הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

הילה שלום, האם מדובר בילד ששאר התפתחותו השפתית והחברתית תקינה? האם מדובר בילד שסביבו בנות/נשים בלבד? מוטב להתייעץ עם קלינאית תקשורת התפתחותית מאחר ובגילו ההטייה התחבירית כבר אמורה הייתה להירכש. בהצלחה מיכל


מנאר שלום, בנך הוא פעוט צעיר שרק כעת רוכש את ההבנה שדמויות מטפלות הן שיכולות לתת לו מענה בעת הצורך והוא מחפש קרבה לשם הגנה. ילדים נבדלים זה מזה במידה ובה הם מחפשים קרבה, אבל בעיקר חשוב לוודא שהוא מצליח להתפנות למשחק ולחקירה כשהוא בקרבת מקום לגננת או אלייך. אם הוא מצליח לשחק כשהוא לידכן והמשחק מופר רק בהתרחקות מכן, הרי שזו דרכו להוכיח לנו שאז הוא רגוע ופנוי להתפתחות שלו. בהצלחה מיכל


הילה שלום, האם מדובר בילד ששאר התפתחותו השפתית והחברתית תקינה? האם מדובר בילד שסביבו בנות/נשים בלבד? מוטב להתייעץ עם קלינאית תקשורת התפתחותית מאחר ובגילו ההטייה התחבירית כבר אמורה הייתה להירכש. בהצלחה מיכל


ענבר שלום, עשרה ימים זה פרק זמן ממושך למדיי לגבי פעוטה צעירה כל כך ואינו תואם את צרכיה או את השלב בו היא נמצאת. לא ניתן לצפות את ההשלכות כיון שתגובותיהם של פעוטות שונות כמובן, והתגובה תהיה בתלות לחוויות שיהיו לה בהעדרכם. אם אין לכם ברירה, נסו לבקש מהנשארים עימה לשמור לה על סדר יום שיגרתי ככול הניתן, בסביבתה המוכרת וללא אירועים מיוחדים (אין טעם בחווית מציפות בסגנון 'לונהפארק' וכו, זה לא רלוונטי בגילה), ושם רק תחסרו לה יותר. אתם יכולים להקליט את עצמכם שרים, מדברים או מקריאים לה סיפורים שהיא אוהבת ולבקש שישמיעו לה , זה יותר מתאים מאשר שיחת טלפון או סקייפ שהיא לא תוכל להבין את משמעות המרחק ורק תעצים את הקושי עוד יותר. הייו מוכנים לתגובות של כעס או התעלמות כשתחזרו ותנו לה את הזמן שלה לבטוח בכם שוב, זה עשוי להיחוות כמשבר באמון. בהצלחה מיכל


מעין שלום, ב תך מגיבה בבהלה מוגזמת לאירועים קלים, אבל קיימים, כלומר, מקור הפחד שלה אמיתי ומחושי וניתן לזיהוי, כזה שניתן לדבר עליו איתה. ישנם ילדים שרמת הדריכות שלה גבוהה יותר, ואפשר לעזור לה לקבל לזה המשגה מילולית שבעתיד תשתמש בה בעצמה: "את לא אוהבת רעשים חזקים", "החרק הזה הפחיד אותך" וכדומה. חשוב מאוד לתת לה מסרים מרגיעים שלא מבטלים את הפחד שלה ובעיקר מסר שאתם שומרים עליה. יתכן שבעתיד כדאי יהיה לפנות לייעוץ ממוקד יותר אם הפחדים יתרחבו להימנעות מהתנסויות מסוימות באופן שיפריע לה ולכם יותר. בהצלחה מיכל


אור שלום, הדיון אודות הפיספוסים קשור לפרק הזמן שבו היא כבר למדה לשלוט בעשיית הצרכים, כיון שאם מדובר בפרק זמן קצר, הרי שיתכן בהחלט שמדובר בגמילה שלא הושלמה. אם את חוששת שמתפתח חשש מישיבה סדירה בשירותים כדאי מאוד לפנות לייעוץ בנושא כיון שכאשר עיניין ההתאפקויות מתקבע קשה יותר להתמודד עם זה. לגבי החלפת הבגדים: אני מבינה לגמריי שזה עשוי להיות עיניין מטריד בגלל הבאלאגן שהיא בוודאי עושה בארון וריבוי הכביסות, נסי להבין ממנה מדוע חשובות לה התלבושות הרבות, אבל לדעתי, מבין מגוון הדברים עליהם שווה 'להתווכח' - למשל שתשב בשירותים בצורה מסודרת לפחות אחת ליום - החלפת בגדים היא לא אחד מהם. נסי להעלים עין, סביר שזה בהדרגה יחלוף. בהצלחה מיכל


שיר שלום, נשמע לי שהאמירה לגבי 'פחד' מפני נעלים יכולה להיות קשורה גם לחוסר ההתנסות, חוויה בלתי מוכרת שאין לה מודלים זמינים סביבו: למשל, ילדים אחרים שנועלים נעלים יכולים לעשות את העבודה. יחד עם זאת, מכיון שמצטרפת לזה גם רתיעה מחול וממים, חשוב לוודא שאין רגישות תחושתית שנמצאת בבסיס העיניין, וזוהי עבודה של מרפאה בעיסוק המיומנות בעבודה עם ויסות חושי בגיל הרך. היא גם תוכל לחוות דיעה אודות הנושאים המוטורים שמטרידים אתכם. בהצלחה מיכל


