הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

שלום אמא מודאגת. השירות הצבאי טומן בחובו הזדמנויות לצד סיכונים, אפשרויות לצד מגבלות. צריך להקדים ולומר כי הפרופיל הנפשי נקבע על מנת להגן על החייל מפני סוגי שירות שונים שעלולים להיות קשים מדיי עבורו. כך, למשל, פרופיל נפשי גבוה יותר יחשוף בנך לאפשרויות של שירות בבסיסים סגורים, מרוחקים, עם דרישות חברתיות והסתגלותיות גבוהות. הפרופיל הנפשי בעיקרון לא קובע או מגביל תפקידים אלא מתייחס לתנאי שירות בלבד. לכן לא ברור לי מה שציינת בנוגע למחשבים. אשר לערעור, בוועדה הרפואית בה נקבע לבנך הפרופיל ישנו הסבר וכתובת בנוגע לערעור. המדור האחראי על ערעורים אלו הינו המדור הקליני בתל השומר. אליהם יש לפנות בבקשה זו. רצוי להצטייד בחוות דעת מקצועית בעניינו. בהצלחה!


חזי שוב שלום, לגבי השאלה הראשונה הרי שבאופן עקרוני כפי שנאמר לך ההמלצה של הקבן היא לתנאי שירות ביחידה עורפית, תנאי שירות מוקלים וכדומה, ולא להמליץ באופן מדוייק על שבוע שבוע. ישנה כמו כן אפשרות להתאים לך נתון של קשיי הסתגלות שמשמעו לכל ביותר שירות בתנאי יומיות ואת זה כבר יש לך.... בנוגע לשאלה לגבי חופש הרי שישנה אפשרות לתת גימלים נפשיים לתקופה קצרה ומוגבלת שמטרתה לאפשר לחייל במצוקה להתארגן ולאגור כוחות.
שלום רב, בנוסף לדברי רחלי חשוב מאד לציין כי חייל שפנה למפקד ובקש להגיע לשיחה עם קב״נ אכן ימתין לשיחה עפ״י אופי היחידה וזמינות הקב״נ. אך חשוב מאד לציין כי במידה וחייל חש מצוקה נפשית אשר מתקשה להתמודד עימה למרות ניסיונותיו, אזי כדאי לפנות לשיחה אצל רופא היחידה אשר יבקש לדעת מה הדחיפות לפניה ולפיה יצייד אתכם במכתב מפורט יותר ואולי מצריך הגעה מזורזת יותר לקב״נ. המפקד יתבקש בכל מקרה ע״י הקב״נ להעביר חוו״ד אודות החייל. אל תשארו עם המצוקה הנפשית לבדכם- פנו לעזרה לגורמי פיקוד/ רפואה או מחוץ לצבא לגורמי טיפול אזרחיים. בהצלחה! הכותבת (מאיה שטיין- פסיכותרפיסטית עו״ס קלינית) פרשה לאחר 20 שנות שרות כקב״נית ומפקדת מרפאות לבריאות הנפש בצה״ל.


הי חזי, קראתי את ההשתלשלות הלא פשוטה של קורותיך בשירות. ניסיונות לא מוצלחים להסתגל לצבא רק מעמיקים את השחיקה והרבה פעמים עולה המשאלה לוותר ולהשתחרר. איני מכירה אותך על מנת להעריך אם הגעת לנקודה שממנה אין סיכוי להסתגלות ולהמשך שירות. לשם כך כדאי לדעתי שתתיעץ עם גורם מקצועי,אם בצבא או מחוצה לו, כאשר השאלה היא האם, כיצד ובאילו תנאים תוכל לסיים שירות כהלכה.הקב'ן לא יוכל להורות למפקדים באיזה תפקיד בדיוק להציבך אך יוכל לשתף אותם בקשיים ולהמליץ על תכנית התערבות מתאימה. חשוב לי לומר כי אני רואה חשיבות פסיכולוגית גבוהה ביותר לחוויה של התגברות על משבר ועל קושי. אם אכן תזהה שיש לך כוחות, תנסה עוד קצת להישאר ולהתמודד, לא משנה באיזה תפקיד או אם תסיים את הכל, תוכיח לעצמך שלא וויתרת וזה יהפוך לחלק חשוב בסיפור שלך על עצמך.. בהצלחה


