שאלה: לקרב בין אחים - (אודליה)
שלום! יש לי שני ילדים: ילד בן 6 וילדה בת 4. כל אחד בנפרד ילד/ה מקסימים, אבל שניהם ביחד זה פיצוץ... הם פשוט לא מסתדרים ורבים בכל רגע נתון. כל אחד רוצה מה שיש לשני גם אם הדבר שטותי ולא נחוץ, רק בשביל העקרון להשיג ולהתגרות אחד בשני. הדבר היחיד שמאחד אותם הוא כשאני ובעלי כועסים על שניהם ביחד והם יושבים בחדר ביחד. ואז באופן מפתיע הם האחים הכי טובים שיש, משחקים וצוחקים ומשתפים אחד את השני במשחק. גם אם לרגעים פורץ ויכוח קטן אני שומעת שהם מתפייסים במהירות, מה שלא קורה בדרך כלל. חבל לנו ההורים ולסבתות שקרובות, "לסבול" את המריבות ביניהם. יש לציין שהילד בעל אופי נוח ונעים, רגיש, מאוד חכם לגילו ובוגר בהבנתו. הגידול שלו מעניק לנו ההורים נחת. אופיה של הילדה חריף יותר, מאוד דעתנית ועומדת על שלה, לא וותרנית ואנחנו נאלצים להעניש ולכעוס עליה יותר. יכול להיות שזה מראה לה את ההבדל בינה לבין אחיה וגורם לה לקנאה בו כי הוא תמיד מסתובב עם התווית של הילד הטוב והמקסים. היא זקוקה להרבה יותר חיזוקים ועידוד. יש תחושה של פינוק בקול ובהתנהגות שלה והיא מאוד מתאמצת להראות לנו כמה אחיה לא בסדר כדי שהכעס יופנה אליו. בתקופה האחרונה גם האח מתאמץ להוכיח לנו שהילדה לא מתנהגת יפה. הם מלשינים אחד על השני בלי סוף ורוב הזמן עסוקים בדברים מהסוג הזה. בנוסף שניהם ביחד הופכים להיות מאוד נודניקים כשאחת הסבתות נוכחת. הם מפריעים ולא נותנים למבוגרים לדבר, רבים בקול רם כדי להפריע וצועקים אחד על השני בשביל שנתרכז בהם. התנהגות זו מתישה אותנו כהורים וגם את הסביבה. למרות זאת בהשוואה לילדים אחרים הם נחשבים לילדים טובים גם במסגרת הצהרון המשותף הם חברים טובים ואני תמיד מקבלת פידבקים חיוביים לגבי שניהם. אשמח לקבל עצות והכוונה להתמודדות מולם. יש לי תחושה לפעמים שכשלתי בתפקידי כאמא...
תשובה: לקרב בין אחים - (0)
אודליה שלום,
חלק גדול מההתמודדות ההורית קשור באינטראקציה בין האחים, ולעיתים דורש יותר אנרגיה מאשר הגידול של כל אחד מהם בעצמו, בעיקר כשמדובר בילדים קרובי גיל, שחשוב לכם כהורים וכמשפחה שהם יסתדרו. לכן, המסקנה אלייה הגעת שמדובר בכישלון שלך היא מסקנה גורפת ומהווה מחשבה מכשילה עבורך, ממנה עשוי להיות קשה מאוד להתנער כדי להיות בשבילם, והתיאור והמחשבה שלך כמובן משקפים עד כמה זו מחשבה שגויה.... בכל מקרה, חשוב לזכור שיחסי משפחה תקינים משמעותם תנועה בין ה'תפקידים' שכל אחד לוקח, רצויים המצבים בו הילדים , וגם ההורים, מחליפים ביניהם תפקידים, שלא יקרה שרק אחד הוא תמיד 'הטוב' והשנייה רק 'הרעה', אלו הן תוויות שמתקבעות ולא מסייעות שלהם כלל, אני בטוחה שאתם יכולים למצוא מצבים בהם גם בתך תתפוס מקום חיובי ולהעצים אותה על כך, ואז בנך יוכל 'להעיז' להשתובב גם הוא ולבטא תוקפנות או תסכול שאינו מעיז בדרך כלל, וזה חיוני להתפתחותו כמובן.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
