הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

מעין שלום, ב תך מגיבה בבהלה מוגזמת לאירועים קלים, אבל קיימים, כלומר, מקור הפחד שלה אמיתי ומחושי וניתן לזיהוי, כזה שניתן לדבר עליו איתה. ישנם ילדים שרמת הדריכות שלה גבוהה יותר, ואפשר לעזור לה לקבל לזה המשגה מילולית שבעתיד תשתמש בה בעצמה: "את לא אוהבת רעשים חזקים", "החרק הזה הפחיד אותך" וכדומה. חשוב מאוד לתת לה מסרים מרגיעים שלא מבטלים את הפחד שלה ובעיקר מסר שאתם שומרים עליה. יתכן שבעתיד כדאי יהיה לפנות לייעוץ ממוקד יותר אם הפחדים יתרחבו להימנעות מהתנסויות מסוימות באופן שיפריע לה ולכם יותר. בהצלחה מיכל


אור שלום, הדיון אודות הפיספוסים קשור לפרק הזמן שבו היא כבר למדה לשלוט בעשיית הצרכים, כיון שאם מדובר בפרק זמן קצר, הרי שיתכן בהחלט שמדובר בגמילה שלא הושלמה. אם את חוששת שמתפתח חשש מישיבה סדירה בשירותים כדאי מאוד לפנות לייעוץ בנושא כיון שכאשר עיניין ההתאפקויות מתקבע קשה יותר להתמודד עם זה. לגבי החלפת הבגדים: אני מבינה לגמריי שזה עשוי להיות עיניין מטריד בגלל הבאלאגן שהיא בוודאי עושה בארון וריבוי הכביסות, נסי להבין ממנה מדוע חשובות לה התלבושות הרבות, אבל לדעתי, מבין מגוון הדברים עליהם שווה 'להתווכח' - למשל שתשב בשירותים בצורה מסודרת לפחות אחת ליום - החלפת בגדים היא לא אחד מהם. נסי להעלים עין, סביר שזה בהדרגה יחלוף. בהצלחה מיכל


שיר שלום, נשמע לי שהאמירה לגבי 'פחד' מפני נעלים יכולה להיות קשורה גם לחוסר ההתנסות, חוויה בלתי מוכרת שאין לה מודלים זמינים סביבו: למשל, ילדים אחרים שנועלים נעלים יכולים לעשות את העבודה. יחד עם זאת, מכיון שמצטרפת לזה גם רתיעה מחול וממים, חשוב לוודא שאין רגישות תחושתית שנמצאת בבסיס העיניין, וזוהי עבודה של מרפאה בעיסוק המיומנות בעבודה עם ויסות חושי בגיל הרך. היא גם תוכל לחוות דיעה אודות הנושאים המוטורים שמטרידים אתכם. בהצלחה מיכל


ליאור שלום, אחים מהווים מודל האחד לשני, ומאפשרים הרחבה של התנסויות במגוון תחומי, וגם בתחום המגדר. הרצון להידמות לאחות גדולה הוא לגיטימי, ורק דרך ההתנסות, ותגובת הסביבה, ילמד בנך להבין את ההבדלים בין בנים לבנות, מה מתאים ומה פחות. ההחלטה גבי 'עד כמה' , כלומר, מהי המידה בה אתם תאפשרו את זה, תלויה ברקע התרבותי של כל משפחה ובמידת הפתיחות שלכם לעיניין. הרוב המכריע של הילדים המתנסים בלבוש של בני המגדר השני בגיל הילדות אינם מפתחים העדפה מגדרית שונה. בהצלחה מיכל


שלום רב, התשובה לשאלתך עשויה להיות קשורה בהמון סיבות, החל מהקשרים חברתיים כמו העדר חברת בני-גילה, דרך מצבים נפשיים יותר מורכבים כמו אישיות ילדותית בלתי-בשלה,תלותיות או שיעמום, ועד למצבים רפואיים-פסיכיאטריים מורכבים עוד יותר כמו אלצהיימר או מצבים פסיכוטיים. אין כל דרך לדעת מה הסיפור של האישה הספציפית בלתי להכיר אותה... בהצלחה מיכל


