פורום זוגיות , טיפול זוגי

זוגיות ממני והלאה - (ינאי)

אז ככה אני בן 26 בן להורים שהתגרשו בגיל 14 שלי..הייתי עד לפירוק מערכת יחסים..ומאז עברתי לגור עם אחד ההורים שמתחזק מערכת יחסים יציבה 12 שנה...אני בחור נאה עם ראש על הכתפיים סטודנט שנה ראשונה..והסיפור שלי פשוט מציק לי ברמה יום יומית כבר ...מגיל 17 הכרתי בחורות נשיקות סקס שיחות ויחסים שנמשכו גג חודשיים...אני פשוט לא מסוגל למצוא ולהיות בזוגיות כול הבחורות שהכרתי זה קרה שהן עשו את צעד הראשון וזה בגל שילוב של כמה דברים...1-ביישן 2-לא מספיק אסרטיבי 3-הן טוענות שמעמם 4-כול העולם המהיר הזה של אינסטגרם נסיעות לחול ושופוני רחוק ממני .אני מעדיף ארוחת צהריים אימון ספורטיבי וסרט טוב ומבחינתי מציתי את היום..הבעיה שהשנים חולפות ואני רק נהיה בודד יותר...יש מקרה שאני חייב לשתף שקרה לי 5 פעמים בעבר וזה "אוכל אותי" לפני כחצי שנה מישהי הכירה אותי בפייסבוק התחלנו לדבר וישר סיפרתי לה שאני בתקופה חרא ולא גר בבית כעבור כחודש .חודש הקשר דיברנו ויצאנו במשך חודש 4 פעמים ולא נישקתי אותה אפילו ועוד אמרתי לה כמו כול כך הרבה פעמים בעבר שאני חושב שאני והיא לא מתאימים ואני לא מתרגש מנה....ואז הגיע השבר הגדול כעבור שבוע הבנתי שפגשתי מישהי נאה ובחורה טובה באמת טובה ולא כמו כול הבאלגן שהולך בחוץ היום וויתרתי על אישה לחיים ...מסתבר שלאחר שבוע ניסתי לפנות אליה ויש לה כבר חבר מאז חצי שנה אני כול יום עוקב אחרי הפייסבוק שלה...למעשה אחרי 3 חודשים ניסתי לדבר איתה ושלוח לה הודעה שאני רוצה צאנס נוסף איתה והיא מחקה אותי מהפייסבוק.....תקשיבו אני ממש אוכל את הלב חצי שנה כבר זה שורף לי בפנים כמו שבחיים לא שרף לי במיוחד שבחורות אחרות אין לי הן לא רוצות אותי ואני ממשיך לרדוף אחריהן הבעיה שהבחורה הזו כן רצתה בהתחלה עד שהרסתי את זה וכעת יש לה חבר שהם נסעו לאילת והיא כותבת לו מלא ברכות מרגשות בפייסבוק ...האם יש משהו שאני יכול לעשות כמו להוסיף אותה לפייסבוק שהיא תיזכר בי או שזה חסר טעם והפסדתי אותה?זה ממש כואב לי שהפסדתי בחורה לחיים הרי הסיכוי שהיא תפנה אלי בעתיד לא קיים..ובכלל ל פניו זה נראה שהם הולכים לכיוון חתונה

מועקה אחרי הצעת נישואין - (אור)

