על הספה - פורומי מומחים

פורום זוגיות , טיפול זוגי

מנהלת הפורום שרי וינר שרי וינר : פסיכוטרפסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מגשרת, מדריכה מוסמכת לטיפול זוגי ומשפחתי. בעלת ניסיון רב בטיפול זוגי ומשפחתי על רקע משברי חיים. מאמינה בהתייחסות למשבר הזוגי כהזדמנות לבנייה מותאמת ומשודרגת להמשך החיים המשותפים.
זוגיות- זוגיות טובה הינה המדד המשמעותי ביותר שנמצא במחקרים כמנבא את יכולתו של האדם להיות מאושר. זוגיות טובה הינה זוגיות שבני הזוג לא מתייחסים אליה כמובן מאליו אלא מתחזקים ומטפחים אותה ועל ידי כך הזוגיות מתפתחת ומשתדרגת ומהווה מקור לכח ואושר .

זוגיות טובה אמורה לתת מענה הולם לכל אחד מבני הזוג בנפרד וביחד. הזוגיות עוברת הרבה קשיים מתחים והתלבטויות שקשורים לצמיחה האישית של כל אחד, להפיכת הזוג למשפחה, לחינוך וגידול הילדים ,לקשיים כלכלים,למעורבות המשפחה המורחבת, ליחסים האינטימיים. כדי להצליח לעבור את כל אלו בצורה ראויה הזוגיות צריכה להיות חזקה ומיטיבה.

בפורום זה נעסוק בשאלות שמלוות את הזוגיות ושמירתה. כמו כן נתייחס לשאלות שמלוות את אלו שהחליטו לפרק את הזוגיות וכיצד לעשות זאת בצורה מכבדת והולמת ופחות פוגענית.

הוספת שאלה לפורום

ייעוץ-בא והולך - (מאיה)

היי שלום רב, אני בת 26, הכרתי בחור לפני 5 שנים הפכנו לחברים באמת נורא טובים, בזמנו הוא רצה שננסה ונצא( בדיוק היה בפרידה קצרה מבת הזוג) אמר שתמיד היה ביננו חיבור אחר ואני לא רציתי , ניתקנו את הקשר לכשנתיים ובמפגש המחודש אני זאת שהתחילה להתאהב, באמת זרמנו והתקרבנו שוב, הוא היה רווק לאחר 10 שנות זוגיות וביקש ממני זמן, ברגעים שהייתי מתרחקת ומחליטה שדי שאם לא מתקדמים אז כדי לסיים את הקשר, היה מחזיר אותי ואומר שיש לו רגשות כלפיי, הסביבה הקרובה אם זה חברים שלו ושלי ואחים אחיות היו מודעים תמיד למצב ביננו. חשוב לציין שבמהלך התקופה שחזרנו לדבר שנה וחצי לא היינו שוכבים ולא כלום ותמיד הוא היה סבלני אליי ולא לחץ ולא כלום עד שלבסוף זה קרה והוא היה הראשון שלי, תמיד זרמנו על אותה מתכונת שלשנינו יש רגשות ויהיה בסדר. עם הזמן חזרה לחייו ידידה מהעבר שגם הם הפכו לחברים נורא נורא וטובים, היו שוכבים אחד עם השני בשביל הכיף ועם אחרים ובלי שום בעיה. הם התחילו לצאת בעקבות לחץ של המשפחות ולהיות בקשר זוגי. אני התרחקתי ממנו ברגע לאחר חצי שנה יצא לנו להיפגש ולדבר ואמר שבאמת יש לו משהו, שהיא ניצלה הזדמנויות שהיא קרובה כל כך למשפחה שלו שהם באמת חברים טובים וזה קשר שהוא נטול אהבה ויותר מטעמי נוחיות ושבסך הכל טוב לו והוא זורם.. הם נפרדו כיום סופית לאחר שנה של זוגיות, אני והוא מדברים ובאמת יש לי ולו חברות טובה ששנינו מסוגלים לבוא ולשפןך את לב ולהרגיש מין נוחות מסוימת וחוסר שיפוטיות ואהבה. אני מרגישה עכשיו במין צומת דרכים,מצד אחד תמיד אהבתי אותו ואני לא נותנת לאף אחד להיכנס לי ללב ורוצה כל כך שננסה ומצד שני ישנו אותו שהוא כרגע אנטי זוגיות, הוא אומר שאני משהו אחר בשבילו שכרגע לאחר שהוא נכווה ממערכת זוגית עם מישהי שבאמת הוא הכיר וידע כביכול לקראת מה הוא הולך לא צלח. אני חושבת שזה משהו שלא פייר כלפי כי גם אותי הכרת ואנחנו לא אותה האישיות ואתה ישר שולל אני כרגע נותנת לו זמן, לא יוצרת איתו קשר בכלל בכדי שבאמת יתאבל על הזוגיות שחווה, שיכיל את הפרידה. הוא רוצה שניסע למן חופשה כזאת של כמה ימים בכדי שנבחן את המצב ונחליט מה עושים( למרות שגם מצד אחד בזמן האחרון הוא במין מנטרה כזאת של להגיד שלא ולא ילך, הוא גם לא סגור על עצמו) וגם נצא מחוץ לקופסא, כי שנינו התרגלנו למצב הזה. בנסיעה הזאת שמתכוננת איך אני בעצם גורמת לו להבין שכל אחת היא שונה, שניתן הזדמנות כי אם לא מלכתחילה בשביל מה אתה רוצה שניסע ונטייל ונתחבר. איך אני יכולה לגרום לשנינו לשים את הפחדים בצד

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי מאיה. את מתארת מערכת יחסים מאוד מורכבת. לדעתי השינוי צריך להיות אצלך את צריכה לחשוב אם מה מתאים לך ואיך. עד עעשיו את היית זאת שמגיבה ליחסים והוא המנווט. את צריכה להחליט אם את מוכנה לפתוח דף חדש , אם את מוכנה לתת למערכת הזו עוד הזדמנות, מה את אוהבת בו מה קשה לך איתו ולהחליט. רק אחרי שתחליטי ויהיה לך ברור מה את רוצה אפשר להחליט. בהצלחה.

