פורום זוגיות , טיפול זוגי

איבוד תשוקה כסימן למשבר - (ישראל)

שלום, אני בן חמישים נשוי מעל 20 שנה באושר ,לאישה מדהימה, אני מאוד אוהב אותה , ונימשך אליה , יש לנו משפחה וחיים טובים. מזה כשנתיים למרות האהבה ותדירות קיום היחסים שלא נפגע , 3-4 בשבוע אני מרגיש שאני חושק בה פחות, למרות אהבתי הגדולה אליה , אין כבר את הריגוש בהיות איתה למרות שטוב לי איתה. אני אפילו לא יודע להגיד מה מפריע לי אבל זה מפריע לי , עצם המחשבה , ואיבוד התשוקה יש דרך להחזיר את התשוקה וההתלהבות בזוגיות?

משבר בזוגיות בגלל מרחק - (ליאן)

שלום, אני עם הבן זוג שלי שנתיים אני מהצפון והוא מהדרום,עברתי לדרום במיוחד בשבילו. בזמן האחרון מדברים על חתונה ואני ממש בחרדות שאהיה רחוקה מאמא שלי והמשפחה שלי. אני לא רואה את עצמי גרה רחוק מהם ומגדלת את ילדיי לבד. ואני גם לא רוצה לוותר על האהבה הזאת. קשה לי. אשמח לעצה.

התמודדות עם בן זוג - (אחת)

יש לי שני שאלות 1. בן זוגי כל פעם שאני אומרת פגעת בי או שמגיבה למשפט פוגע בעצב אז תגובתו : את אשמה אני המסכן את לא יכולה להיות הפגועה כי אני הפגוע בקשי סליחה שפגעת בי הרבה פעמים אומר את לא מכבדת אותי כשאת אומרת שנפגעת בי אז אסור לך להרגיש שלילי כי אחרת את תהיי אשמה באי כבוד ובגרימת ריב איך אני יכולה לגרום לבן זוגי להבין שנפגעתי או לומר דבר שמציק לי? 2. אחרי שלושה שנים שלא ראיתי את הורי אני גרה בחול הורי הציעו שנפגש באמצע הדרך שאלתי אותו כמה פעמים עם רוצה להצטרף כי יש לו חופש בדיוק ואמר כן ומאותו רגע כל יום שומעת תלונות וכעסים על הנסיעה המתוכננת וכשאני רוצה לשמוע את דעתו על תכנון כלשהו בטיול הוא אומר את תחליטי כי אני הייתי מעדיף להשאיר בבית ולשחק מחשב אבל בגללך הולכים אז את החלטת עבורנו בלי אפשרות אחרת אז תמשיכי להחליט עבורי כמו כל הטיול הזה ואני בכל מקרה אסבול כי זה לא יעד שהייתי בוחר, לא כך הייתי מבלה בחופש שקיבלתי ועוד הרבה סיבות מה לעשות עם זה כי אני לא מצליחה להתחיל לשמוח על המגש עם הורי אני פוחדת מש בטיול כל יום רק יתלונן בלי רגע להיות?

אומרת שהיא מבולבלת - (יאן)

שלום אני בן 22 לפני שיחרור אני במערכת יחסים של שנה וחצי והחברה שלי בת 21 גם לפני שיחרור הזוגיות שלנו הייתה מאוד מוצלחת ונראה היה שזה לטווח מאוד ארוך אבל בשבוע האחרון היא הייתה מופנמת ולא כל כך סיפרה ובסוף אחרי כמה ימים אמרה שהיא לפני שיחרור וקצת מפחדת מכל העיניין של לצאת לאזרחות והיא מבולבלת ושהיא צריכה זמן לעצמה אבל לגבי הקשר היא אומרת שהיא מתגעגעת ועדיין מאוד אוהבת אותי ואם אני יהיה עם מישהי זה מאוד יכאב לה אבל בגלל שהיא מבולבלת היא לא רוצה לפגוע בנו ורוצה זמן לסדר את המחשבות ובתקווה לחזור אם לא אתקדם מהצד שלי אני רוצה לתקן את המצב ולתת לה את הזמן אבל השאלה אם זה סופי או שיש מה לתקן מה עושים במצב שכזה? תודה מראש

