הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום זוגיות , טיפול זוגי

פורום זוגיות , טיפול זוגי

מנהלת הפורום שרי וינר שרי וינר : פסיכוטרפסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מגשרת, מדריכה מוסמכת לטיפול זוגי ומשפחתי. בעלת ניסיון רב בטיפול זוגי ומשפחתי על רקע משברי חיים. מאמינה בהתייחסות למשבר הזוגי כהזדמנות לבנייה מותאמת ומשודרגת להמשך החיים המשותפים.
זוגיות- זוגיות טובה הינה המדד המשמעותי ביותר שנמצא במחקרים כמנבא את יכולתו של האדם להיות מאושר. זוגיות טובה הינה זוגיות שבני הזוג לא מתייחסים אליה כמובן מאליו אלא מתחזקים ומטפחים אותה ועל ידי כך הזוגיות מתפתחת ומשתדרגת ומהווה מקור לכח ואושר .

זוגיות טובה אמורה לתת מענה הולם לכל אחד מבני הזוג בנפרד וביחד. הזוגיות עוברת הרבה קשיים מתחים והתלבטויות שקשורים לצמיחה האישית של כל אחד, להפיכת הזוג למשפחה, לחינוך וגידול הילדים ,לקשיים כלכלים,למעורבות המשפחה המורחבת, ליחסים האינטימיים. כדי להצליח לעבור את כל אלו בצורה ראויה הזוגיות צריכה להיות חזקה ומיטיבה.

בפורום זה נעסוק בשאלות שמלוות את הזוגיות ושמירתה. כמו כן נתייחס לשאלות שמלוות את אלו שהחליטו לפרק את הזוגיות וכיצד לעשות זאת בצורה מכבדת והולמת ופחות פוגענית.

הוספת שאלה לפורום

X

לאחר נתק של שנה וחצי נפגשנו במקרה - (מור)

היי רציתי להתייעץ איתך בעקבות מאמר שקראתי שפורסם על ידך אני מקווה שזה בסדר. אני אספר בקצרה אני בת 25, לפני 5 שנים הכרתי בחור בעבודה הפכנו לידידים ממש ממש טובים ומצידי היו לי רגשות אליו מהיום הראשון, אך הוא היה בזוגיות. ניתקתי עמו קשר לאחר נתק של שנה וחצי נפגשנו במקרה וחזרנו לדבר הוא בדיוק נפרד מהחברה שלו. ,תחילה במהלך השנה הראשונה לא שכבנו ותמיד הוא היה סבלני אליי גם לא יצאנו יחדיו, היה תמיד מבקש ממני זמן מכיון שהוא לא בנוי לזוגיות. לאחר שנה שכבנו וכל פעם שהייתי מתרחקת מכיון שלא מתקדם היה מחזיר אותי בטענה שהתרגלנו למצב ואנחנו צריכים לצאת וליסוע ולעשות משהו שיקרב ביננו יותר, טען שתמיד היו לו רגשות אליי. באחת מהפעמים ביקש ממני לבוא בכדי שמישהי שמנצלת את הקרבה למשפחה שלו תראה אותי ותבין שלא יהיה בינהם כלום. אני לא הלכתי, כיום הוא איתה ועדיין ממשיך לחפש אותי. הוא אומר שהיא הייתה מנצלת מצבים, בזמן שהיה יוצא איתי לסרטים ומסיבות היא הייתה יושבת עם אמא שלו ומחכה לו עד לפנות בוקר, היא הייתה חוזרת מבילויים לפנות בוקר לביתו בזמן שישן ומבקשת מאחיו שיפתחו לה את הדלת ונכנסת לישון עמו טען שבבוקר הוא קם בבהלה וראה אותה וכך זה התפתח. הוא אוהב אותה אך הוא לא מאושר הוא נפרד ממנה מספר פעמים, תמיד חוזר מכיון שהיא מערבת את כולם ולא נעים לו. הוא אומר שהוא מחכה שהפרידה הפעם תבוא ממנה כי ככה הוא לא ירחם ויחזור. עכשיו איך אני נכנסת לסיפור הזה, ביום שאמר לי שהוא מתחיל קשר איתה ניתקתי קשר עמו לחלוטין, הוא שלח לי הודעה לאחר תקופה של חודש שהוא מתנצל, רשמתי לו שהכל טוב ואיכשהו חזרנו לדבר. הייתי מתעלמת ממנו ברחוב והוא היה מתעצבן ושולח לי שהוא לא אויב שלי וכו וכו ודאג להחזיר אותי אליו. הוא יודע שאני אוהבת אותו ושאני טוטלית אליו וכמו כן שהוא הגבר הראשון והיחיד בחיי. הוא גם יודע שאני יכולה פתאום להשתגע מהכאב ולשלוח לה הודעה והוא אומר לי אני אתמודד עם הכל. מה אני אמורה לעשות? כי מצד אחד הוא אומר א שהוא לא מאושר שהוא זורם שלא נעים למרות שאני יודעת שהוא אוהב אותה באיזשהי מקום אבל יודע שזה לא זה ומצד שני שיש אותי, שתמיד בשבילו, שטוען שתמיד היה לו רגש אליי. אני בימים האחרונים לא מפסיקה לחשוב האם אני צריכה לשלוח לה הודעה ולסיים עם הכל ולהתמודד. אשמח להכוונה.