פרספקטיבה - (כרמל)

שלום. אני כותבת בפורום זה כי אני מרגישה שאני זקוקה לפרספקטיבה ניטראלית בייעוץ. אני בשנות ה 30 המאוחרות לחיי בזוגיות 11 שנה עם בנאדם מאוד נחמד וטוב בסהכ. כשהכרנו גרתי בעיר והוא בקיבוץ, על אף רצוני להמשיך להתגורר בעיר הסביר לי את יתרונות הקיבוץ והחלטנו לנסות לגור שם. הקשר לא תמיד עבד חלק והיו כמה פרידות (בעיקר בשל קנאתי לידידה מאיימת שלו, ובגלל שתמיד היה מסוגר ולא העז אפילו להניח לי להתיישב לידו בזמן שהיה במחשב שכן מדובר "בזמן הפרטי שלו") לאחר מספר פרידות קצרות, הבנו שאנחנו מעוניינים להישאר יחד ולמדתי לחיות עם המרחק הזה שלו וגם עם הידידה, על אף שהקשר ביניהם התרופף מעצמו עם הזמן. כעבור מספר שנים נותק הקשר ביני לבין משפחתי כולה והתחלתי להרגיש שחיי הקיבוץ סוגרים עליי. הוא מבחינתו פיתח את תחביביו והקריירה שלו, פחות ופחות היה מעוניין לעשות במחיצתי דברים, לא אהב את הבילויים שאני אוהבת ועודד אותי ללכת אליהם לבד. דבר שמאוד הקשה עליי מאחר ואין לי חברים קרובים. בנוסף אני עובדת בעיר הגדולה מספר שנים והיה לי קשה מאוד לנסוע בכל יום לעבודה 5 שעות. ביקשתי שננסה לגור בעיר אבל הוא מבחינתו לא הסכים בשום אופן לעזוב את הקיבוץ ואמר שאני מוזמנת לעזוב לכל עיר שארצה, למרות שיהיה לו עצוב. הוא גם לא היה מוכן להתחתן ולהביא עמי ילדים (טוען שאיננו יודע למה) מדיי פעם אמר כי בגלל שהרגשתי מאויימת מהידידה שלו וביקשתי בכל תוקף שינתק איתה קשר נוצרה טראומה עבורו וכנראה שמדובר במשקע קשה שהעיב על היחסים בינינו. המשכתי לחיות כך בסוג של בדידות חברתית ומשפחתית במקום שאינני מצליחה לפרוח בו. הוא, יש לציין, עודד אותי לנסוע לראות חברים, ואפילו אמר שאם לעבור לגור שוב בעיר יעשה אותי מאושרת אז כדאי לי ללכת. אך לא רציתי לעזוב גם כי אין לי את היכולת הכלכלית או הגב המשפחתי וגם כי אני אוהבת אותו. בשנים האחרונות חלה התדרדרות מסויימת במצבי הבריאותי. תחילה הוא ליווה אותי לבדיקות בלית ברירה אך מהר מאוד התבאס על כך שאני חולה ולא הבין למה זה מגיע לו, במשך חודשים ערכתי בירורים והסיבה לכך נמצאה אך נשאר בי עדיין קושי גופני כלשהו. אמנם חל שיפור גדול במצבי, אך גם כיום אם אני חולה בשפעת לדוגמה הוא נוטה מיד לזעוף וכמובן בקושי מעיף מבט לכיווני אם כי ניכר לפעמים שיש רגעים בהם מנסה (מכין לי תה). כשהתעמתתי איתו לאחרונה כשחליתי בשפעת על כך שאני מרגישה לבד ושאני מצפה לעזרה או לפחות שיכנס לחדר לבדוק שאני חיה פעם בכמה שעות בזמן שאני עם 39 מעלות חום, הוא טען "זה רק שפעת, ורק 39 מעלות חום, אני לא מטפל סיעודי, אני לא צריך לבוא לבדוק אותך תסתדרי זה יעבור לך לבד, תגידי תודה שיש לך פה קורת גג, יש לך רק אותי קשה לי, אני לא יכול לסבול את החולניות הזאת". אני מרגישה מאוד לבד ולא פעם אני כועסת עליו על כך שאני מרגישה לבד. על כך שהוא עשה את הבחירות עבור שנינו וכעת מוכן לתת לי ללכת ללא כל מחוייבות. הוא מטפח את תחביביו והקריירה שלו ובכל הזמן הזה פרגנתי לו גם כשזה בא על חשבוני (עובד לילות וחגים ומפתח תחביבים בשעות הפנאי כך שבקושי רואה אותו). הוא לא מוכן לגשת לטיפול זוגי, ואומר כי לעיתים אני מאמללת אותו. היה רוצה שאטמע בקיבוץ וארכוש חברים וחיים פה שאהיה יותר עצמאית ואניח לו לעשות את מה שהוא רוצה אבל אני פשוט לא מצליחה להתחבר ועצמאותי חסרה לי מאוד אך מאוד קשה לבסס עצמאות במקום כל כך מנותק ומבודד. הייתי מאוד רוצה שזה יצליח בינינו אבל אני לא ממש יודעת איך כדאי להמשיך מפה... אשמח לכל עצה אוביקטיבית בנושא... תודה מראש על הסבלנות והעצה!