אני ובן זוגי יחד כבר שנתיים. מה׳ היחסים ביננו טובה, תקשורת מצוינת, משתפים אחד את השני ואכפתיים מאוד אחד כלפי השני. אין לי ספק באהבה שלו כלפיי ואני יודעת שאני אוהבת אותו מאוד. מההתחלה זה תמיד הרגיש לנו שזה ״זה״ ושיש פה משהו מיוחד. לפני כחצי שנה הוא הציע לי נישואין, ומאז, השקט הנפשי שלי אבד. גם לאחר שהסכמתי, היה בי צד ששמח וצד שהיה מבועת ומפוחד מאוד. כל הזמן עוברות בי מחשבות של האם אני עושה את הדבר הנכון, האם אני רוצה להתחתן איתו, פחד מגירושין בעתיד, האם זה האחד. בעקבות החששות והפחדים החלטתי להתחיל טיפול פסיכולוגי, שלמען האמת, רק מבלבל אותי יותר. מצד אחד, אני עם בחור מקסים שהיחסים איתו מצויינים- אך הוא ללא משפחה גרעינית נורמאלית ומתפקדת בצד שלו (הורים גרושים, אבא לא בתמונה. אמא שיוצאת ונכנסת ממכוני גמילה מסמים ואח שלא תמיד בדרך הישר) ללא ספק הדבר חישל אותו והפך אותו גם לאדם שאני אוהבת, אבל מהצד השני, פוחדת מהשפעת המשפחה לעתיד. לאחרונה התחלתי להרגיש רגש שאני מתביישת בו- קנאה. אני מקנאה באחרים שבהם המשפחה של הצד השני מתפקדת והגיונית. המשפחה שלי אוהבת את הבחור, ואחרי זמן לעיכול גם קיבלו אותו ואת הסיפור המשפחתי שלו. אבל מן הצד השני, אמא שלי תמיד אומרת כמה אני יכולה להשיג בחור יפה/חכם/מוצלח וכו׳ בהרבה יותר בגלל הנתונים שלי ונק׳ הפתיחה שלי. בעקבות כל זה, התחילו לצוץ לי מחשבות של האם אני ״התקבעתי״ מהר מידי, האם אני יכולה למצוא יותר טוב ממנו והאם אני צריכה לחפש בחור עם התאמה ״מושלמת״ יותר. מה הסביבה תחשוב על בן זוגי הנוכחי, אפילו מעין תחושת צער על ״הפספוס״ שיש בלהתחייב בנישואין לבחור אחד לכל החיים. נקודות החיכוך שיש לנו לא רבות, אבל כמובן שקיימות כמו בכל קשר. יש בי תחושת מועקה גדולה מאוד מאז הצעת הנישואין. אני מפחדת מהעתיד לבוא ואף שקלתי להיפרד, אבל לא הייתי מסוגלת. בנוסף, שמתי לב שאוטומטית אני מנתחת ומדכאת כל מחשבה טובה/ שמחה שיש לי בקשר, כי אני מתחילה לבחון האם היא אמיתית והאם היא ״מספיקה״ לתמיד. כמו כן, גם חסרונות או תכונות אופי שפעם היו נראות לי קטנות ממלאות את המחשבות שלי כי פתאום אני חוששת להתמודד איתן כל החיים. אשמח לעזרה, אני מרגישה מתוחה, כואבת, לחוצה ואני פוגעת בו כל הזמן עם חוסר הביטחון והפחד שלי. תודה.

נישואים במשבר - (דיאנה)

שלום רב,  אני ובעלי נשואים מזה ארבע שנים ובשנתיים האחרונות המצב בנינו נורא , אין חיבור, אין אהבה, אין תקשורת אני מרגישה שאני נושאת על הלב מעמסה רגשית שאני לא מסוגלת להתמודד איתה ביום יום זה פוגע לי בעבודה, בגידול הבן שלנו (בן שנתיים וחצי) , בזוגיות ביום יומית איתו , פוגע לי בתקשורת עם אנשים מסביבי .. לפעמים בא לי פשוט להיעלם לתקופה מסויימת עד שהכל יתבהר לי .. אז ככה , הוא פסימי לגבי החיים, הכסף מוביל אותו והוא במצוקה כלכלית עם עצמו ( כי בעיניי המצב שלנו לא נורא כמו שהוא מתאר , אנחנו לא במינוס , יש לנו בית , אני לא חובבת שופינג ובזבוזים ומנהלת את החשבון בכובד ראש) , הוא לא מדבר עם 80% מהמשפחה שלי בגלל ריבים של אגו שלו מולם , הוא משפיל אותי מילולית והוא משתמש בסיפורים שלי מהעבר כדי להשפיל אותי יותר אני מרגישה שאני כבר סיימתי איתו את הקשר עוד לפני שבפועל הסתיים ועכשיו אחרי שנתיים שאני הולכת לטיפול "זוגי" לבד הוא החליט שהוא מתכוון לעבוד על הכעס שלו ועל כל מה שמפריע לי ... אני מרוצה בשבילו כי זה בעיקר שליטה על האגו והכעס אבל אני לא חושבת שאני יכולה להמשיך להיות איתו אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו אחרי כל מה שעברתי ולא יודעת אם אפשר לחזור לאהוב אחרי כל זה ... הוא ביקש שאשתנה מבחינה דתית והשתנתי עבורו,ביקש שאשנה לבוש, שיער, איפור.. ביקש שאעשה הגדלה ( לא עשיתי כי זה באמת גבול) אבל מרגישה שאני לא אני מרגישה חנוקה ... אני אוהבת חלק מהשינוי החיצוני שלי אבל מרגישה שתמיד הוא ירצה לשנות אותי ושתמיד אני לא מושלמת .. רציתי כמה פעמים להתגרש ואין לי אומץ בגלל שהוא יודע לתת אהבה מחבק ומנשק ומלטף , הוא לא בוגד למרות שבתקופה הזו לא היה בנינו יחסים כמעט והוא יודע לפרגן ... אני לא בטוחה שזה מספיק כדי שאהיה מאושרת ואני עוד יותר מפחדת בגלל הבן שלי להתגרש עכשיו...צריכה המלצה חמה מכל הלב לתת לזה עוד צאנס או שאני כבר לא אוכל להתאהב בו שוב בגלל מה שעברתי איתו? ( מוכרחה לציין שהלב שלי במצב חסימה נוראי).. תודה מראש 