משבר זוגי - (לאה מוגרבי)

אנחנו זוג נשואים כ40 שנה....יש לנו משפחה מקסימה...פרנסה בסדר..נוסעים מבלים...מארחים..יוצאים....אך מאז ומתמיד היו משברים וכעסים בינינו....נכון כמו כולם..אך לא טוב לנו...אני מרגישה שאנחנו צריכים עזרה...אומרים ומתייחסים לפעמים אחד לשני בפגיעה רגשי...אין לי הסבר...האהבה שפעם הייתה נעלמה..זה שגרה ...נפגשים בערב מספרים על היום שעבר...אך פתאום מתפרצת מילה מיותרת וזהו שבועיים של כעס ..אנחנו רוקדים ואני מרגישה במגע בינינו אין אהבה...אני לא מסתכל בעיניו שלא להרגיז אותו...משהו חייב להשתנות...אחרי מריבה תמיד בא לי לקום ולעזוב..אז חשבתי על יעוץ..אך בעלי לא ישתף פעולה...מה עושים....אשמח לשמע יעוץ ממשהו כדי ליישר את המחשבות

זוגיות לא בטוחה ומבולבלת - (ליאור)

שלום אני וחבר שלי ביחד 3 וחצי שנים.זו האהבה הראשונה של שנינו .אנחנו ילדים סך הכל בני 22 ו23 לא חווינו עוד אהבות או זגויות אחרות (הוא הראשון שלי גם במיטה)מה שקורה זה שיש אהבה גדולה אבל לאורך כל השנים האלה לשנינו יש הרגשות גדולות מאד שאנחנו לא מתאימים אחד לשני וחבר שלי תמיד חןשב על העתיד וחוזר ואומר שכאשר נתחתן אנחנו גם נתגרש.חבר שלי אחת לכמה חודשים רוצה להיפרד מהסיבה שהוא אומר שמגיע לי מישהו יותר טוב ממנו מישהו שיודע איך להכיל אותי עם מה שעברתי בחיים (הורי התגרשו - לא שחוויתי איזה שהיא התעללות אך הוא חוזר ואומר שאני צריכה מישהו שיודע להכיל את מה שעברתי מישהו חזק פי 8 ממנו כמובן שעצם זה שהוא מקצין את מה שעברתי כאילו אנסו אותי- וסליחה על הדימוי המזעזע- רק מוכיח שהוא באמת ילד ובאמת לא עבר כלום בחיים כי אם הוא היה יותר בוגר הוא היה יודע לקחת בפרורפוציןת את מה שכיביכןל "עברתי בחיים")הוא אומר שהוא לא יכול להמשיך לחיות כל החיים עם התחושות האלה בבטן שאנחנו לא נסתדר בעתיד ושזה יתפוצץ.הוא לא יכןל להמשיך לחיות עם המחשבה שמגיע לי מישהו אחר יותר טוב ממנו הוא לא יודע איך להרים אותי כשקשה לי הוא פשוט שותק ןאז זה פוגע בי וגם פוגע בו ונמאס לו להרגיש שהוא פוגע בי כל כך.אני תמיד זאתי שלא רוצה לוותר שנלחמת שאומרת לו שעל הכל אפשר לעבוד!! הוא אומר אני מצטער אני רןצה להיות המישהו הזה שאת רוצה שאני אהיה אני מת להיןת המישהו הזה אבל אני פשוט לא יכול!!!! אני מצד שני גם חיה עם המחשבות הבלתי פוסוקות שמגיע לי מישהו אחר מישהו שעולם התוכן שלו יותר רחב שעושה אותי לבן אדם טוב יותר שמרים אותי שדוחף אותי להיןת בן אדם מדהים מישהן שנותן לי שלווה בחיים והוא לא נותן לי את הדברים האלה.