הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

שלום תאיר, תגובה של התנתקות מאפיינת ילדים ומבוגרים שחווים הצפה רגשית עזה ולא מצליחים לבטא זאת במילים, גם אם מדובר בילדה שהיכולת השפתית קיימת. לעיתים יש לעיניין רקע ברור כמו טראומה ולעיתים לא. חשוב לנסות לדבר איתה על זה ולנסות לזהות מתי זה קורה לה: האם רק באירועים מלחיצים או גם בהתרגשות חיובית? האם יש קושי בלשתף בחויות רגשיות נוספות במצבים אחרים? אם להרגשתכם היא נמנעת מעוד סיטואציות בגלל זה כדאי לפנות להתייעצות מעמיקה יותר. בהצלחה מיכל


הי סיגלית , כפי שכתבת בעצמך, הצורך שלה דיי ברור. מדובר בתקופת הסתגלות לכולכן, וההמלצה הטובה ביותר היא לא להיות לבד. נסי להערך עם עזרה של מבוגרים נוספים, סבתות, דודות שכנות ומכרות, וכמובן בן הזוג שלך. את זקוקה כעת להרבה סבלנות כדי להכיל את שתיהן ואם תאלצי להתמודד עם העיפות והתובענות לבדך, תמצאי עצמך קורסת ומגיבה אל בתך בזעם חסר שליטה שרק יפחיד אותה ויעורר צורך מוגבר בקרבה שלך. בהצלחה, מיכל


מירב שלום, אם מדובר באירוע חד-פעמי שנבע מסקרנות לא נראה לי שצריך לעשות מזה עיניין, בעיקר להדגיש את העובדה שזה לא מקובל ולשבח אותה על כך שסיפרה ושתפה אותך בזה, המטרה היא לתת תגובה שתאפשר לה להמשיך לספר דברים חריגים או יוצאי דופן שקורים לה ולא תעצור את עצמה ותשאר 'לבד'. בהצלחה מיכל


יוסי שלום, שני התחומים שתארת הם עיניינים של שליטה: הוא רוצה להחליט מה יכנס לגופו ובאיזה אופן ייצא. אני מסכימה שעיניין הפיפי עשוי להיות קשור לרקע ולהיסטוריה האורולוגית שלו. בכל מקרה, מכיון שמדובר בקונפליקטים ש'צובעים' את היחסים ביניכם כי סביבם יש הרבה ציפיות ואכזבות לשני הצדדים, אני בהחלט מציעה לפנות להתייעצות והכתובת היא אכן פסיכולוגיה התפתחותית שתוכל להביא בחשבון את ההשפעה של העיניין על הקשר ביניכם, המטרה היא לא לקחת אותו לטיפול אלא לעזור לכם לעזור לו. בהצלחה מיכל


מירב שלום קשיי הפרידה שהוא חווה מותאמים מאוד להסתגלות שלו למסגרת החדשה ולצורך להתחלק בתשומת הלב עם פעוטות נוספים. זה תהליך לא פשוט שיכול לקחת זמן, אבל אני מניחה שבחרת במטפלת מנוסה שתוכל לסייע לו בתהליך. ההדרגתיות היא דרך טובה מאוד, כלומר החל מימים קצרים שיתארכו בהדרגה, וכן כל דברך שבה ניתן יהיה להקל עליו כמו להביא חפץ אהוב מהבית, לשהות בקרבתכם ובקרבת הבית בכל יום בשעות אחהצ, לדבר רבות על המקום החדש ועל הילדים ועוד. הסתגלות זה תהליך שלוקח זמן, וילדים נבדלים זה מזה באופן שבו הם חווים את זה. אם מדובר במטפלת טובה ובסביבה נעימה, אין סיבה שהוא יחווה נזק כתוצאה מהשהות שם. בהצלחה מיכל


שלום רב, מאחר ושנת הלימודים רק החלה הרי שהיא צריכה זמן להסתגל ולהתרגל מחד אחרי החופשה והבכי בשלב זה של השנה עדיין מובן בהחלט. מאחר ומדובר בילדה שיכולה לתת אמון במבוגרים ולסמוך על אחרים, אם עשתה את זה בעבר, סביר שזה ייקרה שוב. חשוב לעודד אותה להתקרב וליצור את הקשרים החדשים האלה, ובעיקר לעודד אותה למצוא עיניין במשחק על מנת שתוכל להעסיק את עצמה בהתאם לבני גילה. אולי כדאי להתייעץ עם הגננת שהיא קשורה אליה: מה עזר לה לקשר המיוחד שביניהן, היא תוכל לעזור לה להתחבר גם לצוות החדש. בהצלחה מיכל


הי, לא הבנתי אם את מחפשת פסיכולוגית או נוירולוגית, אשמח לתת לכם המלצה אבל איפה אתם גרים? מאחר ומדובר בסדרה של מפגשים כדאי שזה יהיה נוח להגיע. בכל מקרה על מנת לקבל המלצה למסגרת חינוכית צריך גם אבחון רפואי (נוירולוג/פסיכיאטר) וגם אבחון של פסיכולוגית. האם אתם מוכרים במכון להתפתחות הילד? כי אם מדובר באיחור רב תחומי מוטב לפנות להערכה רב-מקצועית. אני מבינה את הקושי באבחנה שהיא 'מהוססת' אבל בגילאים צעירים זה קורה הרבה פעמים: מחד רוצים לתת שירותי מתאימים ומאידך לא רוצים לקבוע גורלות ולשגות, ופעמים רבות ישנן התלבטויות אבחנתיות אמיתיות, וזה לא קשור במאבחן אלא במורכבות של הילדים. בהצלחה מיכל


