שאלה: ילד בן 7 - (טל)
שלום רב, בני הבכור בכיתה א', בקרוב בן 7, יש לו אח בן 5 וחצי.
בני הבכור ילד מאוד חברותי, מאוד אוהב חברים בבית ובשכונה. הבעיה שהוא נורא נגרר.. בתחילת השנה בבית הספר הוא התחבר לילד ופשוט עשה כל מה שהחבר אומר! מצד אחד זה נראה שהם חברים טובים ומשחקים יפה ביחד ומצד שני פתאום מגלים שהחבר הוא זה שמחליט על הכל ומוביל את בני לאן שהוא בוחר, והבן שלי הולך אחריו בעיניים עצומות.. זה הוביל גם להתנהגות לא רצויה בבית הספר, וגם המורה שלו אמרה לי שהוא ילד טוב אבל נגרר אחרי החבר ופעם אחת שנייהם ממש הפריעו בשיעור ובני הושעה בעקבות זה. עירבנו גם היועצת ועבדנו קשה לקרב אותו לילדים אחרים וזה פחות או יותר הסתדר. עכשיו אותו הדבר קורה בשכונה, עם חבר חדש שפגש שגר לידנו. הוא כל כך מושפע ממנו! אם החבר הזה מחליט שעכשיו משחקים כדורגל ובני רוצה אופניים, החבר אומר לו: אז אני לא אהייה חבר שלך" ובני מקשיב לו ועושה מה שהוא רוצה. הבעיה שגם בני השני נגרר לעניין ולומד מאחיו הגדול וביחד במקום שיבינו שלהם יש יותר כוח, והחבר הרבה יותר זקוק להם, הם מתנהגים כאילו כל הזמן בחרדה: מה נעשה אם הוא יהיה איתנו ברוגז?..
ויש עוד ילדים בשכונה שהם יכולים לשחק איתם, ואנחנו מזמינים והולכים גם לחברים מבית הספר, אבל רוב הזמן בעיקר בשבתות הם מתראים עם החבר השכן. אני פשוט משתגעת מזה, כי באמת שנייהם ילדים שלא נראה שסובלים מחוסר בטחון, ילדים מאוד משוחררים. חשדנו בזמנו עם הסיפור בבית הספר שאולי באמת צריך לחזק לו יותר את הבטחון העצמי, והתחלנו טיפול ברכיבה וטיפול בבע"ח. שניי המטפלים ממש לא חושבים שמדובר בילד עם חוסר בטחון! אז מאיפה זה מגיע? התלות הזו בילדים אחרים? בעיקר ילדים שאולי יותר מנהיגים, מובילים..
אני כל כך מנסה לדבר איתו ולהסביר לו שלא יגרר, ושיעשה רק מה שטוב לו, ושאם ילד מחליט להיות איתו ברוגז שלא יתרגש כל כך, כי הוא באמת לוקח ממש ללב ומתרגש מזה ורק חושב מה לעשות כדי שאותו ילד יחזור לשחק איתו.. והוא באמת ילד אהוב ומחוזר ויש סביבו המון חברים שרוצים בחברתו, גם בבית הספר וגם בשכונה. אני ממש לא יודעת מה לעשות, אודה מאוד לעזרה!
תשובה: ילד בן 7 - (0)
שלום טל, חשוב להבין כי אם בנך לא סובל מקשיים בבטחון העצמי ולא מבעיות של בידוד חברתי כנראה שטוב לו לעשות מה שאותו ילד אומר לו לעשות. חשוב להבין שמבחינתו- הילד אולי מרתק אותו, לוקח אותו להרפתקאות וריגושים ואל בהכרח שבנך מרגיש לחץ ותחושות לא נעימות. הייתי מבררת איתו מה אותו חבר גורם לו להרגיש ומקשיבה ללא שיפוטיות. דבר שני הוא, שיש לכם כבר ניסיון מוצלח בהתמודדות עם מקרה דומה. בנך נכנס לגיל בו מדי יום יהיה עליכם להחליט כמה מתערבים, כמה מתווכים ואיפה שמים גבולות חברתיים, איך מלמדים גבולות וערכים? אלו באמת שאלות מורכבות. עליכם להחליט האם אתם מאפשרים את הקשר ובאיזו מסגרת (האם כל עוד לא גורם לו לעשות דברים אסורים/ כל עוד מעדכן אתכם וכו) או אוסרים עליו להיפגש ולשחק עמו. היו מאוד ברורים למה אתם מצפים ממנו. יהיו עוד הרבה מקרים בהם הילדים יבחרו חברים שלא לרוחכם ותצטרכו לקהל החלטה כמה סובלנות אתם מוכנים לגלות לחברים אלו וכמה נוקשות מול גמישות נכון לכם לגלות. זאת כמובן כל עוד הילד איננו נמצא במצוקה בגלל קשר זה ואז כמובן שתדרש התערבות אקטיבית הרבה יותר. בהצלחה.
