הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

ולרי שלום, את מתארת ילד שמתקשה להכיל רגשות שליליים שחווה ולעבד אותם בעצמו, במצבים בהם מקנא, נעלב, מתאכזב או כועס הופך תוקפני כלפייך בתור הדמות הקרובה אליו ביותר, בשפה פשוטה - מוציא עלייך את כל הקושי שלו. מצבים כאלה אופייניים אצל ילדים שאין להם מספיק מיומנות בעיבוד גשי או תחושה שיש ביכולתם למצוא פתרון ולסמוך על עצמם, יתכן כי הקשר הקרוב שלכם בתור משפחה קטנה של אימא-בן מגבירה את המתח הזה וגורמת לו להיות סוער עוד יותר. אני מציעה להתייעץ עם היועצת של בית הספר, ו/או עם הפסיכולוגית של בית הספר ולנסות להתרשם מהמידה בה דפוסים אלה גורמים לו קושי בכיתה . יתכן כי טיפול רגשי, שיתן לו קצת יותר מרחב וכלים להתמודדות, בתוספת להדרכה עבורך, ייעזרו מאוד. בהצלחה מיכל


בני שלום, לא ציינת כמה זמן נמשך התהליך והאם ישנה עקביות כלומר, זמנים או מקומות בהם הוא תמיד שלוט על צרכיו בהשוואה למצבים אחרים בהם תמיד אינו שולט. בכל מקרה, חינוך לניקיון, כשמו כן-הוא, הינו תהליך של אימון ונדרשים תרגול, הכוונה והדרכה וכמובן, ציפייה לפיספוסים: ככה לומדים. ישנם ילדים שקולטים מהר יותר את העיניין, ואצל אחרים זה מסתבך, לעיתים בגלל סיבות אחרות שקשורות בהם או בהוריהם או ביחסים, ולעיתים בגלל עוד סיבות. אם להרגשתכם העיסוק בתהליך הגמילה מעורר בכם ובו תסכול עד כי הנושא 'צובע' את כל היחסים איתו, וכל האינטראקציה מכוונת להצלחות ולפיספוסים, מוטב לפנות לייעוץ מקצועי. ענישה, בכל מקרה, אינה רלוונטית כאן, וחשוב מאוד הסיוע של הצוות בגן. בהצלחה מיכל


שלום רב, מדובר בשני ילדים צעירים מאד, עם צרכים שונים. במצבים אלה אכן פעמים רבות ההמלצה לזמן נפרד כדי שניתן יהיה לבסס קשר משמעותי, במיוחד כשמדובר בתינוק יונק. יחד עם זאת, אני לא בטוחה ששהות בקניון היא הפתרון, כיון ששם לא ניתן להרגיל לשגרה הכוללת טיפול הורי של האכלה, משחק, רחצה הרדמה וכדומה. כמו כן, מציאות כזאת לא יוצרת לך זמן התמודדות עם היותך 'הורה יחידני' שצריך להתארגן ולהיות עם שני הילדים באותו האופן בו היה קורה אילו היית נשאר אב בזוגיות. מומלץ מאוד להתייעץ עם אדם מקצועי ומיומן בנושא, על מנת שניתן יהיה להכיר אתכם ולגבש המלצות מבובבות יותר הקשורות לצרכים של הילדים ולמשאבים שלכם. בהצלחה מיכל


שלום רחל חשיבות הטיפול בעיניין תלוי באיכות של יתר תחומי ההתפתחות שלו: מבחינת תקשורת בלתי-מילולית, ג'סטות, הבעות פנים, הבנה של שפה ושל סיטואציות וכדומה. אם כל אלה תקינים, והשמיעה שלו תקינה, נראה לי שאפשר להמתין עם הפנייה לקלינאית תקשורת. בהצלחה מיכל