אין לי שלווה עם מישהו שכל כמה חודשים אוכל "בלבלות" אני מבינה ויודעת שהוא ילד בכל המובנים.הוא לא יןדע מה הוא רןצה מעצמו והוא מבולבל מאד.אני יותר בוגרת ממנו וככה זה בדרך כלל האישה צריכה מישהו מבוגר יןתר ממנה שעבר דברים בחיים .אבל מצד שני יש אהבה בנינו שזה משהו שלא מוצאים כל כך מהר או שיש כאלה שגם לא מצאו אותה בכלל.ובסך הכל הבסיס שלנו טוב חוץ מהמחשבות האלה שמסתובבות בראשים שלנו אחת למה זמן שאולי זה לא זה.הכל בסדר איתנו, אנחנו לא רבים כל יום לא ירדנו למצב של לכלוך ושל בגידות האחת בשני.אז אני שואלת למה לפרק???איך אפשר לדעת שהזוגיןת הזאת היא האחת????הרי לא חויינו עוד זוגיות כדי להיכוות ולדעת, ובכל זאת איך ניתן לדעת???אני חוזרת ואומרת לו שזה לגטימי להרגיש ספקות כל החיים האלה הם ספק אחד גדול ואין זוג שאין לו ספקות או חששות במיוחד לאנשיפ שזו המערכת הזוגית הראשונה שלהם!והוא אומר שלא.שיש אנשיפ שאין להם את הבלבלןת האלה . אני לא רוצה להיפרד אני אוהבת אותו ומצד שני באמת לא מגיע לי מישהו שאני לא המקום הבטוח בחיים שלו והוא לא בשלי!!מגיע לי יציבות מגיע לי שלווה וביטחון מגיע לי שירצו להילחם עלי וגם הוא מצדיק את כל מה שאני אומרת ואומר שהוא מעדיף שיהיה לי טוב עם מישהו אחר במקום שכל החיים הוא יגרום לי לסבל חשוב לי לציין שהוא חוזר ואומר שהוא אוהב אותי מאד והוא לא מפסיק לאהוב אותי לשנייה ושהוא רואה אותי האמא של הילדים שלו אבל יחד עם זאת רואה גם שלא נסתדר.אני אומרת לו איך אתה יכול לדעת מה אתה נביא?אין תעודת ביטוח בנישואין גם מי שמתחתן וחושב שהכל טוב ויפה בהתחלה יכןל להגיע למצב של גירושין לאחר כמה שנים.בבקשה תנו לי אור תנו לי כיוון כל שהוא האם לפרק את זה לוותר עלינו או להלחם ?אני תמיד מסבירה לו שזוגיות זה דבר שנבנה ותמיד יש לאן לשאוף לשנות ולהשתפר במיוחד כשאנחנו ילדים ואנחנו גודלים וצומחים ביחד . ברור שהצמיחה וההתפתחות שלו באה על חשבוני ואני זאת שנפגעת מהטעויות שהוא עושה איתי לאורך השנים(ואם הייתי עם מישהו שעבר קצת יןתר בחיים זה היה אחרת) אבל עדיין לא אכפת לי כי אני אוהבת אותו ורוצה שנמשיך לגדול ביחד ולא לחוד.

רווקות אינסופית - (מאי)

