הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

שלום רב, הסתגלות לגן היא עיניין מורכב מאחר ועל הפעוט ללמוד להיפרד מדמות ההתקשרות המשמעותית שלו וללמוד להסתגל אל מקום חדש ואל דמויות חדשות ולסמוך עליהן, תוך שעליו לחלוק את תשומת הלב עם פעוטות אחרים, שגם הם אינם מוכרים. זהו אתגר גדול, ובעיקר בתקופה כה מתוחה ומרובת לחצים עבור המבוגרים. אני מסכימה איתך, לא נכון היה לומר לו שהולכים לטיול כשבעצם עליו לביפרד ממך, זו לא המשמעות של טיול, והחשש מהיציאה מהבית נולד בדיוק מהניסיון -הכושל-להקל עליו אך בעצם לא להכין אותו כפי שהיה זקוק. לכן, על מנת לסייע לו צריך לומר לו בדיוק מה עומד לקרות ולתת לו לרכוש אמון באופן הדרגתי. יש להכין אותו לדרישות הגן ולמאפיינו, לרבות שמות אנשי הצוות שאמורים לשמור עליו ושיהיה עליו להסתמך עליהם. זה לא יקרה ביום, ואולי גם לא בשבוע: זוהי המשמעות של תקופת הסתגלות. אני מציעה לתת לו זמני שהות קצרים, שיתארכו בהדרגה, וגם אם נראה שהוא נהנה להקפיד לבוא לקחת אותו בדיוק מתי שמחליטים מראש [אחרי ארוחת בוקר/לפני היציאה לחצר/אחרי החוג] וכדומה. בהצלחה מיכל


שיר שלום, קשה להתייחס לשאלה שלך מחוץ להקשר של התקופה הקשה והמורכבת שבה אנחנו שרויים. ההסתגלות שהחלה לבית הספר נשכחה, המתח מהלמידה ומהיחסים החברתיים החדשים עולה, והחרדה גוברת. הרבה ילדים מתמודדים כעת עם נסיגה של הישגים התפתחותיים שכבר רכשו בעבר ולמרבה הצרה, גם הורים רבים כעת מתוחים מאוד ואינם זמינים רגשית עבורם כפי שהיו זקוקים. אני מציעה בעיקר להציע לה תמיכה בשלב הזה, לבחור את הגבולות עליהם מקפידים ולהקל בכל מה שניתן, ובעיקר לעזור לה לשאת את כל הבלבול והמתח כדי שבהדרגה תוכל לרכוש חברות ולסמוך על יכולתה לפתור עימן את הקונפליקטים. בהצלחה מיכל


נועה שלום, התקופה הנוכחית מבלבלת מאוד ומלווה בהרבה מאוד קושי. בהעדר שגרה ומסגרת ברורים, הרבה מההישגים ההתפתחותיים, ובהם שליטה עצמית ויכולת לציית, אובדים. אני מניחה שמאחר והשכנים הלוו הם היחידים שאתם יכולים לפגוש, עדיף המפגש עימם, על פני בידוד חברתי מוחלט, ולכן לא כדאי יהיה לעצור את המפגשים. יחד עם זאת, זה לא אומר שהחינוך המושקע, כדברייך, יעלם. גם אם כעת בנך מאמץ חלק מההתנהגויות 'שלהם', זה לא הופך להיות 'שלו', והמובחנות תישמר. כל עוד דפוסי המשפחה וההורות שלכם מצליחים לשמור על קביעות במידה כזו או אחרת, והקשר נשמר, להוציא הצבת גבולות ברורה שנחוצה כעת, את יכולה להמשיך לסמוך על בנך שאת עיקר הדפוסים הוא ממשיך לשאוב ממך ולא מאחרים. בהצלחה מיכל


