על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

פטור מצה"ל על מנת שהצבא יוכל להעריך את התאמתך לשירות צבאי יש לפנות בפקס ללשכת הגיוס הקרובה לביתך. לציין את הקשיים ולבקש להיפגש עם קב"ן. אם יש ברשותך חוות דעת של מטפל/איש מקצוע בריאות הנפש מומלץ לשלוח אותה יחד עם הבקשה להיבדק.


לא ברור לי מהשאלה מהו הצו ה-30 שניתן לו. האם הכוונה כי קיבל 30 צווים?? בכל אופן קה"ס 43 אינו משחרר מגיוס. אני מציעה לפנות ללשכת הגיוס ללא דיחוי ולברר מהו מעמדו כעת אל מול הצבא ומהו תאריך הגיוס הרלבנטי



לא הבנתי האם הוא ממתין בבסיס או בבית? מדוע אינו מקבל פגישה עם קב"ן? יש לשוחח עם המפקד הישיר ואם אינו נותן מענה ניתן לפנות הלאה למפקד בכיר יותר או לנציב קבילות חיילים.


קשה לומר או לנבא מה יהיה בעוד שנה כשתהיי אמורה להתגייס. כעת הכי חשוב הוא להתמודד עם הדיכאון ולהרגיש טוב יותר. כשתגיעי לשלב הגיוס שוחחי על כך עם המטפל שלך וביחד בצעו הערכה לגבי נכונות הגיוס עבורך. בהצלחה


שאלתך זו נעשתה רלבנטית ביותר מאז ה1.7, עת נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש. משמעות הרפורמה הינה מעבר של הטיפול הנפשי מן המדינה לקופות החולים. מעתה, הטיפול הנפשי הניתן למטופל במסגרת הקופה רשום ומתועד בתיק המטופל. ישנן הרשאות וחוקי הגנה על הפרט אולם נכון לרגע זה רופא המשפחה/ילדים חשוף לכל הטיפולים שמטופליו מקבלים לרבות הטיפול הנפשי. במידה ויידרש מן הצבא יהיה על הרופא לדווח על תכנים הקשורים לטיפולו הנפשי של המטופל. איני יודעת מה יהיה בעוד 10 שנים היות ונושא זה נמצא כעת בבירורים משפטיים רבים.


החשש לפנות לקב"ן לצורך טיפול מוכר ומובן, אולם המציאות שונה בתכלית. מטרתו של הקב"ן הינה לטפל ולסייע לחיילים בהתמודדות עם קשיים נפשיים. אין הכוונה לחבל להם בשירות או להתערב שלא לצורך. זאת ועוד, חל חיסיון רפואי על הטיפול הניתן לחייל כך שאם אינך רוצה שהדבר יהיה ידוע למפקדים אין הכרח לכך.


עירנותך למצבך הנפשי חשובה וחיונית ביותר, וזו בעיני התחלה טובה לפתור בעיות מסוג זה. לא תמיד אנחנו יודעים כיצד יתגלגלו הדברים, איך נרגיש ומה יקרה בגורלנו. נדמה לי שניסית להתחיל את השירות מנקודת פתיחה חיובית וחלקה וכך היה משך זמן מה. כעת נשמע שיש קושי ושהוא נמשך. פנית לעזרה וטוב שכך עשית. להבנתי, שיתוף קב"ן בהליך הטיפולי ובקשיים שלך לא אמור לפגוע במהלך של מעבר תפקיד (לא עולה לי סיבה שכך יקרה. הקב"ן אמור לתמוך במאמצי ההסתגלות שלך, לא לחבל בהם). לגבי קה"ס- הורדת פרופיל או העלאת קה"ס הינם תהליכים שנעשים באמצעות בריאות הנפש של הצבא/קב"ן. הקב"ן יכול לתת קה"ס 40 ופסיכיאטר הוא זה שיכול להוריד פרופיל. שינוי כזה יכול להשפיע על המשך שירותך כקצינה בצבא. ממליצה לך להתייעץ על כך עם הקב"ן ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורך.


פריזמה הינה תרופה המסייעת להפחתת תחושות חרדה ודיכאון. לכשעצמה, נטילת טיפול תרופתי אינה סיבה להורדת פרופיל ואינה מונעת שירות במודיעין. השיקול להורדת הפרופיל הינו המצב הנפשי והפגיעה בתפקוד הנגרמת מכך.


שלום פביאן, איני מכירה שחרור בפרופיל נפשי על קשיים שכאלו. האם ומדובר בחומרה גבוהה מאד אשר לה השלכות נרחבות על התפקוד? הצבא אינו מוסד לימודי, ישנם תפקידים רבים ומשמעותיים שניתן לבצע עם קשיי למידה כאלו ואחרים. איך שלא יהיה אם ישנם קשיים נפשיים רצוי וניתן לדווח עליהם לפני הגיוס באמצעות פנייה בפקס ללשכת הגיוס המתאימה, בצירוף של חוות דעת עדכנית.


באופן פורמלי אבחנה לגבי הפרעת אישיות ניתנת לאחר גיל 18 ולכן הרופאה שבדקה אותך השאירה ככל הנראה את האפשרות כהשערה. הפרעת אישיות גבולית כוללת צבר של קשיים וסימפטומים המקשים על האדם בתפקודו ובהסתגלותו לחברה. הצבא אינו נותן היום פרופיל רפואי בגין אבחנה של הפרעת אישיות אך יכול לסמן את החייל כבעל פוטנציאל לקשיי הסתגלות. הטיפול שעליו דיברה איתך המטפלת הינו שיטה ייחודית אשר מקנה תפיסת עולם וכלים להתמודדות לבעלי הפרעה זו. השיטה כוללת מפגשים קבוצתיים וטיפול פרטני בתדירות גבוהה. לצבא אין טיפול שכזה והוא גם לא יכול לממן או להפנות. ישנם מקומות ציבוריים שמטפלים בשיטה זו ללא תשלום (בי"ח שלוותה למשל) ומקומות פרטיים.


הי עמליה. הגיוס לצבא הינו משימה אתגרית ומורכבת נפשית להרבה מאד חיילים וחיילות. הקושי מופיע במיוחד בתחילת השירות (ואגב, גם בסופו..) וקשור במעבר החד בין החיים בבית ובמסגרת ביהס לבין המערכת הצבאית הטוטאלית והבירורקרטית. לרוב, הקשיים חולפים עם הזמן וההסתגלות...במקרים חריגים יותר המצוקה מתמשכת ולעיתים מצרכה שחרור. האם התקפי החרדה החלו רק בצבא? שימי לב מתי הם מופיעים ועל איזה רקע? מהם הסימפטומים? אני מציעה לך בכל מקרה לפנות לקבן של היחידה כדי שיוכל להעריך ביחד איתך את מצבך הנפשי ולחשוב האם נכון להשתחרר וכיצד. אשר לשירות לאומי- האפשרות קיימת אולם השירות הלאוצי מבקש אישור מהצבא לכשירות נפשית וזהו תנאי מבחינתם לקבלך. ישנה אפשרות גם להתנדבות לאחר שחרור מהצבא.