על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

מרים שלום, אני מסכימה אתך בהחלט שהמפגשים אמורים להתקיים בסביבה הפיסית של הילדה ולדרוש ממנה לנסוע כדי לפגוש את אביה זה לא מתאים בכלל, בנוסף, אין שום סיבה שאת תהיי אחראית על שימור הקשר הזה ותאלצי לנסוע בעצמך על מנת שהם יפגשו. הגוף שאמור להבהיר את העיניינים האלו לאב הם שירותי הרווחה, קיימת עובדת סוציאלית שתפקידה הוא פקידת סעד לסדרי דין והיא אמורה להיות המתווכת במצבים של הורים גרושים. אני יכולה להבין אם יש חשש מסוים בפנייה אליהם, אבל דעי שזה בהחלט לא אחריות שלך. בעיניין עיתוי המפגש והקשר שלו אל תחילת הלימודים, אני לא רואה את החיבור בין הדברים, מה שיכריע הוא רציפות המפגשים. אין שום טעם במפגש אם המפגש העוקב, הבא יהיה בעוד זמן רב, אלא רק אם יש מפגשים רצופים. בהצלחה, מיכל


מרים שלום, לא הבנתי מדברייך מה טיב הקשר בין בתך לאביה, האם כשהוא נמצא בארץ הם נפגשים באופן עקבי ומבלים יחד? האם תחושת הנטישה שהזכרת קשורה לאב שיעבור לחיים עם אישה אחרת או לקשר שאולי יתפתח בינה לבין בתך? בכל מקרה, בהינתן שזוהי המציאות החדשה שבתך תאלץ לשאת, אני לא רואה מניעה שתתקיים פגישה כזו, אבל חשוב לא 'למרוח' אותה אלא להגיד את האמת לגמריי: זוהי בת הזוג החדשה של אבא והיא מאוד רוצה להכיר אותך כי היא שמעה עד כמה את ילדה מיוחדת ועד כמה את חשובה לאבא. הרבה יותר פוגע יהיה להמציא לה סיפור שבדיעבד יתגלה כלא נכון. החלק העיקרי יהיה בכל זאת של אביה: חשוב שיקפיד לשמור את הקשר איתה באופן רציף ככול הניתן, ההבדל הדתי יהיה הרבה פחות משמעותי אם הקשר יישמר. בהצלחה מיכל


לירון שלום, ללא ספק מדובר בפעוט אינטליגנטי יצירתי ורגיש וגם הפתרונות שניסתם נשמעים לי טובים, גם אם בשלב זה הם לא עוזרים או פותרים את הבעיה. קשה לי לדעת מהדברים שכתבת מה הסיבה לעיניין, אבל אם אין לזה השפעה ביומיום על התפקוד שלו, ו"נועה" לא באה לבקר במהלך שעות העירות שלו, נראה לי שאין צורך בטיפול בשלב זה. חשוב לנסות לשמור את השינה שלו רציפה ככול האפשר, למשל לא "לנהל" איתו שיחות עומק בלילה, להשתדל שלא להדליק את האור וכדומה ולדחות את הדיבור על כל זה לבוקר, כלומר אחרי לילה שבו 'נועה' הייתה, אפשר לדבר על זה ולהדגיש את ההבדל בין חלום למציאות באופן שישאיר לו מרחב של משחק אך גם יעשה סדר. אם להרגשתכם הוא הופך מבוהל או חסר שקט גם בשעות העירות של, או אם הרגלי השינה הגרועים לא משתפרים (חוץ מעיניין התוכן), כדאי לפנות להתייעצות. בהצלחה מיכל


טלאור שלום, אני חושבת שלפני שמקבלים החלטה לגבי המטפלת ושהותו של בנך שם, חשוב להבין מה מקור השינוי בהתנהגות שלו ולחשוב מה הוא צריך עכשיו. האם שללת מצבים רפואיים או התפתחותיים כלשהם? מאחר ומדובר בפעוט צעיר כל כך, חשוב לוודא שמהלך התפתחותו תקין, ואם הקושי הוא רגשי-התנהגותי בלבד ההתמודדות תהיה אחרת, מאשר אם מתפתחת מורכבות גדולה יותר. כדי לנסות להעמיק בחשיבה על הצרכים שלו: למה ומתי הוא רוצה להיות על הידיים, היכן זה מתרחש, וכדומה. בהחלט יתכן שמדובר בילד שמזגו לא מאפשר לו שהות עם פעוטות נוספים וחלוקה של תשומת הלב, או לחלופין שמדובר בתגובה שגרתית להתרחקות של המטפלת ממנו והוא חווה את זה בצורה עוצמתית יותר. בקיצור, כדאי לפנות להתייעצות יותר מעמיקה לפני שמקבלים החלטות. בהצלחה מיכל