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי את מתארת בהחלט התמודדות לא פשוטה אבל לצערי הזמן מוכיח את שלו. כרגע הוא עם הבחורה האחרת את צריכה להחליט אם את מוכנה להמשיך בזוגיות לא שוויונית בה את זאת שמחכה והוא בנתיים בזוגיות אחרת. את יכולה להציב לו זמן לפרידה ממנה ואם הוא לא מצליח את צריכה לפתוח דלת חדשה ולהמשיך הלאה . בהצלחה.

הבעל טס לחול עם אמא שלו - (אנונימי)

שלום בעלי החליט שהוא לוקח את אמא שלו לחול לשבוע בגלל שהיא אף פעם לא הייתה בחול ובעלה הוא נכה ולא יכול לטוס איתה לחול אנחנו נשואים קצת יותר מחצי שנה אני נשארתי שבוע לבד כשאנחנו גרים בנפרד ואמא שלי רחוקה ממני אני יודעת שאם היה קורה המקרה הפוך ואני זאת שהייתי משאירה אותו ל ד אז הם היו אומרים עליי שאני אישה רעה שמשאירה את בעלה לבד לשבוע וכשזה קשור אליהם אז הכל מקובל והולך . מרגישה שהיא פשוט משתלטת לנו על החיים יותר מידי. יש לבעלי עוד אח שהוא לא נשוי אך חיי עם חברה שלו . מרגישה שכאילו בגלל שהוא הילד הקטן שלה אז הוא חייב לעשות בשבילה הכל

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי אנונמית מדבריך עולה שאת נשואה מעט זמן. יחסים עם חמות זה עניין מורכב וצריך למצוא את האיזון בן התא המשפחתי שלכם למעורבות משפחות המוצא וזה תהליך שדורש גמישות והתבננות מה נכון ומה לא נכון. בשלב הזה אני ממליצה לך להיות גמישה לראות את היתרונות שבן זוגך גם בן מסור ובצורה חכמה לבנות את המקום שלך. התנגדות בשלב הזה תוביל להסלמה. סבלנות והתמדה זה שם המשחק. בהצלחה.

חרדה וזוגיות - (אנונימית)

טוב אז ככה,אני בזוגיות תכף שנה ואנחנו גרים יחד ,הוא האהבה הראשונה שלי .. חודש אחרי שהתחלנו לצאת הוא גילה שהיה לי קטע חד פעמי עם חבר טוב של אח שלו.. הוא התעצבן השלמנו ומאז הוא זורק לי הערות מידי פעם בנוגע לזה במהלך הזוגיות שלנו,סיפרתי לו מקרה נוסף שהיה לי הרבה לפני שהכרנו עם בחור אחר שחברים שלו מכירים מראשון גם התעצבן ובמהלך הקשר דואג להזכיר לי מידי פעם על זה,אני בחרדה במהלך הקשר שהוא יגלה מקרים נוספים שהיו לי לפניו וזה מה שיהרוס את הקשר.. באירוע הקרוב שחבר לו מתחתן הבחור השני שציינתי הולך להיות שם ואני מפחדת שהם יפנו אחד לשני באיזו שהיא צורה וזה יעשה לי בלאגן.. ובלי שום קשר כל מקום שהוא הולך אם זה אירוע יציאה או משהו מהצבא אני מפחדת שהוא יגלה על מקרה נוסף מהעבר שלי והוא יפרק את הקשר בגלל זה .. אני מרגישה שאני סובלת במהלך הקשר מחרדות ופחדים סביב העבר שלי וזה יהרוס את הזוגיות .. אנחנו חושבים על חתונה וזאת מבחינתו אהבה גדולה..מה אני יכולה לעשות???