ליאור שלום, אחים מהווים מודל האחד לשני, ומאפשרים הרחבה של התנסויות במגוון תחומי, וגם בתחום המגדר. הרצון להידמות לאחות גדולה הוא לגיטימי, ורק דרך ההתנסות, ותגובת הסביבה, ילמד בנך להבין את ההבדלים בין בנים לבנות, מה מתאים ומה פחות. ההחלטה גבי 'עד כמה' , כלומר, מהי המידה בה אתם תאפשרו את זה, תלויה ברקע התרבותי של כל משפחה ובמידת הפתיחות שלכם לעיניין. הרוב המכריע של הילדים המתנסים בלבוש של בני המגדר השני בגיל הילדות אינם מפתחים העדפה מגדרית שונה. בהצלחה מיכל


שלום רב, התשובה לשאלתך עשויה להיות קשורה בהמון סיבות, החל מהקשרים חברתיים כמו העדר חברת בני-גילה, דרך מצבים נפשיים יותר מורכבים כמו אישיות ילדותית בלתי-בשלה,תלותיות או שיעמום, ועד למצבים רפואיים-פסיכיאטריים מורכבים עוד יותר כמו אלצהיימר או מצבים פסיכוטיים. אין כל דרך לדעת מה הסיפור של האישה הספציפית בלתי להכיר אותה... בהצלחה מיכל


שלום רב, המורכבות הגדולה בהחלטה לגבי מסגרת ראשונה לתינוק הופכת גדולה עוד יותר כשמדובר בפגים בעלי מערכת חיסונית חלשה שעבורם השנה הראשונה רצופה במחלות ובהעדרויות רבות מהמסגרת. בגילו בנך אינו צריך חברת ילדים אינטנסיבית והוא יהנה מאוד גם משגרה קבועה בבית עם בילוי קבוע בגינה ציבורית, איתך או עם מטפלת טובה ומסורה. יחד עם זאת, אם את מרגישה שכבר מאסת באינטנסיביות הנדרשת לטיפול בו, מוטב שתמצאי עבורו סידור חוץ בייתי לכמה שעות ותמצאי לעצמך עיסוקים בתחום התעסוקה או הפנאי בהם תוכלי להנות מחברת מבוגרם ותחזרי אליו מלאת כוחות... בהצלחה מיכל


אודליה שלום, חלק גדול מההתמודדות ההורית קשור באינטראקציה בין האחים, ולעיתים דורש יותר אנרגיה מאשר הגידול של כל אחד מהם בעצמו, בעיקר כשמדובר בילדים קרובי גיל, שחשוב לכם כהורים וכמשפחה שהם יסתדרו. לכן, המסקנה אלייה הגעת שמדובר בכישלון שלך היא מסקנה גורפת ומהווה מחשבה מכשילה עבורך, ממנה עשוי להיות קשה מאוד להתנער כדי להיות בשבילם, והתיאור והמחשבה שלך כמובן משקפים עד כמה זו מחשבה שגויה.... בכל מקרה, חשוב לזכור שיחסי משפחה תקינים משמעותם תנועה בין ה'תפקידים' שכל אחד לוקח, רצויים המצבים בו הילדים , וגם ההורים, מחליפים ביניהם תפקידים, שלא יקרה שרק אחד הוא תמיד 'הטוב' והשנייה רק 'הרעה', אלו הן תוויות שמתקבעות ולא מסייעות שלהם כלל, אני בטוחה שאתם יכולים למצוא מצבים בהם גם בתך תתפוס מקום חיובי ולהעצים אותה על כך, ואז בנך יוכל 'להעיז' להשתובב גם הוא ולבטא תוקפנות או תסכול שאינו מעיז בדרך כלל, וזה חיוני להתפתחותו כמובן. בהצלחה מיכל


ליה שלום, את מתארת מציאות משפחתית מורכבת מאוד, ואני רוצה לחזק את ההתלבטות שלך במובן ההתייחסות שחשוב לתת לתהליכים האלה מול בנכם הצעיר. על מנת שהוא יבין עד כמה יחסים משפחתיים הם דבר מרכזי וחשוב, עליכם לתווך ולהסביר ככול הניתן את הדברים, תוך ולהדגיש את האופן בו אתם שומרים עליו ולעולם לא תאפשרו ניתוק קשר ממנו. כדאי מאוד להבהיר את הדברים באופן שמאפשר לו הסבר בגובה העיניים, על פי יכולתו ומסוגלותו להבין: "ההורים של אבא לא הסתדרו איתו, אבל הם חשובים לו, ועכשיו אנחנו חוזרים להיפגש איתם כי הדברים כבר יותר מסתדרים". הוא יוכל להבין את זה במובנים של פיוס והשלמה בדיוק כמו ביחסים שבין חברים בני גילו. לגבי הבן המתבגר, אני חושבת שהמאמץ לחידוש הקשר עימו , גם אם יהיה ללא הצלחה בשלב הראשון, יהיה חשוב גם לבן הצעיר: הוא יבין שיחסים זה דבר חשוב שמתעקשים עליהם, ולא יחשוש לאבד אתכם גם הוא. כדאי לפנות בעיניין זה להתייעצות מקצועית עם איש מקצוע שמיומן בתחום של נוער בסיכון. בהצלחה, מיכל