מרים שלום, לא הבנתי מדברייך מה טיב הקשר בין בתך לאביה, האם כשהוא נמצא בארץ הם נפגשים באופן עקבי ומבלים יחד? האם תחושת הנטישה שהזכרת קשורה לאב שיעבור לחיים עם אישה אחרת או לקשר שאולי יתפתח בינה לבין בתך? בכל מקרה, בהינתן שזוהי המציאות החדשה שבתך תאלץ לשאת, אני לא רואה מניעה שתתקיים פגישה כזו, אבל חשוב לא 'למרוח' אותה אלא להגיד את האמת לגמריי: זוהי בת הזוג החדשה של אבא והיא מאוד רוצה להכיר אותך כי היא שמעה עד כמה את ילדה מיוחדת ועד כמה את חשובה לאבא. הרבה יותר פוגע יהיה להמציא לה סיפור שבדיעבד יתגלה כלא נכון. החלק העיקרי יהיה בכל זאת של אביה: חשוב שיקפיד לשמור את הקשר איתה באופן רציף ככול הניתן, ההבדל הדתי יהיה הרבה פחות משמעותי אם הקשר יישמר. בהצלחה מיכל


ליאת שלום, תארת היטב את ההבדל בתגובות של בתך כאשר היא נמצאת בקרבתכם ההורים בהשוואה למצבים בהם מרגישה שזקוקה ליותר הגנה כמו בגן. יתכן שהעובדה שהיא עדיין לא עצמאית לגמריי בתנועה וסביבה כבר יש התרחשויות של ילדים בוגרים יותר מגבירה את תחושת חוסר האונים הזו ומעוררת פחד. אני חושבת שאם ההתפתחות שלה תקינה בסה"כ, ואת סומכת על הצוות בגן, הרי שתוכלו להעניק לה בעיקר הבנה לקושי שלה וללוות את זה במילים: "נבהלת עכשיו מהרעש אבל אימא שומרת עלייך" וכדומה. כדאי לעזור לה במילים להבין מה קורה לה כדי שבעתיד, כשתדע לבטא את עצמה, תשתמש בזה, הקולות שלכם המבוגרים היום יפחיתו את תחושת האיימה. אם יש מישהי מצוות הגן אליה היא קשורה במיוחד או שניתן לבקש ממנה את התמיכה הקרובה שלה הרי שהיא בהחלט תוכל להתסייע בקרבתה בתקופה הזו. שימי לב שאחרי חופשת הקיץ תדרש הסתגלות מחודשת כאילו המקום כולו שוב בלתי מוכר, צריך להיערך לתמיכה מוגברת בה ולנוכחות עקבית שלכם בתקופות אלה. בהצלחה מיכל


מירה שלום, צורך עז בשליטה הוא דפוס שמתעורר לעיתים בקרב ילדים שחווים את המציאות סביבם כבלתי ניתנת לצפייה מראש, למשל בקרב ילדים שחווים הרבה שינויים פתאומיים, התמודדויות עם לקויות שונות וכדומה. אצל ילדים כאלה ההמלצה היא לרוב לתת להם אפשרות להחזיר לעצם שליטה במידת האפשר כדי לרכוש בטחון ויכולת טובה יותר להתמודדות. דפוס ההתנהגות שאת מתארת נשמע יותר כנטייה אישיותית שאינה מושפעת מהנעשה סביבה, או אולי התפתחה כתוצאה ממיקום במשפחה או מנטיות מזג, כלומר משתנים שאינם תלויים במשהו שאתם יכולים 'לעשות'. לפיכך, נשמע לי שעליכם לעזור לה לראות, באמצעות תיווך מעשי על התנהגויותיה, מדוע התנהגות זו גורמת לה 'להפסד', מתי היא מרחיקה חברים, מעליבה או פוגעת, כדי שבהדרגה תוכל להבין שגמישות תהיה עבורה יעילה יותר. כל זמן שהמחיר החברתי של העיניין אינו גבוה, והיא עצמה אינה סובלת מזה, אני לא רואה עילה לפנות לטיפול. בהצלחה מיכל