שלום רב, המורכבות הגדולה בהחלטה לגבי מסגרת ראשונה לתינוק הופכת גדולה עוד יותר כשמדובר בפגים בעלי מערכת חיסונית חלשה שעבורם השנה הראשונה רצופה במחלות ובהעדרויות רבות מהמסגרת. בגילו בנך אינו צריך חברת ילדים אינטנסיבית והוא יהנה מאוד גם משגרה קבועה בבית עם בילוי קבוע בגינה ציבורית, איתך או עם מטפלת טובה ומסורה. יחד עם זאת, אם את מרגישה שכבר מאסת באינטנסיביות הנדרשת לטיפול בו, מוטב שתמצאי עבורו סידור חוץ בייתי לכמה שעות ותמצאי לעצמך עיסוקים בתחום התעסוקה או הפנאי בהם תוכלי להנות מחברת מבוגרם ותחזרי אליו מלאת כוחות... בהצלחה מיכל


אודליה שלום, חלק גדול מההתמודדות ההורית קשור באינטראקציה בין האחים, ולעיתים דורש יותר אנרגיה מאשר הגידול של כל אחד מהם בעצמו, בעיקר כשמדובר בילדים קרובי גיל, שחשוב לכם כהורים וכמשפחה שהם יסתדרו. לכן, המסקנה אלייה הגעת שמדובר בכישלון שלך היא מסקנה גורפת ומהווה מחשבה מכשילה עבורך, ממנה עשוי להיות קשה מאוד להתנער כדי להיות בשבילם, והתיאור והמחשבה שלך כמובן משקפים עד כמה זו מחשבה שגויה.... בכל מקרה, חשוב לזכור שיחסי משפחה תקינים משמעותם תנועה בין ה'תפקידים' שכל אחד לוקח, רצויים המצבים בו הילדים , וגם ההורים, מחליפים ביניהם תפקידים, שלא יקרה שרק אחד הוא תמיד 'הטוב' והשנייה רק 'הרעה', אלו הן תוויות שמתקבעות ולא מסייעות שלהם כלל, אני בטוחה שאתם יכולים למצוא מצבים בהם גם בתך תתפוס מקום חיובי ולהעצים אותה על כך, ואז בנך יוכל 'להעיז' להשתובב גם הוא ולבטא תוקפנות או תסכול שאינו מעיז בדרך כלל, וזה חיוני להתפתחותו כמובן. בהצלחה מיכל


ליה שלום, את מתארת מציאות משפחתית מורכבת מאוד, ואני רוצה לחזק את ההתלבטות שלך במובן ההתייחסות שחשוב לתת לתהליכים האלה מול בנכם הצעיר. על מנת שהוא יבין עד כמה יחסים משפחתיים הם דבר מרכזי וחשוב, עליכם לתווך ולהסביר ככול הניתן את הדברים, תוך ולהדגיש את האופן בו אתם שומרים עליו ולעולם לא תאפשרו ניתוק קשר ממנו. כדאי מאוד להבהיר את הדברים באופן שמאפשר לו הסבר בגובה העיניים, על פי יכולתו ומסוגלותו להבין: "ההורים של אבא לא הסתדרו איתו, אבל הם חשובים לו, ועכשיו אנחנו חוזרים להיפגש איתם כי הדברים כבר יותר מסתדרים". הוא יוכל להבין את זה במובנים של פיוס והשלמה בדיוק כמו ביחסים שבין חברים בני גילו. לגבי הבן המתבגר, אני חושבת שהמאמץ לחידוש הקשר עימו , גם אם יהיה ללא הצלחה בשלב הראשון, יהיה חשוב גם לבן הצעיר: הוא יבין שיחסים זה דבר חשוב שמתעקשים עליהם, ולא יחשוש לאבד אתכם גם הוא. כדאי לפנות בעיניין זה להתייעצות מקצועית עם איש מקצוע שמיומן בתחום של נוער בסיכון. בהצלחה, מיכל