מיואשת וכואבת - (דנה)

צריכים עזרה - (כינרת)

שלום רב, בכלי ואני נשואים כ-6 שנים ויש לנו פעוטה בת שנתיים וקצת. במהלך השנים, שנינו השתנינו מאוד, אנחנו עובדים קשה בשביל לצלוח את הזוגיות שלנו אבל כרגע מרגישים במבוי סתום. לבעלי יש מספר תכונות שהבנתי שאני לא מסוגלת לחיות איתן. הן גורמות לי להיראות פחות גברי וסמכותי, משהו שמקשה מאוד על היחסים ביננו ועל בצורה בה אני מתבוננת עליו. הוא מצידו מרגיש שאיני נותנת לו תחושה כי הוא היה"גבר" שלי. הוא בעל מדהים ואבא מהמם אבל יש לו כמה בעיות ספציפיות שמפריעות לי ובמהלך השנים, לא משנה כיצד ניסיתי להציג את הדברים, אני לא מצליחה לגרום לו להסכים כי הוא אכן מתנהג בצורה בה עליה אני מדברת. בכל השיחות שלנו הוא מעביר את האשמה אלי, מתנער מאחריות (אחת התכונות שקשה לי איתן) וכל פעם אחרי שיחה ביננו, הדברים נראים טוב יותר לזמן קצר וחוזר חלילה. אנחנו רוצים לפנות לעזרה אבל לא מכירים אנשי מקצוע בעלי המלצות ולצערי גן מצבנו הכלכלי אינו מאפשר ייעוץ במחיר המקובל. מה נוכל לעשות בכל זאת? אשמח לעזרה/ עצה

חוסר סיפוק מתרומתו של בעלי בבית - (סופיה)

שלום רב, בעלי חונך ככה שהוא לא צריך לעשות כלום בבית מבחינת נקיון וסדר בבית, וגם כשהוא שומר על הילדים הוא מתעסק רוב הזמן בפלאפון (משחקים או כתבות) הוא רואה את הילדים תוך כדי במרחב הראייה שלו ולא משקיע כמעט מאמץ שזה מגיע למצב שהתינוק בן 9 חודשים נופל כל כמה זמן והילדה בת שנתיים מציקה לו או מחפשת מה לעשות... כמובן הוא עוזר בחלק קטן של הדברים אבל הכל בתחנונים ובכוח. כשאני מבקשת יפה אז הוא תמיד אומר - רגע , עוד 5 דקות וככה זה נמשך עד שאני מציקה לו ואז אני הופכת למעיקה וחופרת ואז ריב כמובן. שנינו אנשים עובדים משרה מלאה. האם יש טכניקה שהיא לא מסובכת לשנות את תפיסת העולם של בעלי ? שכן יבין שהוא חלק מהמשפחה והוא שותף מלא והוא גם צריך ליזום לעשות דברים בבית ועם הילדים ושישדר יותר איכפתיות. כי נכון לעכשיו נראה שממש ניתן לשנות את בעלי . דבר נוסף בעלי אוהב לעשות דברים מסויימים כמו חדר כושר או טניס ועושה אותם על חשבון הזמן שאני צריכה עזרה עם הילדים, הוא מודע לזה שאין לי עזרה מבחוץ. תמיד אני אומרת לו שאין בעיה לעשות את מה שאתה אוהב אבל רק לאחר שנסיים לטפל בילדים שזה יחסית מוקדם ב19:00-20:00 ... אודה לתשובה סופיה

הצלת נשואים - (יוסי)