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי כרמל מדבריך עולה שעם השנים של החיים בקיבוץ הלכת והצתמצמת. ניתקת קשרים ולא פיתחת קדרים חדשים והרגשת התלות בבן זוגך רק גדלה, כשהוא מצידו ממשיך את חייו ווכל שאת יותר זקוקקה לו הוא יותר מתרחק ולכן כמה שהשינוי קשה את צריכה להרחיב את חייך בקיבוץ או הסהיבת הקעבוץ על ידי תחומי עניין נוספים , הכרות עם אנשים נוספים, יצירת מעגל חברתי חדש. כל זאת יתאפשר אם תצליחי לצאת ולעדות עבור עצמך. ככל שיותר תעשי יש סיכוי שהוא ירצה יותר את חברתך וגם אם לא תהיי יותר שבעת רצון. בהצלחה.

מחפש מה לא טוב בכוח - (אוהב)

בן הזוג שלי ואני ביחד כבר חצי שנה, עד לפני כחודשיים היו לנו יחסית הרבה בעיות בדרך... תחילה, נדמה היה שאני התחלתי לפתח רגשות מתקדמים יותר אליו מאשר שהוא התחיל. מפה התחילה שרשרת יחסית ארוכה של בעיות. חוסר הביטחון שהפוזיציה הזו בקשר גרמה לי ללחוץ עליו מעט להגיע למסקנות בנוגע לקשר בשלב יחסית מוקדם, והוא נלחץ מכך ביחד איתי. הרבה מהאינטראקציות שלנו בשלב הזה של הקשר נלוו בשיחות שקשורות לנושא ותהיות לגבי ההמשך. כלומר, לא היינו יציבים בכלל בשלב הזה של הקשר. לאחר הרבה תהיות החלטנו לאחר 3 חודשים לקחת הפסקה של שבוע, הייתי די שבור במהלך ההפסקה ולא כל כך הצלחתי לתפקד. כל מה שחשבתי עליו זה שאני רוצה להיות איתו אבל הרגשתי צורך להכין את עצמי לפרידה (תוך שכנועים עצמיים שהקשר הזה צריך להיגמר, כי אני נמצא בשלב מאוד חשוב לקריירה שלי בחיים ואני לא צריך להיות בסיטואציה הזו). בתחילת ההפסקה בן הזוג שלי שאל אותי אם יוכל להיפגש עם מישהו מהעבר שלו (החלטנו לפני ההפסקה שלא שוכבים עם אחרים), מה שהעלה בי תהיות ולחץ נוראי לגבי המהות של הבקשה (אותו אדם הוא מישהו שבן זוגי טען כי התחיל להתאהב בו בעבר, אבל זה לא עבד. כמו כן, הוא טוען כי הוא הרגיש איתו שונה ממה שמרגיש איתי ולכן הוא רוצה להיפגש איתו ולדבר איתו כדי לנסות קצת להבין את רגשותיו). בהתחלה לא רציתי שיעשה זאת והוא הסכים שלא לעשות זאת ישר, אבל אח"כ חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שזה כבר לא משנה.. אם ירצה להיות איתו ולא איתי זה יקרה ללא שליטתי וזה אומר שאנחנו לא צריכים להיות ביחד. הם לא נפגשו. בסוף ההפסקה כשנפגשנו בן זוגי אמר שהוא אוהב אותי, ושהוא רוצה להיות איתי ושהוא לא מבין למה בכלל "אכל סרטים", הוא חושב שאני צריך להפסיק ללחוץ עליו בהיבט הזה ושהכל בסדר, כי זה גורם לשנינו חששות מיותרים. השבוע שלאחר מכן היה מדהים, היה לנו כל כך כיף ביחד כמו שלא חשבתי שיכול להיות לי כיף עם בן-אדם. אבל אז התחלתי להרגיש חוסר ביטחון, מעורער וסקרן לדעת מה היה בשיחה ביניהם. ברגע של סקרנות מוגזמת וקצת חוסר שליטה (מעט מצטער על זה בדיעבד) החלטתי לקרוא את השיחה ביניהם. הזדעזעתי. בשיחה נראה כי בן זוגי עדיין לא התגבר על הבחור הזה, שמצידו די נפנף. בן זוגי העלה תהיות רבות לגבי הקשר שלנו, תוך כך שהבחור מנסה לשאול שאלות על הקשר ולעזור להגיע להבנה. בהמשך השיחה עלתה שאלת ה"מה כוללת ההפסקה" מצד הבחור. כלומר, הבחור רצה להבין האם כוונת בן זוגי להיפגש איתו למטרות סקס (שכן, זה מה שהקשר הקצר מאוד שהיה ביניהם בעבר כלל) ובן זוגי הכחיש. טען כי מטרת הפגישה היא נטו לדבר איתו. בהמשך, התחיל הבחור קצת לגשש בנוגע לאפשר להיפגש ושהפגישה תכלול סקס. בהתחלה בן זוגי שלל זאת לחלוטין, אם כי לקראת סוף השיחה הודה כי הוא חושב על זה גם בעצמו, וכי ממש היה רוצה להיפגש איתו בשביל סקס. בן זוגי ביטל את הפגישה איתו, ואמר לו שהוא רוצה לשכב איתו אבל זה לא יקרה. השיחה הזאת שברה אותי, הרגשתי מושפל, עצוב, מפורק, נבגד וכועס. יום למחרת קריאת השיחה דיברתי איתו על זה ולא כל כך השתכנעתי. החלטתי להפסיק את הקשר. היומיים שעברו עליי למחרת היו נוראיים (וכך גם על בן זוגי), שנינו לא תפקדנו בעבודה בכלל. בכיתי המון. סיננתי אותו. הוא החליט שהוא בא אליי לדבר, ולא הייתי בטוח כמה אני רוצה כי החלטתי שזה לא טוב עבורי. שאני לא מוכן לגבר בוגד ולא רוצה מישהו שאני לא יכול לסמוך עליו. כשהגיע, הייתה לנו שיחה של כ-5 שעות. שיחה עם הרבה צעקות, בכי, ייאוש והתרפקות זה על זה. הוא היה מאוד חמוד בשיחה, הצטער מאוד, הבטיח שיעשה הכל בשביל לשקם את האמון שלי, שהוא באמת לא התכוון לעשות איתו כלום וברגע שהבין שזה עלול לצוץ סיים את השיחה והחליט שלא להיפגש איתו (אני קצת לא משוכנע מזה עד היום, אבל בסדר). החלטתי יום למחרת שאני רוצה לחזור, שאני מוכן לנסות עוד פעם. שהרי הוא לא בגד, גם אם היה מאוד מאוד קרוב לזה. אנחנו כבר חודשיים אחרי הסיפור הזה, אבל אני לא לגמרי שלם. היו לי חודשיים ממש טובים אבל בשבועיים האחרונים המחשבות על אותו הסיפור לא מרפות ממני. אני מאוד עסוק במהלך היום וגם הוא, אנחנו לא ניפגשים כל יום אבל משתדלים לעשות שיחה אחת יחסית ארוכה בטלפון בסוף כל יום (אחרי שהשיחות בינינו בווצאפ מאוד גרועות במהלך היום, מה שמאוד מקשה עליי כי אני רוצה לדבר איתו... אבל הוא לא כל כך טוב בווצאפ עד כדי מסנן הרבה ועונה בהפרשים של כמה שעות). התחלתי לחזור שוב ושוב בתכיפות גבוהה יותר לשיחה הזאת בינו לבין הבחור (צילמתי אותה). הוא מחק את השיחה אצלו וגם את המספר של הבחור (למרות שתכלס היום מאוד פשוט להשיג מספר שוב). אני מרגיש אני לא מספיק מאמין לו, אני מרגיש שהכל מעולה היום אבל אני מחפ

