הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

יפה שלום, אני מבינה שהעברתם את בתכם לגן פרטי אחר לפני כחודשיים, לא ציינת מדוע, אבל אני מניחה שלא היה זה מעבר 'טבעי', מאחר ומדובר באמצע השנה. את מתארת את בתך כילדה עם הסתגלות איטית, והיא נכנסה לגן שאינה מכירה, לקבוצה של ילדים שכבר עובדת יחד מראשית השנה, ומכירה את הנהלים ואת הצוות. התנהגותה המתוארת נשמעת לי קשורה לקושי שלה להסתגל, ואולי להעדר תיווך מספיק. בגילה, ובהיותה מפותחת ובעלת כישורים חברתיים תקינים, היא זקוקה לתיווך נרחב על מנת למצוא את עצמה מחדש בקבוצה. הבחירה שלכם להפגיש אותה עם ילדים אחהצ, במסגרת הבייתית היא חשובה ותוכל לעזור לה מאוד בהתמודדות. אך האם צפוי לה מעבר נוסף בספטמבר? קחו בחשבון שזה שוב עשוי להיות מאתגר וקשה עבורה. בהצלחה מיכל


חני שלום, כאם 'מנוסה' לתאומייך את וודאי כבר יודעת שהם שונים זה משזה, והעובדה שאחותו נפרדה מהמוצץ ללא קושי, לא אומרת כלום על מידת יכולתו שלו להיפרד. מבחינת המלצות רופאי השיניים, כדאי להיפרד מהמוצץ עד גיל 4, אבל הפסיכולוגיה של הילדים מעידה שעבור רבים מהם זה עדיין קשה, ומדובר בתהליך ארוך יותר. בהחלט כדאי לעודד אותו להחליף את המוצץ בחפצים מרגיעים אחרים, מותאמים יותר כמו צעצועים תואמי גיל (גיבורי על לסוגיהם למשל, או אפילו צעצוע פרווה רך) אבל חשוב לתת לו שליטה בעיניין ולא 'לקחת' ממנו מבלי שיהיה מעורב בפרידה הזו. יש ילדים שמצליחים להיעזר בתהליך הדרגתי (למשל להחליט שהמוצץ לא ייוצא מהבית, רק לשינה וכו') ואחרים שיכולים להיעזר בספרים שונים בנושא הפרידה. בהצלחה מיכל


שלום רב, ילדים צעירים חשופים להרבה מאוד מידע, ותפקיד ההורים הוא לשמור ולהקפיד שלא יחשפו לתכנים שלא מותאמים להם. ישנן הרבה מאוד תוכנות לסינון שקיימות ברשת וכן המלצות ברורות של בתי הספר כיצד לעשות זאת. את מה שהיא כבר ראתה והבינה אתם יכולים לתווך לה ולהסביר עד כמה מדובר במידע שאינו רלוונטי לה, ושאינו מייצג מערכות יחסים אינטימיות בין מבוגרים. ברשת יש הרבה יתרונות וגם הרבה סכנות, וברגע שהמידע הופך זמין מתפקידכם לשמור עליה. עצה נוספת היא לא לאפשר הסתגרות עם מחשב בחדרים, נכון שכיום לכל תבגר יש סמארטפון משלו, אבל היות המחשב הבייתי בשטח ציבורי ולא בתוך החדר מפחית משמעותית את הסיכון. בהצלחה מיכל


הדר שלום, לא ניתן להשיב על פנייתך מבלי להבין את ההקשר הרחב של מערכת היחסים של בנך איתך ועם אביו, וכן את ההקשר של הגירושים. יתכן שהוא הושפע מהעיניין בצורה אחרת מאחיו? יתכן שעבורו השהות בבית אביו מעוררת דאגה ואי נוחות ממגוון סיבות? מה אבא שלו חושב על העיניין? והם הוא נעתר לבקשתו לחזור אלייך כשזה קורה? מה שבטוח זה שיש לו סיבה, ולהכריח לא יעזור כאן, חשוב מאוד לנסות להבין מה עובר עליו ובמידת הצורך להסתייע באיש מקצוע לשם כך, כדי לא להעמיק את הנתק או לקבע את אי הליכתו לשם. אפשר בתור התחלה לערב את יועצת בית הספר. בהצלחה מיכל


