הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום ליאת מבינה את בקשתך וגם את החשש. ראשית הייתי קצת מבררת איתו יותר לעומק מה הוא חושב על אלימות ועל דרכי פתרון ומשם מתקדמת איתו. בנוסף הייתי מתעניינת מה מניע אותו להגיב כפי שהוא מגיב( פחד?, חוסר ביטחון?) כמו כן ניתן לנהל עימו שיח סביב סיטואציות ספציפיות ושואלת האם היה שבע רצון מתגובתו?, האם היה רוצה להגיב אחרת? ואם כן מה מנע ממנו להגיב אחרת?. וכך בצורה הדרגתית בונה עימו דרכי תגובה מותאמות יותר עבורו. בהצלחה איריית


שלום לך, ראשית אתייחס לקשר עם הילד כיוון שלשם כך התכנסנו, נראה שהשוואה בין הסבתות והתנהלותם מול הילד, מיותרת. זהו מצב טבעי שילד מול סבתא אחת מגיב כך, ומול סבתא השנייה מגיב באופן אחר. בהחלט יתכן שתגובת בנך מושפעת ממזגה של אמך וכן מהעובדה שלא התראה עימה שנתיים(על אף היותו חברותי וליכולות שלו להסתגל לסיטואציות חדשות ). חשוב לקחת בחשבון שלהתחיל לחנך את הסבתא ככל הנראה לא יוביל לפתרון אלא עשוי להסלים את הבעיה. נראה שיש להניח לסבתא ולאפשר לה למצוא את הדרך לתקשר עם הילד. ואם כבר לסייע לתהליך זה ע"י שימוש במודלינג- בהתנהלות שלך מול בנך. בכך שהיא תצפה בקשר שלך מולו, ואולי זה עשוי לתת לה רעיון לאיך אפשר אחרת. דבר נוסף שניתן לעשות זה לתווך לילד את הסבתא ואת הכוונה שלה מאחורי המילים והעלבונות. הרי בסופו של דבר היא מעוניינת בקשר עימו, אלא שהגישה שהיא מכירה, אינה מותאמת. לגבי הקשר שלך עם אימך נראה שגם שם יש עבודה אך זו כבר שאלה לפורום אחר. בהצלחה אירית


שלום ערן, לא ציינת אם אתה דובר אנגלית כשפת אם, ומה הסיבה שבגינה החלטתם להתחיל לדבר אנגלית עם בתך, והאם במהלך היום אתם ההורים משוחחים ביניכם בעברית בלבד. מובן שהעובדה שהתחלת פתאום לפנות לבתך באנגלית- מוזרה בעיניה. השאלה היא האם הרצון שלכם הוא לחשוף אותה לשפה האנגלית כהעשרה בלבד. אם זה המצב, ניתן לעשות זאת גם בדרכים אחרות, כמו: האזנה לדקלומים ושירים, הקראת סיפורים באנגלית או צפייה בסרטונים של שירים או תכנים בשפה האנגלית. אבל אם החלטת לעבור לדבר איתה באנגלית בלבד- במקרה כזה, מאחר ומדובר בעניין מורכב, הייתי ממליצה לכם לפנות לייעוץ אצל קלינאית תקשורת שמתמחה בדו-לשוניות. בכל מקרה, לשאלתך, ההמלצה היא לא לערבב בין השפות.. תמר לבין - קלינאית תקשורת


היי שירה, אני לגמרי מבינה שהאווירה בבית קשה וגם את הבקשה שלך. לצערי המסרים ומה תאמרו לילדה, חייבים להיות חלק מהתהליך ההתערבות (מסר לא יכול להיות בינתיים). ניכר שנוצרו בינכם מעגלי תגובה שכרגע מבעירים את המצב . חשוב מאד שאתם ההורים תבינו את התקיעות ותדעו לא לעשות עוד מאותו דבר, שלא עובד כרגע. יתרה מכך, מתיאורך עולה שמסיפור הורי זה הפך להיות סיפור משפחתי. יעצתי לכם לפנות לאיש מקצוע כדי שישמע קצת מעבר( חסר מידע), ישקף לכם את התקיעות, יכין אתכם לתהליך, וביחד עמו למצוא את מה הכי נכון לומר לילדה. במקרה שלכם מדובר בהדרכה הורית שיכולה להיעשות גם ע"י איש טיפול כמו פסיכולוג או עו"ס קליני שמתמחה בעבודה עם ילדים. בהצלחה ובתקווה שהשלווה תחזור לביתכם במהרה אירית


