על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

שאלתך בנוגע להעברת חוות דעת לצבא על אבחנה מבדלת הינה שאלה מורכבת, כאשר בסופו של דבר לא אוכל להמליץ לך לכאן או לכאן, אלא שזו החלטה שעליכם לקבל במשפחה. אגב, כיום בספר האבחנות הפסיכיאטריות אין עוד אבחנה של אספרגר. כמו כן, גם אנשים שקיבלו אבחנה שירתו בצבא, בדרך כלל עם תנאים מוקלים. השאלה היא במובן מסוים אבחנתית אבל בעיקר חשוב להבין מהם הקשיים עימם מתמודד והאם זקוק להקלות או שאפשר לתת לו להתחיל את השירות ללא הקלות . ניתן לבחון זאת גם דרך בירור של רמת מסוכנות- מה קורה לו כשהוא במשבר? האם המצוקה שלו חריפה ומלווה באובדנות ? האם הוא יודע איך להיעזר? אני מציעה לשוחח עימו בנושא זה.



החל מיולי 2015 חלה רפורמה בבריאות הנפש במדינה והטיפול הנפשי עבר ממשרד הבריאות לאחריות קופות החולים. הטיפול המוענק באמצעות קופת החולים נרשם בתיק המטופל. בתהליך של צו ראשון , לתפקידים מסויימים, יש צורך להביא אישור רפואי מרופא המשפחה. הרופא רואה אם היו מפגשים בבריאות הנפש או אבחנות ואמור לציינם בטופס. טיפול נפשי לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה בעייתית. הרבה מאד אנשים מקבלים טיפול והדבר נחשב לחיובי גם בעיני בריאות הנפש בצבא. השאלה היא בגין מה ניתן הטיפול, מהן הבעיות ומהי חומרתן? מה ההשפעה של הבעיות על התפקוד, וכיו"ב..


מצבים של חרדה הינם מגוונים בסוגיהם ובעוצמתם. חרדה לכשעצמה אינה מתב פסיכיאטרי המוביל באופן גורף לשחרור. השאלה היא מהי רמת החרדה ומהי מידת הפגיעה בתפקוד היומיומי. ישנה אפשרות להתגייס לשירות צבאי עם הקלות או התאמות המתחשבות בחרדה.




קב"ן הצבא הינו עובד סוציאלי תואר ראשון או שני, או פסיכולוג בהתמחות לתואר שני קליני או פסיכולוג מומחה.



את מתארת תהליך של התמודדות ארוכה עם הפרעת אכילה תוך כדי שירות, ללא שיפור. אם ההחלטה היא לנסות ולהשתחרר מהצבא עלייך לבקש בדיקה פסיכיאטרית צבאית מן הקבן של היחידה. אם יש רקע רפואי קודם או חוות דעת אזרחית את יכולה לצרף לבקשה שלך להיבדק.


כרגע אתה במעמד של נפקד ולכן היחידה היא האחראית להפנות אותך לטיפול נפשי בהתאם לצורך, אך זאת ככל הנראה לאחר שתסיים את נפקדותך. במידה ותיהפך הנפקדות לעריקות תצטרך להיבדק בכלא או לאחר מעצרך.



אכן התמונה שאת מתארת בצורה מדוייקת מתאימה לתמונה של קשיי הסתגלות. קשיי הסתגלות יכולים להיות חמורים ומלווים בסימפטומים חזקים. כל יום הוא יום ארוך של התמודדות וקושי. מצד אחד נכון הוא הדבר שפעמים רבות הקשיים עוברים, מסתגלים ונכנסים לשירות תקין והכל בסדר. מצד שני, עד שזה קורה צריך לחשוב מה יכול לסייע לך לעבור את התקופה הזו? האם את משתפת בני משפחה/חברים? תמיכה יכולה מאד לסייע במצבים כגון אלו. לא ציינת היכן את משרתת, מהן האפשרויות שיש בידייך לעשות דברים שיקלו עלייך בתקופה זו? יש אפשרות לפנות תמיד לטיפול נפשי- לבקש להיפגש שוב עם הקב"ן, לבקש כלים. אפשר לפנות גם לגורם טיפולי חיצוני אם הדבר בצבא לא מסתייע.