הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

תמי שלום, כפי שבעצמך ציינת, הגננת אמרה דברים מאוד מורכבים אחרי זמן היכרות קצר ביותר, ומדובר בילד שחווה כעת הרבה מאוד שינויים. נדרש זמן להסתגלות שלו בטרם קובעים ומחליטים החלטות. הערכה של פסיכולוגית התפתחותית תוכל לסייע כדי לעשות הערכה של היכולות והתפקודים שלו ולחשוב לעומק על הצרכים, אבל נראה לי שנדרשת תחילה תקופת הסתגלות ממושכת יותר לגן. הרבה ילדים בגילו 'עדיין לא מבינים היכן הם נמצאים' אחרי שלוש שעות בגן חדש. אני מציעה לתת לו זמן הסתגלות סביר, ואם אחרי תקופה של שבועיים רצופים בגן התמונה לא משתנה, כדאי לפנות לייעוץ. בחלק מהרשויות ישנה אפשרות לפנות לפסיכולוג הגן גם בגילאים הצעירים, כדאי לבדוק האם יש שירות פסיכולוגי שיוכל לערוך עליו תצפית בגן. בהצלחה, מיכל


דנה הי, החיבור שעושה בנך לפחדים בלילה מעניין, מאחר והוא מייחס את הפחד שלו לבית ומפנטז שמעבר לבית אחר ישנה את המצב. זה כמובן ניסיון להשתמש בסביבה כ'תירוץ' לפחד במקום להודות בעצמו שיש בעיה שכדאי להתמודד איתה. מאחר ומדובר בילד בוגר ומפותח ופחדי הלילה כבר פחות שכיחים בגיל הזה (אגב, איך היה בגילאי 4-5?), והעיניין משבש את השינה שלו (האם גם את יכולתו לישון מחוץ לבית בבתי חברים או טיול?) אני מציעה לפנות לייעוץ מקצועי. בהצלחה מיכל


שלום רב, הניסיון לבלות זמן נפרד עם כל אחד מהם הוא חיובי ושווה להתאמץ כדי שזה יקרה, הרי לכל אחד מהם מגיע 'זמן הורים' משלו. הבן הגדול צריך לחוות סיטואציות בהן הוא מרוויח מזה שהוא הגדול ולא רק 'נענש' או מפסיד, למשל פעילויות שיוכל לעשות עם ההורים שאחיו הצעיר עוד לא מסוגל להן. בנוסף, נסו לעודד יחסי אחאות טובים על ידי מתן שבחים ומחמאות בכל פעם שהם עושים משהו נחמד האחד כלפי השני, למשל עוזרים, חולקים, סבלניים וכו'. כך תהיה להם מוטיבציה משותפת ליצור יחסים טובים. בהצלחה מיכל


טל שלום, סוגיות אלה של הורות משותפת לרוב נידונות לפני התהליך, בדומה להסדרת חוזה, יחד עם זאת כשה'חלום' הופך לממשי הרבה דברים משתנים בגלל התגובות הרגשיות שחש כל אחד מההורים. במידה ולא מדובר בתינוק יונק, הרי שהאפשרות לישון בבית האב קיימת מהרגע הראשון, אולם חשוב להקפיד על 'משמרות' קצרות כדי שהתינוק יצליח לבסס קשר משמעותי עם כל אחד מההורים , ובעיקר חשוב להקפיד על כינון של הרגלים דומים בתחום האכילה והשינה. מכיון שלתינוקות קשה לרכוש הרגלי שינה, מיטה קבועה וסביבה קבועה מאוד מסייעות בעיניין. לטובת הילדים התיאום בין ההורים בשנים הראשונות צריך .להיות גבוה מאוד בהצלחה מיכל


שלום רב, בתכם רוצה לעבור לכיתה בה נמצאים חבריה, וסביר שהיא רוצה זאת בגלל שזוהי הקבוצה המוכרת לה ושם מרגישה נוח, מרכיב חשוב ביותר בכניסה לבית הספר ובמעבר והמשמעויות שלו. אפשר להסביר לה שלא מעבירים כיתה כי בית הספר החליט על השיבוצים - וזו אכן העובדה הנכונה, ושאתם סומכים עליה שהיא תכיר חברים וחברות חדשים. יתכן שדווקא מאחר והיא גדלה בבית של 'בנות' היא נהנית לגלות את חברת הבנים, ואין בעיניין הזה שום דבר הקשור להעדפותיה המיניות או החברתיות בהמשך. בהצלחה מיכל


שלום מרים, האם הכוונה להרים תינוק? או פעוט? או ילד? בכל גיל התשובה תהיה שונה, וכמובן שגם המטרה שונה, ובעצם, למה לעשות את זה? האם זה למטרות משחק? ואיזה תמיכה ניתנת לו בזמן הזה? בעבר היו ויכוחים על הרמות שונות בגלל הטרנד של יוגה תינוקות והרבה פיזיותארפיסטים ורופאים טענו שזה לא בריא לתינוקות. בהצלחה מיכל


