שאלה: תאומות שאינן רוצות ללכת לגן - (אור)
הילה שלום רב,
2 בנותיי התאומות בנות 4.9 נמצאות בגן בקיבוץ. הגן לא חדש להן, המטפלות נהדרות ואין שום חשד להתנהלות לא תקינה של הגן. מזה תקופה ארוכה שהן לא רוצות ללכת לגן...כל בוקר שואלות איזה יום היום וכששומעות שלא שישי או שבת מתעצבות... לאחרונה זה הגיע לרמה שכל ערב יש בכי של שעתיים על כך שלא רוצות ללכת מחר לגן. לדעתינו קשור לכך שבסופי שבוע אנחנו תמיד מבלים (לונה פארק, מתנות, וכו) וגם כאשר היו חולות נוסעות לסבתא ל"יום כיף" . יש תחושה שפשוט יותר כיף להם בבית... מה עושים ? האם צריך שגרה של חיים יותר "משעממים" כדי שירצו ללכת לגן? האם אני אמורה מדי פעם לאפשר לא ללכת אם לא עובדת באותו יום או שזה רק יחמיר את המצב?
בתודה מראש, אור
תשובה: תאומות שאינן רוצות ללכת לגן - (הילה שבורון)
שלום אור, ראשית אומר שהתנהגותן של הבנות שכיחה ותואמת את הגיל שלהן. זו דרך שלהן לבדוק גבולות וגם כפי שאת אומרת דרך להביע געגוע, קושי במעברים. גם כאשר טוב בגן, יש בגן אתגרים חברתיים ולימודיים וזה דורש מאמץ. בבוקר, כמו שלנו המבוגרים, לא מתחשק פעמים רבות ללכת לעבודה, זה לגיטימי שבא להן להתפנק בבית. יחד עם ההבנה הזו, חשוב גם להעביר מסר שיש דברים שעושים גם אם לא פחות יש חשק. שכולם בבוקר יוצאים מהבית ואין על כך משא ומתן. לא הייתי מורידה כלום מהכיף של סוף השבוע, להיפך. אבל עושה איתן הרבה שיחות על רגשות אמביוולנטיים - בשעות אחר הצברים ולא בבוקר בזמן ההתארגנות- שזה בסדר להתגעגע לחוויה של סוף השבוע, שזה בסדר לראות להשאר בבית אבל לא תיכף יגיעו לגן וישכחו כמה היה קשה בבוקר. אבל להיות מאוד אסרטיבית ולא לפתוח בכלל שיח על כך בבוקר. אפשר כמובן להחליט שפעם בחודש או באיזו תדירות שתחליטו מראש תאפשרו להשאר בבית, אבל מתוך החלטה מוקדמת ולא מתוך הבכי ובדיקה הגבולות בבוקר. כך ידעו שיכולות לבקש בשבוע הבא יום בבית- ואת תחליטי אם זה אפשרי. חשוב שלא לאפשר משא ומתן בבוקר ולחזק את ההתנגדות. בהצלחה
