הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

ממה שכתבת נראה שאכן אתה סובל מחרדה. חשוב להסביר כי החרדה המרכזית בדרך כלל הינה מהחרדה- אנחנו מפחדים שאם נדבר על זה או נתקרב לאזורים המעוררים בנו חרדה- נהיה בחרדה. מדובר במעגל שיש לפרוץ אותו והדרך הטובה לעשות כן היא להיות בטיפול. ניתן להפחית חרדה, להעלים אותה ולהתמודד עימה. קב"ן בצבא הינו גורם טיפולי אשר מוסמך ומוכשר לסייע במצבים של חרדה ולכן הפנייה אליו היא דבר נכון לעשות תחת הבהרה שאינך מעוניין לוותר על התפקיד אלא להתמודד עם הקושי


הניסיון שלך כהורה לגדל ולהעצים את בתך חשוב מאין כמוהו. בכך שאת מעבירה לה מסר שאת לא מוותרת עליה ועל היכולות שלה את מעודדת אותה לבחון האם נכון לה לוותר על עצמה. אני מאמינה שתהליך כזה עתיד להשתלם ביום מן הימים. יחד עם זאת ככהל הנראה היא עצמה מסתובבת עם תחושה אחרת, של מסוגלות נמוכה, של ערך עצמי פגיע, ולכן קשה לה לקחת את המסר המדרבן שלך ולהעמד בנחישות מול המציאות. על פניו הליך ההערכה שהיא עוברת מול הצבא כעת הוא בנוכחותה שלה ובידיה. היא בגירה ואין צורך להזמין הורים, אלא אם כן החייל מבקש או שקצין בריאות הנפש מוצא לנכון לקיים שיחה והערכה גם מול ההורים. אני סבורה כמוך שעמדתכם מאד חשובה. יחד עם זאת היא ככל הנראה לא זו שתקבע. אני מציעה לבחון איתה אפשרות לתהליך מעמיק יותר, תהליך של בירור וטיפול, שיאפשר לה להתבונן על החלקים החוששים הנמנעים שבתוכה, כמו גם למצוא בעצמה מקורות של כוח.


נושא העריקות הוא עניין משפטי על כן אין אפשרות ישירה לבטל דיון בעבירה והדבר נעשה בבית הכלא הצבאי או בבית הדין הצבאי. ניתן במקרים חריגים לבקש להיבדק במדור הקליני בתל השומר תחת הגדרה של מצב נפשי חריג שלא מאפשר את ההמצאות בכלא הצבאי. ניתן לפנות טרם ההסגרה לגורם טיפולי אזרחי כדי לבקש הערכת מצב נפשי וטיפול. גורמי בריאות הנפש בכלא יקבלו את חוות הדעת ויזמנו לבדיקה. בדרך כלל גם עורך הדין הסנגור מבקש בדיקת קבן דחופה כאשר יש התרשמות ממצב נפשי בעייתי.


הכדור שהבן לוקח אינו מגדיר את ההתייחסות של הצבא לשאלת גיוסו. האבחנה היא שקובעת, מידת חומרתה של הבעיה הנפשית, קיומם של אשפוזים פסיכיאטריים ומשקל רב מושם על מידת ההשפעה של הבעיה על התפקוד היומיומי.


שלום רב, פורום זה עוסק בנושאים הקשורים לטיפול ולבריאות הנפש. שאלתך נוגעת בעניינים שלישותיים של איתור מידע על כן לצערי אין בידי תשובה בנוגע לכך.


אני מבינה שאתה רוצה לעשות כל מה שאתה יכול כדי לא לוותר על הגיוס לצבא. ישנם מספר מסלולים ואפשרויות וההחלטה תיעשה במשותף על ידי המערכת הצבאית ואיתך. זה נכון שהצבא יחליט לבסוף אם הוא מגייס אותך או לא אך ניתן לבטא את רצונך ובתוך זה גם להיות מסוגל לראות את העבר שלך כחלק ממך וכמשהו שיש לו השפעה ומשמעות. ישנה אפשרות גם לדחות שירות על מנת להשתפר מבחינה נפשית- זאת על ידי פרופיל 24 זמני. אפשר לשקול התנדבות לבעלי רקע נפשי. נסה להגיע פתוח לשיחה עם גורם בריאות הנפש ולשקול את האפשרויות בפתיחות.