שלום, אשמח לעזרה כי אני ממש אובדת עצות. אני בת 35 ורווקה ואף פעם לא היה לי קשר זוגי ארוך טווח. על פניו כבר מזמן הייתי אמורה למצוא מישהו כי יש לי נתוני פתיחה טובים יחסית- ניראית טוב (לפחות זה מה שאומרים), אינטליגנטית, פעלתנית, בעלת אופקים רחבים... אבל משום מה בתחום הזוגיות אני כישלון מפואר. אני מחפשת בן זוג לקשר רציני כבר קרוב ל 10 שנים ותמיד איכשהו הבחורים שאני נמשכת אליהם תמיד מתחלקים לשני סוגים: או כאלו שלא רוצים קשר רציני או כאלה שמחפשים קשר רציני אבל לא מעוניינים בי. אף פעם לא נכשלתי בצורה כל כך שיטתית בלנסות להשיג משהו שאני כל כך רוצה ובאמת שניסיתי ועודני מנסה להכיר בכל הדרכים האפשריות,אבל משהו שם תקוע בצורה רצינית ואני כנראה פשוט לא רואה מה הבעיה... אני ממש ממש רוצה זוגיות, לא מהבחינה של לחץ להתחתן ולהביא ילדים, אלא זוגיות טובה וכנה כזאת... מה אני יכולה לעשות כדי להבין מה הבעיה?

גרוש בן 63 וחי עם צעירה ממני ב20 שנה - (רינו)

שלום אני גרוש בן 63 וחי עם צעירה ממני ב20 שנה.נאה וראש טוב הזוגיות בינינו נהדרת.אני מתגורר אצלה על פי רצונה.יש לה ילד בן 18 שרוצה לחיות בכיף ולהנות וזה מקובל.אך הבעיה היא שהוא חוזר מאוחר.מתקלח.טורק דלתות.כמובן שמבלי להתכון וגורם לי להתעורר.[דופק לי את הלילה]דירתה של הבת זוג מכילה 4 חדרים.לאחרונה רכשתי דירה בת 3 חדרים בקרבתה והיא מבקשת לעבור להתגורר איתי. עם בנה ולהשכיר את דירתה.החשש הגדול שלי הוא מהצפיפות בדירה הקטנה.ניסיתי לשכנע אותה שתוותר על הצעד הזה אך לשוא.בטוחני שמהלך כזה יביא לפיצוץ עם כל האיפוק .מה עלי לעשות? הסברתי לה שאני כבר רואה מספר צעדים קדימה מה הולך להיות ותשובתה.אל תדאג נסתדר. תודה לך

זוגיות ממני והלאה - (ינאי)

אז ככה אני בן 26 בן להורים שהתגרשו בגיל 14 שלי..הייתי עד לפירוק מערכת יחסים..ומאז עברתי לגור עם אחד ההורים שמתחזק מערכת יחסים יציבה 12 שנה...אני בחור נאה עם ראש על הכתפיים סטודנט שנה ראשונה..והסיפור שלי פשוט מציק לי ברמה יום יומית כבר ...מגיל 17 הכרתי בחורות נשיקות סקס שיחות ויחסים שנמשכו גג חודשיים...אני פשוט לא מסוגל למצוא ולהיות בזוגיות כול הבחורות שהכרתי זה קרה שהן עשו את צעד הראשון וזה בגל שילוב של כמה דברים...1-ביישן 2-לא מספיק אסרטיבי 3-הן טוענות שמעמם 4-כול העולם המהיר הזה של אינסטגרם נסיעות לחול ושופוני רחוק ממני .אני מעדיף ארוחת צהריים אימון ספורטיבי וסרט טוב ומבחינתי מציתי את היום..הבעיה שהשנים חולפות ואני רק נהיה בודד יותר...יש מקרה שאני חייב לשתף שקרה לי 5 פעמים בעבר וזה "אוכל אותי" לפני כחצי שנה מישהי הכירה אותי בפייסבוק התחלנו לדבר וישר סיפרתי לה שאני בתקופה חרא ולא גר בבית כעבור כחודש .חודש הקשר דיברנו ויצאנו במשך חודש 4 פעמים ולא נישקתי אותה אפילו ועוד אמרתי לה כמו כול כך הרבה פעמים בעבר שאני חושב שאני והיא לא מתאימים ואני לא מתרגש מנה....ואז הגיע השבר הגדול כעבור שבוע הבנתי שפגשתי מישהי נאה ובחורה טובה באמת טובה ולא כמו כול הבאלגן שהולך בחוץ היום וויתרתי על אישה לחיים ...מסתבר שלאחר שבוע ניסתי לפנות אליה ויש לה כבר חבר מאז חצי שנה אני כול יום עוקב אחרי הפייסבוק שלה...למעשה אחרי 3 חודשים ניסתי לדבר איתה ושלוח לה הודעה שאני רוצה צאנס נוסף איתה והיא מחקה אותי מהפייסבוק.....תקשיבו אני ממש אוכל את הלב חצי שנה כבר זה שורף לי בפנים כמו שבחיים לא שרף לי במיוחד שבחורות אחרות אין לי הן לא רוצות אותי ואני ממשיך לרדוף אחריהן הבעיה שהבחורה הזו כן רצתה בהתחלה עד שהרסתי את זה וכעת יש לה חבר שהם נסעו לאילת והיא כותבת לו מלא ברכות מרגשות בפייסבוק ...האם יש משהו שאני יכול לעשות כמו להוסיף אותה לפייסבוק שהיא תיזכר בי או שזה חסר טעם והפסדתי אותה?זה ממש כואב לי שהפסדתי בחורה לחיים הרי הסיכוי שהיא תפנה אלי בעתיד לא קיים..ובכלל ל פניו זה נראה שהם הולכים לכיוון חתונה