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי. מובן מאוד מה שקורה לך בעניין האמון אך אמון לוקח זמן לשקם ואתה צריך לתת זמן לדברים. אם לא תצליח לנסות לסמוך ולשחרר את העבר. העבר ישפיע על הנסיון המחודש שלכם. תנסה להתרכז במה שיש בתקשורת בינכם בלבנות את האמון ויותר מכך תנסה לשתף אותו ברגשות שלך. בהצלחה.

בגידה - (ליאת)

שלום רב, אני ממש בדיכאון וחייבת ייעוץ.. אני ובעלי נשואים כשנתיים ולפני חודש וחצי ילדתי ילד ראשון. בחודש שמיני חיטטתי לבעלי בטלפון ויש לציין שבדרך כלל זה לא קורה.. ראיתי שהוא רואה המון סרטי פורנו, האמת שהזדעזעתי כי מישום מה הייתי בטוחה שזה ממש לא הראש של בעלי, יש לנו קשר טוב ואוהב..אמנם תמיד יש עליות וירידות אבל בסך הכל אני חושבת שיש לנו זוגיות טובה. בכל אופן סיפרתי לו שהסכלתי וראיתי שהוא רואה בהתחלה הוא הכחיש אבל אמרתי לו שההיסטוריה של הטלפון לא משקרת..ואמרתי לו שלא ציפיתי לזה ממנו אבל אם זה מה שעושה לו טוב אני לא אמנע ממנו העיקר שזה לא יגיע למצבים יותר חמורים, הוא ממש התבייש ראו על הפנים שלו והוא רק אמר לי "טוב". מיפה לשם התווכחנו לפני מספר ימים ןדיברנו בקושי איזה יומיים.. אחרי זה כמובן יישרנו את ההדורים ולאחר מכן שוב חיטטתי לו בטלפון.. ראיתי בהיסטוריה שביום שרבנו היה באתר הפורנו הרגיל שלו ולאחר מכן נכנס ל2 אתרים חדשים של נערות ליווי.. ולמה נכנסים לאתר של נערות ליווי? לרוב בשביל ללכת אני מאמינה.. בכל אופן באותו יום הוא לא איחר מהעבודה או משהו אבל אי אפשר לדעת אולי הוא יצא מוקדם יותר והלך למישהי. בכל אופן התחלתי ממש לבכןת הקאתי הרגשתי ממש נורא כי הסתכלתי עליו ולא האמנתי שבעלי יבגוד בי בחיים.. יש לנו זוגיות טובה ומצחיקה וכייפית ועכשיו גם תינוק קטן. לאחר שנרגעתי אמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו והראתי לו .. הוא כמובן הכחיש .. לא דיברתי כמה שעות הייתי כמו מומיה.. ואז הוא בא אליי ושאל אותי על מה אני ככה אוכלת סרט.. אמרתי לו מה עד כדי כך ? קצת התווכחנו הלכת לנערת ליווי? לפחות תהיה כנה ותאמר לי את האמת תהיה הוגן כלפיי. והוא אמר לי שהוא סתם נכנס והסתכל..והוא אמר לי "נראה לך שאיי פעם אני אבגוד בך יש לי את האישה הכי טובה בבית בחיים לא אלך לאחרת ואני מוכן להישבע בתינוק רק תאמיני לי" אמרתי לו שאין צורך בשבועה אני רוצה להאמין למילה שלו.. ושאני רוצה לדעת למה הוא נכנס לאתר של נערות ליווי אם לא בשביל להזמין והוא ענה לי "סתם" אמרתי לו אין סתם והוא התעקש שסתם נכנס.. אז בחרתי להאמין לו למרות שאני יודעת שרוב הסיכויים אני יוצאת תמימה ומטומטמת. אני מרגישה שאני נשרפת מבפנים כי גם אני לא יודעת מה האמת..מצד אחד מה הסיכוי שנכנס סתם ? עוד אחרי ויכוח שלנו ואחרי שלא היה סקס חודשיים בגלל הלידה .מצד שני למרות ויכוחים מידי פעם יש לנו זוגיות טובה וחזקה ואני מתקשה להאמין שהוא בוגד בי לא יודעת.. איך אני ממשיכה מיפה הלאה? מצד אחד לא רוצה לפרק משהו על סמך אינטרנט מצד שני זה נראה כאילו החלטתי להיות עיוורת וזה הורג אותי כי אם הוא באמת הלך למישהי אין מבחינתי מחילה. פליז עזרה ??