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי אנונימית. לדבריך סאת האהבה שלך ושלו. נראה לי נכון שתשתפי אותו בכול מה שקדור לעברך ולא תחיי בחרדה ממה יקרה. אם אכן האהבה היא חזקה כל כך היא תנצח.חשוב מה שיש לכם עכשיו. עדיף שתשתפי עכשיו מאדר מאוחר יותר. נכון יותר לחיות בשקט ולא בחרדות. זוגיות לאורך זמן עם חרדות לא תהייה יציבה. תמצאי את הזמן ןהמקום הנכון לשתף אותו. בהצלחה.

האם הוא האחד - (מאיה)

ערב טוב אני בת 23 נמצאת בזוגיות 4 שנים ,הוא החבר הראשון שלי האהבה הראשונה וגם הסקס הראשון אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי יש תשוקה יש משיכה ועל פניו הכל בסדר אך קורה לא מעט שאני חשה בלבול וספקות לגבי השאלה האם הוא האחד,לא אכפת לי שהוא הראשון שלי ושיהיה גם האחרון אין לי את הרצון להכיר עוד ועוד בחורים לפני שאתחתן.אני כן רואה אותו אבא של הילדים שלי , אבל אני לא מרגישה אליו הערצה או הערכה מסויימת שגורמת לי להגיד ואוו הוא מיוחד.אני רואה זוגיות של חברות ואני רואה איך האישה ממש מעריכה את הבן זוג שלה מפארת ומעריצה על מי ומה שהוא (לא מדברת על דברים חומריים)מדברת על תכונות אופי בעיקר.לפעמים אני אומרת לעצמי שאני רוצה להיות בזוגיות כזו ש-אני מסתכלת על הבן זוג שלי בהערצה,שאני לומדת ממנו כל יום מחדש,מתפאלת ממי שהוא,שהוא מעניק לי כלים לחיים שהוא מעצים את מי שאני כבן אדם, שאיתו אני רוצה להיות יותר טובה כבן אדם אבל לצערי אין את כל זה בזוגיות שלנו.לא מרגישה שהזוגיות הזו מעצימה אותי מדרבנת אותי ומפתחת אותי,ומצד שני אני באמת אוהבת אותו והוא בן אדם טוב ומפגרן ואוהב .השאלה האם אני אמורה בכלל לצפות להרגיש כאלה דברים או שזה לא מחייב, אולי את כל מה שכתבתי כאן אני אמורה להעניק לעצמי וזה לא התפקיד שלו בכלל

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי מאיה את מעלה מספר התיחחסיות לזוגיות שלך. יש אהבה שזה הכי חשוב. אבל למה הכוונה אהבה, מה את אוהבת בו. מה את מרגישה כשאת איתו וכשאת בלעדיו. איך התקשורת בינכם. איך האינטימיות בינכם. מה את רוצה מבן הזוג שלך. רק את יכולה לדעת אם הוא האחד.

סדר עדיפות קלוקל של בן זוגי - (אלה)

הי, אני נשואה 11 שנים. יש לנו 2 בנות מהממות (10.5 ו - 8). מאז ומתמיד אני הייתי המטפלת העיקרית וכל העומס נפל עלי. אולי טעיתי בכך שתמיד השתלטתי ולא נתתי לו מקום. הוא זז הצידה והיום אני משלמת מחיר. מעולם לא הראה נכונות לקחת חלק בטיפול. ותמיד עשה טובה והתנהג כאילו הוא לא חייב דבר. קשה לי מאוד עם ההתנהגות של משבר גיל ה40. (חברה גילתה לי שזה אף פעם לא נגמר). הבנות שלי צריכות אבא ואני צריכה בן זוג. אבל ההעדפות שלו וסדרן ממש מעוותות. נכון שאני לא יכולה להחליט עבורו אך קשה לי לקבל את זה. קשה לי לחיות עם זה שיש לו תחביבים והם במקום ראשון, יש לו חברים והם בקו אחד עם חבריו. יש לו עבודה והיא במקום שני... ואנחנו המשפחה שלו, איפשהו שם למטה. לטיפול זוגי הוא לא יבוא איתי. אני יודעת שהוא אוהב אותי. אין ספק בזה, אך זה לא מספיק לי. אני רוצה יותר. לפני 3 שנים חליתי בסרטן ובתקופה הזו הוא היה צמוד אלי. בטיפולים. אולי המשבר זה החריף את משבר גיל ה40. ונמאס לי לשער השערות ולנתח. אני רוצה להרגיש את הזוגיות ואני לא מרגישה אותה. אני רוצה שיעדיף אותי על פני חבר שביתו צמוד אלינו. הוא לא יודע לאזן. והאיזון הוא מה שאני עובדת עליו כרגע בכל מאודי. הוא מצידו חש נוחות ככה. ואני לא יודעת איך להביא אותו למצב שירגיש כמוני. הורדתי את המרמור, הורדתי את הכעס. אבל זה באמת נוח לו וטוב ככה. אך בכל זאת אם אציע לו לבוא איתי לטיול עם הכלב הוא יאמר לי לא. ואם החברים יציעו לו לשבת איתם על בירה או לצאת לטיול עם הג'יפה הוא ירוץ. זה בסדר גמור שיש חברים והכל טוב וגם אמרתי לו את זה. אבל איפה אנחנו נכנסות? איפה הזמן איכות איתנו? עם הבנות שלו? איתי? אני רוצה וצריכה יותר מזה. והוא, בכל רגע פנוי שיש לו מעדיף את החברים. אשמח לטיפ או עצה טובה. תודה רבה

