שלום שי
תפקידה של בת בגיל זה הוא לבדוק את הגבולות- מה מותר ומה אסור, איפה היא נפרדת מהוריה והיא אישיות עצמאית בפני עצמה שיש לה כוח לעשות דברים בנפרד, מה יקרה אם... כך מנגד, תפקידך כאביה הוא להגדיר לה מה מותר ומה אסור ומה יקרה אם.... כמובן שחשוב לאפשר לה נפרדות וחשוב להיות אמפתיים למרד הזה אבל לא פחות חשוב להעביר לה מסר שיש סמכות בעולם שעליה לציית לה, לתווך לה עולם שהיא מבינה כיצד הוא פועל (עולם מסודר שבו היא יודעת מה התגובה הצפויה להתנהגות שלה הוא עולם שמשרה עליה בטחון. על אחת כמה וכמה עולם שבו הוריה חזקים ויודעים מהלשעות ואינם אובדי עצות בגלל ילדה בת 5). הדבר הראשון הוא להחליט מה מצפים ממנה. לקחת תחום אחד מקסימום שניים ולהגדיר בדיוק רב איך מצופה שתנהג. אח"כ להגדיר מהן הזכויות מהן תוכל להנות אם תעמוד בהתנהגות הטובה המצופה ממנה ומה יקרה אם תרביץ, אם תתחצף (כמובן שחשוב להגדיר מהי חוצפה מבחינתכם)- אילו זכויות ישללו ממנה. חשוב להיות עקביים, לא לשלוף מהמותן איומים שלא יבוצעו, ולא להגיב בחוסר שליטה אלא דוקא מתוך תחושה שאתם המבוגרים והיא ילדה בת חמש ואתם יודעים מה לעשות. שאתם סומכים עליה שתתמודד גם אם מתוסכלת וסומכים על עצמכם שלא תתמוטטו אם היא תסרב. אם החלטתם לדוגמה שאם היא מכה את אחיה היא לא רואה באותו יום טלויזיה, פשוט כבו את הטלויזיה וקחו את השלט., בלי צעקות, בלי איבוד שליטה, בשקט ובהסר- זה מה שסיכמנו שיקרה. אם היא ממשיכה לצעוק- התעלמו. התחילו מדבר אחד, וכשכולכם תחוו הצלחה- המשיכו לדבר הבא. בהצלחה
