שאלה: בת שנה וחצי לא באה לאבא - (אור)
שלום,
יש לנו בת יחידה בת שנה וחצי. תמיד הייתה שמחה לבוא/לזחול במהרה למראהו של אבא. בזמן האחרון כשאבא (אני) פורש ידיים לקראתה היא כבר לא ממש באה. יתירה מכך, אם היא על הידיים של אמא ואני פורש ידיים שתעבור אליי היא דווקא מחבקת את אמא עוד יותר חזק וגם מוסיפה חיוך קטן. מצד שני, אם היא על הידיים שלי ואמא נכנסה הביתה היא כמעט קופצת ממני אליה. כמובן שאני משנן לעצמי שלא צריך להיעלב ושזה (אני מקווה) לא כמו שזה נראה דרך העיניים שלי. למרות זאת, קשה שלא להיות מושפע מזה.. אציין שכשאמא לא בסביבה ההתנהגות שלה רגילה לגמרי, משחקת איתי, מחבקת, מחייכת..כאילו כלום. אבל ברגע שאמא מופיעה היא מיד הולכת ונאחזת בה.
קצת רקע אולי קשור ואולי לא - במסגרת עבודתי אני לעתים נמצא מחוץ לבית 4-5 ימים ברצף. אני מבין שזה אולי הופך את דמות האם ליותר מרכזית, אבל בימים שאני כן נמצא אני מאוד משתדל לקחת חלק יותר פעיל ומרכזי - מקלחת, אוכל, שינה, התעוררויות בלילה ובאופן כללי נוכח כמה שיותר.
אפילו שאני מנסה לשכנע את עצמי שזה בטח משהו זמני שיעבור, עדיין לא מרגיש בנוח ומחפש כלים לשנות את המצב הזה. אשמח לעזרה ועצה.
תודה מראש,
אור
תשובה: בת שנה וחצי לא באה לאבא - (הילה שבורון)
שלום אור,
ראשית ארגיע ואומר שהתנהגותה של בתך מאוד מאפיינת ילדים רבים בגילה . כפי שתיארת, היא אכן נמצאת ימים שלמים עם אמה ולא רואה אותך אבל גם אם זו הסיבה, אין בכך אינדיקציה לקשר או ואהבה יותר או פחות אליך. היא כבר בגיל שמבינה שזה מפעיל אותך ובודקת איך תגיב. הכי חשוב זה לא להיעלב. לכל אחד מההורים יש תפקיד אחר בחיים של הילדים - זה היתרון הגדול של משפחה בה יש שני הורים. הילד לומד ככל שמתבגר שיש דברים בהם כדאי לו לפנות לאמא ובמקרים אחרים יקבל את המענה הרצוי דווקא מאבא. דרך התנהגות זו בתך לומדת את העולם וכיצד להתנהג בו. כל עוד כשאר איתה היא נהנית ומתרפקת ואתה נמצא עבורה - ככל שניתן, כדאי לבלוע את הצפרדע, גם אם היא באותם רגעים לא מאוד נעימה, לגשת ולתת לה נשיקה ולומר לה שאתה אוהב אותה גם כשהיא על הידיים של אמא. אתה יכול כמובן גם להציע לה ולומר לה כמה אתה רוצה חיבוק ולתת לה להחליט. אבל חשוב שלא לייצר אצלה תחושת אשמה, אני בטוחה שעם הזמן זה יחלוף.
