שאלה: ילדה בת 4.5 אלימה - (אודליה)
שלום מיכל,
יש לי ילדה בת 4.5 וילד בן 6.5. אופיה של הילדה שונה מאוד מהילד והיא נוטה יותר לכעוס ולהתעצבן וכך גם "פותרת" בעיות מול אחיה - באלימות. הילד לא מחזיר לה חזרה כי הוא מודע לכוחו ולכן נאלץ לסבול את האלימות הלא נעימה ואף לבכות.
וכך יוצא שתמיד הוא "המסכן" והיא "הרעה והאלימה". תמיד היא נענשת וכל הכעס מופנה אליה, אל ללא הועיל. היא חוזרת על כך שוב ושוב.
יש להם רגעי משחק משותפים לרגעים קצרים מאוד שמסתיימים תמיד במכות מצידה של הילדה ובכי מצידו של הילד וכמובן גם של הילדה בגלל הכעס והעונש שמקבלת.
אלה סיטואציות החוזרות על עצמן על בסיס יום יומי ופשוט בלתי נסבלות יותר!
אני מוצאת את עצמי חסרת אונים מולה, וממש לא יודעת כבר איך נכון לנהוג כלפיה.
העונשים הם ישיבה בחדר מיד לאחר מעשה ולא מקבלת מה שהילד מקבל (ארטיק, תוכנית טלויזיה, ביקור אצל סבתא).
יש לציין שכשהילדה נמצאת לבד ללא אחיה היא פשוט מלאך, ילדה מקסימה, מקשיבה להורים, ונעים להיות בחברתה. אך בדקה שאחיה מצטרף הכל פשוט נעלם, והיא נכנסת לעמדת מגננה, יכול להיות מקנאה...
אשמח מאוד מאוד לקבל הכוונה קצרה איך למנוע כמה שיותר את הסיטואציות האלה וגם איך לקרב יותר בין האחים שנראה שממש לא סובלים אחד את השני, לצערי.
תודה,
אודליה.
תשובה: ילדה בת 4.5 אלימה - (0)
אודליה שלום,
את מתארת יחסי תחרות וקנאה שניכרים אצל כל אחד מילדייך באופן אחר. בניסיון לגרום להם להתקרב כדאי להגביר את ההתייחסויות שלכם ההורים לרגעים היפים ביניהם, גם אם מעטים. כלומר, להכביר שבחים וחיזוקים על כל המצבים בהם הם 'נחמדים' אחד לשני, עושים משהו נעים וטוב יחד, אחד כלפי השני, ולנסות לתת להם לפתור את הקשיים ביניהם בעצמם עם מינימום התערבות. זה קשה להתאפק כאשר את מרגישה שבתך עושה עוול לאחיה והרצון להגן עלי ברור, אבל להעצים אותו זה גם לתת לו להתמודד בעצמו ולעמוד על מקומו כבכור וכבוגר בבית, יתכן והיא 'מחפשת' את הצבת הגבול מצידו, בודקת עד כמה 'מותר' לה להרחיק לכת, וזה כמובן לא רצוי מבחינת שניהם.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