,תמר שלום מאחר ומדובר בילדה אינטליגנטית ביותר (לפחות על פי ההסבר המנומק שלה...) ומכיון ששיטות אינטואיטיביות רבות כבר נוסו, ובפועל היא לא נגמלה מעולם, אני חושבת שכדאי לפנות להתייעצות מקצועית. יתכן ומדובר במאבק שליטה שמנוהל ביניכן דרך הדפוס הזה או הבט אחר של היחסים שמתבטא בעשיית הצרכים, אבל גם אם לא, אני חושבת שזה נמשך כבר פרק זמן ממושך מידיי וכדאי לנסות לקבל עזרה. בהצלחה, מיכל


מיכל שלום, מדובר בפעוטה שזה עתה עושה את צעדיה החברתיים הראשוניים, ומהיותה בת יחידה בבית, ושאינה מבקרת עדיין במסגרת חברתית, היא לא מורגלת באינטראקצית. אני מציעה בעיקר לתווך לה במילים את הסיטואציה, להסביר לה את כוונות האחרים ולעודד אותה מצד אחד לחלוק ומאידך לעמוד על זכויותיה, למשל לומר לה: 'את רואה, הוא רוצה לשחק גם בכדור שלך ואולי אפשר לשחק יחד' או: "הנה גם לילדה הזו יש דובון כמו שלך, אולי שניהם ישבו איתכן בנדנדה" וכדומה. .. זוהי למידה חשובה ומרכזית בחיים והשורשים מתחילים בדיוק עכשיו... הדברים יראו אחרת כשהיא תתחיל לבקר במסגרת חינוכית, אבל אין מה למהר עם זה בכלל... בהצלחה מיכל


חני שלום אומנם אנחנו במהלך חופשת קיץ, אבל אני בטוחה שזה לא התחיל עכשיו, וסביר שאם יש קושי משמעותי המחנכת שלו, או היועצת של בית הספר הבחינו בעיניין ושווה לנסות להבין מהן אם הרגישו שיש קושי או האם זה ממפריע לו ביחסים שיוצר בכיתה. תישנן לא מעט קבוצות לשיפור מיומנות חברתית עבור ילדים צעירים בני גילו, נסי לאתר קבוצה כזו במקום המגורים שלכם, ותוודאי שמועברת על ידי אנשי מקצוע שמיומנים בנושא ומלווים את המפגשים לילדים גם בהדרכה להורים. בהצלחה, מיכל


שושנה שלום, חברותיות וכריזמה מאפיינות פעוטות צעירים, והם בקלות מייצרים סביבם מעגל מעריצים - זה גם מה שתורם להישרדותם, מקובל להגיד שהטבע מצייד תינוקות בכל כך הרבה חן כדי שהמבוגרים יירצו לטפל בהם... ולגבי העתיד, חשוב להתחיל להסביר לו במילים את ההבדל בין אנשים מוכרים לזרים, ואת העובדה כי לא ניגשים או נוגעים לאנשים שלא מכירים, ולפתח את יכולת השיפוט שלו לגבי גבולות חברתיים. בהצלחה מיכל


שושנה שלום בכי הוא אמצעי התקשורת של תינוקות ועוצמתו משתנה בין תינוק אחד לאחר. יתכן שמדובר במרכיב של מגז, קשור ליכולת ההסתגלות שלו ולמדדים אחרים הקשורים למעגלי עירות ושינה טווחי התמדה וכדומה, לא בהכרח מרמז על קיומה של הפרעה. אם אינכם רגועים, או שנתקלתם במאפיינים נוספים שאינם שגרתיים כמו תקשורת לקויה (הצבעה, קשר עין, מחוות אחרות), או מהלך התפתחות בלתי תקין כדאי להקדים ולהתייעץ עם גורם מוסמך. בהצלחה מיכל