הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

גילי שלום, מדברייך נשמע שאירוע שנראה יומיומי ופעוט הפך להיות מאבק שליטה רציני על מי ינצח ומצבים כאלה עם ילדים לעולם נגמרים בהפסד של כל הצדדים. לעיתים ילדים מרגישים שזהו כלי הנשק היחיד שנותר להם על מנת להביע מחאה על כל מיני דברים או את אי שביעות הרצון שלהם ואז העיניין הופך לקרב של ממש. אופייני בעיניינים של אכילה, עשיית הצרכים ועוד. אם הבנתי נכון, מדובר ביחד להורים שחיים בנפרד ועליו להגיע אל אבא באופן תקופתי? אני מציעה לפנות להתייעצות מקצועית בהקדם האפשרי כי סביר שמשהו ביחסים מאוד השתבש ובן התשע מחפש עזרה דחופה. בהצלחה מיכל


ריקי שלום, לא ציינת מדוע עליו לעבור את הבדיקות הללו, אבל כמובן שאם מדובר בדרישה שהיא חיונית לבריאותו זה לא נתון לשיקולו. ההחלטה לגבי פרוצדורות רפואיות הינה של ההורים, מתוך מקום סמכותי וברור לפיו אתם אלה שיודעים למה הוא זקוק ואתם שומרים עליו, ובדיוק כפי שלא תתנו לא לשבת ברכב ללא חגורת בטיחות, כך לא תוותרו לו על בדיקות הכרחיות לבריאותו. הכנה יכולה מאוד לעזור, וגם יצירה של אווירה נעימה ומגוננת ככול הניתן, וכמובן שהות משותפת אתכם לפני/אחרי, אבל אם זה מה שעליו לעבור לפי החלטתכם ולפי החלטת הרופאים, למרבה הצער תאלצו לעשות זאת גם אם הוא לא מסכים. בהצלחה מיכל


נטע שלום, מדובר בילד צעיר שבהחלט עדיין יכול להירגע באביזרים חיצוניים, ומבחינת מבנה הפה והשיניים ההמלצה להפסיק את השימוש במוצץ היא לקראת גיל ארבע. אז למה בעצם דרשתם את זה ממנו? גמילה בכפייה או בכל דרך תקיפה או תוקפנית אחרת אינה מומלצת כשמדובר בילדים בעיקר לא לפני שנותנים תמיכה אחרת שיכולה להוות תחליף. בהצלחה, מיכל


נוי שלום, הנטייה לבטא קשיים ומצוקות דרגשיים/נפשיים דרך הגוף משותפת למבוגרים ולילדים כאחד. לפעמים, כשקשה לבטא במילים מתח, כאב או תחושה שלילית קשה, הגוף מאותת במגוון דרכים. כמו מבוגרים שמגיבים בכאבי בטן מהתרגשות או בסחרחורת מפחד, גם ילדים מגיבים כך, אבל אין להם דיי מילים, וגם לא דיי ניסיון-חיים, כי לזהות ולהבין את זה או לעשות את הקישור. מאחר ואת מתארת תדירות גבוהה מאוד של התגובות הגופניות, אני מציעה לפנות לתמיכה רגשית עבורה כדי לעזור לה להעביר את התחושות הגופניות למילים. לא כדאי לחכות שההתפקוד המוצלח שלה ייפגע, כדאי להקשיב לאופן שבו הגוף שלה מדבר. בהצלחה, מיכל


סברינה שלום, שתי הסיבות שהצעת קשורות זו בזו מאחר ויתכן שהוא החל את הנשיכות במקרה, גילה את האפשרות הזו באופן אקראי מאחר והפריעו לו השיניים, אבל מאחר ואת מגיבה לזה והוא כעת גם ככה במצב פגיע בגלל הלידה ומחפש התייחסות שלכם, הוא ממשיך לעשות את זה. אני מציעה לנסות להפסיק להעיר, פשוט להתעלם, וברגע שאת מבחינה בזה להסיח את תשומת ליבו למשהו אחר כמו דבר נעים שאפשר לעשות, לבד או יחד. המטרה היא לעפוך את הצורך בהשגת התייחסות למשהו חיובי במקום לפגיעה העצמית שלו. בהצלחה מיכל


שני שלום, התגובה שאת מתארת אופיינית מאוד לפעוטות אחרי מצבים רפואיים כאלה שבעצם משחזרים את התחושה הלא-נעימה שהם חוו בעבר. עד כמה הסברתם לה מה קרה אז? עד כמה עשיתם את הקישור בין התגובה הנוכחית לאותה מחלה? היא עצמה אמורה לשמוע את זה מכם ולהבין שיש שפר להתנהגותה ושהרתיעה שלה מובנית לכם. יחד עם זאת, כדאי לנסות לשנות את האופן בו מחליפים לה, למשל, לעבור משכיבה לעמידה. היא יציבה דייה בגיל שלה ואין שום סיבה שתחותל כפי שמחתלים תינוקת צעירה. כך גם תחוש תחושת שליטה רבה יותר ואולי הצורך להתנגד יהיה קטן יותר. בהצלחה מיכל


יעל שלום, לא הבנתי מדברייך האם בנך כבר הספיק להירדם לפני שמצאתם אותו עירום במיטתו. כלומר : האם ההתפשטות הינה תוצאה של ביעות-שינה או סיוט לילה שעשוי לגרום לבהלה או לתחושה סנסורית לא נוחה; או לחילופין התפשט מתוך הקושי להירדם והצורך בקרבה שלכם ואז זה עשוי להיות קשור באמת לעינייני הצבת גבולות ורכישת היכולת להתעוררות עצמאית. כמובן שההתמודדות שלכם עם המצב בכל אחת מהאפשרויות תהייה שונה לחלוטין. בכל מקרה, מאחר והוא מגיב בבכי ובמצוקה לעיניין הזה, אני מציעה לנסות להרגיע כמה שיותר. אם העיניין נמשך, כדאי לפנות להתייעצות. בהצלחה, מיכל