חזי שלום, נשמע כי אתה עובר תקופה לא פשוטה בשירותך הצבאי, ואני מעריכה את היכולת שלך לזהות זאת ולפעול בנושא. בפנייתך לא ציינת מהי הסיבה שמובילה אותך לרצון בשחרור זמני מן הצבא ועל כן אין לי יכולת להעריך את סיכוייך לכך. על כן אענה ברמה העקרונית כי פרופיל 24 נפשי הינו פרופיל שחרור זמני אשר מותאם לחייל בעקבות מצבים או אירועים אליהם נקלע, ואשר פוגעים בתפקודו ובמצבו הנפשי. חשוב להסביר כי מדובר בשחרור לכל דבר (לדוגמא, בפרופיל זה הטיפול הרפואי חוזר לקופות החולים האזרחיות) למרות שהפז'ם ממשיך 'לדפוק'. תהליך קביעת פרופיל 24 מתחיל בפגישה עם קב'ן אשר מפנה להערכה פסיכיאטרית. והיה ומצא הפסיכיאטר כי יש מקום להתאמת פרופיל זה החייל עובר וועדה רפואית אשר קוראת את המלצת הפסיכיאטר וברוב המקרים מאשרת אותה. פרופיל זה הינו כאמור זמני לתקופה של 3 או 6 חודשים. בתום התקופה מזומן החייל לוועדה רפואית נוספת אשר מעריכה את יכולתו של החייל לחזור לשירות. כאן חשוב לי להדגיש כי ברירת המחדל של הוועדה הינה לשחרר את החייל באופן סופי מן הצבא. כלומר, שאם רצונו של החייל לחזור לשירות צבאי עליו להוכיח שיפור במצבו הנפשי (היה בטיפול, התפקוד השתפר וכדומה). החזרה לשירות אינה אוטומטית אם כן אלא מותנית בהתרשמות חיובית ממצבו הנפשי של החייל. ממליצה לך לבדוק אפשרויות נוספות במסגרת השירות אשר יכולות לסייע לך וכמו כן להעריך ביחד איתך את יכולתך להמשיך בשירות (הקלה בתנאי שירות, שינויים ביחידה, בתפקיד, התייעצות עם איש טיפול, בצבא או שמחוצה לו וכדומה) הרבה הצלחה, רחלי


הי ענת, ככלל, לקיחת כדורי ציפרלקס (נוגדי חרדה ודיכאון) לכשעצמה אינה מורידה פרופיל נפשי. עם זאת, חשוב להבין את הרקע לנטילת הכדורים והאם בעקבות המצב הנפשי שהוביל לכך יש השפעה על תפקודך בכלל ובשירות הצבאי בפרט. התהליך שסביר להניח כי תעברי לאחר שתשתפי את המפקדים בכך יהיה הפנייתך לקב'ן ולפסיכיאטר צבאי. לכך יש שתי מטרות: האחת, לבדוק את התאמתך מבחינה נפשית לתפקיד ולאופי השירות בו את נמצאת. השנייה, להמשיך לך את הטיפול התרופתי במתן מרשמים ומעקב פסיכיאטרי (אגב, הטיפול התרופתי יינתן בחינם). במידה ויוערך כי מצבך הנפשי מקשה על תפקודך בשירות ייתכן ויותאם לך פרופיל נפשי המשקף מצב זה. מניסיוני, לעמדתך ולמידת המוטיבציה שלך לשרת (בצבא, בתפקיד הנוכחי) יש משקל רב וחשוב כי בפגישות עמך תביעי זאת (הדבר נכון גם לחוסר מוטיבציה או לרמת חרדה גבוהה בה את נתונה, כמובן..) . בהצלחה!!


