על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

אני סבורה שאין זה נכון להיבהל מהמצוקה שעולה בתחילת הטירונות. זוהי מצוקה מאד נורמטיבית ותואמת את השינוי הדרמטי שחל בחיי ביתך. העמדה הטובה ביותר כעת היא לעודד אותה, להקשיב לה ולסייע לה לחבור למשאבים ולכוחות שיש לה. להעביר לה מסר שאת מאמינה בה וביכולת שלה להצליח להתמודד עם הקשיים שלה בטירונות.


האם אתה כבר בשירות פעיל או לפני גיוס? נטילת תרופות לכשעצמה אינה קובעת פרופיל או נתון בריאות נפש אחר. מה שקובע הוא המצב הנפשי (שבגינו פנית ללקיחת תרופה) ועד כמה התפקוד שלך מושפע ממצב זה.


ללא ספק אתה מספר תלאות וקשיים הגורמים לכך סבל רב. איני יודעת בוודאות מה מתרחש ומה ההתרשמות מהבדיקות השונות בהן נכחת. אם אתה סבור שאינך מקבל את המענה הדרוש אתה יכול לנסות לפנות לנציב קבילות חיילים.


על פניו נשמע שהמצב מצריך התייחסות של גורם ברהני במחשבה על תנאי השירות המתאימים לו. אני מציעה להגיע לפגישה עם הקבן בליווי חוות דעת מגורם מטפל, אשר זה יכול לתמוך בחשיבות הקלה בתנאי שירות. הקלה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בפרופיל נפשי או בנתון אחר הקרוי קשיי הסתגלות ומשפיע אף הוא על תנאי השירות בצבא.


חרדה חברתית כמו כל חרדה יכולה להיות מטופלת בטיפול תרופתי, אשר מסייע בהפחתת הסימפטומים של החרדה. יחד עם זאת יש לדעת כי מומלץ לשלב טיפול נפשי שיחתי אשר מסייע לאדם להתמודד עם החרדה ולהתגבר עליה. טיפול שנמצא יעיל לחרדה חברתית הינו טיפול התנהגותי קוגנטיבי. לגבי ההשפעה של הדיווח לצבא על התפקידים- הדבר פחות תלוי בנטילת תרופה ויותר קשור במצב הנפשי, בפגיעה של החרדה על תחומי התפקוד השונים וכן גם במוטיבציה שיש לו לשירות.


זוהי שאלה מאד כללית ולא אוכל לפרוס כאן את כל המשמעויות של שחרור מהצבא. אציין כי שחרור על רקע אי התאמה אינו זהה לשחרור על פרופיל 21, וגם בתוך הפרופיל ישנן סיבות שונות וכו'. רישיון הנהיגה למעט במקרים חריגים אינו נפגע כתוצאה משחרור מהצבא. קבלה לגופים בטחוניים או ממשלתיים יכולה להיות בעייתית במקרה של שחרור על רקע נפשי.


איני בטוחה כי הגיוס של בנך לצבא ושיבוץ במקום זה או אחר יכול לפתור באופן שורשי את הבעיה, אלא שאני ממליצה לך להתמודד ישירות עם בעיית האלימות שלו. הצבא לא ייקח שיקול שכזה בחשבון בבואו לשבץ את בנך בצבא.


הגיוס של בנך לצבא אינו פתרון שעונה לשורש בעיית האלימות ולא משנה אם הוא ישרת קרוב או רחוק. אני סבורה שעלייך לפנות למשטרה או למרכז לטיפול באלימות במשפחה ולטפל בכך בצורה מקצועית.




אנסה לענות באופן כללי לסוגיה שאתה מעלה. מצוקה נפשית היא נושא אינדיבידואלי. אין לנו באמת אפשרות למדוד כאב נפשי. אנו נעזרים בשפה כדי להסביר את עצמנו... ייתכן שיש פער בין המצוקה שאתה חש לבין האופן בן אתה מובן על ידי הצבא והגורמים המטפלים. האם אתה חד משמעי בעניין רצונך להשתחרר או שאתה עדיין מתלבט במובן מסוים? פעמים רבות המצוקה של החייל פוחתת עם הזמן ויש הסתגלות טובה לשירות. האם מבחינתך ניסית מספיק? האם אתה חש שהגעת לקצה גבול היכולת שלך? אם התשובה חיובית אני מציעה להדגיש שוב את המסרים שלך וגם להיעזר במשפחה אם ניתן כדי לתמוך בכך שמצבך אינו מאפשר המשך שירות. באפשרותך כחייל גם לפנות לגורם מקצועי שיעריך איתך את מצבך הנפשי וינסה לסייע לך בשיח עם המערכת הצבאית.


מדובר בסימול "נמוך" המבטא פוטנציאל נמוך להופעת קשיים, אך מכיוון שהצבא קיבל מכם את המידע על בעיה בעבר (ועל סמך בדיקת הילד אני מניחה) הוא בכל זאת מוצא לנכון לסמן את האפשרות הנמוכה לקשיי הסתגלות. אכן מדובר בקק"צ בשלב זה ולא בפסילה ממקצועות מודיעין. אגב, קה"ס ניתן לבטל/להעלות/להוריד במהלך השירות ובהתאם לרצון החייל, הערכת מצבו הנפשי ותפקודו בשירות.