יפה שלום, אני מבינה שהעברתם את בתכם לגן פרטי אחר לפני כחודשיים, לא ציינת מדוע, אבל אני מניחה שלא היה זה מעבר 'טבעי', מאחר ומדובר באמצע השנה. את מתארת את בתך כילדה עם הסתגלות איטית, והיא נכנסה לגן שאינה מכירה, לקבוצה של ילדים שכבר עובדת יחד מראשית השנה, ומכירה את הנהלים ואת הצוות. התנהגותה המתוארת נשמעת לי קשורה לקושי שלה להסתגל, ואולי להעדר תיווך מספיק. בגילה, ובהיותה מפותחת ובעלת כישורים חברתיים תקינים, היא זקוקה לתיווך נרחב על מנת למצוא את עצמה מחדש בקבוצה. הבחירה שלכם להפגיש אותה עם ילדים אחהצ, במסגרת הבייתית היא חשובה ותוכל לעזור לה מאוד בהתמודדות. אך האם צפוי לה מעבר נוסף בספטמבר? קחו בחשבון שזה שוב עשוי להיות מאתגר וקשה עבורה. בהצלחה מיכל


חני שלום, כאם 'מנוסה' לתאומייך את וודאי כבר יודעת שהם שונים זה משזה, והעובדה שאחותו נפרדה מהמוצץ ללא קושי, לא אומרת כלום על מידת יכולתו שלו להיפרד. מבחינת המלצות רופאי השיניים, כדאי להיפרד מהמוצץ עד גיל 4, אבל הפסיכולוגיה של הילדים מעידה שעבור רבים מהם זה עדיין קשה, ומדובר בתהליך ארוך יותר. בהחלט כדאי לעודד אותו להחליף את המוצץ בחפצים מרגיעים אחרים, מותאמים יותר כמו צעצועים תואמי גיל (גיבורי על לסוגיהם למשל, או אפילו צעצוע פרווה רך) אבל חשוב לתת לו שליטה בעיניין ולא 'לקחת' ממנו מבלי שיהיה מעורב בפרידה הזו. יש ילדים שמצליחים להיעזר בתהליך הדרגתי (למשל להחליט שהמוצץ לא ייוצא מהבית, רק לשינה וכו') ואחרים שיכולים להיעזר בספרים שונים בנושא הפרידה. בהצלחה מיכל


שלום רב, ילדים צעירים חשופים להרבה מאוד מידע, ותפקיד ההורים הוא לשמור ולהקפיד שלא יחשפו לתכנים שלא מותאמים להם. ישנן הרבה מאוד תוכנות לסינון שקיימות ברשת וכן המלצות ברורות של בתי הספר כיצד לעשות זאת. את מה שהיא כבר ראתה והבינה אתם יכולים לתווך לה ולהסביר עד כמה מדובר במידע שאינו רלוונטי לה, ושאינו מייצג מערכות יחסים אינטימיות בין מבוגרים. ברשת יש הרבה יתרונות וגם הרבה סכנות, וברגע שהמידע הופך זמין מתפקידכם לשמור עליה. עצה נוספת היא לא לאפשר הסתגרות עם מחשב בחדרים, נכון שכיום לכל תבגר יש סמארטפון משלו, אבל היות המחשב הבייתי בשטח ציבורי ולא בתוך החדר מפחית משמעותית את הסיכון. בהצלחה מיכל


הדר שלום, לא ניתן להשיב על פנייתך מבלי להבין את ההקשר הרחב של מערכת היחסים של בנך איתך ועם אביו, וכן את ההקשר של הגירושים. יתכן שהוא הושפע מהעיניין בצורה אחרת מאחיו? יתכן שעבורו השהות בבית אביו מעוררת דאגה ואי נוחות ממגוון סיבות? מה אבא שלו חושב על העיניין? והם הוא נעתר לבקשתו לחזור אלייך כשזה קורה? מה שבטוח זה שיש לו סיבה, ולהכריח לא יעזור כאן, חשוב מאוד לנסות להבין מה עובר עליו ובמידת הצורך להסתייע באיש מקצוע לשם כך, כדי לא להעמיק את הנתק או לקבע את אי הליכתו לשם. אפשר בתור התחלה לערב את יועצת בית הספר. בהצלחה מיכל