שלום רב, תינוקות שמגלים את האצבעות שלהם נהנים מאוד למצוץ אותן, לעיתים אף רואים עוברים שעושים זאת עוד בשלב ההיריון בצילומי אולטראסאונד. אין שום טעם לנסות להניע אותו מכך, ובוודאי לא לגעור בו או לעשות פעולה אקטיבית שתניע אותו מהעיניין, זה בעיקר יכניס מתח ועוינות ליחסים ביניכם. הלסת של תינוקות מותאמת למציצה והמבנה לא נפגע כתוצאה מכך. אם ההרגל ימשך גם בגיל שנתיים או שלוש, ותרגישו שהוא עסוק כל כך בידיים עד שלא מתנסה מספיק בשימוש בחפצים ובצעצועים יהיה זה דיון אחר. בהצלחה מיכל


ספיר שלום, אם אני מבינה את שאלתך, הכוונה היא שהילדה בעצם מגלה שאביה מנהל מערכת יחסים נוספת מבלי שאימה יודעת על זה. מדובר במטען רגשי כבד מאוד לילדה צעירה, והשאלה היא מי עוד מעורב בעיניין: האם שיתפה אדם קרוב נוסף כמו אחות או דודה? האם האב עצמו יודע שהעיניין התגלה? המורכבות גדולה מכיון שאין לדעת מה יהיו התוצאות של העיניין, האם הגילוי יוביל לפירוק המשפחה ואז הילדה תאלץ לשאת על כתפיה או האשמה על כך, או האם תאלץ לשאת את סודו של אביה ובכך לחוש שהיא גם 'בוגדת' באימה. הדבר תלוי כמובן בטיב היחסים בין הילדה לבין כל אחד מהוריה, ובאיכות התקשורת שיש בכלל במשפחה הזו. המלצתי היא לעודד אותה לספר למבוגר קרוב נוסף, אולי מישהו מחוץ למשפחה, כדי לא להישאר עם זה לבד. יחד יוכלו לחשוב מה יהיה הצעד הבא. בהצלחה מיכל


גלי שלום, קשה לדעת האם להשאיר אותה או לא מהנתונים שתארת, באיזה גן היא נמצאת בהיום? משפחתון קטן או מסגרת של קבוצה גדולה? ועד כמה הגן מוצלח מבחינת התייחסות הצוות, הגירויים המתאימים? ההקפדה על הרגלים ועל ניקיון ובריאות? ואם להעביר אותה, אז האם מצאת מקום מוצלח יותר? ואם כן, לאיזה קבוצת גיל הוא מיועד? ההחלטה האם להשאיר בגן שנה נוספת מורכבת מהרבה מאוד מרכיבים, והגיל של הילדים לא תמיד העיניין המרכזי שבהם. איך מגיבים בגן שלה לעובדה שהיא אינה יושבת? בהצלחה, מיכל


פאזלים פשוטים מעץ, הך פטיש, משחקים שלוחצים וקופץ משהו (משחקים של פעולה ותוצאה), הכנסת כדורים/מקלות קטנים לכלי ועוד רבים אחרים. הילה שבורון, מדריכת הורים.


גלי שלום, את מתארת החמרה דרמטית בתגובותיו הריגשיות של בנך, בהנחה שלא קרה משהו נוסף שאינך מודעת לו, סביר שהתגובות שלו אכן קשורות לאחותו, שעבורה עינייני חרדת נטישה הם בדיוק העיניין, היא בדיוק בגיל בו אינה רוצה להיות רחוקה מהדמויות המוכרת לה, ויתכן שהוא מגיב דווקא אליה: אם היא מפחדת להיות לבד, אולי זה אכן מפחיד ודורש היצמדות להורים. כדאי מאוד לנסות לבדוק איתו מה הוא חושב, למה זה קורה לו, לבדוק ממה בעצם הוא חושש או מפחד, ולהזכיר לו שזה בעצם שינוי גדול מתנהלותו עד כה. אם הדברים לא מסתדרים עד ראשית השנה אני ממליצה מאוד לפנות לייעוץ בהצלחה מיכל


שרית שלום, מחקרים מראים שצפייה בטלוויזיה ובמסכים מרצדים מכל סוג עד גיל שנתיים אינה מומלצת ואף מזיקה לפעוטות , ובגילאים שנתיים-חמש מומלצת צפייה של עד חצי שעה ביום בלבד. למרבה הצער מרבית ההורים בישראל רחוקים מאוד מיישום ההמלצות האלה, ולכן זה בעצם עיניין של מינון. הסיכון הוא בפיתוח של הפרעות קשב ממגוון סוגים, קשיי למידה וקשיים חברתיים. כמובן שזה לא אומר שכל הפעוטות שצופים יפתחו הפרעות כאלה, אבל זה בהחלט מגדיל את הסיכון לקשת של הפרעות נוירולוגיות. מוזיקה ושירי ילדות אפשר ומומלץ לשמוע גם ללא צפייה, אלא דרך דיסק אודיו, ואז גם אפשר לקום לרקוד...מומלץ הרבה יותר... בהצלחה מיכל