הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

אודליה שלום, את מתארת יחסי תחרות וקנאה שניכרים אצל כל אחד מילדייך באופן אחר. בניסיון לגרום להם להתקרב כדאי להגביר את ההתייחסויות שלכם ההורים לרגעים היפים ביניהם, גם אם מעטים. כלומר, להכביר שבחים וחיזוקים על כל המצבים בהם הם 'נחמדים' אחד לשני, עושים משהו נעים וטוב יחד, אחד כלפי השני, ולנסות לתת להם לפתור את הקשיים ביניהם בעצמם עם מינימום התערבות. זה קשה להתאפק כאשר את מרגישה שבתך עושה עוול לאחיה והרצון להגן עלי ברור, אבל להעצים אותו זה גם לתת לו להתמודד בעצמו ולעמוד על מקומו כבכור וכבוגר בבית, יתכן והיא 'מחפשת' את הצבת הגבול מצידו, בודקת עד כמה 'מותר' לה להרחיק לכת, וזה כמובן לא רצוי מבחינת שניהם. בהצלחה מיכל


ג'ו שלום השאלה האם לעשות משהו בעיניין קשורה לשאלה במה העיניין מפריע לה, ואם בכלל. אם כישוריה החברתיים תקינים בסהכ והיא מסוגלת להנות גם עם בני גילה ובנות גילה, הרי שכנראה היא מוצאת שלהיות הצעירה בקרב הבוגרים מקנה לה יתרון והיא מרוויחה מכך. יחד עם זאת, קשיים ביצירת קשרים עם בני קבוצת השווים שכיחים אצל ילדים שמתמודדים עם קשיים חברתיים ורגשיים, אז מה דעתכם בעיניין הזה לגביה? אגב, מה מקומה במשפחה מבחינת סדר הלידה? ומה היא אומרת על העיניין כששואלים אותה על זה? בהדרגה חשוב יהיה לחשוף אותה גם לסכנות שיש בקרבה לא-מותאמת לנערים בוגרים ממנה. בהצלחה מיכל


ליז שלום, אני מבינה שאת חווה את התגובות של בתך כ'קיצוניות', אבל זו הדרך שלה להביע את התחושות המורכבות שהיא חווה סביב השינוי הזה: עליה להסתגל לסדר יום שונה, לכמות גדולה של ילדים חדשים, לצוות שאינו מוכר ולמציאות חברתית שונה לגמריי. מדובר בהרבה מאוד שינויים. כדאי גם לומר לה את זה, כדי שהיא תרגיש שהתחושות האלה לגיטימיות ושגם למבוגרים קשה במקום חדש, גם אם הם לא מבטאים את זה ככה. מאחר ואנו בפתח של תקופת חגים שעתידה לקטוע עוד יותר את ההסתגלות זה, הרי שזה אכן ייקח עוד זמן. אם המצב ימשיך גם לתוך חודש נובמבר ניתן יהיה לחשוב אם היא אכן צריכה עזרה מקצועית. מה שחשוב עכשיו זה להיות איתה הרבה בשעות אחה"צ ולהרגיע אותה שאהבתכם כלפיה נמשכת גם עכשיו, בגן החדש...כדאי גם לעזור לה לסמוך על הגננת על ידי זה שתביעו בה אמון בהצלחה, מיכל


יאלי שלום, בנך נדרש כעת להסתגל לשגרת גן שבו מופנות כלפיו דרישות רבות וחדשות והוא מגיב בהתנגדות. זה כנראה קשה לו גם בגלל שמדובר בתחילת השנה, אך יתכן שבגלל שהוא מבולבל ומוטרד מהמצב המשפחתי היכולת שלו לקבל את סמכות הגננת נמוכה, הוא כועס ולכן לא מציית. שיתוף פעולה בין הורים הוא עיניין חיוני בגידול ילדים, גם כשחיים יחד, ועוד יותר כשנפרדים. אם התגובות התוקפניות שלו ימשיכו אני מציעה לפנות לייעוץ . אפשר בתור התחלה להתייעץ עם פסיכולוגית הגן שתוכל לצפות בו, להציע לגננת איך לעבוד איתו בצורה טובה יותר, ואף לפגוש אתכם ההורים להדרכה. בהצלחה מיכל


תמי שלום, כפי שבעצמך ציינת, הגננת אמרה דברים מאוד מורכבים אחרי זמן היכרות קצר ביותר, ומדובר בילד שחווה כעת הרבה מאוד שינויים. נדרש זמן להסתגלות שלו בטרם קובעים ומחליטים החלטות. הערכה של פסיכולוגית התפתחותית תוכל לסייע כדי לעשות הערכה של היכולות והתפקודים שלו ולחשוב לעומק על הצרכים, אבל נראה לי שנדרשת תחילה תקופת הסתגלות ממושכת יותר לגן. הרבה ילדים בגילו 'עדיין לא מבינים היכן הם נמצאים' אחרי שלוש שעות בגן חדש. אני מציעה לתת לו זמן הסתגלות סביר, ואם אחרי תקופה של שבועיים רצופים בגן התמונה לא משתנה, כדאי לפנות לייעוץ. בחלק מהרשויות ישנה אפשרות לפנות לפסיכולוג הגן גם בגילאים הצעירים, כדאי לבדוק האם יש שירות פסיכולוגי שיוכל לערוך עליו תצפית בגן. בהצלחה, מיכל


