הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

שאלתך נוגעת לרפואת עור ועניין זימונים לגיוס ולפיכך היא איננה שייכת לסוגיות בבריאות הנפש.


שמחה לקרוא משאלתך שאתה מטופל ולוקל אחריות על הקשיים ועל פתרון הבעיות. ההתנדבות לצבא יכולה להיות משמעותית עבורך, יש מגוון של אפשרויות ותחת ליווי מקצועי של הצבא. איני יודעת להעריך בוודאות אם תתקבל אך ייתכן ושווה לנסות.


משתנים סוציואקונומיים יכולים להשפיע על הדפ"ר, על נתוני איכות, לא על פרופיל נפשי.


הגורם אשר מוסמך לפסול מיועד לשירות ביטחון משירות קרבי על רקע נפשי הינו קצין בריאות הנפש בלבד ולא גורם אזרחי. ניתן להציג חוות דעת אזרחית בבדיקה של הקב"ן בלשכת הגיוס.


ההשפעה של מצב נפשי על נושא הגיוס נקבעת על פי סוג הבעיה, חומרת הפגיעה בתפקוד , מוטיבציה וכד'. ישנן כל מיני משמעויות שיכולות להיות על הגיוס שעיקרן להבין את הצרכים והקשיים ולהתאים ככל הניתן את תנאי הגיוס.


אי אפשר להכנס לקבע עם קה"ס יש לפנות לגורם בריאות הנפש הרלוונטי ולבדוק אפשרות או להורדה או להחרגה לקבע עם קה"ס.


בדרך כלל אחרי התקף פסיכוטי יחיד לא מקבלים אבחנה של סכיזופרניה. בהנחה שכן מדובר במחלה זו צריך 5 שנים של רמיסיה שזה החלמה ללא התקפים כדי שיאפשרו הערכה לגיוס. בכל מקרה אפשר להתנדב .


הדאגה שלך מובנת לגמרי לאור התיאור שלך את המצוקה של הבת ההולכת ומתעצמת. לא ציינת בדבריך מה התרחש בפגישות עם הקב"ן עד כה, מהן מטרתן והיכן כעת עומד נושא השירות בראי בריאות הנפש? מכל מקום, הערוץ של בריאות הנפש נראה הערוץ המתאים לטיפול בבעיה, לרבות הבקשה לשינוי תנאי השירות. כאשר התחושה היא שהמענה הניתן אינו מספק אינו עומד בקריטריונים לטיפול סביר של המפקדים/ברה"ן יש לכם האפשרות לפנות לנציב קבילות חיילים.


ישנן שתי אפשרויות לקבל טיפול פסיכולוגי במהלך שירות סדיר: אפשרות אחת הינה טיפול על ידי גורם בריאות הנפש בצבא המשוייך ליחידה, שהינו איש מקצוע מתחומי הטיפול הנפשי. זהו טיפול ללא עלות ואשר נתון לסודיות רפואית. האפשרות השנייה הינה טיפול פרטי באזרחות על ידי מטפל פרטי, בתשלום. גם כאן חלה על המטפל סודיות רפואית. החייל עם זאת מצופה לדווח למערכת הצבאית שהינו בטיפול אזרחי ולהחתים את המטפל על טופס.


משאלתך עולה כי החרדה עדיין נוכחת ואף מתגברת נוכח השירות הצבאי. פעמים רבות הגיוס לצבא מעצים חרדה קיימת או מייצר חרדה מתוקף היותו אירוע שונה, חריג, בחייו של המתגייס. לטעמי חשוב שתדוני על כך עם אנשי מקצוע ובצבא ישנם אנשי מקצוע, קב"נים, שזהו תפקידם. באפשרות הקב"ן לקבוע לך תנאי שירות מוקלים, ללוות אותך בשלבי הכניסה וההסתגלות למערכת הצבאית ולדאוג לך לטיפול שיחתי או תרופתי בהתאם לרצונך ולצרכייך.


נתון הקה"ס (=קשיי הסתגלות) אמור לכוון לתנאי שירות מוקלים, אשר יאפשרו למעשה הסתגלות טובה יותר ותפקוד טוב יותר בצבא. הקה"ס שקיבלת מגדיר בעיקר תפקיד שמאפשר יציאתך הביתה עד 4 פעמים בשבוע ולרוב מדובר בבסיסים פתוחים, אם כי לא בהכרח. כמו כן אין לתת לך תפקיד של לוחם או תומך לחימה . חוות הדעת של הקב"ן הכוללת התרשמות ממצב נפשי וכו' אינה מועברת למפקדים או לגורמי שלישות אלא רק ההמלצה על הקה"ס.


לא הבנתי משאלתך מי קיבלה הפנייה להערכה פסיכיאטרית? הבת או האם? אני מניחה שכוונתך אל הבת. ובכן, לצבא אין קשר של מידע עם גורמי טיפול אלא שהמיועד לשירות ביטחון אמור להעביר מידע אודותיו, אודות בריאותו, לרבות רקע נפשי. בנוסף, רופא קופת חולים אמור לכתוב חוות דעת רפואית לצבא ובכלל זה האם יש רישום על טיפול נפשי של המבוטח. לגבי ההשפעה של הערכה פסיכיאטרית מגיל 13- זה מאד תלוי במצב הנפשי ובאבחנה. אם מדובר למשל במחלה נפשית משמעותית אזי ייתכן שלדבר תהיה השפעה אל מול מצב חרדתי חולף, אז סיכוי סביר להשפעה נמוכה יותר על הגיוס. חשוב יהיה להבין ולברר מה התרחש בשנים טרום הגיוס מבחינת המצב הנפשי.