חשוב לך לתרום מעצמך ולהתמודד עם הקשיים הנפשיים. זה בהחלט מוערך ומנסיוני זהו רכיב משמעותי להצלחה בחיים- לשאוף גבוה אבל גם להתייחס לקושי ולא להזניח. מסלול החג"מ אכן קשור לנתוני איכות ולא למצב הנפשי. זה קשור למיונים ולמבחנים שעברת יחד עם נתונים שונים שהצבא משקלל. איני בטוחה שזה יהיה נכון כי לאחר שהעברת את המידע ואיפשרת לצבא להיערך לקשיים שעלולים לעלות - כעת תסתירי או תכחישי. חשוב שאמינותך לא תיפגע. אני מציעה להיות ברורה מול הצבא במוטיבציה שלך, ברצון שלך לתרום ולהשפיע, לכך יש הרבה השלכה ומשמעות פעמים רבות, כמו גם לקחת את התפקיד שנותנים לך ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר.


על מנת להתגייס צבא לאחר התקף פסיכוטי דרוש זמן על מנת לראות שיש חזרה לתפקוד תקין. ניתן לשקול לחלופין להתנדב לצבא או לבחור במסלול לשירות לאומי לבעלי פרופיל נפשי. ישנם מסלולי שירות משמעותיים הן למתגייסים עם פרופיל נפשי והן למתנדבים.


אני סבורה כי החזרה לשירות אינה הכוונה המרכזית של המלצת הועדה אלא השחרור בפרופיל נפשי 21.


הדילמה שאת מעלה מובנת וטבעית- כמה לדווח ועל מה? איך למצוא את האיזון בין הכרה בקשיים לבין שמירה על האפשרויות פתוחות בפני הילד. המערכת הצבאית מבחינתה זקוקה למידע המקיף על מנת שתוכל לסייע בהתאמה מירבית לתפקיד. פעמים רבות מספור הדבר גם משרת את המתגייס משום שהצבא מזהה את הקשיים ויכול להתחשב בהם, להקל היכן שצריך. אני מבינה שהמטפלת דורשת מבחינתה לדווח לצבא וצריך להבין מדוע? האם יש רמה של מסוכנות שהיא רואה? מהי הפגיעה בתפקוד ע"י החרדה ברמה החברתית? והשאלה החשובה מכל- מה בנך רוצה? האם הוא מעוניין לקבל הכרה בקשייו על מנת שייקל עליו להתחיל את השירות?כפי שאת קוראת אין לי תשובה ברורה משום שכל מקרה הינו לגופו. אני חושבת שעליכם לדון בכך במשפחה ועם המטפלת. במידה ואתם פונים לצבא ללשכת הגיוס בבקשה להערכת מצב נפשי- רצוי לצרף חוות דעת מטפלת.


שינויים נוספים בפרופיל מצריכים כעת הערכת מצב נפשי נוספת. חוות דעת אזרחית יכולה לסייע אולם לא מן הנמנע שידרשו ממנו להתגייס לתפקיד הנוכחי ובהמשך להציג את מצבו הנפשי עם בקשה להערכה חוזרת. ייתכן ובשלב זה יהיה עליו להתגייס ולהתחיל את השירות כפי שנקבע לו. אתם יכולים לנסות שוב לשלוח פקס ללשכ"ג שלכם עם חוות הדעת האזרחית ולבקש ערעור על פרופיל נפשי קיים.


משאלתך עולה כי אושפזת בעבר (לא ברור לי היכן ועל איזה רקע.. אני רק מניחה שזה משהו בתחום הנפשי אבל האפשרויות רבות ביותר) . לאור העבר ישנו צורך של הצבא לברר ולבדוק, להעריך את ההווה שלך- אבל עם בירור של העבר. יש מקום למוטיבציה שלך ולתפקוד שלך בהווה. יש גם אפשרויות לנוע בתוך השירות- להעלות פרופיל למשל. אם יש בידיך חוות דעת מקצועיות שתומכות בכוחות וביכולות שלך כיום- אמליץ לך להביא אותן לבדיקה הפסיכיאטרית.