הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

ישנן שתי אפשרויות לקבל טיפול פסיכולוגי במהלך שירות סדיר: אפשרות אחת הינה טיפול על ידי גורם בריאות הנפש בצבא המשוייך ליחידה, שהינו איש מקצוע מתחומי הטיפול הנפשי. זהו טיפול ללא עלות ואשר נתון לסודיות רפואית. האפשרות השנייה הינה טיפול פרטי באזרחות על ידי מטפל פרטי, בתשלום. גם כאן חלה על המטפל סודיות רפואית. החייל עם זאת מצופה לדווח למערכת הצבאית שהינו בטיפול אזרחי ולהחתים את המטפל על טופס.


משאלתך עולה כי החרדה עדיין נוכחת ואף מתגברת נוכח השירות הצבאי. פעמים רבות הגיוס לצבא מעצים חרדה קיימת או מייצר חרדה מתוקף היותו אירוע שונה, חריג, בחייו של המתגייס. לטעמי חשוב שתדוני על כך עם אנשי מקצוע ובצבא ישנם אנשי מקצוע, קב"נים, שזהו תפקידם. באפשרות הקב"ן לקבוע לך תנאי שירות מוקלים, ללוות אותך בשלבי הכניסה וההסתגלות למערכת הצבאית ולדאוג לך לטיפול שיחתי או תרופתי בהתאם לרצונך ולצרכייך.


נתון הקה"ס (=קשיי הסתגלות) אמור לכוון לתנאי שירות מוקלים, אשר יאפשרו למעשה הסתגלות טובה יותר ותפקוד טוב יותר בצבא. הקה"ס שקיבלת מגדיר בעיקר תפקיד שמאפשר יציאתך הביתה עד 4 פעמים בשבוע ולרוב מדובר בבסיסים פתוחים, אם כי לא בהכרח. כמו כן אין לתת לך תפקיד של לוחם או תומך לחימה . חוות הדעת של הקב"ן הכוללת התרשמות ממצב נפשי וכו' אינה מועברת למפקדים או לגורמי שלישות אלא רק ההמלצה על הקה"ס.


לא הבנתי משאלתך מי קיבלה הפנייה להערכה פסיכיאטרית? הבת או האם? אני מניחה שכוונתך אל הבת. ובכן, לצבא אין קשר של מידע עם גורמי טיפול אלא שהמיועד לשירות ביטחון אמור להעביר מידע אודותיו, אודות בריאותו, לרבות רקע נפשי. בנוסף, רופא קופת חולים אמור לכתוב חוות דעת רפואית לצבא ובכלל זה האם יש רישום על טיפול נפשי של המבוטח. לגבי ההשפעה של הערכה פסיכיאטרית מגיל 13- זה מאד תלוי במצב הנפשי ובאבחנה. אם מדובר למשל במחלה נפשית משמעותית אזי ייתכן שלדבר תהיה השפעה אל מול מצב חרדתי חולף, אז סיכוי סביר להשפעה נמוכה יותר על הגיוס. חשוב יהיה להבין ולברר מה התרחש בשנים טרום הגיוס מבחינת המצב הנפשי.


ממה שכתבת נראה שאכן אתה סובל מחרדה. חשוב להסביר כי החרדה המרכזית בדרך כלל הינה מהחרדה- אנחנו מפחדים שאם נדבר על זה או נתקרב לאזורים המעוררים בנו חרדה- נהיה בחרדה. מדובר במעגל שיש לפרוץ אותו והדרך הטובה לעשות כן היא להיות בטיפול. ניתן להפחית חרדה, להעלים אותה ולהתמודד עימה. קב"ן בצבא הינו גורם טיפולי אשר מוסמך ומוכשר לסייע במצבים של חרדה ולכן הפנייה אליו היא דבר נכון לעשות תחת הבהרה שאינך מעוניין לוותר על התפקיד אלא להתמודד עם הקושי