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי ליאת. זוגיות כוללת גם ביטחון , יכולת לסמוך וכמובן שקיפות. כרגע את לא בטוחה וגם לא סומכת. אם בן זוגך נכנס לאתרים כדי לשוטט או כדי להגיע לסיפוק עצמי זה שונה מלהיפגש עם מישהי. חשוב שתצליח לברר ולסמוך על מה באמת התרחיש. אם הוא פונה לאתרים באופן מוגזם זה אומר שאולי קיימת בעיית התמכרות וצריך לטפל בזה. חשוב שתמצאי את הדרך לשוחח על כך עם בן זוגך ולהבין יותר מה קורה. הוא צריך לשתף אותך אם זה לא היה בעבר מה קורה שזה מופיע היום בחיים שלכם. האם זה קשור ללידה ולהריון. או שיש קושי אחר. ההרגשה שלך בהחלט מובנת וחשוב שתדברו על כך בהקדם כדי לא להמשיך ולגרור מועקות וכמובן כדי לטפל בעניין בצורה הולמת. בהצלחה.

האם טוב לב ואהבה זה מספיק - (רוני)

יש לי בן זוג כבר כמה שנים יש בו הכל הוא סבלני יש בו טוב לב מתחשב אוהב לפנק עוזר בכל מה שצריך אין בן אדם שלא אוהב אותו הוא שמח כל הזמן רואה תמיד חיובי ותמיד זורם לעשות הכל , הבעיה היא שיש בו גם תמימות , הוא מאוד מאוד תמים ובכלל לא שם לב לדברים אפשר לנצל אותו ממש בקלות ובנוסף הוא בכלל לא דעתן כך שברגע החלטות חשובות אני היא זו שצריכה לתת את המילה האחרונה וזה לא תמיד קל לי.. מאוד נוח לי וכיף לי אבל מצד שני אני מרגישה שאני צריכה פרטנר בא לי לסמוך על מישהו ולהרגיש ביטחון..אבל בנוסף לא בא לי לאבד בן אדם כזה טוב.

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי רוני לזוגיות מיטיבה צריך הרבה תכונות כמו טוב לב, אהבה כמובן, נושאי עניין משותפים, כימיה טובה. שקט, הכלה, תמיכה, ביטחון, אחריות ועוד את צריכה לראות מה מספק אותך וקיים מכל אלה וכמובן מה הכי חשוב עבורך שיהיה בבן זוג ולהחליט. בהצלחה.

נמשך לסאדו מאזו - (נעזר)

היי אני בזוגיות עם מישהי מדהימה, מרגיש שהיא החצי השני שלי והכל פשוט מושלם. יש רק בעיה אחת. יש לי משיכה ליחסי שליטה (אני אוהב להישלט), לא יודע להסביר את זה, לא יודע להגיד למה או מאיפה וכו' (אוהב בעיקר להיקשר) אבל זה המצב. דיברתי על זה עם זוגתי ומסיבות לגיטימיות לחלוטין היא אמרה שזה קו אדום מבחינתה (בבקשה בואו לא נתעקב על זה, זה המצב וזהו). עכשיו אני בתהייה עם עצמי עד כמה צריך להיות לזה משקל בהחלטה אם להתחתן איתה. מצד אחד זה מרגיש לי מטופש לחלוטין להרוס את הכל רק בגלל השטות הזאת, מצד שני יש בזה משהו מפחיד. מיניות זה חלק קריטי בזוגיות ומפחיד אותי שזה יהווה מחסום קריטי, משהו שיכול להרוס לנו בעתיד ברמה קריטית. מעולם לא התנסיתי בסקס שלא היה מעורב באווירה של שליטה ככה שאני לא יכול לדעת איך יהיה לי סקס ''רגיל'' ועד כמה המחסור בשליטה יהיה באמת אישיו. חשוב לציין שני דברים חשובים: א. אנחנו דתיים ולכן אי אפשר לנסות ולראות איך זה הולך לנו ב. אני נמשך אליה ממש, בלי שיש שם איזה שהוא צד של שליטה אשמח ממש לעצות בעניין הזה. זה מטריף אותי. תודה רבה