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי אלה את מתארת מצב שנמשך שנים רבות. את צריכה לנסות להתחיל בדברים קטנים . כמו יום בשבוע רק לזוגיות. לנסות למצוא תחומי עניין משותפים. להכניס יותר משמעות לתוך הזוגיות. לשתף אותו בהרגשה שלך ממקום חיובי. בהצלחה.

מרוסק לא מצליח לשנות מצב - (פאר)

אני תכף בן 27 סטודנט שנה ב..עד גיל 22 הכול זרם היו חברות אבל הכרתי ונפרדתי בלי לחשוב. מאז 5 שנים שהנושא תקוע אצלי יצאתי להרבה מאוד דייטים אבל זה לא מתקדם כי אומרים לי שאני לחוץ או שלא מתאים. קראתי ספרי העצמה ראיתי סרטונים נפגשתי עם פסיכולוגית 5 פעמים וזה לא השתנה. בילדותי עפתי מהבית ולא הייתה לי סביבה יציבה פעמים רבות אולי בגל זה חשוב לי לדעת מה איתי מול בחורה! *המקרה נוכחי בוער בעצמותיי אשמח לשמוע חוות דעת: הכרתי מישהי בת 23 דרך ידידה משותפת דיברנו רק בהודעות ואז היא טסה לחודשיים..היו שיחות מקסימות וטובות במשך חודשיים!!!!אמנם לא הוספה אותי לאינסטגרם או בטלפון אבל היה מעולה. -איך שהיא חזרה קבענו להיפגש לאחר יומיים נפגשנו ל4 שעות בית קפה וים(שילמתי חוץ מהטיפ כי לא היה עלי מזומן אלא רק אשראי אז היא שמה 15 ואני חשבון 170) סיפרה על הטיול ספרתי לה על עצמי שאלה על קשרי עבר שאלתי על שלה ספרה לי דברים שהיא אמרה שהיא לא מספרת בדייט ראשון אמרתי לה שאני מחפש קשר רציני! -פה התחילה הבעיה יום למחרת לא קיבלתי ממנה כלום אחרי חודשיים שיחות ומפגש ציפיתי למשהו בבוקר,שלחתי הודעה מה קורה התחברה התנתקה ולא ענתה לאחר כמה שעות שאלתי מה נשמע אם אפשר להתקשר אמרה רבע שעה כי מתקלחת חיכיתי ולא חזרה שלחתי לה שתדבר איתי לטוב ולרע אנחנו גדולים היא אמרה מה פתאום רע ואז התקשרתי הסברתי לה שהיה לי כיף מכוון למשהו רציני ואחר כך שיחה רגילה באותו יום לא יצרה איתי קשר יותר!(האינטואיציה שלי נכנסה פעולה) -למחרת שלחה לי הודעה בצהריים השיחה לא המריאה ובהפסקות של שעה שאלתי אם רוצה לעשות משהו אמרה שקבעה עם חברות שאלתי אם אפשר להתקשר לא ענתה חצי שעה רשמתי..תקשיבי היה לי מאוד כיף השיחות והמפגש לא יודע מה קורה ביומיים האחרונים..דברי איתי אני לא מתייחס לשיחות איתך כמשהו שולי אבל גם לא רוצה משחקים. אמרה שתתקשר מאוחר יותר אבל גם היא לא רוצה משחקים שהיה לה גם כיף אבל מעדיפה לקחת את הדברים לאט יותר.....דיברנו בטלפון הסבירה שצריכה זמן להתאושש מהטיול ומוטרדת מהלימודים הקרובים..אמרתי אני הכי מכבד בעולם שאני מכוון למשהו רציני אבל היא יכולה להתייעץ איתי בכול הנושאים האלו אני מנסה לפתח קרבה אליה! -למחרת שלחתי לה הודעה בוקר טוב למה את מתכוונת לאט לאט הכוונה פחות להתקשר ?אמרה לאט להכיר בלי הגדרות. -בערב הגיע הסוף !שלחתי חג שמח אני באזור לקפוץ להגיד שלום?אמרה חג שמח חשבה על זה הרבה אבל לא מתאים לה מערכת יחסים כרגע ושאני מדהים. רשמתי שהיה לנו חיבור טוב חודשיים בשיחות ואם העמסתי עליה היומיים האחרונים זו לא הכוונה היא אמרה שזה לא אשמתי ושאחרי שנפגשנו בחמישי היא ראתה שזה לא זה(למרות שלפני אמרה לי שפשוט היא לא פה עדיין) רשמתי לה שאני בלי אגו בקטעים האלו שיהיה בהצלחה בלימודים ואם דעתה תשתנה היא יודעת איך למצוא אותי.. מספר שאלות עלו בי וחרטות :אולי לא התנהגתי בסדר? ואולי והפסדתי בחורה טובה?אני בוכה על זה אולי לחצתי והייתי לחוץ סופש אחד(אבל מה עם חודשיים של שיחות זה נשכח ברגע אצל בחורה??) בסך הכול רציתי הכרויות נטולת משחקים ושזה התחיל לקרות אחרי הדייט בחמישי האם לדעתכם ההתנהגות שלי באמת לא בסדר או שהבחורה פשוט לא סגורה וגם לגבי כול מיני חוקי של הכרויות אולי אחרי שרשמה שלא מתאים והסברתי לה שני חיובי ולא באתי להעמיס עליה סופש ?לא נשארו לי נקודות זכות על שיחות של חודשים אני ממש מתייסר וזה נוסף לרצף של שנים ללא זוגיות בשנות העשרים כולם חוגגים אני רואה פייסבוק ובלימודים אבל אני לא מצליח לייצר כלום ואני לא אמליח להוריד חשש ולחץ האם אני במת כזה נורא..לא מחפש חיזוק אלא ראייה קרה של המצב