נטע שלום. ציפרלקס הינו כדור שמטרתו הפחתת תחושות של חרדה. ככזה, הוא אינו פוגע במחשבה או בהתנהגות ואינו מסכן. על כן אין מניעה של נשיאת נשק בזמן נטילת התרופה. בהצלחה


שלום אריאל, תחושתך כי אינך מתאים לקרבי היא משמעותית וחשוב להבינה לעומק- באיזה אופן אינך חש מתאים? מה אתה מדמיין או משער שהשירות הקרבי יצריך ממך, ובאיזה אופן אתה חושב שתתקשה להסתגל לשירות כחייל קרבי? האם אלו התנאים הפיזיים? הדרישות המנטליות? התמודדויות חברתיות שאתה חושב שתידרש להן? או שאולי אתה עסוק בהיבטים המסכנים של השירות כחייל קרבי? לאחר שתנסה לענות לעצמך על השאלות הללו (אפשר גם להיוועץ באיש מקצוע טיפולי) ניתן ורצוי לפנות ולבקש לפגוש בקב'ן. הכתובת המיועדת לכך הינה לשכת הגיוס ששולחת לך את צווי הגיוס. רוב הלשכות יבקשו מכתב או פקס ובו תנמק מדוע אתה רוצה להיפגש עם קב'ן. אם אתה נמצא בטיפול כלשהו רצוי לצרף חוות דעת של המטפל לבקשתך. בשלב הבא ככל הנראה תזומן לפגישה עם קב'ן לשכת הגיוס ובפגישה זו תעריכו את התאמתך לשירות קרבי. אשר לשאלתך 'האם זה אומר עליי שאני לא בסדר?' הרי שבעיניי ההקשבה שלך לעצמך והאחריות שאתה לוקח בעניין זה מעידה כי אתה בחור רציני ושקול. הפנייה לקב'ן במקרים רבים מסייעת לחייל לעשות שירות צבאי מועיל ומתאים ליכולותיו. אם אכן המסקנה תהיה ששירות קרבי אינו נכון עבורך אני מציעה כי תביע את רצינותך ואת המוטיבציה שלך לשירות משמעותי אחר - מול הקב'ן בפרט ומול הצבא בכלל. בהצלחה!


אתה מציין בשאלתך כי למעשה התחלת את תפקידך לפני שבועיים בלבד. האחריות עימה אתה מתמודד בזמן קצר זה הינה רבה ומלחיצה, ועל כן חייל שלך הנמצא במצוקה בוודאי מעורר בך מתח רב. ובכן, חשוב שתדע כי הצבא דואג שלא תשאר במצבים כאלו לבדך. לשם כך יש לך מפקד מעליך ובנוסף גם קב'ן שהוא איש מקצוע שתפקידו להיות עזר למפקד בתחומי הבריאות הנפשית. על כן אני מציעה לך גם לדווח על המצוקה למפקד הממונה עליך ולאחר מכן- פשוט מאד- להתקשר מייד לקב'ן היחידה שלך ולהתייעץ איתו. לא להישאר עם האינפורמציה הזו לבדך. לקב'ן יש את הידע ואת האחריות להתמודד עם מצבים של חיילים במצוקה. בהצלחה.


הי שגית. חשוב לי לציין כי בעצם פנייתך אליי את מגלה אחריות לעצמך וזה חשוב ביותר!. כדורי הציפרלקס שאת נוטלת מפחיתים את עוצמת החרדה וניתן לקחת אותם גם במהלך שירות צבאי. החשש שלך כי היותך מטופלת תרופתית יפגע לך בשירות הוא טבעי ומוכר, ויחד עם זאת הדאגה לבריאותך קודמת לכל. ככלל, ניתן לשרת כסייעת רפואת שיניים גם עם פרופיל נפשי של חרדה. עם גיוסך תצטרפי למערכת הבריאות של הצבא ולא תהיה חברת קופת חולים באופן אזרחי. על כן, מרשמים לתרופות כגון הציפרלקס יינתנו לך ע'י פסיכיאטר צבאי. לשם כך עלייך לפנות כבר בתחילת הטירונות למפקדות ולהסביר כי עלייך להסדיר את הטיפול התרופתי מהר ככל האפשר, זאת על ידי קביעת פגישה עם קב'ן. הביאי עימך לפגישה מסמכים הקשורים בנטילת הטיפול כדי לזרז את התהליך מהר ככל האפשר. בהצלחה!