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי נעזר אתה מתאר מצב שיש בו שתי אפשרויות או שאתה נשאר עם בת הזוג שלך שאתה מרגיש החצי השני שלה ועובד על הצורך בשליטה ולומד להנות גם אחרת. כלומר הולך לטיפול מיני כי לא ברור שגם אם תוותר על הזוגיות הזו תמצא מישהי אחרת שתעמוד בסטנדרטים שלך. בכלל זוגיות זה הרבה דברים לא רק יחסי מין נכון שיחסי מין זה משמעותי ביותר לזוגיות אבל חשוב לבחון את יתר הדברים. או האפשרות השניה שתוותר על הזוגיות הקיימת אחרי שבלנת את כל המרכיבים דל הזוגיות בינכם והבנת שזה לא ילך ושהויתור שתעשה הוא רב מדי עבורך. אתה צריך להעמיד את שתי האפשרויות על כף המאוזניים ולהגיע להחלטה. בהצלחה.

זוגיות ואירוע משפחתי - (אנונימית)

אני בזוגיות שנה ואנחנו גרים ביחד,השבוע החבר שלי הולך לחינה של חבר טוב שלו ויהיה שם בחור שהיה לי איתו סטוץ לפני שהכרתי אותו חבר שלי יודע על הבחור הזה סיפרתי לו.. הבחור שהיה לי איתו סטוץ הכיר את חבר שלי שהיו ילדים ופעם הוא ואחותו היו יושבים ביחד אבל חבר שלי טוען שאף פעם לא היה בינהם דיבור,אני מפחדת שברגע שחבר שלי ילך אותו בחור יעלה את השם שלי ויספר לחבר שלי שהיה בנינו קטע בעבר ומה בדיוק היה,בגלל זה אני מתלבטת אם להצטרף לחבר שלי לחינה והוא יראה אותנו ביחד או שהוא ילך לבד ולקוות שלא יהיה בינהם איזה שהוא דיבור מה אתם מציעים? חשוב לי לציין שאני מפחדת שאם אותו בחור יראה אותנו ביחד באירוע הוא ילך ויפרסם לשאר החברים של חבר שלי שהיה לנו קטע ואז חבר שלי יתבאס ויהיה מובך אם שאר החברים שלו ידעו.. מה לעשות לבוא איתו לחינה או לתת לו ללכת לבד?

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי אנונמית אם את לא סומכת על הבחור מהעבר תשתפי את את החבר שלך כדי שישמע זאת ממך. תעשי מה שהכי נח עבורך.

מאורסת ולא בטוחה במערכת יחסים - (לילי)

שלום, אני בת 35, רווקה. הכרתי את בן זוגי לפני כשנתיים. מאז הספקנו להפרד ולחזור כמה פעמים (על רקע חוסר הבנה ותקשורת), לעבור לגור ביחד (כחצי שנה) ולהתארס (חודשיים). אני לא שקטה לגבי הנישואים אתו. הסיבות הן כאלו: תפסתי אותו על שקרים ויש לו התקפי זעם מפחידים, כך שלעתים אני פוחדת לחזור הביתה. התקפי הזעם הכוללים צעקות, הוא מכה בחפצים ומאיים שיוציא אותי מהבית (אך עם זאת לא אלימות פיזית). הוא מודע לבעיה, אף ניסה ללכת לטיפול נפשי בנידון, אך נראה שהוא חוזר לסורו לעתים קרובות ועל נושאים שנראים לי מאוד פתירים. חשבתי לשנות משהו בי, להיות רכה אתו, אבל זה קשה לי לדעת מתי אני עוברת גבול, ולפעמים גם אני טועה כמו שאמרתי שאולי נבטל טיול לחו"ל על רקע מריבה (הוא לקח זאת קשה). הוא אומר שמאוד אוהב אותי ויעשה הכל בשבילי (גם המשפחה שלו מאוד אוהבת אותי ובעדי שנצליח להתקדם במערכת היחסים שלנו), אך בינתים ההתנהגות שלו גורמת לי לחשוש "ולחפש" אותו באופן תמידי. כמובן שזה לא נעים לשנינו וגורם לי בעיקר לסבול ולא להרגיש חופשיה באהבה הזו. לעתים אני לא בטוחה שאני עדיין אוהבת אותו(כי הוא משתנה במצבי הרוח). מה דעתך?

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

שלום לילי, אני בהחלט מבינה את החששות שלך ולדעתי את צריכה להתנות את המשך היחסים בהליכה והתמדה שלו בטיפול שיעזור לו בניהול הכעסים שלו. לחיות בפחד מהתפרציות זה קשה ולא נכון. חשוב מאוד שזה יהיה גבול ברור בשביל המשך היחסים בינכם. בהצלחה

נתק מהמשפחה - (אהובה)