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי פאר. נראה שאכן הלחץ מנהל אותך. מציעה לך לתת יותר מרחב ולנסות לא לבוא בהצהרות זה יכול לשדר לחץ. לעצמך כדי להצליח להיות פחות בלחץ הייתי ממליצה לחזור לטיפול חמישה מפגשים זה מעט . בהצלחה

לא אוהבת - (מיכל)

אני בת 40 רווקה עם ילדה , נמצאת כרגע בקשר שנמשך שנתיים ולא מתקדם בגללי, אני אפילו לא יכולה לקרוא לזה זוגיות פשוט לא קופצת למים וחושבת שזה בגלל שאני לא אוהבת, אולי אני ילדותית אבל מצפה להיות מאוהבת, לרצות את הבנאדם הקרבתי כל הזמן או רוב הזמן לפחות. במקרה הזה מדובר בגבר מקסים חי ותוסס ולי יש פחדים ממנו כי אני עם ערך עצמי מאד נמוך ואין לי כמיהה לאינטימיות מינית אתו , כשאנחנו ביחד אני לא מפסיקה לחשוב שאני לא צריכה להיות שם, בלי סיבה ממשית שאני יכולה להצביע עליה, אני כל הזמן רוצכ לברוח ואני באמת בורחת, מחזיקה כמה ימים ומודיעה ( בהתפתלות והמון אשמה ) שאני לא יכולה להמשיך, מתנתקת לתקופה, הוא יוצר קשר ואני פותחת דלת. הוא מאד טוב אליי ומכבד ומעריך ונאה מאד ואהוב על כולם ואני לא מתחברת רגשית , יכולוה לבלות אתו ולשכב אתו ואחרי שניה להרגיש כזאת זרות שזה נורא, עם זאת לא מתנתקת באמת. צריכה לציין שהקשר הקודם היה בדיוק אותו דבר רק שהפעם זה בנאדם שמתאים לי הרבה יותר. אני לא נהנת במין באופן כללי, שוב, עניין שלי זה היה ככה עם כל בחור שהייתי אתו וכנראה שבגלל זה אין לי השתוקקות להיות אתו. לפעמים אני מרגישה שאני אוהבת אותו כחבר טוב ( וכן יש רכושנות וקנאה אבל מצאתי שזה לא בהכרח מעיד על אהבה) אני אובדת עצות, לא מחליטה וסובלת ממש. אומרים לי תנסי, מה יקרה , מקסימום תפרדו ומשהו מונע ממני לקפוץ למים. כל הזמן חושבת כשהוא בחיים שלי כללל הזמן ורק כשאני מוציאה אותו לחלוטין מחיי אני זוכה לקצת שקט נפשי. אבל האם הכל נובע מפחד וחוסר רצון להתבגר? אני לא יודעת מה לעשות

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי מיכל כפי שאת יודעת קשר מורכב מגורמים רבים. השאלה היא אם את מפחדת מקשר ויתכן וזה הקושי איתו את צריכה להתמודד. אם את מרגישה קרובה ובהרגשה של חבורות אמיתית ניתן לחזק את נושא האינטימיות. הקושי הוא כפי שאמרת הרצון שלך לזוגיות מחייבת. החטא אם אענה לך בלי להכיר אותך יותר איך להתקדם. נראה לי שאת צריכה תמיכה מקצועית בברור הרצון שלך לקשר.