עדי שלום, העיסוק המוגבר בניקיון עשוי להיות מבוסס על קשיי הוויסות החושי שאת מתארת ומוכרים לך מילדותה, אבל כנראה שעכשיו מצטרפת לזה תחושה של אי נוחות הקשורה בגופה. יתכן וההחמרה קשורה בתכנים של טרום גיל ההתבגרות וההתלבטות מה לעשות עם זה היא לפי המידה בה העיניין משבש את סדר היום שלה. למשל, האם בגלל זה היא נמנעת מלעשות דברים כמו לאכול או לישון אצל חברות, או לצאת לטיולים ? האם בגלל הצורך להרבות ברחיצה היא נוטה לרצות להישאר בבית ומוותרת על פעילויות אחר הצהריים או על פעילות חברתית כלשהיא? עד כמה העיסוק הזה נראה לכם כ'דחף' רגעי (תחושת גועל) או כעיקרון מנחה (חייבת לרחוץ אחרת יקרה משהו). אם את מרגישה שסדר יומה משתבש בגלל זה או לחילופין שהעיניין מעורר ביניכן ובבית הרבה מתחים ומריבות מומלץ מאוד לגשת להתייעצות. בהצלחה מיכל


שירן שלום, עבור ילד בן שנתיים וחצי כניסה ראשונה למסגרת זה לא 'מאוחר': במרבית המדינות המפותחות בעולם עדיין לא מכניסים למסגרת אינטנסיבית כמו שמקובל בישראל, ובוודאי לא למסגרת צפופה והמונית כל כך . מדובר בתקופת הסתגלות והתרגלות שלוקחת זמן, וחשוב לתת לו את הקרדיט שביכולתו להתרגל בקצב שלו, גם אם זה ייקח זמן רב מעט יותר. אני לא יודעת על סמך מה קבעת שהגננת לא רוצה אותו בגן שלה, אבל אם בחרת עבורו את המסגרת הזו, סביר שמדובר במקום שהינו לשביעות רצונך ושאת מייחלת שיהיה לו טוב שם. לשם כך עלייך לאפשר לו זמני התרגלות בהדרגה, לתת אמון בצוות שבוודאי מיומן בקליטת פעוטות צעירים ולהעניק לו הרבה מאוד תשומת לב בשעות שבהם אתם יחד אחה"צ. אגב, התגובה שלו לכך שלא קיבל את הבימבה היא בהחלט מותאמת לגיל ולסיטואציה החדשה ולמקום הבלתי מוכר. אם עד אמצע-סוף חודש נובמבר הוא עדיין מגיב ברתיעה ובתגובות שליליות למסגרת הגנית, ניתן יהיה לחשוב על מידת התאמתה אליו. בהצלחה מיכל


יעל שלום, לא מסיקים על הבעיה פסיכיאטרית על סמך אירוע לילי אחד, ובוודאי לא בקרב ילד צעיר כל כך. לא ציינת האם מדובר באירוע ראשון, אבל בכל מקרה סביר שמדובר בתגובה לחלום או לחוויה ממשית שהייתה במהלך הימים שקדמו לאותו הלילה (ביקור בגן חיות?! סרט או תוכנית טלוויזיה?) כל אלו הינם קרקע פורייה לביעותי לילה של ילדים. נסו להרגיע אותו ככל שביכולתכם ואף לשבת ליד מיטתו לשם כך ולסייע לו לחזור לשינה מהר ככול הניתן. בהצלחה, מיכל


,שלום רב לא ציינת היכן אתם גרים לשם קבלת המלצה, אבל חשוב לקחת בחשבון שהימים הראשונים ללימודים אינם אינדיקציה לגבי צורך באבחון. מי בעצם נתן את האבחנות לגבי הפרעות הקשב? ולמה אתם לא לוקחים אותו אליו/אליה שוב? ומהי בעצם מטרת האבחון אם כבר יש אבחנה? אולי נכון יותר להשקיע בטיפולים מתאימים ויותר מזה בתוכנית למידה אישית בבית הספר? בהצלחה, מיכל


יהלי שלום המטרה כעת תהיה בעיקר שהעצירות לא תחזור על עצמה כדי לא לייצר הימנעות מתמשכת. נסו לתת תזונה שמעוררת יציאות רכות (סיבים תזונתיים, פירות וירקות, מוצרי חלב) ולעודד ישיבה על האסלה בכל יום אחרי הארוחה, למשל 10-20 דק' אחרי ארוחת צהרים או ערב. הגוף צריך להתרגל לפעילות מעיים סדירה מחדש. רופאי ילדים נותנים לעיתים תכשירים לשם כך , למשל אבקות שניתן להמיס במשקה ומעודדות יציאות רכות במטרה שהאיזור לא יפצע שוב ויעורר כאב: זה בעצם הגורם שמנסים להימנע ממנו בהתאפקות. בהצלחה מיכל