שאלה: חרדה ולחץ מסיטואציה ספציפית - (נוגה)
לום רב,
בתי בגן חובה, כמעט בת 6, מרכיבה המשקפיים מגיל צעיר.
בתחילת השנה היו מספר אירועים בהם ילדים בגן ניסו להוריד לה את המשקפיים וצחקו עליה שהיא "נראית מצחיק בלי המשקפיים". לאחר שהיא סיפרה זאת בבית שוחחנו עם הגננת ועם הורי הילדים, והעניין נפסק מיד, אולם הוא השאיר את חותמו על הילדה.
מאז היא נמצאת בלחץ נוראי מכל העניין ולא מוכנה שאף אחד למעט אביה ואני (אמה) נראה אותה בלי משקפיים, אפילו לא לשניה (אפילו לא סבא וסבתא).
בסיטואציות שבהן המשקפיים שלה נופלים או שמישהו מנסה להוריד לה אותם בתמימות (כמו הגננת, שניסתה לסדר לה אותם), היא מתחילה לבכות נורא ומסתירה את העיניים. לדוגמא ביום הולדת של אחד הילדים אחה"צ הם השתוללו בחצר ובטעות נפלו לה המשקפיים, אז היא התיישבה בבכי במרכז החצר, הסתירה את העיניים עם הידיים ועד שלא קמתי והבאתי לה את המשקפיים היא לא זזה משם .
מעבר לכך היא ילדה מאוד חברותית ושמחה, אהודה ובעלת חברות וחברים רבים, אם כי היא ילדה עדינה ורגישה ונוהגת לשחק עם הילדים השקטים יותר ופחות מתחברת לילדים ולילדות ה"חזקים" חברתית.
ניסינו הכל - חיזוקים שלנו ושל סבא וסבתא (אמרנו לה כמה היא יפה עם ובלי המשקפיים, איזה עיניים יפות יש לה וכו'), הסברים שלא צריך להיעלב מכל דבר שכל ילד אומר, ושעל כל אחד אפשר לצחוק וזה לא יפה וזו לא חוכמה וכו'....שום דבר לא עזר.
אני מאוד מוטרדת כי בשנה הבאה היא נכנסת לכיתה א' בסביבה חדשה עם ילדים גדולים ולא יודעת מה יהיה בסיטואציה בה יפלו לה המשקפיים או שמישהו יוריד לה בכוונה.
מה נכון לעשות? האם כדאי לפנות לטיפול?
תודה רבה
נוגה
תשובה: חרדה ולחץ מסיטואציה ספציפית - (0)
נגה שלום,
אני מבינה את הדאגה מההתמודדות שלה, אבל כמו שציינת מדובר בחרדה מאוד ספציפית ובשאר החיים היא ילדה שתפקודה לא נפגע ולכן אני תוהה מדוע את פונה דווקא עכשיו?... האם קרה משהו שגרם לכם לחשוב על זה יותר? הרי יש עוד כמה חודשים עד כניסתה לבית הספר ולכן מה גרם לך לפנות להתייעצות כעת ? אני מניחה שהחוויה של 'להראות מצחיק' קשורה לזה שלא רגילים לראות אותה ללא המשקפים, וגם היא לא רגילה לראות את עצמה כך, זה מרגיש להיות אדם שונה, קצת כמו בפורים או עם תספורת חדשה, אבל זה מה שמאפשר גמישות וקבלת העצמי במגוון אפשרויות. אפשר לנסות לעזור לה בתור התחלה להתבונן על עצמה כך, להעז לבדוק איך זה (בהנחה שהיא רואה מספיק טוב וסומכת על עצמה גם ללא המשקפים), תחילה כמובן בתוך הבית, וזאת רק כדי שתוכל להעיז להיות עם עצמה גם בדרך חדשה ומשוחררת יותר.
אם התפקוד שלה בשאר תחומי החיים, החברתיים והאחרים לא פגוע, אני לא רואה סיבה לפנות לטיפול בגלל העיניין הזה.
וכדאי רק לעזור לה לאהוב את עצמה בכל מצב, זה יעזור לה בכלל בחיים.....
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