שלום. אני ואישתי ביחד 15 שנה ונשואים 8 שנים. הייתי אדם אלים פיזית ומילולית (פיזית מקרים בודדים אבל עדיין היו) כמעט מתחילת הקשר ובכל זאת אשתי סבלה אותי והתחתנה איתי. בזמן האחרון הבנתי שהמצב לא יכול להימשך ואני חייב לעשות שינוי למען גילוי נאות אחרי שהמשטרה דפקו לנו על הדלת לאחר מריבה שהגיע לטונים גבוהים (ללא אלימות פיזית) אבל את הסטירת לחי האמיתית קיבלתי כמה ימים אחרי ככשאשתי אזרה אומץ והודיעה לי שבכוונתה להיתגרש מאזה התהפך עולמי והתחלתי לשחזר 15 שנים אחורה והבנתי עד כמה בן זוג גרוע הייתי. מאז אני הופך את העולם לא ישן לילות שלמים. אני הולך לפסיכולוג שיעזור לי אם השדים הפנימיים שלי שמלווים אותי עוד מהילדות. הבנתי בימים האחרונים עד כמה אני אוהב אותה ועד כמה לקחתי אותה כמובן מאליו וכמה פגעתי בה. ואשתי חדורת מטרה (אני לא יכול להאשים אותה אני בן זוג גרוע במשך הרבה שנים) אבל אני אוהב אותה ואני מאוד רוצה להציל את מה שאולי נשאר לתקן אם אפשר. אשתי לא מאמינה בטיפול זוגי ואיבדה אמון בי. אני עובד עצות.

שעמום בזוגיות - (מ)

אני נשואה מזה 28 שנים + 3 ילדים + נכדה. לצערי הזוגיות של בעלי ושלי מאוד מאוד משעממת , בימי שבת אנחנו יושבים בבית . כאשר אנחנו יושבים , אין לנו נושא שיחה , אנחנו רבים המון . יש לציין כי כבר הייתי בטיפול זוגי, אבל זה עזר רק לתקופה קצרה. מיליון פעמים אמרתי שאני רוצה לפרק את החבילה , אבל זה יהיה קשה כי אני הפסיד את הילדים . אני יוצאת לפעמים עם חברות. אשמח לקבל עצה

חשק מיני נמוך מצד בן זוג - (אלה)

היי, זהו נושא שמאוד מקשה עליי במיוחד בגלל שאנחנו זוג צעיר בשנות ה20 המוקדמות. אנחנו יחד כבר כמעט 3 שנים. הכרנו בצבא והתחלנו לצאת כשאני השתחררתי והוא שירת עדיין. בסופי שבוע היינו שוכבים פעם 1 וזה היה בסדר גמור כי הסופש היה מלא בפעילויות אחרות ולא מצאנו זמן וכך היה גם לאחר השחרור ..פעם בשבוע בערך כשישן אצלי. עברנו לגור יחד לפני שנה והמצב החמיר..חשבתי שנוכל להנות מאינטימיות מוגברת אבל עובר חודש וחצי ללא יוזמה מצידו ואני מתייבשת ואז זה קורה איכשהו ושוב יובש של חודש וחוזר חלילה ( לפעמים חודשיים). ניסיתי לרמוז ואז ניסיתי להגיד באופן ברור. ניסיתי להתעלם,ניסיתי להיות בוטה יותר או עדינה וכל פעם אומר שהוא יעבוד על זה אבל כלום לא קורה! הוא כל הזמן טוען שעייף! גם אם לא עבד כל היום וסתם ישב בבית לא יוזם. זה הגיע למצב שאני מודיעה לו מראש "יום שישי אנחנו יוצאים ובבוקר שבת יש זמן לישון אז יש זמן וכוח לסקס" ואז זה לא קורה! זה מפריע בטירוף, אני צעירה וסקסית ומרגישה שאני מתבזבזת על מישהו שלא באותו ראש איתי. אני נסיתי לתאם ציפיות איתו..פעם פעמיים בשבוע זה בסדר גמור ואני לא מרגישה שהרף גבוה מדי..אמרתי לו כבר כמה פעמים שבסופו של דבר אני לא אשאר בקשר כזה חסר מין כמו אישה בת 70. כמובן שהוא מאוד אוהב,תומך,עוזר ומראה אהבה בדרכים כמו חיבוקים נשיקות ומחמאות ובכל שיחה בנושא אמר שכן אני מושכת בעיניו. מה אפשר לעשות שלא ניסיתי???

