הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

ג'סיקה שלום, לא תארת את הרגלי ההירדמות של בתך - האם במיטתה, מה צריכה על מנת להירגע ולהירדם , האם מצליחה להרדים את עצמה או . זקוקה לכם, או לחפצים שונים. עדיין, אם הבנתי נכון את התיאור שלך, בתך ממשיכה להתעורר ולצעוק בלילה גם כשהיא ישנה איתכם במיטה, כלומר גם אם אכן חלומות מפרים את שנתה, היא לא מצליחה להירגע מהנוכחות שלכם וזה כבר מטריד יותר. לפיכך, אני מציעה לנסות לשלול תחילה הפרעות שינה מהכיוון הרפואי דרך מעבדת שינה או הערכה נוירולוגית ורק א'כ לפנות לכיוון הנפשי-פסיכולוגי. בהצלחה, מיכל


מיכל שלום, תארת היטב את הדברים כשאמרת 'כצפוי'.... בתך מגיבה בקשיי הסתגלות שהם ממילא מוקד קושי בהתפתחות שלה - גם שינה והירדמות הם פרידה ולכן זה קשה לה... הגישה שלכם, לפיה לתת לה הרבה חום הגנה וקרבה וכן שתהיה ימים קצרים בלבד נראית לי מצויינת. קחי בחשבון שבגלל החגים צפויים עוד קשיים כי לא יהיה רצף בגן וזה בכל פעם הסתגלות מחדש. בהצלחה, מיכל בהצלחה,


שלום רב, שבועיים בלעדיכם זה פרק זמן לא מבוטל עבור פעוטה בת שלוש. טוב שסבתא תבוא אליכם כדי לשמור על השגרה שלה ככול הניתן, ואפשר גם להשאיר לה הפתעות קטנות ומכתבים לכל יום כזיכרון מכם. לא ניתן 'לצפות' את הנזק מראש, ואולי בהדרגה העיניין ייתפוס . פחות מקום ביחסים, אבל בהחלט עשוי להתעורר משבר באמון וכעס מצידה על העזיבה. היא לא תוכל להבין למה לא לקחתם אותה או להגיב בהבנה לזה ועל כן יכולה להזדקק לקרבתכם לאחר מכן הרבה יותר, לחשוש להיעזב וכדומה. אל תצפו שתשתף פעולה בשיחות טלפון או באמצעי תקשורת אלקטרוניים אחרים כמו סקייפ וכו', יש ילדים שרק כועסים מזה יותר ולכן מעדיפים להימנע. אם תסכים לדבר, מה טוב, ואם לא אל תעלבו או תכעסו עליה. נסיעה טובה ובהצלחה מיכל


סבתא שלום, המדיום האלקטרוני לא מתאים לכולם. עבור חלק זו חוויה נחמדה שמאפשאת קרבה ועבור אחרים זה מבלבל ומציף ובוודאי אינו חלופה לקשר. אני מבינה את הכאב והגעגוע, אבל כנראה שעם הנכד הזה ידרשו שיטות אחרות, נסי אולי לחזור לשיטה הישנה של הדואר, מכתבים מצויירים שאת שולחת עבורו והזמיני אותו לשלוח לך ציור. כשזה יגיע תוכלו לנסות שוב דרך הסקייפ להראות את הציורים ולהזמין לדיאלוג. בכל מקרה אין טעם ללחוץ עליו לגשת למחשב לדבר אבל חשוב לא לוותר ולהמשיך להציע. למרחק יש מחיר כבד לפעמים... בהצלחה מיכל


חוה שלום, מנוחת צהרים היא הזדמנות נפלאה לילדים, כמו למבוגרים, להתאושש מעט ולצבור כוחות. לא נדרשת מנוחה של שעתיים-שלוש כמו בגיל צעיר יותר, אבל נמנום קצר בהחלט יכול לתרום רבות ואם בתך מוכנה לזה נראה לי שיהיה זה הרגל נפלא עבורה ששווה לנסות לשמור עליו. הרבה ילדים שמגיעים לשעות הערב כשהם סחוטים ומתעוררות בעיות בהתנהגותם היו פותרים את העיניין בשנת צהרים קצרה. בהצלחה, מיכל


יפה שלום, מהתיאור הקצר ששלחת אין לי דרך לדעת מה המקור לעיניין, להוציא ההשערה המאוד-רלוונטית שלך שלהגירה יש בזה תרומה משמעותית יתכן שזה ה'כיף' הפרטי שלהם, הנלווה גם לצורך שלהם לחלוק משהו משותף בתוך כל השינויים. מדובר בילדים גדולים ולכן הייתי ממליצה לבדוק איתם את העיניין ולברר איתם עצמך. אל תצפי מייד לתשובות עם הסבר, אבל זה עשוי לתת קצה חוטה מחשבה.... בהצלחה, מיכל