אמפתיה - (אבירם)

אני וזוגתי הפרק ב', לא גרים יחד. אנחנו אנשים שונים מאוד, אבל אוהבים וקרובים. לפעמים אני מרגיש שהיא עיוורת לרגשותי ולצרכי, בעוד אני, כאדם בעל אינטיליגנציה רגשית גבוהה ואמפתיה אמיתית לבני אדם הרבה יותר מבין ומשתתף ברגשותיה. לפני שבוע הלכתי לבדיקה רפואית שמתבצעת תוך כדי טשטוש, שלאחריו יש חובה לנוכחות מלווה שייקח אותך הביתה כי אינך רשאי לנהוג. אני אדם עצמאי וחזק ואמרתי לה שאין צורך שתבוא איתי לתחילת הבדיקה ותפסיד שעות עבודה אלא שרק תהיה שם בסופה (למרות שכמובן נעים יותר לא לבוא לבד) וכך סיכמנו. כשהתעוררתי מההרדמה היא לא היתה שם. סימסתי לה והיא אמרה שהיא בדרך. בסוף הגיעה באיחור של חצי שעה או יותר מהזמן שקבענו, ואני כבר יצאתי לרחוב בכוחות עצמי, ואמרה שנסחפה בעבודה ואז רק גילתה שהיא מאחרת, ושהיא תמיד מאחרת לדברים. אמרתי לה שזה לא 'דברים' ושתנסה לתאר לעצמה את עצמה מתעוררת מהרדמה אחרי בדיקה פולשנית ללא איש לצידה. היא הבינה את זה חלקית אבל חשבה שתגובתי הכועסת ואמירותי שאם האמפתיה הטבעית שלה אלי היא כזאת אולי יש בעיה רצינית ביחסינו מוגזמות. מה דעתכם? האם זה באמת סתם איחור קטן לפגישה או שאני צודק ואפשר לקרוא מזה משהו בעייתי רציני יותר?

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי אבירם. לא הייתי אומרת שזו בעיה רצינית במיוחד כשהיא אומרת לך שהיא מאחרת לכל מקום. זה חלק מהתהליך שאתם צריכים לעבור ביחד להכיר את החולשות אחד של השני להצליח לקבל את החולשות וללכת לקראת הדברים שמפריעים. היה נכון מצדך להבהיר כמה התאכזבת אבל צריך לתת עכשיו זמן לשינוי. בהצלחה.

פחד מאינטימיות וקשיים במציאת זוגיות - (עמוס)

הי, רציתי לשאול איזה טיפול מומלץ לבעיות הקשורות בתקשורת עם המין השני, פחד מאינטימיות וחרדה שמתלווה להם. עבור בחור צעיר, 24. תודה רבה מראש

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי נעם הטיפול המומלץ הוא טיפול אישי פרטני עם פסיכוטרפיסט שמתאים לך. יש שפע של מטפלים טובים באתר תבחר לפי ניסיון,מין, אזור מגורים והתחברות לתוכן שבו המטפל בחר להציג עצמו. המון בהצלחה.

נישואים הורות ומה שבניהם - (נינה)