היי שירה, היטבת לתאר את קושי הקיים בבית בשלב זה. ההתמקמות בתפקיד החדש ומעבר הדירה שני אירועים שיתכן שבתכם מגיבה אליהם. ניכר שבתך במצוקה, משהו בביטחון שהיה לה התערער. היא מוטרדת ומתקשה להירדם ומבטאת את תסכול והעייפות דרך בכי וצעקות. לצד בניה מחודשת של הביטחון והצורך שלה בנוכחות שלכם אתייחס בעיקר למשבר ולחלקים המעשיים. כפי שבעלך מציע, הדבר הנכון לעשות זה להגיע אל הילדה לחדר ולא להיפך. מניסיון תהליך הוצאת ילד ממיטת ההורים הוא קשה הרבה יותר. לגבי איך וכיצד לעשות זאת?!- את זה יש לתכנן בקפידה יש להתגייס בהרבה סבלנות ומכיוון שזה קורה בשעות שאתם קרוב לוודאי עייפים ולאור הנסיבות, אמליץ לכם להיעזר באיש מקצוע שילווה אתכם וינחה אתכם שלב אחר שלב. כמובן, שתוך התייחסות להחזרת המקום הבטוח עבור הילדה. בהצלחה מרובה בתהליך אירית


ניכר שבמקרה שתיארת קיים אלמנט רגשי של חרדה שהשתלטה על חייו. אך קודם לכן, יש למצות את הבדיקות והתהליכים הפיזיולוגיים. ולשם כך נראה שכדאי לערב את רופא הילדים או רופא משפחה, שהוא קרוב לוודאי דמות מוכרת עבור הילד. במפגש משותף לשניהם, להתמקד בהסברים שיפחיתו את החרדה בנוגע לביקור אצל רופא הגסטרו. במקביל יש להיוועץ עימו לגבי התחלה של טיפול רגשי כשהוא ינהל את התיק מול כל הגורמים המעורבים. הרבה בריאות ובהצלחה אירית


שלום מאור, מתיאורך ניכר שאכן מדובר בילד צעיר וחכם, שמתקשה להתמודד עם תסכול. הוא מצא דרך ל "לשלוט" בסיטואציה ולהשיג את רצונותיו ונראה שהוא גם די מצליח בכך שכן בסופו של דבר הוא מקבל את מבוקשו. הוא הפנים את שיטת הפעולה ואף יצר התנהגות עקבית, בהקשר זה, אל מול דמויות הסמכות בחייו . לצערי חסר מידע רלוונטי רב, אך אציין שמעגל ההתנהגות הזה ימשיך ויזין את עצמו, כל עוד לא תסייעו לו להתמודד עם תסכול. במקרים של תסכול יש לשקף לילד את ההבנה שלכם את הרגשות שלו. לדוגמה " אתה מתוסכל כעת, כי אתה רוצה את הרובה של החבר" ובאותה נשימה לשקף לו את המציאות "הרובה שלו ואינך יכול לקבל אותו ללא רשותו". נכון לעת זו כולם נעתרים לו ולא מסייעים לו לפתור את הקונפליקט בו הוא מצוי. נקודה נוספת, יתכן שיש כאן סיפור של ילד סנדוויץ' שמנסה להשיג שליטה ומקום לנוכח העדר השליטה בחייו- אח בכור שדי צמוד אילו בגיל, תינוקת קטנה, וגם מעבר לבית חדש. אלא שכיאה לילד בן 3 הוא איבד את הדרך( שליטה) ולקח זאת לקיצון. המטרה היא לסייע לו למצוא את המקום הבטוח ולהחזיר את השליטה . בהצלחה מרובה אירית


היי הילה, מתיאורך עולה שאהבתך לבתך רבה והיא מאד חשובה לך. אך ניכר שכרגע הקשר שלך עימה ( או אולי שלכם )נשען על יחסי כוחות. כתבת:" הילדה מאוד מאוד קשורה אליי, והענקתי לה הרבה מאוד חום ואהבה מיום לידתה." האם יתכן שמשהו התבלבל במסר וזו תורגמה ל "אני מסוגלת לשלוט בכל סיטואציה ולקבל את רצוני"? . יחסי הורה – ילד, אינם יחסים שוויוניים, את אינך אמורה לקבל ממנה רשות, ההיפך הוא הנכון! ( יתכן שזו החוויה שלה). כפי שציינת להורה, בין היתר, יש תפקיד של מחנך . מדבריך עולה שמה שנותן את התעצומות הגבוהות זה בעיקר ההבניה של דפוס יחסים שמתקיים אל מולה ופחות עניין של שלב התפתחותי או אופי. נראה שבמקרה שלכם הייתי מתחילה לעשות סדר- בהבניית הזהות ההורים שלכם (חינוך לצד אהבה הכלה וכבוד לילד) ובהגדרת התפקידים הורה ילד( מי מרשה למי). בהצלחה אירית


