי הגעה לבקו"ם ביום הגיוס פירושה השתמטות. הצבא מאפשר להעריך נפשית את החייל כאשר הוא מתגייס לצבא. במידה ואינו מתגייס אלא משתמט הוא יכול לפגוש קב"ן בבסיס הכליאה. במקרים מאד חריגים מאפשרים למשתמטים להיבדק במרפאת ברה"ן בתה"ש, מדור קליני. במידה ויש חוות דעת פסיכיאטרית ממטפל המכיר את בנך אני מציעה להגיע עימה לבקו"ם ולבקש להיבדק ע"י קב"ן (ייתכן שתופנו למעצר) או לנסות דרך המדור הקליני בתל השומר, בפקס.


אני מבינה מדבריך את הרציונל בגיוס לצבא כיום, כחלק מרצון לריפוי ולתיקון עוול שאתה חש שנעשה בכך שהמערכת הצבאית לא הבינה נכון את קשייך. אני קוראת כי כבר ניסית לפני 6 שנים להתגייס ולא צלח הדבר בידך. להערכתי הסיכויים להתגייס בגיל 32 נמוכים (איני אומרת שזה לא אפשרי כלל אולם זהו לא גיל שהצבא מגייס אליו עוד). ברצוני להציע לך לחלופין לעבוד בטיפול על דרך להשלים עם עצמך ועם הדברים כפי שהם קרו ולהתבונן קדימה. אני משוכנעת כי תוכל למצוא בקלות דרכים משמעותיות לתרום מעצמך למדינה ולהרגיש שווה ובעל ערך.


חרדות הדרך הכי טובה לסיים השתמטות ולמזער את ההסתבכות מול הצבא הינה להגיע לבקו"ם ולא להאריך את התקופה. בהגעה לבקו"ם לבקש להיפגש עם קב"ן בדחיפות (בהנחה שיש סיבה לכך ושהיא נפשית). השתמטות שתתארך עלולה להגיע לכלא הצבאי, שם ישנה מרפאה לבריאות הנפש וניתן גם כן לראות קב"ן אולם זוהי בדרך כלל אינה חוויה פשוטה.