מרים שלום, מדובר כמובן בעיניין מורכב הרבה יותר מכפי שייעוץ מקוון ברשת יכול לספק ועל כן אני מעלה כאן רק כמה נקודות למחשבה. אני מניחה שלבקשה שלה ישנם מגוון מניעים, ועיניין האחות למחצה הוא רק אחד מהם. בהנחה שיחסייך איתה תקינים, כדאי לנסות להעלות את הנושא לשיחה יחד, וכדאי גם להתייעץ עם הפסיכולוגית שלה, שמכירה אותה וודאי היטב. חשוב לזכור שהעדפה כזו, גם אם קיימת כעת, אינה בהכרח "סופית", אלא עשוייה לייצג ניסיון להתרחקות לזמן מה שבו היא לא 'נעלמת או בורחת', אלא עוברת למודל הפוך של הסדרי ראייה אצלך, וזה יכול להיות רק לתקופה מסויימת. חשוב גם לקחת בחשבון שאם היא תראה ותזהה את הבהלה שלך היא עשויה לחוש אשמה רבה על כך: שהיא עבורך "כל העולם" אבל היא הייתה רוצה עבור עצמה, וגם עבורך, שיהיו עוד "עולמות", חברתיים, תעסוקתיים ורגשיים לשתיכן. נהוג לומר, אם אתה אוהב מישהו, תן לו ללכת... ככה יש יותר סיכוי שהיא תבחר לחזור. בהצלחה, מיכל


רעות שלום, כניסה לגן עבור ילד צעיר כל כך היא קשה ומורכבת גם בימים ללא קורונה, ההסתגלות לוקחת זמן, עליו ללמוד להיפרד מכם, לסמוך על צוות הגן וללמוד לחלוק את המשאבים עם עוד ילדים. הקורונה הופכת את העיניין להרבה יותר מורכב. אם ההתלבטות היא האם לשלוח בכלל, זה עיניין אחר כמובן, אבל אם ההתלבטות היא לגבי כניסה מאוחרת יותר, זה בסדר גמור: קבוצה לא מתגבשת תוך שבועיים, ומדובר על ילדים צעירים כל כך שרק מחפשים את הביטחון שלהם ועוד לא פנויים לגיבוש כקבוצה, זה – אם בכלל – מגיע הרבה אחר כך. בהצלחה מיכל


מירב שלום, מכיון שמדובר בפעוטה צעירה מאוד, שרק משכללת כעת את ההבנה וההבעה השפתית שלה, נשמע לי שאין סיבה לדאגה. הרי גם מבוגרים, כשהם מדברים אל פעוטות, נוטים לעיתים לנופף לירח או לים כשמתרחקים מהם..... מציעה שתנסי לשים לב להבדל שהיא מייחסת לחפצים בהשוואה לאנשים במובן התקשורת שהיא יוצרת, האם מצליחה להבין את ההבדל בדיאלוג, כלומר הציפיה שאת כן תעני לה בהשוואה למשל לדמות שבספר. ובנתיים, תהני מאוד...: זה מרגש לשמוע פעוטה כזו צעירה מדברת כך, והמשיכי לדבר אליה בחזרה.... בהצלחה מיכל


רחל שלום, לא כתבת בן כמה היחד, אבל משחק בחיות צעצוע הוא משחק נפלא עבור ילדים, הזדמנות לפיתוח שפה, דימיון, יחסים חברתיים ועוד. למה בעצם שזה יעיד על קושי....? אבל, אם מדובר בהיצמדות למשחק ספציפי תוך סירוב למשחקים אחרים זה כבר נושא אחר, וכך גם אם מדובר בילד שגילו כבר לא מתאים לזה ויש ציפייה להרחבה של תחומי העיניין. בהצלחה, מיכל


סימה שלום, החלטה כזו תלויה בהמון שיקולים, ויש כמובן יתרונות וחסרונות לכל צד. אנסה להעלות כמה שאלות שאולי יעזרו לך: למשל מה איכות הקשר ביניהן? האם הצעירה רואה בבוגרת מקור תמיכה? האם הבוגרת אולי תרגיש שהצעירה מפריעה לה לנהל את האינטראקציה עם חברותיה בנות גילה כי היא צריכה לשמור עליה ולעזור לה? האם הבוגרת תתבייש בצעירה? האם הצעירה תרגיש שהבוגרת לא נותנת לה מרחב להתפתח? האם זו דווקא הזדמנות להדק ביניהן את היחסים? ואלה רק חלק מההבטים הרגשיים, אבל כמובן שגם שיקולים טכניים עשויים להכריע, סביב נוחות ההגעה בשעת האיסוף, עלות וכדומה, וגם, האם יש פעילויות חברתית ומגוון של ילדים בכל אחת משכבות הגיל. בקיצור, אין תשובה אחת נכונה, ואני מקווה שההבטים שעלו כאן יעזרו לך לקבל החלטה טובה עבורן. בהצלחה, מיכל


