על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




 X

שלום נורית, למיטב ידיעתי, DTMS עדיין נמצא בגדר של טיפול נסיוני. מדובר בטיפול בשדה מגנטי אשר יעילותו נבחנת לגבי מגוון בעיות. כדאי לשאול על כך את הפסיכיאטר המטפל. לא ציינת אם ניסית לצד הטיפול התרופתי גם טיפול פסיכולוגי- זו אופציה שבהחלט הייתי ממליצה לך לשקול קודם לכן. בהצלחה!


שלום לך, אכן נשמע שזו בעיה שאתה עסוק בה מאוד, לדבריך- עד לכדי פגיעה בתפקוד. בהחלט ניתן להתמודד עם מצבים מסוג זה ולהשיג הקלה ושיפור באיכות החיים. אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג/ית באיזור מגורייך, רצוי שיהיה זה איש מקצוע שעובד גם עם גישה קוגניטיבית התנהגותית. בהצלחה!


שלום מלי, השאלה המרכזית היא המידה בה הבעיה מפריעה לך בחיי היומיום שלך. הרי מכך גם נגזרת המוטיבציה להתאמץ בטיפול. 6 מפגשים זה עדיין תחילת הדרך, ואם עד כה את מרגישה שיפור- בהחלט יש מקום לשער שיהיה שיפור נוסף. כמובן שככל שהטיפול מתקדם גם המשימות נהיות קשות יותר אך גם הרווח שבצידן! שיהיה בהצלחה!


שלום לך, נשמע שבהחלט עוברת עלייך תקופה לא פשוטה. חלק מהתופעות שאת מתארת (פרצי בכי, רגזנות על ההורים) הן אופייניות לגיל ההתבגרות, אך נשמע שאת מתארת יותר מזה. את מפנימה ומפנימה ללא יכולת לשתף אף אחד במה שאת מרגישה, וזה באמת יכול לתת את התחושה שאין מוצא. חבל שתמשיכי להתמודד עם התחושות הקשות הללו לבד. לא פירטת לגבי אימך, אבל אני יכולה לדמיין שעל אף הקשיים שלה היא תרצה לדעת מה עובר עלייך ולסייע. אופציה נוספת היא פניה ליועצת בי'ס. בכל בי'ס אמורה להיות אחת והפניה אליה יכולה להיות חשאית ופרטית. אם יש מורה שאת מתחברת אליה יתכן וגם היא תוכל לסייע. בכל מקרה, אני בהחלט ממליצה לך לפנות ולקבל עזרה ומאחלת לך בהצלחה!


שלום רון, אני רוצה לחזק אותך על כך ששיתפת את אשתך והחלטת לפנות לטיפול. אני ממליצה לך לפנות לטיפול טיפול פסיכולוגי (רגשי) אצל פסיכולוג שמתמחה בנושאים של פגיעה מינית, בו תוכל להתמודד עם חוויות העבר ולעבד את האופן בו הן משפיעות על חייך כיום. בהצלחה!


שלום לירז, ראשית ברצוני להביע את צערי על אובדנך. לאבד הורה זה קשה ועצוב בכל גיל ובכל הנסיבות. עם זאת, את מתארת תחושות קשות עד לכדי פגיעה בתפקוד, שנמשכות כבר זמן רב מאוד. לא פירטת אם קרה משהו נוסף לפני חודשיים, שהביא לירידה נוספת בתחושותייך ובתפקודך. התמודדת בעצמך במשך שנה וכעת אני ממליצה לך לפנות לסיוע מקצועי- לפסיכולוג באזור מגורייך או לשירותי סיוע נפשי לסטודנטים שקיימים בחלק גדול ממוסדות הלימוד. אני מאחלת לך כל טוב!


שלום נירה. אני מצטערת לשמוע שביתך עוברת חוויות כה קשות. השאלה אינה קשורה ממש לתחומים בהם עוסק הפורום שלנו אך בכל זאת אציע שני כיוונים אפשריים. הראשון הוא פניה לרופא לבירור עניינים שקשורים לשינה או עניינים נוירולוגיים וכד'. השני הוא בירור מעמיק האם הילדה עברה טראומה שאינכם מודעים אליה. אני מאחלת לכם כל טוב!


שלום דנה. טיפול תרופתי בהחלט יכול לסייע ולהקל במקרים של חרדה. אני מבינה את ההתלבטות שלך והיא טבעית מאוד. את כותבת שאת נמצאת בטיפול ממושך- אני ממליצה לך להביא את ההתלבטות שלך לטיפול ולדון בה עם המטפל, אשר וודאי מכיר אותך ואת השיקולים לכאן או לכאן. בכל מקרה, חשוב לציין שהתרופות בימינו בטוחות ביותר לשימוש, ואינן ממכרות אם נעשה בהן שימוש נכון תחת מעקב מתאים. בהצלחה!


שלום רב, המרפאות לבריאות הנפש אכן סובלות מתורים ממושכים, אך לרוב ניתן לקבל תור לפסיכיאטר תוך זמן סביר, בעיקר כשמדובר במקרה דחוף. אפשרות נוספת היא פניה לפסיכיאטר דרך קופת החולים שלך. גם במקרה זה, ההמתנה לא אמורה להיות ארוכה. אני מאחלת לך בהצלחה וכל טוב!


שלום יעל, צר לי לשמוע שאת סובלת במשך תקופה כה ממושכת. ציינת שאת מטופלת תרופתית אצל פסיכיאטר- האם נעשו נסיונות תרופתיים שונים? לעיתים צריך לנסות מספר תרופות עד שמגיעים למתאימה ביותר עבורך. כמו כן, גם טיפול בשיחות בהחלט יוכל להועיל לצד הטיפול תרופתי, הן לשם הקלה בצד הרגשי והן לשם עזרה בחזרה לתפקוד. אם כל אלו לא צולחים, יש מקום לשקול פניה למסגרת טיפול אינטנסיבית יותר (כגון אשפוז או אשפוז יום). אני ממליצה לך לדון בכל האפשרויות הללו עם הפסיכיאטר שמטפל בך ומכיר אותך לאורך השנים. שיהיה בהצלחה!


שלום דורון, מחשבות מהסוג שאתה מתאר, שהנן בעלות אופי חזרתי, טורדני ובלתי נשלט, בהחלט יכולות להפריע למהלך התקין של החיים. אני ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לאבחן את הבעיה בצורה מדויקת יותר ולהתחיל בטיפול המתאים. בהצלחה!


שלום סיוון, פוביה היא סוג חרדה. מקובל לדבר על פוביה כעל דאגה מפני גירוי ספציפי או סיטואציה ספציפית. על פניו, ממה שאת מתארת עולה שאת סובלת ממספר פוביות. במקרים רבים, כאשר הפוביות מרובות למעשה קיימת תמונה של רמת חרדה מוגבהת בחלק גדול מהזמן, גם מעבר לטריגרים הספציפיים. איני יודעת אם זה המצב אצלך, אך אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג אשר עובד גם בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית, אשר נחשבת ליעילה מאוד בטיפול בפוביות. בהצלחה וחג שמח!