שלום לך אמא. לפני הכל חשוב מאד ששמת לב לשינויים. נשמע שאכן בנך חווה מצוקה כלשהי, זאת על פי השינויים במצב הרוח ובתפקוד. סימנים נוספים שיכולים להעיד על מצוקה קשורים בשינויים במשקל, בתיאבון, בשינה (מרבה לישון/ממעט לישון, ער בלילה וכו), בקשר עם החברים (מדבר איתם בסופ'ש או בכלל לא מדבר ולא יוצא עם אף אחד?) ובמחשבות המעסיקות אותו (בשיחה בארוחת ערב- משתתף? מקשיב? מתעניין? מביא תכנים משלו? אם כן, במה הוא עסוק?). לרוב, כאשר ישנו שינוי חד ומשמעותי בהתנהגות של חייל, הוא קשור ב'משהו שקרה'- אירוע כלשהו בחייו אשר משפיע על מצב הרוח ועל התפקוד. כוונתי ב'אירוע' היא למגוון של נסיבות חיים, כגון: פרידה מבת זוג, החלפת מפקד בצבא, קשיים חברתיים ביחידה, משימות קשות לביצוע ביחידה (ציינת שהוא קרבי) או אירועים שקשורים במשפחה. אולם כל האפשרויות וההכוונות שתיארתי כאן לא מתיימרות להחליף את מה שבעיניי הוא הדבר הנכון לעשות: לשאול. לשבת עם הבן שלך ולשאול אותו מה עובר עליו. לשתף אותו שאת דואגת ושאת רואה שמשהו קורה לו. שאת רוצה לדעת מה קורה ואת בטוחה ומאמינה שלכל דבר ניתן למצוא פתרון. בשאלתך לא ציינת מה טיב הקשר ביניכם, על כן אוסיף כי במידה ואופי הקשר ביניכם כיום אינו מאפשר שיחה שכזו כדאי למצוא אדם אחר הקרוב לבנך, לשתף אותו בדאגתך, ולבקש ממנו שהוא ישוחח עם בנך. בהמשך, לאחר בירור הבעיה, ובמידה שהבעיה אינה נפתרת, רצוי מאד לפנות לקב'ן היחידה אשר מומחה בעבודה טיפולית עם חיילים.


ראשית, שמחה אני לשמוע על השינוי החיובי שחל מאז גיוסך. חיילים רבים סובלים מחרדות בייחוד בתקופות הגיוס לצבא ותחילת השירות, ולרוב, עם הזמן וההסתגלות, החרדה פוחתת. אני מקווה שרון כי אתה אכן חש מחוזק יותר היום ועל כן חושב על קורס קצינים. שנית, יציאה לקצונה מחייבת העדר פרופיל נפשי או קה'ס (סעיף קשיי הסתגלות שאינו פרופיל נפשי אלא מדרג של קשיים בהסתגלות לשירות ). כלומר, שלא תוכל לצאת עם פרופיל נפשי 45 לקצונה. עם זאת, ישנו הליך של ביטול פרופיל נפשי. הליך זה כולל בדיקת קב'ן, המלצה של מפקד בדרגת סא'ל ובדיקה פסיכיאטרית. רצוי כי תקדיש לתהליך זה מספר חודשים על מנת שלא לפספס, במידה והפרופיל אכן יבוטל, את מועד הקורס. בהצלחה.


זה תלוי.. מבחינת לימודים ישנם מקצועות ומוסדות אקדמאיים אשר יבקשו לדעת מידע אודות שירותך הצבאי. הדבר נכון לדוגמא למקצוע הרפואה. ברוב המקצועות האחרים אין דרישה לכך. מבחינת מקום העבודה הרי שאינפורמציה על שירותך הצבאי יכולה לעניין או שלא לעניין בהתאם למעסיק או לעבודה עצמה. עבודות ביטחון ממשלתיות למשל דורשות שירות צבאי מלא. יכולות להיות עבודות אדמיניסטרטיביות, הגם ששייכות למוסד ציבורי, שלא ידרשו שירות מלא. למרות שנוטים לחשוב כי השירות הצבאי לא 'משחק' במגזר הפרטי, הרי שמעסיקים רבים דווקא מעוניינים לדעת האם והיכן שירתת בצבא. אין הדבר כמובן אומר כי זה הפרמטר אשר יכריע אם תתקבל. חשוב לציין בהקשר זה כי בתעודת השחרור מופיע פרופיל רפואי 21, ולא מצויין כי הרקע הוא נפשי. מידע זה הינו סודי רפואי והצבא אינו רשאי לשתף בו אלא בהוראת שופט ותחת נסיבות מצדיקות.