הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

רעות שלום, כניסה לגן עבור ילד צעיר כל כך היא קשה ומורכבת גם בימים ללא קורונה, ההסתגלות לוקחת זמן, עליו ללמוד להיפרד מכם, לסמוך על צוות הגן וללמוד לחלוק את המשאבים עם עוד ילדים. הקורונה הופכת את העיניין להרבה יותר מורכב. אם ההתלבטות היא האם לשלוח בכלל, זה עיניין אחר כמובן, אבל אם ההתלבטות היא לגבי כניסה מאוחרת יותר, זה בסדר גמור: קבוצה לא מתגבשת תוך שבועיים, ומדובר על ילדים צעירים כל כך שרק מחפשים את הביטחון שלהם ועוד לא פנויים לגיבוש כקבוצה, זה – אם בכלל – מגיע הרבה אחר כך. בהצלחה מיכל


מירב שלום, מכיון שמדובר בפעוטה צעירה מאוד, שרק משכללת כעת את ההבנה וההבעה השפתית שלה, נשמע לי שאין סיבה לדאגה. הרי גם מבוגרים, כשהם מדברים אל פעוטות, נוטים לעיתים לנופף לירח או לים כשמתרחקים מהם..... מציעה שתנסי לשים לב להבדל שהיא מייחסת לחפצים בהשוואה לאנשים במובן התקשורת שהיא יוצרת, האם מצליחה להבין את ההבדל בדיאלוג, כלומר הציפיה שאת כן תעני לה בהשוואה למשל לדמות שבספר. ובנתיים, תהני מאוד...: זה מרגש לשמוע פעוטה כזו צעירה מדברת כך, והמשיכי לדבר אליה בחזרה.... בהצלחה מיכל


רחל שלום, לא כתבת בן כמה היחד, אבל משחק בחיות צעצוע הוא משחק נפלא עבור ילדים, הזדמנות לפיתוח שפה, דימיון, יחסים חברתיים ועוד. למה בעצם שזה יעיד על קושי....? אבל, אם מדובר בהיצמדות למשחק ספציפי תוך סירוב למשחקים אחרים זה כבר נושא אחר, וכך גם אם מדובר בילד שגילו כבר לא מתאים לזה ויש ציפייה להרחבה של תחומי העיניין. בהצלחה, מיכל


סימה שלום, החלטה כזו תלויה בהמון שיקולים, ויש כמובן יתרונות וחסרונות לכל צד. אנסה להעלות כמה שאלות שאולי יעזרו לך: למשל מה איכות הקשר ביניהן? האם הצעירה רואה בבוגרת מקור תמיכה? האם הבוגרת אולי תרגיש שהצעירה מפריעה לה לנהל את האינטראקציה עם חברותיה בנות גילה כי היא צריכה לשמור עליה ולעזור לה? האם הבוגרת תתבייש בצעירה? האם הצעירה תרגיש שהבוגרת לא נותנת לה מרחב להתפתח? האם זו דווקא הזדמנות להדק ביניהן את היחסים? ואלה רק חלק מההבטים הרגשיים, אבל כמובן שגם שיקולים טכניים עשויים להכריע, סביב נוחות ההגעה בשעת האיסוף, עלות וכדומה, וגם, האם יש פעילויות חברתית ומגוון של ילדים בכל אחת משכבות הגיל. בקיצור, אין תשובה אחת נכונה, ואני מקווה שההבטים שעלו כאן יעזרו לך לקבל החלטה טובה עבורן. בהצלחה, מיכל


שלום תהילה, הגדרת נכון, סביר שבתך מתמודדת עם קושי בוויסות הרגשי, ובתור אימא מנוסה את גם יודעת וודאי שמדובר בטווח, ילדים נבדלים זה מזה בעוצמה של ההבעה הרגשית שלהם, גם לגבי רגשות חיוביים וגם לגבי רגשות שליליים. וכן, יתכן שהקושי בעשיית הצרכים קשור לעיניין כיון שהיא פחות קשובה לגוף שלה, ולא מצליחה "להרפות" כדי להתעמק בתחושות הגופניות. לדפוס יש עשוי להיות גם קשר להיותה ילדה רביעית: חוששת מלהפסיד את ההתרחשויות שאולי קיימות בהעדרה. מבחינת הצורך לפנות לעזרה מקצועית: זה בעיקר תלוי בשאלה עד כמה לדעתך הדפוסים הללו מפריעים להתפתחות הכללית ובעיקר החברתית שלה, האם בגלל הצפה רגשית היא לא פנויה ללמידה? האם היא נשארת מושקעת בתוך עוצמת הרגשות ולא נינוחה מספיק כדי להעמיק אינטראקציה? אם כן, מוטב לפנות לייעוץ. בהצלחה מיכל


רבקה שלום, אני חוששת שאת מודאגת בצדק: ילדים בגילו יוצאים מתוך העולם הפנימי ומושקעים יותר חברתית בבני גילם. בגלל המורכבות הקשורה לקשיי הלמידה יתכן שהוא מעוכב גם בהיבט הזה. כדאי לנסות לפנות לאבחון פסיכודיאגנוסטי מלא על מנת להבין את התמונה הרחבה ולחשוב איך לסייע לו. בנתיים, כדאי גם למצוא קבוצה חברתית לשיפור המיומנויות שלו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. בהצלחה, מיכל


