הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

הצבא הינו מערכת ביטחונית ולא טיפולית. משום כך ישנם טיפולים המוצעים לחיילים על מנת לאפשר להם להמשיך שירות. ככלל, חייל המשתמש בסמים ישוחרר מהצבא. לצבא אין מערכת טיפולית לנושא הסמים אלא שזאת יש לטפל באזרחות.


לא ציינת בשאלתך למה הכוונה שהקב"ן אינו מבין את מהות הבעיה-האם התכוונת לכך שאינו מאפשר לה לצאת מהתפקיד בו היא משרתת? תפקידו של הקב"ן הינו להציע טיפול ועזרה נפשית במקרים של מצוקה נפשית. ישנם מקרים חריגים בהם הוא יכול להמליץ למפקדים על שינוי בתנאי השירות אולם ההחלטה הסופית הינה בידי הדרג הפיקודי.


3. קיימת אפשרות לערער על פרופיל שחרור 21 ולבקש שוב להתגייס וישנם מקרים שבהחלט מתקבל ערעור זה. חוות דעת פסיכיאטרית יכולה לסייע בעניין זה בהינתן שהיא תומכת בכשירותך הנפשית לשרת בצבא. תעבור בדיקה וועדה חוזרת.


2. המצב שאת מתארת יכול להתאים לפרופיל 24, שהינו פרופיל זמני של שחרור משירות צבאי לצורך טיפול נפשי ושיפור המצב הנפשי. נראה מן המתואר כי בנך נכנס למצב של חרדה ממצבו הגופני , המתבטא בבדיקות רבות שהוא עושה ונקיטת צעדים שאמורים להפחית את החרדה באופן זמני (לא להתרחק מבית חולים). חשוב ורצוי לפנות בהקדם לטיפול נפשי כדי שהבעיה תיפתר ולא תתפתח. ניתן לאחר חצי שנה לבקש להתגייס שוב, תחת המלצה של גורם ברה"ן התומך בכך.


אני מבינה את החשש שלך כי שירותך הקרבי ייפגע בעקבות מעורבות הקב"ן. יחד עם זאת נראה ממכתבך כי המצוקה משמעותית ורבה. אם ההתרשמות שלך מעצמך ושל המטפל שלך הינה של חרדות ודכאון קשים אזי יש לשאול אם תוכל להמשיך ולתפקד במצב כזה ללא עזרה? הקב"ן תפקידו להעריך ביחד איתך את היכולת להמשיך ולשרת בקרבי. אין הדבר אומר בהכרח שתסיים את חלקך הקרבי בשירות אולם זו אפשרות קיימת. ניתן ליטול טיפול תרופתי ולשרת בקרבי אך שוב, בהתאם למצב ולהערכת הבודק. לגבי ר"ם 2 זו אינה אפשרות . תוכל לבקש דרך הקב"ן מן המפקדים לצאת לחופשה מיוחדת אבל יש לשאול האם הדבר אכן יסייע לך או יעמיק את הפחד, שכן, הימנעות ממקור של חרדה מאפשרת הקלה זמנית אך לא בהכרח פותרת את החרדה מן השורש.


שאלת מסירת המידע לצבא מעסיקה הורים רבים.. מחד לא רוצים לפגוע בשירות הצבאי של הילד, מאידך ישנם קשיים ויש רצון שהצבא יכיר בהם ויסייע במידת הצורך. באופן כללי אני סבורה שהצבא צריך לדעת על דברים מהותיים הקשורים במצב הנפשי לרבות הטיפול התרופתי. נטילת ריטלין או טיפול אנטי-חרדתי לא מהווה אינדיקציה לפסילה משירות כלל וכלל. השאלה המכריעה היא מהו המצב הנפשי ומידת הפגיעה בתפקוד. כאשר יש חלקים אובדניים ישנה התייחסות רבה לכך. אציין כי ניתן לפנות גם בהמשך הליך הגיוס ויש לכם למעשה יכולת להעריך מהו המועד הנכון לשתף את הצבא ובאיזה אופן .


הסיכוי לשפר את הקה"ס קיים לפני השירות באמצעות בקשה לבדיקה חוזרת ואם לא אז ניתן לנסות במהלך השירות. תצטרך להוכיח תפקוד תקין ולהביא המלצה של מפקד בכיר. הדגש הוא להראות שיש שיפור בתפקוד ובמצב הנפשי.


ניתן לזמן למילואים אנשים עם קה"ס. אם אינך חושב שאתה יכול לשרת במילואים יש ועדה שניתן לפנות אליה והיא מוסמכת לפטור משירות מילואים פעיל.


הפחד מפני מה שהשירות יביא עימו הינו הגיוני בהחלט, והוא עלול להיות מועצם על רקע קשיים קיימים. באופן כללי ומבלי להכיר הייתי מציעה לנסות ולהתחיל את השירות, לנסות ולהתמודד עם הפחד. אם המצוקה שתעלה תהיה חריגה ובלתי ניתנת לשינוי אפשר יהיה לפנות לקב"ן בכל יחידה שהבן ישרת, לרבות הטירונות, ולבקש להיבדק. הסיכוי שהחרדה תחלוף ותתרחש הסתגלות תקינה קיים ולכן כדאי לנסות למצות כיוון זה.


אם החייל חזר לשירות סדיר וכרגע אינו עריק- זוהי זכותו לפגוש בקב"ן. במידה ויש סירוב לאפשר לו זאת- ניתן הן לפנות למפקד שמעליו או לפנות לנציב קבילות חיילים בנושאים רפואיים.


את שואלת על בעיה רפואית שאינה שייכת ישירות לנושא בריאות הנפש-אבל בכל זאת אשאל האם בנך בעצמו פנה למפקד? האם ביקש ללכת לרופא? יש ביקור רופאים בכל יום והוא זכאי לגשת.


פורום זה אינו עוסק בסוגיות של דת ומצפון אלא בנושאים של בריאות הנפש.