שלום תהילה, הגדרת נכון, סביר שבתך מתמודדת עם קושי בוויסות הרגשי, ובתור אימא מנוסה את גם יודעת וודאי שמדובר בטווח, ילדים נבדלים זה מזה בעוצמה של ההבעה הרגשית שלהם, גם לגבי רגשות חיוביים וגם לגבי רגשות שליליים. וכן, יתכן שהקושי בעשיית הצרכים קשור לעיניין כיון שהיא פחות קשובה לגוף שלה, ולא מצליחה "להרפות" כדי להתעמק בתחושות הגופניות. לדפוס יש עשוי להיות גם קשר להיותה ילדה רביעית: חוששת מלהפסיד את ההתרחשויות שאולי קיימות בהעדרה. מבחינת הצורך לפנות לעזרה מקצועית: זה בעיקר תלוי בשאלה עד כמה לדעתך הדפוסים הללו מפריעים להתפתחות הכללית ובעיקר החברתית שלה, האם בגלל הצפה רגשית היא לא פנויה ללמידה? האם היא נשארת מושקעת בתוך עוצמת הרגשות ולא נינוחה מספיק כדי להעמיק אינטראקציה? אם כן, מוטב לפנות לייעוץ. בהצלחה מיכל


רבקה שלום, אני חוששת שאת מודאגת בצדק: ילדים בגילו יוצאים מתוך העולם הפנימי ומושקעים יותר חברתית בבני גילם. בגלל המורכבות הקשורה לקשיי הלמידה יתכן שהוא מעוכב גם בהיבט הזה. כדאי לנסות לפנות לאבחון פסיכודיאגנוסטי מלא על מנת להבין את התמונה הרחבה ולחשוב איך לסייע לו. בנתיים, כדאי גם למצוא קבוצה חברתית לשיפור המיומנויות שלו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. בהצלחה, מיכל


הדר שלום, עבור ילדים שנוטים לסערה ולהשתוללות תחלופה של אנשי צוות זה הדבר הכי גרוע שיש כי זה מזמן בדיקת גבולות מתמדת וצורך בלתי פוסק בהכרה. בגילו קשה מאוד ללמוד שליטה עצמית ואיפוק אם התגובות של הסביבה משתנות כל הזמן, ואם הוא לא יודע איך המבוגרים שסביבו יגיבו. אני חושבת שבימים הספורים שנותרו לסיום המסגרת כדאי לקצר לו את שעות השהות בגן, ולקיים שיחת הכנה מקדימה ותיאום ציפיות יחד איתו ועם הגננת החדשה שלו. חשוב מאוד לתת מסר של הרגעה ובטחון גם במצב הזה ולא להעמיס את הביקורת שלכם כי הוא יודע שהוא לא בסדר, הוא רק כעת לא מוצא בעצמו דרכים יעילות להתמודד. בהצלחה מיכל


דפנה שלום, מחד טוב מאוד שיידעתן את הורי הילדה מאחר וידוע כי התנהגות מינית לא תואמת עשויה להיות תואצה של חשיפה לתוכן מיני לא-תואם, וחשוב מאוד כמובן גם לקיים שיחה עם הילדים בעיניין גבולות הגוף, הסכמה, פרטיות וכו'. יחד עם זאת, אני מציעה לא למהר להסיק מסקנות אודות פגיעה מינית אפשרית מאחר ומדובר בגיל שבו הסקרנות המינית מתעוררת, בתהליך התפתחותי נורמלי וטבעי, וילדים זקוקים לתיווך על מנת להבין את חוקי החברה וקבל אותם על עצמם. בעיקר חשוב להיות במעקב על העיניין הזה ובמידת הצורך לערב גם את הצוותים המקצועי המלווה. בהלחה מיכל