על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

דכאון והפרעה דו-קוטבית נחשבות שתיהן להפרעות במצב הרוח. חומרת ההפרעה יכולה להשתנות בין אנשים וכן בין תקופות בחיים. חשוב להבין מדוע המטפלים של בנך חושבים שאינו יכול לשאת נשק? אם ישנה מסוכנות לאובדנות? האם במהלך הדכאון ישנן מחשבות אובדניות וכיו"ב? . אין אפשרות להיות מוסמך לחייל בצבא במהלך הטירונות ללא נשיאת נשק, גם אם לאחר מכן החייל לא יצטרך לשאת נשק. אני מציעה להבין לעומק מהמטפלים את המלצתם ובכל מקרה מי שיחליט בסופו של דבר על התאמתו לשירות צבאי הם גורמי בריאות הנפש של הצבא.



לפי התהליך המתואר ניכר כי הבן מקבל מענה של גורמי ברה"ן בצבא ויש הצלחה בכך שהתגייס , עבר קורס והשתבץ בתפקיד עם תנאי שירות מוקלים. איני יודעת אם הקב"נית תמצא לנכון להקל עוד על תנאי השירות שלו. במידה ולא, אני מציעה לבחון כיצד ניתן לעזור לו להכיל בעצמו את קשייו, להתמודד עם השביזות שלו,לקבל כלים להיערך לשבת וכו'. ניתן להיעזר באנשי מקצוע לשם כך. סביר להניח שבמהלך חייו ייתקל בעוד מצבים שלא יתאמו לצרכיו וזוהי הזדמנות לא רעה לתרגל זאת.




אפשר בהחלט להבין את הלחץ שלך. עשית מעשה קיצוני והתכוונת להשתמש בו כדי להשיג משהו שחשוב לך לקבל. אני מציעה לך לבוא עם האמת שלך, עם הלחץ שלך, עם הסיבות האמיתיות שבגללן אתה מבקש לעבור ליומיות. כשאתה משתמש באיומי אובדנות המערכת הצבאית צריכה להתעסק עם הערכת המסוכנות שלך ואז היא אינה פנויה לטפל בבקשה האמיתית שלך.



אני מבינה שעברת ועוברת הרבה תלאות גופניות לאחרונה. פורום זה דן אך ורק בנושאים הקשורים לבריאות הנפש ולכן אין לי דרך לייעץ לך.


ישנם חיילים קרביים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות. זה תלוי מהי האבחנה, מהי רמת המצוקה ומידת הפגיעה בתפקוד-אלו יקבעו את ההתאמה לקרבי.


אירוע כזה או אחר אינו קובע לכשעצמו את הנתונים הנפשיים של החייל (פרופיל או קה"ס. נושא הקב"א והדפ"ר לא שייכים לבריאות הנפש). מה שקובע את ההתייחסות לחייל הינו מצבו הנפשי, הפגיעה בתפקוד, חומרת הסימפטומים וכיו"ב


הפרופיל או כל נתון אחר, הניתן לחייל על רקע נפשי, קשור במצבו הנפשי של החייל ולא במצב של איש משפחה. כאשר מדובר במצב משפחתי מורכב יש אפשרות לפנות למש"קית הת"ש.


מקצועות הלימוד שתיארת אינם דורשים באופן מוצהר אישור על שירות צבאי, ורוב הסיכויים שתוכלי ללמוד אותם. לגבי מקומות עבודה והשתלבות בהם- זה כבר נתון להחלטת המקום המראיין ואיני יכולה להבטיח לך שלא תישאלי לגבי השירות. יחד עם זאת, היום ישנם גם מסלולי התנדבות וכו'. שאלה נוספת שיש לי אלייך קשורה באפשרות לבדוק מעבר לתפקיד פחות מלחיץ. כדאי לשקול קשר בין המטפלת האזרחית שלך וקב"ן היחידה, פעמים רבות קשר כזה יכול להיטיב עם החייל ולאפשר לו התמודדות קלה יותר במערכת.