היי, קוראים לי נינה, בת 31 נשואה 4 שנים ואמא לשני קטנטנים. שנתיים וחצי | ו8 חודשים. אשמח שתעזרו לי אם קושי שאני נקלעת אליו בחיי הנישואים. בעלי ואני הכרנו והתחתנו דיי מהר, נשואים 3 שנים מכירים 4 וחצי. ומהר מאוד נכנסו לחיי משפחה מתפקדים. שנינו בעלי עסקים עצמאים, קנינו בית משותף ובסך הכל המצב האקונומי שלנו די טוב אף על פי שההתנהלות הכלכלית שלנו אינה מסודרת או מבוקרת. (אבל זו לא הבעיה כרגע). בעלי הוא גבר טוב אבל סגור מאוד, כמו כל מערכת יחסים גם אנחנו חווים ימים טובים וחמים פחות טובים. אבל מדהימים הקשיים מגיעים, זה מפרק אותנו לגורמים וזה יכול לקרות מהאירוע סופר קטן שיכל להגמר אחרת. אני אסביר: בעלי מאוד עסוק ואת רוב מטלות הבית והילדים אני עושה, יש לו בעיה עם התחייבות ועמידה בזמנים ולכן כולנו סובבים סביב הזמנים שלו. בדרך כלל ביום שישי זה היום שהוא מקל עליי יותר ונותן לי קצת "חופש" למנוחה או לכל זמן איכות שמתחשק לי. הגיע יום שישי בעלי נכנס הבייתה ב6 וחצי בערב (אנחנו מארחים כל שישי כמעט) האוכל מוכן המנקה סיימה, שולחן השבת מוכן ואני רק מחכה לאיזה שעתיים של שינה. חשוב לציין שבאותו בוקר הייתה לנו שיחה טובה שבה הבעתי כלפיו את תחושות הרייקנות שלי והעייפות מהשיגרה. בעלי הביעה אמפתיה (לא אופיינית). בכל אופן מבחינתי בעלי רואה אותי ומבין את הצורך שלי. כמו שהוא נכנס הוא תיכף יצא והתחיל להתעסק בדברים בחצר, יצאתי אליו וביקשתי שיכנס כי אני רוצה לנוח ולא נשאר הרבה זמן, ואז הוא משיב צי אני לא יכול עכשיו אני עסוק תכנסי הבייתה. אני חשה אכזבה עלבון ותסכול כיוון שרק בבוקר היית שם אמרת שאתה מבין ועכשיו שהגיע זמן ההוכחה אתה לא מסוגל ליישם. מכאן הגיע מן מצב כוחני, אמרתי אוקיי אני אוציא אלייך את הילדים שאני אוכל לנוח. הסתובבתי להכנס פנימה הוא נכנס לרכב ונסע. אני מתקשרת אליו, תא מבינה מה קרה פה הרגע. הרי יד לנו יחסים טובים אתה אומר שאתה אוהב ומבין והכל מאיפה זה הגיע עכשיו? הוא מניח את הטלפון בצד משאיר אותי על הקו ונותן לי לדבר. אני מנתקת 6מתקשרת שוב וככה זה קורה משהו כמו 6 פעמים. השיחות בינינו מתנהלות בלהט אני אפילו בוכה אבל אין בינינו אלימות מילולית , אני שואלת אותו למה אתה עושה את זה ? מה ההתנהגות הזאת והוא בתגובה תפסיקי לשאול אותי שאלות. אמרתי אוקיי אבל אני רוצה לנוח אני עייפה. "אוקיי אני חוזר הבייתה בתנאי שאת לא שואלת אותי שום שאלה". אוקיי תחזור אני רוצה לנוח. בעלי מגיע, אני מחליטה להניח לדברים באמת וללכת לנוח. אני מתעוררת כבר שהאורחים מגיעים. הכל מתנהל כביכול כרגיל אבל מינימום אינטראקציה בינינו. כולם הולכים אני עדיין מארגנת את הסלון, הוא נכנס מהר לישון ואנחנו לא מחליפים מילה. מה דעתכם מה אני אמורה לעשות? אני אישה טובה מתחזקת עסק, נתפסת בעייני החברה כמוצלחת. לאחרונה אני קוראת הרבה על אלימות פסיכולוגית ואני חושבת לעצמי אולי אני נמצאת במערכת יחסים כזאת. הרבה פעמים בעלי מעניש אותי בשתיקה רועמת, יש לי צפייה תמידית לגילויי אהבה שלא נענים. בעלי מאוד סגור וקמצן ריגשית. אין לו כל חשיבות או כבוד לזמן שלי. אם זה זמן עבודה או פעילות ספורטיבית או אפילו איכות או מנוחה. בימים של שמש קרני האור מסנוורות עד בכדיי עיוורון ושיכחה לערפל הכבד בימי הקור והאדם. קצת ארוך מקווה שכתבתי ברור, אשמח לדעתכם

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי נינה את מתארת חיים מאוד אינטנסיביים ללא הרגשה של תמיכה וחלוקה שוויונית. מציעה לך להציע לבן זוגך להגדיר בינכם מחדש את הצפיות מה כול אחד מוכן ורוצה לעשות. מה כל אחד מוכן לשנות ומה עבור כל אחד מכם זו זוגיות. להצליח לעשות חוזה חדש ולקחת את המשבר כהזדמנות להתחדשות ורעיון היחסים. בהצלחה.

