שאלה: טיפול רגשי בן 10 - (סיגל)
בני האמצעי הוא ילד מקסים, רגיש, מופנם ועדין. הוא מגמגם מאז גיל 3 כאשר היו תקופות שהגמגום כמעט לא הורגש והיו תקופות, כולל היום, שהגמגום מאוד כבד. הוא היה ברכיבה טיפולית במשך שנתיים מגיל חמש עד שבע. זה עזר בעיקר בשנה הראשונה. אחר כך הוא נכנס לכיתה א ושוב הייתה רגרסיה נוראית. בכיתה ב' טופל על ידי קלינאית תקשורת המתמחה בגמגום שבעצם נתנה גם טיפול רגשי והטיפול היה טוב מאוד אך גם הוא הסתיים כעבור מספר חודשים כשהמטפלת עזבה את הקליניקה וגם טענה שהטיפול די מוצה. אחר כך שוב הייתה רגרסיה.
מדובר בילד עם דימוי עצמי מאוד נמוך. הוא רואה עצמו כמכוער ׁ(למרות שהוא יפיפה), מוטרד מאוד מהעובדה שהוא נמוך ומתקשה לקבל הערות של חברים בנושא. הוא מפחד להשתתף בכיתה, לא יוזם מפגשים עם חברים ובאופן כללי מאוד מפחד משינויים וממצבים לא מוכרים.
חשוב לציין שהוא אהוב על חבריו ועל מוריו. ילדים מנסים להתקרב אליו והוא לא כל כך מעוניין. מפחד ללכת לימי הולדת ומפגשים כיתתיים, למרות שכשהולך בסופו של דבר כיף לו והוא נהנה.
אני כל כך רוצה לעזור לו ולא יודעת איך. הוא ילד מדהים עם איכויות נדירות של אינטליגנציה רגשית, חם ואוהב, מחבק ומנשק, אבל אני מרגישה שהוא זועק לעזרה. מתלבטת בין פסיכו-דרמה לבין פסיכולוג. אשמח לקבל עצה בנושא.
תודה רבה
תשובה: טיפול רגשי בן 10 - (0)
סיגל שלום,
אתם מתמודדים עם הקושי של בנך במגוון דרכים מזה זמן רב, אבל כמו שאת עצמך מרגישה, זה לא נוגע בלב העיניין ובעיקר, לא באמת עוזר. טיפולים בהבעה ויצירה לעיתים מסייעים בהקלה על מתח, אך לא נותנים מענה אמיתי ועמוק לאורך זמן לקשיים שהם מורכבים יותר אצל ילדים. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי ולא להמשיך להסתובב סביב טיפולים שהם 'באיזור' אך לא מסוגלים לתת מענה.
גם הערכה מחודשת של קלינאית תקשורת תוכל לסייע כיון שהיא תוכל לתת הדרכה יותר קונקרטית.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
