הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

התמודדות עם אבל

פורום דיכאון

מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.

דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.

שאלה: התמודדות עם אבל - (לירז)

שלום, אבי נפטר לפני שנה ממחלה סופנית לאחר 4 שנים שאני ומשפחתי טיפלנו בו. חשבתי שאני אדע איך להתמודד והכנתי את עצמי נפשית בתקופה שהוא היה חולה אבל טעיתי. אני לא ישנה טוב בדרך כלל ויש לילות שאני לא ישנה בכלל (נמשך בערך שנתיים). אני סטודנטית ולפני כחודשיים התחלתי 'לזלזל' בלימודים, יש ימים שאני פשוט לא טורחת לקום מהמיטה בשביל ללכת למכללה וזה כמובן גורם לי להרגיש אשמה וכעס כלפי עצמי. אני מרגישה דכדוך רוב שעות היום ואני לא יודעת איך להתגבר. אני רוצה להשקיע ולהצליח בלימודים ואני לא יודעת איך לחזור להיות נמרצת ואחראית כמו שהייתי בעבר. אשמח לעצה. תודה

תשובה: התמודדות עם אבל - (0)

שלום לירז, ראשית ברצוני להביע את צערי על אובדנך. לאבד הורה זה קשה ועצוב בכל גיל ובכל הנסיבות. עם זאת, את מתארת תחושות קשות עד לכדי פגיעה בתפקוד, שנמשכות כבר זמן רב מאוד. לא פירטת אם קרה משהו נוסף לפני חודשיים, שהביא לירידה נוספת בתחושותייך ובתפקודך. התמודדת בעצמך במשך שנה וכעת אני ממליצה לך לפנות לסיוע מקצועי- לפסיכולוג באזור מגורייך או לשירותי סיוע נפשי לסטודנטים שקיימים בחלק גדול ממוסדות הלימוד. אני מאחלת לך כל טוב!

X