מאיה שלום החוק החדש אודות חוק חינוך חינם מגיל 3 ובגללו נפתחו גני טרום-טרום עירוניים לבני שלוש הוציא פעוטות רבים אל מחוץ לגנים הפרטיים ובפועל הורים רבים עורכים שיקול כלכלי ורושמים את ילדיהם לגנים הללו. המשמעות היא, שגם אם נדמה שיהיו בגן בשנה הבאה ילדים בני גילו או בגילאים קרובים, יש סיכוי סביר שהורים רבים יוותרו ברגע האחרון ובנך ישאר עם ילדים ספורים בלבד במסגרת הגן. גם לזה יש יתרונות כמובן, ואם מדובר בגן איכותי עם צוות מקצועי, הרי שיש יתרונות רבים, אבל קחי בחשבון שבעוד 8 חודשים, כשימלאו לו שלוש, הוא יהיה מפותח בהרבה מכפי שהוא היום וכדאי יהיה לשקול עד כמה המסגרת תאפשר לו גרייה מתאימה מבחינת תכנים וסדר יום. כדאי אולי לבדוק עם הצוות מה הן מתכננות עבור הילדים הבוגרים שצפויים להישאר. האם מתוכננת הפרדה בשנת הצהרים כי בהדרגה רבים מבני השלוש כבר לא ירצו לישון? האם מתוכננים חוגים נפרדים? האם מתוכננת חצר נפרדת שבה חפצים מותאמים יותר לבוגרים? בהצלחה מיכל


שלום רחל, כידוע, ילדים היום חשופים לכמויות מידע ותכנים שאינם תואמים לגילם דרך המדיה . אם בעבר ילדים היו מסתפקים בלשחק בשדים או שודדים, הרי שהיום זה מוכרח להיות מצולם ומוסרט כדי שירגישו שזה משמעותי. העיניין הוא שבגילם הצעיר הם עשויים להיבהל מהעוצמות של עצמם או לחוות את זה באופן מציאותי שגולש מחוץ לגבולות המשחק. אני מציעה לנסות להבין מה בדיוק הם מדמיינים או מתכננים לעשות, ללוות אותם בשלבים הללו וגם לוודא שהם מבינים בכל שלב ושלב שמדובר במשחק. אם להרגשתכם מדובר בתסריט שבו הבטים מציאותיים מידיי, שחורגים מגבול של משחק דמיוני מצולם, והם לא מצליחים לווסת את הדחפים האלימים שלהם מוטב להגביל ולעצור את זה. כדאי גם לוודא דרך המחנכת או יועצת בית הספר האם בכיתתם ניתנת הדרכה על סכנות ברשת ועל הסיכוי לפגיעה באדם אחר גם אם מדובר בחוויה שהינה ויראוטלית לגמריי. בהצלחה מיכל


אורנה שלום, את מתארת התנהגות לא-מוסתת של בנך כלומר הוא לא מצליח לשלוט בעוצמת הרגשות השליליים שהוא חווה ואז מגיב ברגרסיה - התנהגות המתאימה לילדים צעירים ממנו. השאלה מה לעשות קשורה בשאלה עד כמה תגובות אלה תדירות ומפריעות לו להתנהל ביומיום. אם אתם מרגישים שעוצמות אלה מפריעות להתפתחות שלו או לשלווה של כלכם מוטב לפנות לקבל סיוע: תוכלו אתם ללמוד איך לעזור לו במתקפות הללו ובהמשך אולי כדאי יהיה לחשוב גם על תמיכה רגשית בשבילו. בהצלחה מיכל


עדי שלום, את בעצם מעודדת את בתך לעצמאות ולהסתגלות ולפי התגובות שלה עד כה נראה שזה מותאם ואפשרי לה. עצמאות מוקדמת בהחלט יכולה לקדם בטחון עצמאי ותחושת מסוגלות. יחד עם זאת, ובעיקר סביב הלידה הצפויה, כדאי לשים לב היכן היא מקבלת את הזכות להיות גם 'קטנה' ועדיין נזקקת אליכם כי אחרי הכל מדובר בפעוטה צעירה מאוד ואין לקחת לה את הזכות הזאת. חשוב יהיה להמשיך להתייחס אליה על פי גילה מבלי להחזיר לה את הסממנים הינקותיים כמו חיתול או בקבוק. היא יכולה לזכות להתייחסות הזאת גם באופן מופשט יותר על ידי התייחסות לעולם הרגשי שלה בצורה מותאמת. בהצלחה מיכל


ראלי שלום, תארת היטבאת המאמצים שאתם עושים כדי לתמוך בבתך למרות כל המשברים ואכן נשמע שאתם מבינים את המורכבות שהיא חווה ומנסים להקל עליה וכל הכבוד על זה. לעיניין הטיקים, זה אכן עשוי להיות סימפטום נוסף של המתח והחרדה שלה, ויתכן שיתמעטו באמצעות הטיפול הרגשי. ישנן גישות שדווקא מציעות שכן להגיב ולדבר עם הילד על העיניין ואף לתת חלופה התנהגותית כשזה קורה,. בהנחה שאין כאן עיניין נוירולוגי שדורש התייחסות, אלא נפשי בלבד, כדאי להתמקד בכיוון הזה ולעזור לה להפוך את ההתנהגויות הרגשיות למילים. בהצלחה, מיכל