דנה הי, החיבור שעושה בנך לפחדים בלילה מעניין, מאחר והוא מייחס את הפחד שלו לבית ומפנטז שמעבר לבית אחר ישנה את המצב. זה כמובן ניסיון להשתמש בסביבה כ'תירוץ' לפחד במקום להודות בעצמו שיש בעיה שכדאי להתמודד איתה. מאחר ומדובר בילד בוגר ומפותח ופחדי הלילה כבר פחות שכיחים בגיל הזה (אגב, איך היה בגילאי 4-5?), והעיניין משבש את השינה שלו (האם גם את יכולתו לישון מחוץ לבית בבתי חברים או טיול?) אני מציעה לפנות לייעוץ מקצועי. בהצלחה מיכל


שלום רב, הניסיון לבלות זמן נפרד עם כל אחד מהם הוא חיובי ושווה להתאמץ כדי שזה יקרה, הרי לכל אחד מהם מגיע 'זמן הורים' משלו. הבן הגדול צריך לחוות סיטואציות בהן הוא מרוויח מזה שהוא הגדול ולא רק 'נענש' או מפסיד, למשל פעילויות שיוכל לעשות עם ההורים שאחיו הצעיר עוד לא מסוגל להן. בנוסף, נסו לעודד יחסי אחאות טובים על ידי מתן שבחים ומחמאות בכל פעם שהם עושים משהו נחמד האחד כלפי השני, למשל עוזרים, חולקים, סבלניים וכו'. כך תהיה להם מוטיבציה משותפת ליצור יחסים טובים. בהצלחה מיכל


טל שלום, סוגיות אלה של הורות משותפת לרוב נידונות לפני התהליך, בדומה להסדרת חוזה, יחד עם זאת כשה'חלום' הופך לממשי הרבה דברים משתנים בגלל התגובות הרגשיות שחש כל אחד מההורים. במידה ולא מדובר בתינוק יונק, הרי שהאפשרות לישון בבית האב קיימת מהרגע הראשון, אולם חשוב להקפיד על 'משמרות' קצרות כדי שהתינוק יצליח לבסס קשר משמעותי עם כל אחד מההורים , ובעיקר חשוב להקפיד על כינון של הרגלים דומים בתחום האכילה והשינה. מכיון שלתינוקות קשה לרכוש הרגלי שינה, מיטה קבועה וסביבה קבועה מאוד מסייעות בעיניין. לטובת הילדים התיאום בין ההורים בשנים הראשונות צריך .להיות גבוה מאוד בהצלחה מיכל


שלום רב, בתכם רוצה לעבור לכיתה בה נמצאים חבריה, וסביר שהיא רוצה זאת בגלל שזוהי הקבוצה המוכרת לה ושם מרגישה נוח, מרכיב חשוב ביותר בכניסה לבית הספר ובמעבר והמשמעויות שלו. אפשר להסביר לה שלא מעבירים כיתה כי בית הספר החליט על השיבוצים - וזו אכן העובדה הנכונה, ושאתם סומכים עליה שהיא תכיר חברים וחברות חדשים. יתכן שדווקא מאחר והיא גדלה בבית של 'בנות' היא נהנית לגלות את חברת הבנים, ואין בעיניין הזה שום דבר הקשור להעדפותיה המיניות או החברתיות בהמשך. בהצלחה מיכל


שלום מרים, האם הכוונה להרים תינוק? או פעוט? או ילד? בכל גיל התשובה תהיה שונה, וכמובן שגם המטרה שונה, ובעצם, למה לעשות את זה? האם זה למטרות משחק? ואיזה תמיכה ניתנת לו בזמן הזה? בעבר היו ויכוחים על הרמות שונות בגלל הטרנד של יוגה תינוקות והרבה פיזיותארפיסטים ורופאים טענו שזה לא בריא לתינוקות. בהצלחה מיכל


שלום רב, תינוקות שמגלים את האצבעות שלהם נהנים מאוד למצוץ אותן, לעיתים אף רואים עוברים שעושים זאת עוד בשלב ההיריון בצילומי אולטראסאונד. אין שום טעם לנסות להניע אותו מכך, ובוודאי לא לגעור בו או לעשות פעולה אקטיבית שתניע אותו מהעיניין, זה בעיקר יכניס מתח ועוינות ליחסים ביניכם. הלסת של תינוקות מותאמת למציצה והמבנה לא נפגע כתוצאה מכך. אם ההרגל ימשך גם בגיל שנתיים או שלוש, ותרגישו שהוא עסוק כל כך בידיים עד שלא מתנסה מספיק בשימוש בחפצים ובצעצועים יהיה זה דיון אחר. בהצלחה מיכל


ספיר שלום, אם אני מבינה את שאלתך, הכוונה היא שהילדה בעצם מגלה שאביה מנהל מערכת יחסים נוספת מבלי שאימה יודעת על זה. מדובר במטען רגשי כבד מאוד לילדה צעירה, והשאלה היא מי עוד מעורב בעיניין: האם שיתפה אדם קרוב נוסף כמו אחות או דודה? האם האב עצמו יודע שהעיניין התגלה? המורכבות גדולה מכיון שאין לדעת מה יהיו התוצאות של העיניין, האם הגילוי יוביל לפירוק המשפחה ואז הילדה תאלץ לשאת על כתפיה או האשמה על כך, או האם תאלץ לשאת את סודו של אביה ובכך לחוש שהיא גם 'בוגדת' באימה. הדבר תלוי כמובן בטיב היחסים בין הילדה לבין כל אחד מהוריה, ובאיכות התקשורת שיש בכלל במשפחה הזו. המלצתי היא לעודד אותה לספר למבוגר קרוב נוסף, אולי מישהו מחוץ למשפחה, כדי לא להישאר עם זה לבד. יחד יוכלו לחשוב מה יהיה הצעד הבא. בהצלחה מיכל