דנה שלום, מאחר ואת מתארת התנהגות חברתית רגילה בגן שם היא מרגישה בנוח, הרי שנראה שהתגובה המבויישת שאת מתארת פחות קשורה למצוקה חברתית שהיא חווה אלא לקשיים בהסתגלות לסיטואציות חדשות, או לדפוסים אחרים שקשה, על סמך תיאור זה, להצביע עליהם. אני חושבת שלא כדאי ללחוץ עליה 'לצאת מהחדר' אם נראה לכם שזה הדרך שלה להתמודד, בהנחה שזה לא 'חובה' שתצא, אולי אפשר לתת לה את הזמן שלה ובהנחה שהיא לא מזעיקה אחד מכם להיות איתה אלא מצליחה להירגע ולהעסיק את עצמה,. אפשר גם להגדיר לה שהיא יכולה לחזור לחדרה אחרי שתהיה אתכם 5/10/15 דק' כשמגיעים האורחים, או לחילופין, שמותר לה להיות בחדר ובעוד זמן-מה תבואו לקחתה משם. כדאי לנסות להכין אותה לקראת ביקורים כאלה גם אם נראה שהיא מתנגדת עוד קודם (למשל מכריזה שלא רוצה שיבואו). בהצלחה מיכל


שלום רב, מאחר והמונח 'אושר' מורכב מכל כך הרבה פרמטרים, קשה מאוד לבודד את העיניין הזה לכדי שאלה מחקרית. יש המון משתנים מתערבים שמשקפים בטחון של ילדים פרט למספר הלדים בבית כמו, היחסים בין ההורים, היחסים בין הילדים, קיומם של צרכים מיוחדים אצל אחד הילדים שמשנה את יחסי השיוין מאחר והוא זקוק יותר להורים, זמינותם של ההורים והמצב הככלי-תעסוקתי שבמשפחה ועוד ועוד ועוד, ואלו רק הגורמים במעגל הראשון. אין ספק שלמספר האחים במשפחה יש משמעות, אבל חשוב יותר היחסים שהם יוצרים ביניהם ועבור כל ילד חשוב יותר 'המיקום' שלו מאשר בין כמה אחרים הוא נמצא. בהצלחה, מיכל


שלום קרן,
תינוקות לא זקוקים לחברת בני גילם עד גיל שנתיים, ולכן מבחינתם כניסה למסגרת חינוכית בתור צעד חברתי היא ממש לא עיניין דחוף. אין להם שום צורך להתאים את שגרת יומם ללוח זמנים של אחרים, ילדים או מטפלות, ולכן אם ישנה אפשרות להמשיך ולהתכוונן אל צורכיהם בבית, מה טוב. הבעיה היא שלאימהות זה לא תמיד מתאים, ואם האם מרגישה שהיא לא נהנית בשגרת יומו של התינוק והופכת לחסרת בלנות, עצבנית או מתגעגעת לעבודתה ולחברת מבוגרים, עדיפה עבורו שהות מחוץ לבית מאשר במחיצתה.
על זאת ועוד תוכלי לקרוא במאמר שפורסם באתר בעבר: https://www.alhasapa.co.il/3141.asp
בהצלחה
מיכל


נילי שלום, שתי התופעות שתאתר משקפות קושי להתמודד עם תסכול, וזה בהחלט עשוי להיות קשור לנסיבות החיים שלו ולמידה בה הוא סומך על עצמו בהתמודדות. כדאי לנסות להבין עד כמה הדפוסים החברתיים של נפגעים, האם בגלל הקושי הזה הוא אינו יוצר קשרים חברתיים כמצופה בגילו, נמנע מפעילויות אחהצ וכו'. אם מרבית תחומי התפקוד תואמי גיל ורק הקריאה מעכבת אותו, יתכן והוא יוכל להסתדר ולהשתפר בהדרגה באמצעות חיזוקים רבים. לעומת זאת, אם להרגשתכם התגובות הרגשיות שלו בכלל הן כשל ילד צעיר יותר מוטב לפנות לייעוץ מקצועי. אגב, מה חושבת אימו? והאם יש אבא בתמונה? בהצלחה מיכל