הדר שלום, עבור ילדים שנוטים לסערה ולהשתוללות תחלופה של אנשי צוות זה הדבר הכי גרוע שיש כי זה מזמן בדיקת גבולות מתמדת וצורך בלתי פוסק בהכרה. בגילו קשה מאוד ללמוד שליטה עצמית ואיפוק אם התגובות של הסביבה משתנות כל הזמן, ואם הוא לא יודע איך המבוגרים שסביבו יגיבו. אני חושבת שבימים הספורים שנותרו לסיום המסגרת כדאי לקצר לו את שעות השהות בגן, ולקיים שיחת הכנה מקדימה ותיאום ציפיות יחד איתו ועם הגננת החדשה שלו. חשוב מאוד לתת מסר של הרגעה ובטחון גם במצב הזה ולא להעמיס את הביקורת שלכם כי הוא יודע שהוא לא בסדר, הוא רק כעת לא מוצא בעצמו דרכים יעילות להתמודד. בהצלחה מיכל


דפנה שלום, מחד טוב מאוד שיידעתן את הורי הילדה מאחר וידוע כי התנהגות מינית לא תואמת עשויה להיות תואצה של חשיפה לתוכן מיני לא-תואם, וחשוב מאוד כמובן גם לקיים שיחה עם הילדים בעיניין גבולות הגוף, הסכמה, פרטיות וכו'. יחד עם זאת, אני מציעה לא למהר להסיק מסקנות אודות פגיעה מינית אפשרית מאחר ומדובר בגיל שבו הסקרנות המינית מתעוררת, בתהליך התפתחותי נורמלי וטבעי, וילדים זקוקים לתיווך על מנת להבין את חוקי החברה וקבל אותם על עצמם. בעיקר חשוב להיות במעקב על העיניין הזה ובמידת הצורך לערב גם את הצוותים המקצועי המלווה. בהלחה מיכל


זיו שלום, תיאוריית ההתקשרות של בולבי הינה תיאוריה מרכזית בתחום ההתפתחות הנפשית ויש לה משמעויות רגשיות וחברתיות שמלוות את האדם בכל מהלך חייו. מאוד כדאי להעמיק ולהכיר..... בהצלחה מיכל


איילה שלום, את בהחלט צודקת: בתך מגיבה קשה ללידת אחיה התינוק וזוהי תגובה טבעית, נפוצה ושכיחה. יש ילדים שזמן ההסתגלות שלהם קצר יותר, והם "מוותרים" על הבלעדיות בקלות, או לפחות 'בלי דרמה' ממושכת, ואצל אחרים זה לוקח זמן, ואם בכלל. התגובות שלה בניסיון להתיילדות גם הן מאוד נפוצות ושכיחות: ילדים רבים לא רק "משחקים" בלהיות תינוק, אלא ממש נסוגים למצבי הרטבה, בכי ממושך ועוד. אני מציעה להתחיל לדבר איתה על זה: "אנחנו רואים שקשה לך", ולא לדרוש בגרות ותפקוד. במידת האפשר כדאי לשחק איתה במשחקי תינוקת, תוך מתן המסר לגבי מתי זה משחק ומתי חוזרים למציאות. מומלץ מאוד לנסות ליצור זמן שבו היא מקבלת התייחסות של 'גדולה' ומרוויחה מהמצב החדש-דברים שרק היא יכולה לעשות עם אימא ואבא. אני מציעה גם להבין שיכול להיות שהיא לא תאהב אותו בשנים הקרובות, והפנטזיה לגבי הקשר ביניהם לא תממשך בשנים הקרובות, עד שהוא יצליח לחדור אל ליבה, ובהפרזה-וגם זה לגיטימי: היא לא בחרה להיות אחות גדולה, ולכן זו בעיה שלכם......וכמובן שעליכם לזכור שאחים זו המתנה הגדולה ביותר לחיים והדבר הטוב ביותר שהורים יכולים להעניק לילדים. יש הרבה ספרים שעוסקים בנושא של קבלת אחים חדשים, ממליצה למשל על 'אחלה אח' של יונתן יבין, שם ההורים משתפים פעולה עם הרעיון להחזיר את התינוק עד שהאחות הגדולה קצת מתחרטת ובוחרת להשאיר אותו....... בהצלחה מיכל


ערן שלום, קשה להסיק על סמך התיאור הקצר הזה מה עובר על ילדה שבוחרת לכסות את פניה באופן הזה, אבל אני מניחה שיש לה סיבה טובה. לעיתים ילדים מסמנים לנו אותות מצוקה או קושי וזאת מבלי שגם הם עצמם יכולים להסביר-לא לנו וגם לא לעצמם-מה בעצם קורה. כדאי מאוד לנסות לפנות לגורם מקצועי על מנת להבין ולנסות לעזור לה במידה והיא לא מצליחה לדבר על כך אתכם. אפשר אולי להתחיל ביועצת בית הספר בתור גורם ראשון שיהיה עבורה, וגם עבורכם, מאיים פחות. בהצלחה, מיכל


שושי שלום, בעינייני אכילה וגדילה כדאי תמיד למצות את הבירור הרפואי בטרם מתחילים את ההבנה הפסיכולוגית, ולכן מצוין שפניתם לרופאים המתאימים. היתרון במרפאות אכילה, כדוגמת מרפאת האכילה בשניידר למשל, הוא שאלו כוללות צוות רב-מקצועי, של רפואה, תזונה וצוות פסיכוסוציאלי, ורק החשיבה המשותפת שלהם נותנת מענה אמיתי ורחב-היקף. למרבה הצער ישנן תקופות כאלה, בהן לוח הזמנים של המשפחה משתבש בגלל מצב התפתחותי כזה או אחר, אך אני בטוחה שבמרפאה יוכלו לתת לכם מענה מתאים על מנת להחזיר את הפעוט אל מסלול התפתחותי תקין. בהצלחה מיכל