שלום רב, כתבת שבנך בן שלושה חודשים אך מהתיאור שלך אני מניחה שמדובר בילד גדול יותר, בכל מקרה אני חושבת שלא כדאי לייחס לבנך 'כוונות נסתרות', העובדה שהוא נהנה עם אביו ומעדיף את קרבתו לעיתים לא 'מוחקת' את אהבתו אלייך ואת הבטחון שיש לו בקשר איתך, סביר שדווקא בגלל ההשקעה הרבה שלך בו הוא בטוח בנוכחותך ולא צריך להתאמץ. את בעצם צריכה רק לשמוח ולהנות מהקשר העמוק שיש לו איתך, שמאפשר את התנהגותו זו, ולשמוח על הקשר החיובי שיש לו עם אבא שלו. העובדה שאת כה מוטרדת מזה עשויה להיות קשורה בדברים שאת עצמך עוברת, והם לא קשורים אליו, ולגביהם אולי כדאי לפנות לייעוץ, קשה מאוד לעבור תקופה מתוחה תוך תחושה של דחייה כפי שאת מתארת שאת חווה, אבל להערכתי זה לא קשור אל בנך ובוודאי לא לאהבתו אלייך. בהצלחה מיכל


שלום רב, את מתארת פעוט עם מזג סוער וכנראה קושי משמעותי בויסות רגשי ובשליטה עצמית. הכלים שעמדו לרשותכם בהתמודדות עם אחותו הגדולה שהייתה צייתנית ורגועה לא יעילים במקרה הזה פשוט כי הוא שונה ממנה, ולכן אין כל טעם בשימוש בהם. גם עיניין הענישה לא רלוונטי באופן הזה בגילו הצעיר. אני חושבת שכדאי מאוד שתפנו להתייעצות מקצועית, ובינתיים נסו לסייע לו בעיקר להירגע ולהפחית את הנוכחות שלו בסיטואציות המוניות שגורמות לו חוסר-שקט. בהצלחה מיכל


ענבר שלום, שבועיים זה פרק זמן דיי ממושך עבור פעוט צעיר, אבל הישארות בבית עם אביו שאליו הוא קשור בהחלט תסייע, תוך שמירה על מקסימום שגרה שאתם יכולים להבטיח. חשוב שתסבירי לו שאת צפויה להיעדר כדי שישמע את זה ממך במפורש גם אם נדמה שאינו מבין. את יכולה להשאיר לו הקלטות שלך מדברת אליו או מקריאה בקולך סיפור שהוא אוהב כדי שאבא יוכל להשמיע לו. אל תצפי שהוא ישתף פעולה בשיחות סקייפ למיניהן כדי שאם כן יסכים לדבר זו תהיה הפתעה משמחת.... יתכן שכשתחזרי הוא יכעס ואף יתעלם ממך לזמן-מה, ותצטרכי להשיב את האמון מחדש, אבל היחסים טובים שקיימים עכשיו יחזרו בהדרגה. בהצלחה מיכל


שלום רב, הפתרון שהציע הכובע בתקופה הקשה הוכלל, וכעת הוא משמש הגנה בפני עוד דברים, ויתכן שאף מיועד ל'העניש' אתכם בצורה כלשהיא, אני מציעה להפחית את ההתייחסות לעיניין הזה ולסייע לו בחוויות חברתיות טובות שיתרמו לו לביטחון, ואף ברכישת כובעים נוספים ויפים, תוך שאתם מביעים הבנה ואמפתיה לרגשות שלו: "אתה מאוד אוהב את הכובע כי הוא עזר לך כשהתביישת בתספורת, אולי כשתאהב את השיער שלך תוכל להסיר אותו שוב...". . העיניין בלאהוב את השיער הוא במידה רבה גם לאהוב שוב את עצמו מחדש. אם העיניין נמשך עוד זמן ממושך ומתפתחת הימנעות מעוד מצבים כדאי לפנות להתייעצות. בהצלחה, מיכל