נערות ליווי - (אנונימי)

אני בן זוגי ביחד כבר 5 שנים, מאז לא נפרדנו לשנייה. לפני כשלושה חודשים הוא הציעה לי נישואים והסכמתי והייתי מלאת אושר. לפני כמה שבועות ראיתי בוואטסאפ שהוא דיבר עם נערות ליווי ושאלתי אותו מה זה אמור להיות. הוא השיב שזה סתם בשביל הצחוק ובדק מחירים בשביל חברים. מאותו הרגע ירד לי ממנו מאוד ואני חסרת סבלנות אליו. לא סומכת עליו, ולא יודעת מה לעשות. חושבת לפרק את החבילה, אני תוהה אם כדאי להתחתן איתו, לא רוצה להתגרש. אני אוהבת אותו ומאז אני מאוד מדוכאת.

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי מדברייך עולה סוגייה של חסר אמון. אם במשך כל השנים האחרונות שחייתם ביחד הרגשת שהזוגיות שלכם כנה ויציבה האם הארוע האחרון מערער הכל. זוהי אולי הזדמנות עבורכם לבדוק שוב את הכנות האמון והמשך הקשר שלכם. להחליט שאת לא רוצה להמשיך בתוכניתו שלכם זו לדעתי החלטה נמהרת מדי. תנצלי את הזמן לבדוק את הזוגיות שלכם ואם תגיע למסקנה שמה שהיה עד כה לא היה אמיתי לפרקי את הקשר. בהצלחה.

פוחד לאבד את החברה הכי טובה שלי - (רוני)

נתחיל קצת מרקע, אני והבת זוג שלי בפרק ב' כבר 8 שנים. לא גרים ביחד ונפגשים 2-3 פעמים בשבוע. יש לנו תקשורת מעולה ואנחנו חברים הכי טובים. היחסים שלנו מעולים בעיקר בטיולים שאנחנו מרבים לעשות בעולם. הבעיה היא השיגרה..... אני עובד חצי משרה ומרבה להיות עם עצמי. אני מאוד סקרן ואדם שמחפש ריגושים אינטלקטואליים. אני מאוד אוהב את השקט שלי ואת הזמן הפנוי שלי עם עצמי. אני מרבה לעשות ספורט, לקרוא, לטייל עם הכלב ולהחכים מהאינטרנט. יש לי מעט חברים והמשפחה שלי מאוד מצומצמת. חשוב לציין שאני בן אדם של בוקר ! לבת זוג שלי יש קריירה והיא חוזרת כל ערב בשבע בערב.יש לה קשרי משפחה מאוד חזקים והמשפחה שלה מאוד מגובשת. גם לה אין הרבה חברים ונראה שהיא לא מחפשת כאלו משום שהמשפחה ממלאת אצלה את תפקיד החברים. אנחנו נפגשים בערבים שאני כבר די עייף (אמרתי שאני טיפוס של בוקר), מפטפטים ואז היא רוצה לראות טלוויזיה ביחד ולשתות יין ולהנות מהערב ביחד. מבחינתי זה כבר סוף היום ואני נרדם על הספה. למפגשים המשפחתיים שלה, אני ממעט להגיע כי פחות נוח לי עם מסה של אנשים ועם קולניות. כבר אמרתי שאני אוהב יותר את השקט שלי. אנחנו יוצאים מדי פעם לסרט או הופעה או הצגה ונפגשים מדי פעם עם חברים משותפים לאחר 8 שנים ולאחר שהבת זוג שלי הצהירה שהיא מאוד אוהבת אותי ואני החבר הכי טוב שלה, היא מבקשת שנעשה הפסקה, כי אנחנו לא רואים עין בעין את עניין הזוגיות. זוגיות מבחינתה זה הרבה יותר מעורבות בחיים אחד של השני , לעשות הרבה יותר דברים ביחד ולבוא ביחד יותר לארוחות המשפחתיות. מבחינתי המצב הקיים הוא מספק אך לה זה לא מספיק. אני לא רוצה לאבד אותה ואני רוצה להמשיך להיות בן זוג שלה, אפילו במחיר של לרצות אותה, למרות שאצטרך לצאת מהאופי שלי ומאזור הנוחות שלי. האם יש לזה סיכוי ?

לחץ לתשובה מאת שרי ווינר

הי רוני אם יש לזה סיכוי שאלה קשה לתת עליה תשובה. מה שברור הוא שכדי שיהיה סיכוי שניכם צריכים לרצות שניכם צריכים להיות בהסכמה על הזוגיות שלכם ואופיה. ושניכם צריכים לעשות אחרת. אם בת הזוג שלך אומרת לך שהיא רוצה יותר תוודאו ששניכם מסכימים ומבינים את אותו הדבר . כל מה שאתה יכול לעשות זה לבדוק אם אתה ירוצה ויכול אחרת ולדעת שאתה עושה את המקסימום. בהצלחה.

>>
13
14
15
16
17
<<