הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום מאי, נשמע שחל שינוי משמעותי בהתנהגותו של בנך. חשוב לאתר מתי החל השינוי והאם היה אירוע שאולי גרם לכך. יתכן והוא חושש מהעליה לכיתה א או שהחומרים הדידקטיים בגן מתסכלים אותו. בכל מקרה המעבר להתנהגות אלימה קשורה כנראה גם לתגובות שמקבל מהסביבה להתנהגות זו,, למידת העקביות שאתם מצליחים להפגים יחד עם קשיים פנימיים. אני ממליצהלפנות להדרכת הורים על מנת שלא לתת למצב להדרדר ולהתחיל שנה בצורה הטובה ביותר. בהצלחה


שלום יעל מדבריך משתמע שסמכותכם כהורים נפגעה מאוד. אם אלו פני הדברים כעת בגיל שמונה, עם כניסתו של בנכם לגיל ההתבגרות התוקפנות והאלימות ילכו ויחריפו ועלולים גם להיות מופנים כלפי עצמו בהתנהגויות הרסניות. ברר שצריך לעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם. מדבריך גם משתמע שאת ובעלך צריכים לעשות עבודה רבה כדי להגיע להסכמה לגבי דרך הפעולה. אם אתם חלוקים ואינכם עקביים ובנכם חשוף לחוסר העקביות הזו זה עבורו יותר מבלבל ומחריף את הבעיה. כל עצה קונקרטית שאתן לא תעזור עד שלא תגיעו להסכמה לגבי איך אתם רואים את הדברים ואיך אתם מייצרים חזית אחת ברורה מולו ומעבירים מסר חד משמעי לגבי מהי התנהגות מקובלת ואיזו התנהגות איננה מקובלת עליכם, מהן הזכויות שלו שיוכל להנות מהן כאשר יתנהג באופן מקובל ואילו זכויות ישללו ממנו כאשר יתנהג באופן שאיננו מקובל. המסרים צריכים להיות מאוד ברורים ותגובותיכם חייבות להיות עקביות. אני ממליצה בחום לפנות להדרכה הורית. תוכלו רק להרוויח מכך לטווח הרחוק. בהצלחה.


שלום אליס, בקושי שאת מעלה איננו נשמע קושר לקשיים בביסוס דמכות הורית. אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע מתחום הטיפול הרגשי לילדים שיעריך האם כדאי לתקופה קצרה לתת לבנך תמיכה רגשית וסיוע ברכישת מיומנויות חברתיות או אולי רק הדרכה הורית עבורכם. תמיכה קצרת טווח יכולה להתאים במדיוק את המענים הנכונים לבנך ויכולה להביא להטבה משמעותית. בהצלחה


שלום יערה שאלותיך כולן במקום. יש קשר הדוק בין ויסות רגשי לויסות חושי. אם את רואה סימנים המעלים שאלה לגביויסות חושי כדאי לפנות למרפאה בעיסוק. לגבי ההתנהגות שאת מתארת- ויסות רגשי מצריך באמת עבודה מאוד עקבית על גבולות. גבולות עקסיים הם אלו המלדמים את הילד להרגיע את עצמו, ולנהל את רגשותיו כי הם עושים עבורו סדר בעולם. נכון, זה לא פשוט ודורש הרבה אמונה ואורך רוח. אם קבעתם גבול כי התנהגות אלימה איננה מקובלת עליכם, על בנך לדעת מהי בדיוק התהנגות אלימה בעיניך (לפעמים התגובה להתנהגות אלימה מגיעה אחריה "מחוות" גבוליות עליהן לא מגיבים כפי שמגיבים על אלימות) ובדיוק מה עומד לקרות כאשר ונהג כך. בנוסף, חשוב להתשמש בהרבה חיזוקים חיוביים כי הם יעילים יותר, ומחזקים מאוד את כולם בתהליך. חיזוקים חיובים רגשיים (מחמאות, מדבקות שצובר וכו') על פרקי זמן בהם יכול להצליח שלא להתנהג באלימות (עד ארוחת צהרים?). לגבי שק אגרוף או בובת "נחום תקום"- זה רעיון מצויין. חשוב לתת לו מענה לתוקפנות שמרגיש שהיא לגיטימית והכוונתו לדרך לגיטימית לבטא אותה יעזרו לו מאוד. בהצלחה