מרב שלום, השיטות שתארת נשמעות לי מוצלחות מאוד כדי להתמודד עם מה שקרה, אבל כדאי ללוות את החויה הרגשית שלה במילים: את מאוד נבהלת שראית את הקקי באמבטיה, ואולי גם אימא הייתה מופתעת, אבל מאז ניקינו ואפשר לחזור להתקלח בנעימים כמו פעם. לא כדאי לנסות להשכיח את החוויה, כי היא בוודאי זוכרת, ורק צריכה שגם אתם תבינו עד כמה היה זה לא נעים בשבילה. בהצלחה, מיכל


דימיטרי שלום, ההתנהגויות שתארת עשויות לשקף קושי ומצוקה משמעותיים בהם הילדה שרויה, ואולי בהיותה ילדה כה טובה וצייתנית אין לה דרך אחרת לבטא כמה קשה לה. לפעמים ילדים צריכים לעשות דברים קשים לעצמם כדי שהמבוגרים ישימו לב. אני מציעה לפנות בהקדם לקבלת עזרה רגשית-נפשית, כדאי להתייעץ עם יועצת בית הספר ולשמוע גם את דעתה לאן כדאי לפנות. בהצלחה, מיכל


שלום רב, את מעלה שאלה שקשורה יותר ליחסים בין מבוגרים ופחות לטיפול בתינוקות: האם ניתן לסמוך בתחום אחד על אדם שמרמה בתחום אחר, כלומר מדוע המטפלת בוחרת להערים עליכן בעיניין התינוקות שבקבוצה אבל אומרת אמת בנוגע לטיפול שהתינוקות מקבלים? זה באמת סוגיה סבוכה, וההחלטה האם להשאירו שם או לא קשורה באלטרנטיבה שיש לך. אם יש באפשרותך לשלב אותו מוקדם יותר בגן המיועד לספטמבר זה נראה לי פתרון טוב, קשה לחשוב שהמטפלת האחת יכולה לתת מענה הולם לשמונה תינוקות שנמצאים בשלבי הסתגלות שונים למסגרת המשפחתון. בהצלחה מיכל


אודליה שלום, את מתארת שני ילדים שהינם מאוד שונים באופיים, ולכן זקוקים לדברים 'אחרים' מכם ההורים. בהשוואה לבנך , בתך כנראה יותר רגישה ומגיבה בעוצמות במצבים שמפתיעים אתכם ושאינם מוכרים. פעמים רבות קורה במשפחה שכל ילד 'מוצא' דרך אחרת להוכיח את עצמו ולהתבלט, ולא אחת מדובר במצבי תחרות וקנאה. חשוב שהסיוע שתתנו לה יהיה לא כדי שתדמה לאחיה, אלא כדי שתצליח להיות נינוחה יותר ביחס לעצמה. ענישה צריכה להיות הפתרון האחרון, וקודמים לזה הרגעים בהם היא זוכה להתייחסות חיובית ומעצימה היכן שרק אפשר, גם על דברים שנראים קטנים או ברורים מאליו. יתכן שהיא לא מוצאת דרכים יעילות ל'נצח' את אחיה ה'מושלם' ולכן מתבלטת רק בדברים שליליים. חפשו היכן ניתן לתת לה התייחסות חיובית ובולטת. לגבי ההרטבה, לא ניתן לדעת אם זה קשור, אבל בטוח שהאכזבה שהיא נוחלת בכל בוקר אחרי הרטבה, הן מעצמה על ששוב לא הצליחה והן מכם, לא תורמת לדימוי העצמי שלה ולכן מעוררת גם כן מתח ותסכול שיוצאים אחר כך בזעם מתפרץ. סיוע בתחום הזה והצלחות עשויים לשפר גם את ההתנהגות שלה במהלך היום. בהצלחה מיכל