הניסיון שלך כהורה לגדל ולהעצים את בתך חשוב מאין כמוהו. בכך שאת מעבירה לה מסר שאת לא מוותרת עליה ועל היכולות שלה את מעודדת אותה לבחון האם נכון לה לוותר על עצמה. אני מאמינה שתהליך כזה עתיד להשתלם ביום מן הימים. יחד עם זאת ככהל הנראה היא עצמה מסתובבת עם תחושה אחרת, של מסוגלות נמוכה, של ערך עצמי פגיע, ולכן קשה לה לקחת את המסר המדרבן שלך ולהעמד בנחישות מול המציאות. על פניו הליך ההערכה שהיא עוברת מול הצבא כעת הוא בנוכחותה שלה ובידיה. היא בגירה ואין צורך להזמין הורים, אלא אם כן החייל מבקש או שקצין בריאות הנפש מוצא לנכון לקיים שיחה והערכה גם מול ההורים. אני סבורה כמוך שעמדתכם מאד חשובה. יחד עם זאת היא ככל הנראה לא זו שתקבע. אני מציעה לבחון איתה אפשרות לתהליך מעמיק יותר, תהליך של בירור וטיפול, שיאפשר לה להתבונן על החלקים החוששים הנמנעים שבתוכה, כמו גם למצוא בעצמה מקורות של כוח.


נושא העריקות הוא עניין משפטי על כן אין אפשרות ישירה לבטל דיון בעבירה והדבר נעשה בבית הכלא הצבאי או בבית הדין הצבאי. ניתן במקרים חריגים לבקש להיבדק במדור הקליני בתל השומר תחת הגדרה של מצב נפשי חריג שלא מאפשר את ההמצאות בכלא הצבאי. ניתן לפנות טרם ההסגרה לגורם טיפולי אזרחי כדי לבקש הערכת מצב נפשי וטיפול. גורמי בריאות הנפש בכלא יקבלו את חוות הדעת ויזמנו לבדיקה. בדרך כלל גם עורך הדין הסנגור מבקש בדיקת קבן דחופה כאשר יש התרשמות ממצב נפשי בעייתי.


הכדור שהבן לוקח אינו מגדיר את ההתייחסות של הצבא לשאלת גיוסו. האבחנה היא שקובעת, מידת חומרתה של הבעיה הנפשית, קיומם של אשפוזים פסיכיאטריים ומשקל רב מושם על מידת ההשפעה של הבעיה על התפקוד היומיומי.


שלום רב, פורום זה עוסק בנושאים הקשורים לטיפול ולבריאות הנפש. שאלתך נוגעת בעניינים שלישותיים של איתור מידע על כן לצערי אין בידי תשובה בנוגע לכך.


אני מבינה שאתה רוצה לעשות כל מה שאתה יכול כדי לא לוותר על הגיוס לצבא. ישנם מספר מסלולים ואפשרויות וההחלטה תיעשה במשותף על ידי המערכת הצבאית ואיתך. זה נכון שהצבא יחליט לבסוף אם הוא מגייס אותך או לא אך ניתן לבטא את רצונך ובתוך זה גם להיות מסוגל לראות את העבר שלך כחלק ממך וכמשהו שיש לו השפעה ומשמעות. ישנה אפשרות גם לדחות שירות על מנת להשתפר מבחינה נפשית- זאת על ידי פרופיל 24 זמני. אפשר לשקול התנדבות לבעלי רקע נפשי. נסה להגיע פתוח לשיחה עם גורם בריאות הנפש ולשקול את האפשרויות בפתיחות.


חשוב לך לתרום מעצמך ולהתמודד עם הקשיים הנפשיים. זה בהחלט מוערך ומנסיוני זהו רכיב משמעותי להצלחה בחיים- לשאוף גבוה אבל גם להתייחס לקושי ולא להזניח. מסלול החג"מ אכן קשור לנתוני איכות ולא למצב הנפשי. זה קשור למיונים ולמבחנים שעברת יחד עם נתונים שונים שהצבא משקלל. איני בטוחה שזה יהיה נכון כי לאחר שהעברת את המידע ואיפשרת לצבא להיערך לקשיים שעלולים לעלות - כעת תסתירי או תכחישי. חשוב שאמינותך לא תיפגע. אני מציעה להיות ברורה מול הצבא במוטיבציה שלך, ברצון שלך לתרום ולהשפיע, לכך יש הרבה השלכה ומשמעות פעמים רבות, כמו גם לקחת את התפקיד שנותנים לך ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר.


על מנת להתגייס צבא לאחר התקף פסיכוטי דרוש זמן על מנת לראות שיש חזרה לתפקוד תקין. ניתן לשקול לחלופין להתנדב לצבא או לבחור במסלול לשירות לאומי לבעלי פרופיל נפשי. ישנם מסלולי שירות משמעותיים הן למתגייסים עם פרופיל נפשי והן למתנדבים.