על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

הגדרת תנאי הסף לכל קורס ותפקיד בצבא הוא עניין סודי בטחוני ואין אליו גישה או התר פרסום. יתרה מכך, הקה"ס לא תקף במהלך הקורסים ולכן ישנה אפשרות להשתבץ בקורסים רבים עם קה"ס. לגבי העניין עצמו- אני מבינה משאלתך כי אתה שוקל לפנות עבור הבן. חשוב להבין מהי המצוקה, מהו רצונו של הבן והאם יש מקום להפנותו לטיפול בחרדות על מנת שיוכל להתמודד בצורה פשוטה יותר עם נושא הכושר בצבא ובכלל.



הקה"ס שהילד קיבל נובע מהקשיים הפסיכולוגיים המתוארים וסביב זה שהינו בטיפול נפשי. האם אכן הבאתם את הנתונים הללו לתהליך בלשכת הגיוס? אם הכל נאמר אזי אין כרגע מה לעשות אלא לחזק אותו ואתכם, לאפשר לו להתחיל את השירות. תוך כדי הליווי בגיוסו יש לבחון בהמשך האם הוא מסתגל כשורה או שיש צורך לפנות שוב לגורמי בריאות הנפש לצורך הערכה מחודשת.


אין ספק שאקט של בליעת כדורים הוא מעשה המביע מצוקה. חשוב מאד שתפעלי לקדם פגישה עם קב"ן שיבחן את המלצות הרופא מהמיון ויעריך את מצבך והתאמתך לשירות. הקב"ן הינו הגורם הצבאי המוסמך לקבל החלטות בנוגע לשירותך הצבאי.



הקה"ס (קשיי הסתגלות) הינו נתון הניתן לחיילים על מנת להקל עליהם את תהליך ההסתגלות למערכת. נכון הוא שלא ניתן להיכנס לקורס קצינים, אך רוב הקורסים בצבא, שלא כמו במקרה של פרופיל, פתוחים לבעלי קה"ס. את הנתון ניתן להוריד ואף לבטל בתהליך שרובו ככולו נעשה מול גורמי ברה"ן בצבא ולא באזרחות- חוות דעת של קב"ן, של מפקד התומך בשירות תקין וביצוע של משימת אבטחה.


השאלה היא בעקבות מה ניתן הטיפול בגהה, מהו הרקע לבעיה וחומרתה כיום. עד כמה יש פגיעה בתפקוד בשנים האחרונות לפני הגיוס לצבא. משתנים אלו קובעים את ההתאמה לפרופיל.


אכן את מעלה סוגיה מאד מורכבת סביב קושי אמיתי. כפי הידוע לי נושא זה של ויסות חושי חונה בנוירולוגיה ולא בפסיכיאטריה של הצבא.מציעה לגשת עם אבחון לרופא צבאי במהלך קביעת הפרופיל ולבקש הפנייה לנוירולוג


המצב הנפשי של ההורה לא משפיע על הפרופיל הנפשי של החייל ולא על השיבוץ. לעיתים חיילים יכולים לבקש להתחשב במצב משפחתי כזה או אחר אבל זאת מיוזמה שלהם.


בשאלתך לא ציינת מהו רצונם של בנייך התאומים וכמו כן האם עמדתך ידועה להם? אני מציעה לשוחח בבית על נושא משמעותי שכזה. אם המצוקה שלך רבה ומחריפה אולי כדאי שאת גם תקבלי מענה לחששותייך. במידה ויש חששות דומים מצד הבנים הם יכולים לבקש להיפגש עם קב"ן בלשכת הגיוס.


חייבת לומר לך שלדעתי ממש לא לזרוק לפח. עשית המון מאמצים וגוייסת! האם תוכל לאפשר לעצמך להנות מהמאמץ וממה שכן השגת? אולי אתה באמת צריך להרפות צהנושא, להבין ששמו לך גבול ולהמשיך הלאה...