שלום, אני ובעלי נשואים כבר 3 שנים עם בת אחת (1.7), מאז החתונה אנחנו גרים אצל ההורים, שנתיים אצל ההורים שלי ועכשיו שנה אצל ההורים שלו. במהלך התקופה שהיינו אצל ההורים שלי התחילו בנינו ויכוחים על המשפחה שלי, הוא היה מעלה על דבר שמפריע לו גם הכי קטן וגם דברים שלא היו קשורים אלינו, כמו צורת החיים שלהם ועוד. עם הזמן הגעתי למצב שאני כבר לא יכולה להמשיך לשמוע כל הזמן תלונות על המשפחה שלי והוא מבחינתו הרגיש שאני לא שם בשבילו ולא אכפת לי ממה שהוא אומר ומרגיש. בסופו של דבר הגענו למצב של ריב שאפשר לקרוא לו פיצוץ, ואף המשפחה שלי הייתה מעורבת בריב הזה, כך שנאמרו דברים גם בין בעלי להורים שלי, משני הצדדים. לאחר המקרה ישר עברנו להורים שלו ואז הוא כמעט שלא בא למשפחה שלי ובקושי מדבר איתם. ההורים שלי ניסו לשקם את היחסים וכל אחד מהם בנפרד יזם שיחה איתו, מה שמבחינתם נראה כהזדמנות לדף חדש מבחינתו נראה כמו שיחת התגוננות שלהם ולא סולחה ( מעצם הדברים שנאמרו בשיחה). השיא הגיע עכשיו כשאנחנו עוברים בשעה טובה לדירה שלנו, את חנוכת הבית בהתחלה חשבנו לעשות בנפרד (המשפחה שלו ומשפחה שלי) כי הוא יוצר מסורתי ורוצה לעשות טקס דתי של תקיעת מזוזה ולי זה פחות מדבר העניין הדתי, כשהעלתי את הנושא בפני ההורים שלי הם נעלבו מאוד ואמרו שהם רוצים להיות בתקיעת מזוזה. כמובן כשהעלתי את העניין לבעלי הוא לא הסכים בטענה שאין להם שום צוויון דתי והם לא קשורים לאירוע- אני חייבת לציין שאת כל המשפחה שלו הוא כן הזמין כאשר יותר מחצי מהם גם לא רבנים גדולים. אני בהרגשה כל חוסר כבוד כלפי מעצם החוסר כבוד שהוא מפגין כלפי המשפחה שלי, מהצד שלהם הם רק רוצים שהוא יגיע ולפתוח דף חלק אבל הוא עדין תקוע בתקופה הזו שהיינו אצלהם בבית ומהפיצוץ שהיה. מתי הוא יבין שצריך להתקדם וככה זה אי אפשר להמשיך, צריך מתישהו להשאיר את העבר מאחור ולהסתכל קדימה, זה נושא שמביא למשקעים בנינו כל הזמן. הוא צריך להבין שהמשפחה שלי זה חלק ממני ותמיד תהיה ולכל הם גם חלק מהמשפחה שלו. מתוסכלת וכואבת כי יודעת שיכול להיות כל כך טוב אם רק ישחרר מהכעס והשנאה ויתן צ'אנס לדברים להסתדר, גם רק ביני לבינו זה יעשה כל כך טוב.

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי לא הבנתי מה את שואלת בעצם. כי מדברייך עולה שהן זוגך מציב לך עובדה ביחס להורייך. את צריכה לנסות לשוחח איתו על מה זה גורם לך על הקושי שלך. אולי כך הוא יצליח להבין יותר את העניין לא הורייך. אם את חשובה לו הוא צריך להיתגמש בעניין. בהצלחה.

אמא שלו נגדי - (מבולבלת)

שלום, בן זוגי ואני כבר חצי שנה ביחד. הזוגיות מושלמת! הוא הבן זוג הכי מושלם, תומך, מצחיק ואוהב שיכול להיות.. הקטע שהוא בא מבית דתי ואני חילוני.. אנחנו מסתדרים לגמריי עם זה אחד עם השני.. מכבדים את הדעות והאמונות השונות.. הקטע היחיד זה אמא שלו. שגם בעבר לא הייתה לה בעיה איתי. אבל יום בהיר אחד היא החליטה שהיא אנטי אלי, היא לא מתכוונת לשנות את הגישה אלי, לא אומרת לי כבר שלום, דופקת לי עקיצות על החילוניות שבי.. היא טוענת שאני מדביקה את הבן שלה בכל מיני מחלות וגורמת לי להרגיש כאילו אני אשמה אבל בפועל אני לא עושה כלום.. ואני באמת אוהבת את הבן שלה ורואה אותנו ביחד לעתיד הרחוק מאוד כבר.. אני מתוסכלת רצח ולא יודעת מה לעשות

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי מבולבלת. מדבריך עולה כי אמו של בן זוגך לא מקבלת אותך. את צריכה להיות את ולקוות שבן זוגך אם הוא אכן אוהב אותך יצליח לקיים את הרשר איתך למרות אמו. אני מניחה שאם אכן היחסים יתפתחו האמירה שאתם ביחד תשנה את עמדתה וגם אם לא חשוב מה שיש בינכם. את צריכה לחזק ולדאוג לקשר שלכם. בהצלחה.

משברים תקופתיים - (דניאלה)

שלום רב, אני ובן זוגי כבר שנה וחצי ביחד. במהלך זמן זה עברנו המון המון דברים. עברנו לגור ביחד אחרי 3 חודשים, בדירה שהתגוררנו בה עברנו המון משברים. רבנו המון, כעסנו המון, צעקות הליכה מהבית ועוד כאלה.. לא מצבים של אלימות! לפני כחודשיים לערך היה לנו ריב גדול ממש בו לא דיברנו שבוע.. לאחר מכן ניהלנו שיחה ודיברנו על הכל!! כל אחד אמר מה שמפריע לו וכיצד ניתן לתקן .. באמת שבחודשיים האחרונים הכל היה סופר מושלם! עברנו דירה, התחלנו לפתור ריבים בצורה יפה, הכל ממש הסתדר. אתמול בערב רבנו בנוכחות המשפחה שלו. הוא אמר לי ש"אני לא עושה כלום כל היום" כאילו אני איזה בטלנית... יש לציין שאני עובדת כל יום מ7 עד 5 וחוזרת הביתה לבשל ולנקות. הרגשתי ממש מושפלת שהוא מדבר אלי ככה והשתקתי אותו לפני כולם ואמרתי לו שהתחפף לי מהפרצוף. הוא לא מוכן לדבר איתי או להקשיב... הוא לא עונה להודעות לא לשיחות מכבה את הטלפון ולא חזר הביתה אלא הלך לישון בבית הוריו. כשהלכתי לבית שלהם היום בבוקר הוא פשוט העיף אותי מהבית והתחיל לצעוק עלי שאני אלך כשכולם שומעים.. כאילו אני איזה אובססיבית מטורפת. פשוט השפלה ענקית. אני ממש עובדת עצות. כי מצד אחד אני מאוד אוהבת ורוצה לסדר את הדברים... מצד שני אני יודעת שלא מגיע לי שהתייחסו אלי בצורה הזו. אני מרגישה אובדת עצות.. ולא יודעת אם לעזוב או להשאר