מועקה אחרי הצעת נישואין - (אור)

אני ובן זוגי יחד כבר שנתיים. מה׳ היחסים ביננו טובה, תקשורת מצוינת, משתפים אחד את השני ואכפתיים מאוד אחד כלפי השני. אין לי ספק באהבה שלו כלפיי ואני יודעת שאני אוהבת אותו מאוד. מההתחלה זה תמיד הרגיש לנו שזה ״זה״ ושיש פה משהו מיוחד. לפני כחצי שנה הוא הציע לי נישואין, ומאז, השקט הנפשי שלי אבד. גם לאחר שהסכמתי, היה בי צד ששמח וצד שהיה מבועת ומפוחד מאוד. כל הזמן עוברות בי מחשבות של האם אני עושה את הדבר הנכון, האם אני רוצה להתחתן איתו, פחד מגירושין בעתיד, האם זה האחד. בעקבות החששות והפחדים החלטתי להתחיל טיפול פסיכולוגי, שלמען האמת, רק מבלבל אותי יותר. מצד אחד, אני עם בחור מקסים שהיחסים איתו מצויינים- אך הוא ללא משפחה גרעינית נורמאלית ומתפקדת בצד שלו (הורים גרושים, אבא לא בתמונה. אמא שיוצאת ונכנסת ממכוני גמילה מסמים ואח שלא תמיד בדרך הישר) ללא ספק הדבר חישל אותו והפך אותו גם לאדם שאני אוהבת, אבל מהצד השני, פוחדת מהשפעת המשפחה לעתיד. לאחרונה התחלתי להרגיש רגש שאני מתביישת בו- קנאה. אני מקנאה באחרים שבהם המשפחה של הצד השני מתפקדת והגיונית. המשפחה שלי אוהבת את הבחור, ואחרי זמן לעיכול גם קיבלו אותו ואת הסיפור המשפחתי שלו. אבל מן הצד השני, אמא שלי תמיד אומרת כמה אני יכולה להשיג בחור יפה/חכם/מוצלח וכו׳ בהרבה יותר בגלל הנתונים שלי ונק׳ הפתיחה שלי. בעקבות כל זה, התחילו לצוץ לי מחשבות של האם אני ״התקבעתי״ מהר מידי, האם אני יכולה למצוא יותר טוב ממנו והאם אני צריכה לחפש בחור עם התאמה ״מושלמת״ יותר. מה הסביבה תחשוב על בן זוגי הנוכחי, אפילו מעין תחושת צער על ״הפספוס״ שיש בלהתחייב בנישואין לבחור אחד לכל החיים. נקודות החיכוך שיש לנו לא רבות, אבל כמובן שקיימות כמו בכל קשר. יש בי תחושת מועקה גדולה מאוד מאז הצעת הנישואין. אני מפחדת מהעתיד לבוא ואף שקלתי להיפרד, אבל לא הייתי מסוגלת. בנוסף, שמתי לב שאוטומטית אני מנתחת ומדכאת כל מחשבה טובה/ שמחה שיש לי בקשר, כי אני מתחילה לבחון האם היא אמיתית והאם היא ״מספיקה״ לתמיד. כמו כן, גם חסרונות או תכונות אופי שפעם היו נראות לי קטנות ממלאות את המחשבות שלי כי פתאום אני חוששת להתמודד איתן כל החיים. אשמח לעזרה, אני מרגישה מתוחה, כואבת, לחוצה ואני פוגעת בו כל הזמן עם חוסר הביטחון והפחד שלי. תודה.