שלום דניאל. ראשית אני ממליצה לנסות לתעד ולאסוף יותר מידע. מתי התחילה התנהגות זו? מתי היא מופיעה? האם סביב שעה מסוימת ביום, או האם יש טריגר שחוזר על עצמו? כמה זמן נמשכת וכיצד נרגע? כיצד אנשים שונים (בגן ובבית) מגיבים להתנהגות זו? האם חל איזשהו שינוי בבית? אירוע מסוים שמטריד אותו? יתכן שאחרי תאספו את המידע כבר תהיה לכם התשובה ביד. בנך נמצא בתקופה בה מצפים ממנו להתנהג כמו "ילד גדול" שעוד מעט הולך לבית הספר ויש ציפיות רבות ממנו ואולי חששות. סבירשמשהו מטריד אותו מצד אחד ומצד שני תגובות הסביבה מחזקות התנהגות זו, גם אם שלא במתכוון. נסו לבחון את הדברים ואם לא עוזר ממליצה בחום לפנות למטפל רגשי לילדים שידריך אתכם. בהצלחה


שלום מרים קשה מאוד לדעת מתוך שאלה אחת קצרה האם הקשיים של בנך קשורים לקשיים בויסות (הוא נמצא בגריית יתר או בתת גרייה ולכן מחפש גרייה תושתית במצעות התקוטטות) או שיש לו חסרים במיומנויות חברתיות. סביר ששניהם במידה כזו או אחרת. הוא זקוק לכלים שיסייעו לו לווסת את רגשותיו מחד ולמצוא מענה לגיטימי לצורך בגרייה מאידך. כלים והתאמות מעין אלו הן מאוד אינדיבידואליות לכל ילד. אני ממליצה בחום להתייעץ על כך עם המרפאה בעיסוק ואולי לשלבו בקבוצה של מיומנויות חברתיות או טיפול רגשי כלשהו. בהצלחה


שלום, תיארת את התנהגותו של בנך אבל לא איך הסביבה מגיבה אליו בסיטואציות אלו. כמו כן כתבת שלפעמים מוותרים לו כאשר את נבהלת מהתגובות שלו. עבורו זה מאוד מבלבל- הוא מבין מכך שלעיתים את כל כך נבהלת שיקרה לו משהו שמבחינתו הוא לא מסוגל להתמודד עם הכעס שלו ואת לא מסוגלת להתמודד אתו. מבחינתו זה רגע בו לאף אחד אין שליטה על מה שוקרה ולילד זו תחושה מאוד מבהילה. כמו כאשר קורה אסון והמבוגרים נלחצים ומאבדים עשתונות- הילדים נלחצים גם הם כי מרגישים שמשהו נורא עומד לקרות. ילד צריך לדעת שהוריו יודעים מה לעשות, הם שולטיפ בסיטואציה. מבחינתו, אם התקף כעס שלו גורם לך לאבד עשתונות, אז העולם הוא מקום לא יציב ומאיים מאוד ותחושה זו רק מקצינה את סערת הרגשות שלו. נשמע שהדרכת הורים יכולה לסייע לכם רבות בהתמודדות ויפה שעה אחת קודם. ככל שהילד מתבגר העולם נעשה מורכב יותר מבחינה חברתית והתסכולים עשויים להיות קשים יותר. בנך זקוק ליד מכוונת ולרכישת מיומנויות חברתיות ואת תוכלי לתת לו את זה כשיהיה לך ברור מהי הדרך הנכונה עבורכם. בהצלחה


שלום, תיארת את התנהגותו של בנך אבל לא איך הסביבה מגיבה אליו בסיטואציות אלו. כמו כן כתבת שלפעמים מוותרים לו כאשר את נבהלת מהתגובות שלו. עבורו זה מאוד מבלבל- הוא מבין מכך שלעיתים את כל כך נבהלת שיקרה לו משהו שמבחינתו הוא לא מסוגל להתמודד עם הכעס שלו ואת לא מסוגלת להתמודד אתו. מבחינתו זה רגע בו לאף אחד אין שליטה על מה שוקרה ולילד זו תחושה מאוד מבהילה. כמו כאשר קורה אסון והמבוגרים נלחצים ומאבדים עשתונות- הילדים נלחצים גם הם כי מרגישים שמשהו נורא עומד לקרות. ילד צריך לדעת שהוריו יודעים מה לעשות, הם שולטיפ בסיטואציה. מבחינתו, אם התקף כעס שלו גורם לך לאבד עשתונות, אז העולם הוא מקום לא יציב ומאיים מאוד ותחושה זו רק מקצינה את סערת הרגשות שלו. נשמע שהדרכת הורים יכולה לסייע לכם רבות בהתמודדות ויפה שעה אחת קודם. ככל שהילד מתבגר העולם נעשה מורכב יותר מבחינה חברתית והתסכולים עשויים להיות קשים יותר. בנך זקוק ליד מכוונת ולרכישת מיומנויות חברתיות ואת תוכלי לתת לו את זה כשיהיה לך ברור מהי הדרך הנכונה עבורכם. בהצלחה