אלימות מילולית - (אביגיל)

בוקר טוב. אני נשואה 12 שנים עם 4 ילדים. בעלי ממוצא מרוקאי פרסי.הוא בא מבית שההורים כל הזמן רבים ומקניטים אחד את השני. אני לצערי לא עובדת כי אני סובלת מאפילפסיה וסחרחורות. הוא טוען שבגלל שאני לא עובדת אני צריכה לתקתק את הבית וגם לדאוג לילדים.הוא בקושי מתערב בגידול שלהם.הכל נופל עלי. למשל אתמול לקחתי אותם שעתיים ללונה פארק והייתי איתם בשמש, וכשחזרנו הוא רצה שאני אסדר את הבית, והרגשתי לא טוב וסבלתי מסחרחורות.הוא התעצבן שלא שטפתי את הבית קורא לי תולעת ומסריחה ולמה התחתנתי איתך בכלל. בשנה האחרונה טופלנו ב" עזר מציון". אני הלכתי לטיפול עם עובדת סוציאלית, והוא בשום פנים ואופן לא הסכים ללכת לטיפול. מה אני יכולה לעשות?? כבר אין לי כוח לסבול יותר... תודה רבה

קשר אובססיבי - (מיכל)

שלום, אני הייתי בקשר עד לפני חודש עם בחור אובססיבי מסתבר.. הקשר החזיק שלוש שנים, הוא ניסה להרחיק אותי מחברים אמר שיש לי אותו ואין לי צורך בחברים האחרים תמיד היו לו בקשר הפרעות כמו היה חושב שאני בוגדת בו.. מתקשר אני לא שמעתי את הטלפון או הייתי עסוקה באותו רגע כמו מקלחת היה מפציץ לי את הטלפון בהודעות וקללות שאני עם מישהו ושלא נדבר על כמות הטלפונים אולי 10 פעמים.. לא נותן אופציה לחזור ולהסביר מה עשיתי וגם כשאחר כך הייתי עונה היה צורח עליי שאני בוגדת בו ואומר לי שהוא לא רוצה יותר קשר איתי מנתק נעלם לכמה ימים וחוזר... בהתחלה הייתי מודאגת שהוא היה נעלם זה היה מלחיץ אותי עם הזמן פיתחתי אדישות והפסקתי לחפש אותו ואז הבנתי פתאום שהוא חוזר, תמיד חוזר אחרי שאנחנו רבים תמיד מוצא דרך לחזור, כותב לי הודעות אני רושמת לו חזרה היה כותב לי מה את רוצה מימני זה לא אני.. והודעות מהטלפון שלו... היו הרבה פעמים גם שהיה שולח לי הודעות ממספרים ארוכים (מספר לא ידוע) וכאילו מתחיל איתי לראות את התגובה שלי ולנסות למצוא דרכים לחזור לדבר איתי, אחרי שלוש שנים עד לפני חודש וכמה ימים הוא החליט לסיים את הקשר בטענה שאני קשה איתו וכבר התייאש, לא מזמן הוא ראה את חברה שלי כי אנחנו עובדים באותו חברה ראה את חברה שלי ואמר לה ״את יודעת יצאתי מימנה (מימני הכוונה) יש לי מישהי אחרת אני כבר לא חושב עליה״ היא אמרה לו יופי באדישות ודאגה לעדכן אותי, השאלה שלי היא: האם גבר אובססיבי שניהלתי איתו קשר של שלוש שנים באמת המשיך הלאה? האם באמצעות קשר חדש שהוא התחיל יגרום לו להמשיך הלאה ולא לחזור? אני צריכה להכין את עצמי מראש כי אני כבר לא רוצה לחזור יותר לקשר כזה , תודה מראש.

השפעה של עבודה על הזוגיות - (רוני)

שלום. כבר תקופה די ארוכה שבעלי חווה בעבודה תסכול חוסר סיפוק ושהבוס שלו מחפש אותו. כל בוקר מתקשה לצאת מהמיטה וללכת לעבודה. הוא לא עושה שום פעולה לטפל בזה ועכשיו אני מרגישה שזה משפיע עם עלי ועל הזוגיות שלנו. אין תשוקה ולא שמחת חיים בבית הוא מוציא את התסכולים שלו מהעבודה עלי. כל ניסיון שלי לדבר על זה רק מחריף את המצב. הוא לא מוכן לדבר אפילו על טיפול. מה לעשות?