על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

תגובות פחד לאחר אירוע טראומתי לילדה בת 4

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  תגובות פחד לאחר אירוע טראומתי לילדה בת 4  -  (טל)


שלום רב, במהלך חופשת הקיץ בתי בת ה 4 שנים, נחשפה למשחק מחשב מפחיד בתלת מימד, במהלך ביקור בקניון באיזור של משחקי המחשב. ( אני ובעלי ראינו ילדים נכנסים קודם לפננינו לתא המשחק וחשבנו שזהו משחק נחמד) במהלך המשחק שהיה בתא חצי סגור עם וילון ובחברת כל המשפחה (כולנו ישבנו יחד בתא), נשמע קול מאוד חזק מהמשחק לרבות תזוזת הכיסא בשל תלת המימד. הילדים הגדולים נבהלו ונרגעו מהר. בתי הקטנה הגיבה בתגובה מאוד קיצונית של צרחות , רעד בכל הגוף והרגשתי שליבה דופק ממש חזק. היא הייתה מאוד מפוחדת , רצתה רק על הידיים, שלא נעזוב אותה ובכתה הרבה. כמובן שברגע שהגיבה ככה, הוצאנו אותה מייד מהאיזור ומהמשחק והסברנו לה שזה היה באמת מפחיד אבל שזה רק משחק .
עברו מאז מספר ימים אבל גם בעלי וגם אני חושבים שהילדה מגיבה לכל דבר בפחד מוגזם. אם עד האירוע היא הייתה הולכת לבד לשירותים, עכשיו רק איתנו ושנחכה איתה עד שתסיים. היום לרגע חשבה שאני משאירה אותה לבד בשירותים, והתחילה לצרוח קצת באיבוד שליטה עד שהסברתי לה שאני לא עוזבת ושלא אעזוב אותה תוך כדי חיבוק. אנחנו חוששים שמשהו קרה לה בעקבות ה"טראומה" שחוות במשחק המחשב. האם צריך לטפל בעניין ואם כן כיצד? תודה מראש

תשובה:  תגובות פחד לאחר אירוע טראומתי לילדה בת 4 - (0)


טל שלום,
גם אם אכן תגובותיה הנוכחיות של בתך משקפות צורך גדול יותר בקרבה אליכם, ויתכן שהרקע לזה הוא באמת האירוע הלא-נעים בקניון, נשמע לי שהאופן שבו אתם מנהלים את זה בהחלט נכון. חשוב מאוד להרגיע אותה על ידי קרבה ומילים, להבהיר לה שאתם בסביבתה כל הזמן ובעצם להשיב חזרה את יחסי האמון שאולי קצת נשברו. אני מניחה שסיום החופשה הביא איתו גם חזרה למסגרת גנית - אולי חדשה במידה מסוימת - והצורך בהיצמדות להורה ובחששות גוברים בהכרח גובר גם בלי קשר לאותו אירוע. אני מציעה שתנו לבתכם את הקרבה שהיא זקוקה לה, נסו לתווך במילים את הצורך שלה בכם ואת החששות שלה תוך הבהרה שמדובר ברצון לגיטימי ושאתם כאן כדי לשמור עליה. במידה ואתם לא רואים כל שינוי בתוך כמה שבועות ניתן לפנות להתייעצות.
בהצלחה
מיכל
 X