רועי שלום, ראשית מחזקת את ידכם על ההחלטה המתבקשת להחזיר את הילדה למקום הלינה הטבעי החדר שלה. מעברים מסוג זה עשויים להחוות אצל כל אחד באופן ובקצב אחר. לרב הם כרוכים בטקסים ובגבולות ברורים ולעיתים ישנה הזדקקות להדרגתיות ושלבים (תלוי במקרה). יש לציין שהתמדה היא אחד ממדדי ההצלחה החשובים. מתיאורכם עולה שאתם במצב של התשה לכן נראה שכדאי להיעזר בליווי של יועצץ/ת שינה, אשר תבנה עמכם טקס הרדמות מותאם לכם ובהתייחסות לקשיים שעולים. בהצלחה אירית


דניאל שלום, אנסה לענות על אף שלא נשאלה כאן שאלה ספציפית. מתיאורך עולה מחווה משפחתי מלכד שמתרחש על בסיס קבוע בלוז המשפחתי שלכם.( שאפו גדול!!) . מאחר שציינת שיש לך ילד חכם ונבון שיודע להבחין בין סיטואציות בהם הגבולות מאד ברורים ( קרי בגן)לבין מצב שמדובר בבחירה. נשאלת השאלה מה יקרה אם גם בבית הישיבה מסביב לשולחן תהייה כלל עם מסר בעל רציונל נרחב של מפגש משפחתי. הכוונה לזמן איכות שבו משתפים ומדברים זמן שבו קורים דברים (ומי שלא נוכח מפסיד). הדבר המשמעותי שבמפגש הזה לא מכריחים לאכול אלא מציעים את האפשרות – לטעום. כלומר, המסר" אינך חייב לאכול אתה יכול לטעום". בו זמנית, המבוגרים שבשולחן יכולים לנהל שיח על האוכל המגוון שמוצע, לשאול אחד את השני האם טעים לו. בל נשכח, לעודד, לשבח את הטועמים. המטרה לשמש מודלינג ובכך לעודד לטעום ואף לאכול. יש לציין שמדובר בתהליך שלוקח זמן וכן חשוב להצטייד באמונה ובעיקר באורח רוח. בהצלחה אירית


אלה שלום, במקרה שתיארת מדובר בפעוטה שמקור התנהגותה אינו ברור עד הסוף, ולכן כדאי להתייחס לכל מקרה לגופו. כן לאפשר לה לחקור את הסקרנות שעולה או את הצורך באינטראקציה, תוך כדי התאמת גבולות ושיקוף. לדוגמא- לשקף לה בקול "את רוצה לשחק עם ה...?, אבל זה לא אפשרי הוא כרגע עסוק / זה מפריע לו....". באופן הזה מתקיים עבורה תהליך למידה משמעותי שכן יש התייחסות לצורך תוך התאמה למציאות. בהצלחה אירית


שלום, מתיאורכם עולה ילדה שנוטה להילחץ בקלות ולחץ זה לרב משתק אותה גורם לה להימנע מלהתמודד. כמו כן אתם מתארים החמרה בעקבות תקופת הקורונה-וזו תופעה מוכרת ורווחת אצל רבים. גם אם נדמה שעבר זמן רב אולי יתכן שבתכם זקוקה לזמן נוסף להסתגל למציאות החדשה. ראשית הייתי מציעה לא להישאר עם הדבר הזה לבדכם- כדאי לשתף את הצוות החינוכי בסוגיה ותנסו לעבוד יחד. כמו כן הייתי שוקלת פניה לאיש מקצוע שיוכל קצת להדריך אתכם ואולי בהמשך לטפל בילדה. דבר נוסף, לבדוק היכן המקומות שהיא כן מצליחה להתמודד ולבדוק עימה איך זה ששם זה עובד?. בהצלחה אירית