שלום דנה, אני חושבת שלא כדאי להתיש אותו בהסברים מעמיקים, העיסוק שלו בזה קשור בקושי להיפרד ובעובדה שתוצר מהגוף שלו הולך לבלי שוב, מקובל להגיד שזה נותן תשתית ליכולת פרידה נפשית בכלל בהמשך, וגם לתשובה של 'למקום המתאים' יש ערך מרכזי, חלק מקבלת המציאות בעולם. ... ולגבי התשובה הקונקרטית: בספר הקלאסי 'סיר הסירים' של אלונה פרנקל הקקיי הולך לים... ככה לפחות אימא של נפתלי אומרת לו... אם לא נוח לך עם ההסבר הזה (אקולוגיה וכו'), אפשר לחשוב על כל דבר שיניח את דעתו של בן שנתיים, למשל, לתעלת הביוב המיוחדת? לאדמה כדי שלזבובים יהיה אוכל? בגיל הזה בהחלט אפשר להיות יצירתיים, כל עוד שזה לא הסבר מעליב או שיקרי בהצלחה, מיכל


רומי שלום, יתכנו סיבות רבות בגללן ילדים מגיבים בדפוסים של 'רגרסיה', כלומר, נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם יותר שהתנהגותם מתאימה לגיל צעיר יות כמו בכי, הרטבה, קשיים בפרידה (שכבר חלפו) וכדומה. לרוב זה דרך שלנו להבין שעובר עליהם משהו , מתח או קושי, כאיתות וקריאה לעזרה. ילדה שמסוגלת לומר שהיא רוצה להיות 'קטנה', היא כבר ב'מצב' טוב יותר מכוון שיכולה לדבר את רגשותיה, וניתן לנסות לדובב אותה ולהבין מה האפשרות הזו מסמלת עבורה: דרישות נמוכות יותר, עזרה מוגברת מההורים, או אולי כמיהה לתקופה מוקדמת יותר בזוגיות של הוריה? לא ניתן לדעת מבלי להכיר אותה לעומק, אבל בהחלט כדאי לנסות ולהבין. בהצלחה, מיכל


הי רנא, מהתיאור הקצר שלך אני לא יכולה להסיק משמעות פסיכולוגית....: האם הראייה שלו תקינה וכך גם שאר תחומי ההתפתחות? האם הוא נהנה תוך כדי צביעה? האם הוא שם לב להשמטה של יתר החלקים? ואם מסבים את תשומת ליבו להשמטה, כיצד מגיב. יכול להיות שפשוט טווח ההתמדה שלו קצר? בכל מקרה לא מבססים אבחנה או מסקנה פסיכולוגית על התנהגות כל כך ספציפית מבלי להבין את כל דפוסי ההתנהגות. מיכל


מור שלום, אחים לילדים עם צרכים מיוחדים מתמודדים בעצמם עם הרבה מאוד עיניינים פסיכולוגיים שקשורים בהתנהלות הבית סביב האח הפגוע, חלוקת המשאבים של ההורים ועם הצורך שלהם למצוא את מקומם מחדש. יש ילדים שמוצאים עצמם חייבים להצטיין בכל מחיר כדי לרצות את ההורים ולהעניק להם נחת ואחרים דווקא הופכים בעייתיים כדי לזכות גם בהתייחסות דומה. מדובר בילד צעיר אומנם, אבל יתכן מאוד שזו דרכו להגיד שגם לו קשה, ושגם הוא עצוב על מה שקרה במשפחה. חבר אחד לילד בגילו זה יפה מאוד, ומכיוון שהוא רק שבועות ספורים בגן הייתי מניחה לו מהעיניין הזה ובהדרגה בודקת עם צוות הגן האם י עוד ילדים שעימם הוא משחק ולנסות להפגיש אותו עימם, להציע לארח אותם בביתכם וכו'. לגבי חוגים, אין מה ללחוץ, מדובר בפעילות פנאי שעליו לרצות בה והוא עדיין מאוד צעיר, עוד יהיו לו מספיק שנים לשם כך. בהצלחה, מיכל


שלום רב, את אכן מתארת רצף של שינויים שעשויים להיחוות לא קלים עבורה ונדרש תיווך מתאים על מנת לצלוח אותם. מעבר הדירה היא החלק הפחות מאתגר, אם כי גם דורש הסתגלות ובעיקר הרבה הסברים מילוליים , היא מבינה הרבה יותר שפה מכפי שלעיתים נדמה וחשוב להסביר לה דברים לא שיגרתיים כמו ארגזים שמגיעים הביתה ונערמים וכדומה. אפשר גם לנסות בשלב הראשון לשמור על הסדר הדומה והמוכר של פינת הצעצועים והחפצים שלה. לגבי הכניסה למסגרת הגנית, מוטב לעשות זאת בהדרגה, ולא מייד בסמוך למעבר, אם ניתן להמתין שבוע-שבועיים. ההסתגלות האמיתית תהיה להצטרפות התינוק החדש, אבל עד אז יש עוד זמן... בהצלחה מיכל


שלום רב, בשביל בדיקה נוירולוגית צריך התוויה קלינית כלומר סימנים פיסים כלשהו שמגבירים את החשד כי זה הכיוון, ואז כמובן שאפשר לפנות לנוירולוג או למרפאה נוירולוגית. מהתיאור שכתבת לא ברור לי שזה הכיוון, אבל בהחלט שווה לרתום את המשפחה לעזרה ולהעמקת הבירור. האם היא מבקרת באופן סדיר בבית הספר או שהפסיקה ללכת? האם יועצת בית הספר ו/או הפסיכולוג בבית הספר מעורבים? אולי כדאי שההורים יפנו להתייעצות ראשונית גם ללא הילדה כדי לחשוב מה לעשות. בהצלחה, מיכל