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי דניאלה. עכשיו זה לא הזמן המתאים לקבל החלטות. ממליצה לך לשמור על מרחק ואיפוק ורק במרחק של כמה ימים תוכלו לדבר ולהחליט מה הלאה. כמובן שאתם לא יכולים להמשיך הלאה אם לא תתמודדו עם הארוע האחרון ותקבלו החלטות משותפות. כרגע הוא מתרחק תכבדי זאת. אולי הזמן יאפשר לך לראות את הדברים באור שונה. בהצלחה.

לאחר נתק של שנה וחצי נפגשנו במקרה - (מור)

היי רציתי להתייעץ איתך בעקבות מאמר שקראתי שפורסם על ידך אני מקווה שזה בסדר. אני אספר בקצרה אני בת 25, לפני 5 שנים הכרתי בחור בעבודה הפכנו לידידים ממש ממש טובים ומצידי היו לי רגשות אליו מהיום הראשון, אך הוא היה בזוגיות. ניתקתי עמו קשר לאחר נתק של שנה וחצי נפגשנו במקרה וחזרנו לדבר הוא בדיוק נפרד מהחברה שלו. ,תחילה במהלך השנה הראשונה לא שכבנו ותמיד הוא היה סבלני אליי גם לא יצאנו יחדיו, היה תמיד מבקש ממני זמן מכיון שהוא לא בנוי לזוגיות. לאחר שנה שכבנו וכל פעם שהייתי מתרחקת מכיון שלא מתקדם היה מחזיר אותי בטענה שהתרגלנו למצב ואנחנו צריכים לצאת וליסוע ולעשות משהו שיקרב ביננו יותר, טען שתמיד היו לו רגשות אליי. באחת מהפעמים ביקש ממני לבוא בכדי שמישהי שמנצלת את הקרבה למשפחה שלו תראה אותי ותבין שלא יהיה בינהם כלום. אני לא הלכתי, כיום הוא איתה ועדיין ממשיך לחפש אותי. הוא אומר שהיא הייתה מנצלת מצבים, בזמן שהיה יוצא איתי לסרטים ומסיבות היא הייתה יושבת עם אמא שלו ומחכה לו עד לפנות בוקר, היא הייתה חוזרת מבילויים לפנות בוקר לביתו בזמן שישן ומבקשת מאחיו שיפתחו לה את הדלת ונכנסת לישון עמו טען שבבוקר הוא קם בבהלה וראה אותה וכך זה התפתח. הוא אוהב אותה אך הוא לא מאושר הוא נפרד ממנה מספר פעמים, תמיד חוזר מכיון שהיא מערבת את כולם ולא נעים לו. הוא אומר שהוא מחכה שהפרידה הפעם תבוא ממנה כי ככה הוא לא ירחם ויחזור. עכשיו איך אני נכנסת לסיפור הזה, ביום שאמר לי שהוא מתחיל קשר איתה ניתקתי קשר עמו לחלוטין, הוא שלח לי הודעה לאחר תקופה של חודש שהוא מתנצל, רשמתי לו שהכל טוב ואיכשהו חזרנו לדבר. הייתי מתעלמת ממנו ברחוב והוא היה מתעצבן ושולח לי שהוא לא אויב שלי וכו וכו ודאג להחזיר אותי אליו. הוא יודע שאני אוהבת אותו ושאני טוטלית אליו וכמו כן שהוא הגבר הראשון והיחיד בחיי. הוא גם יודע שאני יכולה פתאום להשתגע מהכאב ולשלוח לה הודעה והוא אומר לי אני אתמודד עם הכל. מה אני אמורה לעשות? כי מצד אחד הוא אומר א שהוא לא מאושר שהוא זורם שלא נעים למרות שאני יודעת שהוא אוהב אותה באיזשהי מקום אבל יודע שזה לא זה ומצד שני שיש אותי, שתמיד בשבילו, שטוען שתמיד היה לו רגש אליי. אני בימים האחרונים לא מפסיקה לחשוב האם אני צריכה לשלוח לה הודעה ולסיים עם הכל ולהתמודד. אשמח להכוונה.

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי את מתארת בהחלט התמודדות לא פשוטה אבל לצערי הזמן מוכיח את שלו. כרגע הוא עם הבחורה האחרת את צריכה להחליט אם את מוכנה להמשיך בזוגיות לא שוויונית בה את זאת שמחכה והוא בנתיים בזוגיות אחרת. את יכולה להציב לו זמן לפרידה ממנה ואם הוא לא מצליח את צריכה לפתוח דלת חדשה ולהמשיך הלאה . בהצלחה.