,תמר שלום מאחר ומדובר בילדה אינטליגנטית ביותר (לפחות על פי ההסבר המנומק שלה...) ומכיון ששיטות אינטואיטיביות רבות כבר נוסו, ובפועל היא לא נגמלה מעולם, אני חושבת שכדאי לפנות להתייעצות מקצועית. יתכן ומדובר במאבק שליטה שמנוהל ביניכן דרך הדפוס הזה או הבט אחר של היחסים שמתבטא בעשיית הצרכים, אבל גם אם לא, אני חושבת שזה נמשך כבר פרק זמן ממושך מידיי וכדאי לנסות לקבל עזרה. בהצלחה, מיכל


שלום רות נשמע שהקושי של בנך קשור לחוסר במיומנויות חברתיות. זו איננה שאלה של סמכות הורית. ממליצה לפנות לאיש מקצוע . יש גם קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות במרכזים להתתפחות הילד. התערבות קבוצתית יכולה להיות יעילה מאוד במקרים כאלו. בהצלחה


שלום אלין נשמע שבנך זקוק למסגרת מובנית מאוד של כללי התנהגות ומערך תגובות ברור וידוע מראש. קשה להבין מהדברים שכתבת איך מגיבים אליו כל פעם כאשר מתנהג כך, האם תמיד מקבל את אותה תגובה. יכול מאוד להיות שמקבל חיזוק על התנהגותו אפילו בעצם ההתיחסות ותשומת הלב שמקבל אחרי התנהגות זו. חשוב להתגייס לשיחה עם הגננת ולהחליט על תערך תגובות אחיד מכולם. לשבת איתו ולהכין אותו לשינוי הצפוי, שידע מה תהיה התגובה על כל התנהגות שאיננה מקובלת עליכם (חשוב לא פחות להגדיר בדיוק איזו התנהגות איננה מקובלת עליכם. יתכן וגם זה לא לגמרי ברור לו ויש התנהגויות שלפעמים "מוחלקות" ללא תגובה ורק אחרי שמוחמרת ההתנהגות כועסים עליו והוא לא מבין מה עשה לא טוב). היו מאוד עקביים. לדוגמה, אם הוא לא מקשיב, לודא ששמע (לודא שבאמת הפנה את הקשב לדברים שנאמרו, שהוא מבין אותם) ואז לומר לו שלא תאמרו שוב ולא תתיחסו אליו עד שיבצע מה שהתבקש. אם כל אלו לא מייצרים שינוי ממליצה בחום לקבל הדרכה מקצועית. בהצלחה


שלום איילת, מכיון שאת מתארת התנהגות חדשה, שלא הופיעה קודם, זה נראה על פניו שבתך בסוג של מצוקה- אולי חרדה, אולי משהו השתנה בגן או בבית שמשפיע עליה. במקרה כזה אני ממליצה להתיעץ עם איש מקצוע. אם בכל זאת נראה לך שמדובר בהתנהגות נלמדת הקשורה לקנאה ולצורך בתשומת לב – חשוב להקדיש לה זמן אחד על אחת זמן שבו היא מרוויחה כאחות בוגרת, היא בוחרת מה עושים בזמן הזה ויחד עם זאת מעבירים לה מסר שכאחות הבוגרת יש לה זכויות וגם חובות. משום כך מצפים ממנה לדבר את מה שצריכה ולא לבכות במקום ההסבר. צריך לבקש ממנה בכל פעם שבוכה שתרגע, לעזור לה להירגע ואז לבקש ממנה להסביר מה היא מבקשת במילים ללא בכי. שוב, חשוב לוודא כי אין איזה קושי רגשי ברקע. בהצלחה.