שאלה: היא המובילה מבין שניהם - (אודליה)
היי,
יש לנו תאומים בני שנה ועשרה חודשים. בן ובת.
הבן - יותר רגיש, אוהב לשחק, מתאים עצמו לסביבה ואוהב אנשים, את כולם. מסוגל לשבת עם ספרים ועם עצמו.
הבת - יותר אסרטיבית, היא המובילה מבין שניהם, מסתדרת בכל מקום ועם כולם (למרות שדי חשדנית בשלב ראשון כלפי זרים).
מאז ומתמיד הם חברים טובים ומאוד קשורים אחד לשני. הבת תמיד הייתה דואגת להביא לו שיהיה לו תמיד כל מה שהיא מקבלת.
בשנה שעברה היו במעון בכיתת תינוקות. נכנסו לכיתה בגיל 10 חודשים, והתפתחו יפה. בכיתת התינוקות היו 18 ילדים סה"כ והילדים מאוד מאוד אהבו את המטפלות, והבןבמיוחד אהב מטפלת אחת מסוימת.
השנה - הכנסנו אותם באותו המעון לכיתת הבוגרים. בכיתה יש 32 ילדים.
בשבוע הראשון - שניהם שיחקו יפה ולא בכו. המטפלות אמרו לי שאריאל וליאן לא משחקים כמעט ביחד ורוב הזמן אריאל משחק עם עצמו. אמרתי לעצמי - שזה בסדר כל עוד טוב לו עם זה והוא לא בוכה.
כשבוע וחצי מתחילת השנה - הבן התחיל לבכות בלי הפסקה. כשאנחנו מביאים אותו וגם במהלך היום - היה יושב ומשחק רגוע, ופתאום סתם ככה מתחיל לבכות. ברור לי שקשה לו גם הריחוק מאחותו, שמשתלבת יפה בגן, והדבר מבוסס על קנאה וקושי ההיפרדודת. לדברי המטפלות, רוב היום הוא משחק לבדו.
מאז הוא נהיה מאוד מאוד תלותי בנו. אם בעלי או אני יוצאים לרגע מהרכב, הוא פורץ בבכי וכד'.
אמנם, כך לדברי המטפלות, הבכי במהלך היום נרגע קצת כי המטפלות השתדלו שתהיה מטפלת אחת דומיננטית שתהיה יותר איתו לעומת המטפלות האחרות.
בימים הראשונים של הבכי היה קורא לאחותו בכל הזדמנות, כולל באמצע הלילה, וגם למטפלת מהשנה שעברה (שאגב, כדי להרגיע אותו ולהתמודד עם המצב, המנהלת החליטה שהוא יהיה איתה מידי פעם בכיתת התינוקות לפרקי זמן קצרים וכך יירגע, כדי להקל עליו).
החלטנו להעביר אותו למעון אחר, אשר קיבלנו עליו המלצות חמות, אולם - המבנה לא מוכר לו, אין שם ילדים עם פנים מוכרות משנה שעברה לעומת כעת שיש להם עוד כמה ילדים שם והמטפלות שונות. המנהלת בג הנוכחי ביקשה שניתן עוד הזדמנות בגן עד לאחרי החגים, וכי מעבר למעון חדש יגרום לפגיעה קשה בילד (ובאחותו התאומה).
בימים האחרונים, לדברי המטפלות הוא משחק יפה במהלך היום ורגוע. אבל אני - לא ממש רגועה. בבוקר הוא פורץ בבכי קורע לב כשאנחנו נכנסים למעון ועוד יותר מגביר את הבכי כשאני מוסרת אותו לאחת מהן. אני לא יודעת באמת מה קורה במהלך היום שם ואיך מצבו (הגעתי פעמיים בהתחלה בהפתעה ופעמיים הוא פשוט בכה ולא היה בזרועותיה של אף אחת שתרגיע אותו).
מחד, אולי הבעיה טמונה בו בשילוב בעם בעיית הסתגלות שאני מקווה שתעבור, ואני לא יכולה לדעת איך יהיה לו במעון החדש (כמובן, שאם נעביר, זה יהיה יחד עם אחותו).
מאידך, ההרגשה שלי לא שלווה שם, הבכי הזה לא מתאים לו כי הוא תמיד אוהב אנשים, ילד רגוע וטוב, נוח עם כולם, הולך לכולם ומעולם לא בכה כך קודם לכן בגן, ולמרות הפנים הלא מוכרות במעון החדש, גם עכשיו מאוד קשה לו, אז לפחות אולי שווה לנסות, ואולי הבעיה היא שלא אוהב / מפחד ממטפלת מסוימת (או אפילו מילד מסוים). נתקלתי מספר פעמים שהמטפלות הרימו את קולן על הילדים, ואף אחת מהן תפסה בידיו של ילד אחד באופן יחסית אגרסיבי. מאז שנולדו, אני משתדלת להשרות בבית אווירה של רוגע ללא צעקות וללא עצבים, ולכך הם התרגלו.
אוסיף כי הבכי התחיל בערך באחד הימים כשחזר עם סימן חבלה תמוהה בגופו, שלא הגיוני שייגרם מנפילה, אלא יותר מצביטה חזקה (אבל אולי זה רק הדמיון שלי). המטפלות אמרו שלא יודעות ממה נגרם סימן זה.
כבר זמן רב שהוא נוהג להחזיק את אוזנו במטרה להרגע. לא הייתה לי בעיה עם זה באופן כללי (לפני שינה, אחרי בכי וכו'), אבל אני רואה שבגן, הוא כל הזמן מחזיק את האוזן - משמע - שהוא כל הזמן בלחץ / במתח.
מאוד מאוד מתלבטים מה לעשות - האם הבעיה היא בילד? ואם כן, כיצד מתמודדים איתה? או האם יש סיכוי שהבעיה היא במעון עצמו?
תשובה: היא המובילה מבין שניהם - (0)
אודליה שלום,
ילדים נבדלים זה מזה בקצב ההסתגלות שלהם, וכשמתבוננים בתאומים אז רואים זאת ביתר קלות, לכל אחד מהם קצב התרגלות שונה ואסטרטגיות שונות להתמודדות. אם את לא סומכת על המעון ועל הצוות יהיה לילדייך מאוד קשה להרגיש שם בטוחים, אבל אם נראה לך שמדובר במקום טוב, הרי שהם פשוט צריכים זמן כדי להתרגל ולהסתגל. ולשם כך נדרשת תקופת ביקור רציפה כפי שהציעה המנהלת.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
