שאלה: ילד בן חמש - לא מצליחים להתמודד איתו - (מיכל)
שלום רב,
יש לי שלושה ילדים: בן בן קרוב ל-5, בן אמצעי בן קרוב ל-3 ותינוקת בת חמישה חודשים.
מאז שהיה תינוק היו לנו בעיות עם הבן הבכור: הוא עקשן בצורה לא רגילה וחכם מאוד מאוד(כל משפט גורר אחריו שאלות נוספות בכל התחומים), קולט מהר ובעל ידע רב בהמון נושאים. אך הוא לא מקבל מרות של אף אחד: של ההורים, הסבים, הגננות ולא מקשיב למבוגרים. כשהוא איננו בבית הבית מתנהל על מי מנוחות עם קשיים רגילים של גידול ילדים אבל כשהוא בבית, הבית כולו לא רגוע והוא מטריד את שני אחיו ומתעמת עם המבוגרים.
אני חושבת שאפשר להצביע בהתנהגות שלו על מספר בעיות עיקריות:
1. ריכוז יתר: כשהוא עסוק במשהו/ במישהו אי אפשר לקבל את תשומת ליבו. אם קוראים בשמו הוא לא עונה, הוא שוכח את צרכיו הבסיסיים (ידחה רעב, פיפי וכו')
2. חוסר ריכוז כשאחיו בסביבה: לא מסוגל לאכול, לשחק, להקשיב כשאחיו או לפעמים ילדים אחרים בסביבה. כשהם בסביבה הוא לא יכול להתרכז בכלום חוץ מבהם (אינו שומע ומבטו וכל תשומת הלב שלו ממוקדים רק בהם). לא מרפה מהם כולל מהתינוקת. נוגע בהם ומציק להם ולא מרפה מהם.
3. לא מקשיב ולא ממושמע. לא מוכן לקבל שום דבר שאומרים לו (כולל לקחת פסק זמן לחשוב, תוצאה של עונש להתנהגות שלו או סתם הנחייה או איסור). תמיד יש לו מה לענות והוא כופה את מה שהוא אומר ואת דעתו על סביבתו. ניסינו להתעלם אך הוא לא מרפה, חוסר הסכמה מביא לעימות קשה (הוא צועק, מתווכח,בוכה, מכה, מכחיל) שלא מסתיים אלא רק בקבלת דבריו ואני לא חושבת שהפיתרון הוא להסכים איתו במיוחד כשזה מנוגד למה שאמרנו. אך עד שלא מסכימים עם מה שהוא אומר הוא לא מרפה וחוזר וחוזר.
עם השנים למדנו שאי אפשר ללכת איתו "ראש בראש" כי זה רק מוביל לעימות קשה מאוד.
אנחנו אובדי עיצות כי החיים בבית הפכו לסיוט ואנחנו חוששים שעם הגיל זה רק יחריף כי הביטוי לעקשנות שלו רק משתנה עם הגיל ובאיזשהו שלב הוא יגבר עלינו.
אודה מאוד מאוד לתשובתכם, הנחייתכם ועזרתכם,
מיכל
תשובה: ילד בן חמש - לא מצליחים להתמודד איתו - (0)
מיכל שלום,
את מתארת ילד עם מזג קשה ונראה שההתמודדות מחריפה גם ככול שהפניות שלכם יורדת סביב הטיפול בעוד אחים צעירים. ההבנה ש'ראש בראש' לא עוזר כאן היא נכונה בהחלט, אבל צריך להחליט על מה מתווכחים ועל מה לא כדי לא ליצור עימות מתמשך. סביר שהוא, בחוכמתו, גם יודע היטב מה מוציא אתכם מהכלים לגמריי וזוהי דרך מרכזית שלו להשגת התייחסות, גם אם שלילית. ההכוונה המרכזית עבורכם תהיה פשוט לפנות לקבלת עזרה מעמיקה יותר, ומוטב מוקדם על מנת שהיחסים עימו לא יחמירו וכדי שלא יתקבע בבית מצב בו הוא שמעורר את כל הזעם: הוא במהרה ירגיש שאתם כועסים כל הזמן מנוכחותו והיחסים רק ילכו ויחמירו. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דיאדית, מסגרת שתאפשר גם הבנה יותר מעמיקה שלו ושיקום היחסים וגם הדרכה אינטנסיבית עבורכם.
בהצלחה,
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