נישואים במשבר - (דיאנה)

שלום רב,  אני ובעלי נשואים מזה ארבע שנים ובשנתיים האחרונות המצב בנינו נורא , אין חיבור, אין אהבה, אין תקשורת אני מרגישה שאני נושאת על הלב מעמסה רגשית שאני לא מסוגלת להתמודד איתה ביום יום זה פוגע לי בעבודה, בגידול הבן שלנו (בן שנתיים וחצי) , בזוגיות ביום יומית איתו , פוגע לי בתקשורת עם אנשים מסביבי .. לפעמים בא לי פשוט להיעלם לתקופה מסויימת עד שהכל יתבהר לי .. אז ככה , הוא פסימי לגבי החיים, הכסף מוביל אותו והוא במצוקה כלכלית עם עצמו ( כי בעיניי המצב שלנו לא נורא כמו שהוא מתאר , אנחנו לא במינוס , יש לנו בית , אני לא חובבת שופינג ובזבוזים ומנהלת את החשבון בכובד ראש) , הוא לא מדבר עם 80% מהמשפחה שלי בגלל ריבים של אגו שלו מולם , הוא משפיל אותי מילולית והוא משתמש בסיפורים שלי מהעבר כדי להשפיל אותי יותר אני מרגישה שאני כבר סיימתי איתו את הקשר עוד לפני שבפועל הסתיים ועכשיו אחרי שנתיים שאני הולכת לטיפול "זוגי" לבד הוא החליט שהוא מתכוון לעבוד על הכעס שלו ועל כל מה שמפריע לי ... אני מרוצה בשבילו כי זה בעיקר שליטה על האגו והכעס אבל אני לא חושבת שאני יכולה להמשיך להיות איתו אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו אחרי כל מה שעברתי ולא יודעת אם אפשר לחזור לאהוב אחרי כל זה ... הוא ביקש שאשתנה מבחינה דתית והשתנתי עבורו,ביקש שאשנה לבוש, שיער, איפור.. ביקש שאעשה הגדלה ( לא עשיתי כי זה באמת גבול) אבל מרגישה שאני לא אני מרגישה חנוקה ... אני אוהבת חלק מהשינוי החיצוני שלי אבל מרגישה שתמיד הוא ירצה לשנות אותי ושתמיד אני לא מושלמת .. רציתי כמה פעמים להתגרש ואין לי אומץ בגלל שהוא יודע לתת אהבה מחבק ומנשק ומלטף , הוא לא בוגד למרות שבתקופה הזו לא היה בנינו יחסים כמעט והוא יודע לפרגן ... אני לא בטוחה שזה מספיק כדי שאהיה מאושרת ואני עוד יותר מפחדת בגלל הבן שלי להתגרש עכשיו...צריכה המלצה חמה מכל הלב לתת לזה עוד צאנס או שאני כבר לא אוכל להתאהב בו שוב בגלל מה שעברתי איתו? ( מוכרחה לציין שהלב שלי במצב חסימה נוראי).. תודה מראש 

מיואשת וכואבת - (דנה)