הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום זוגיות , טיפול זוגי

פורום זוגיות , טיפול זוגי

מנהלת הפורום שרי וינר שרי וינר : פסיכוטרפסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מגשרת, מדריכה מוסמכת לטיפול זוגי ומשפחתי. בעלת ניסיון רב בטיפול זוגי ומשפחתי על רקע משברי חיים. מאמינה בהתייחסות למשבר הזוגי כהזדמנות לבנייה מותאמת ומשודרגת להמשך החיים המשותפים.
זוגיות- זוגיות טובה הינה המדד המשמעותי ביותר שנמצא במחקרים כמנבא את יכולתו של האדם להיות מאושר. זוגיות טובה הינה זוגיות שבני הזוג לא מתייחסים אליה כמובן מאליו אלא מתחזקים ומטפחים אותה ועל ידי כך הזוגיות מתפתחת ומשתדרגת ומהווה מקור לכח ואושר .

זוגיות טובה אמורה לתת מענה הולם לכל אחד מבני הזוג בנפרד וביחד. הזוגיות עוברת הרבה קשיים מתחים והתלבטויות שקשורים לצמיחה האישית של כל אחד, להפיכת הזוג למשפחה, לחינוך וגידול הילדים ,לקשיים כלכלים,למעורבות המשפחה המורחבת, ליחסים האינטימיים. כדי להצליח לעבור את כל אלו בצורה ראויה הזוגיות צריכה להיות חזקה ומיטיבה.

בפורום זה נעסוק בשאלות שמלוות את הזוגיות ושמירתה. כמו כן נתייחס לשאלות שמלוות את אלו שהחליטו לפרק את הזוגיות וכיצד לעשות זאת בצורה מכבדת והולמת ופחות פוגענית.

הוספת שאלה לפורום

X

אמא מקשה על הזוגיות - (יעל)

אני וחבר שלי ביחד שנה ובאמת שבנינו אם מסתכלים רק אחד על השנייה הכי טוב וכיף לנו ויש לנו חיבור מדהים ופתוח. הבעיה היא עם אמא שלו, הוא בן יחיד וגר איתה היר גרושה בלי זוגיות כבר הרבה שנים והיא פשוט מתנהגת אליו כאילו הוא הבן זוג שלה ולא הבן שלה בצורה ממש לא נעימה וכל גם בעצם מרגיש הרבה שהיא מקנאה בנו ולא מקבלת אותי באמת. זה מתבטא בכך שכל גבר שהיא עושה היא צריכה שהוא יבוא איתה ויעשה איתה ממש כל דבר, היא תלותית בו ברמה שקשה לה שהוא בא לישון אצלי או כשהוא סתם יוצא בשישי בערב כשהיא בבית. גם שאני אצלו בבית תמיד מרגישה מאוד לא בנוח, היא לא מנסה בכלל ליצור איתי קשר יותר מידי או להתעניין בי למרות שאני מנסה מהצד שלי, היא יכולה לבוא ולהתפרץ לנו לחדר או אם אני מדברת להתפרץ לי במילים כדי לדבר איתו ופשוט לא מקבלת ומכבדת אותי בכלל וכל פעם אני מרגישה כאילו אני איזו אישה שנייה כי היא הבת זוג שלו ולא אמא שלו. אני ממש לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אוהבת אותו בטירוף וכיף לי איתו וטוב לי איתו אבל לא טוב לי עם כל המצב וזה עושה לי ממש ממש רע ברמה שלא מסוגלת לבוא אליו הביתה יותר ואני לא יודעת איך ממשיכים מכאן

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי יעל מדברייך עולה קושי רב מול אמו של בן זוגך. ממליצה לך לבדוק זאת מול בן זוגך איך הוא מרגיש? האם הוא רוצה לשנות זאת? על אמו את לא יכולה להשפיע רק הוא יכול לשנות את המצב בהצלחה

מישהי אחרת באה וזה מרגיש כאילו לוקחים לי משהו - (דיאנה )

היי, אני בת 36 ויש איזשהו דפוס שחוזר על עצמו במשך השנים. אני מכירה גבר ונראה שמתחיל קשר (תמיד ביוזמת הגבר) ואז מגיעה מישהי אחרת וזה מרגיש לי כאילו "לוקחים" לי משהו שהיה אמור להיות שלי. זה מוריד לי את הביטחון העצמי שלי עם גברים, בקשר, ובכלל. אני לא מבינה מה אני עושה לא בסדר. מתחילה איזושהי אינטרקציה עם גבר, הודעות קצת קפה פה ושם קצת שיחות ונראה שהוא באמת מעוניין, הוא יוזם והוא נראה שמח לראות אותי והכל הולך טוב ואז אני מרגישה שיופי מצאתי בחור שמוצא חן בעיניי וזה הדדי... ואז זה מתחיל שבחורה אחרות פתאום מנסה להיכנס בינינו והבחור הולך אחריה. זה מרגיש שלא בוחרים אותי כשיש עוד אופציה. זה עצוב לי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה כל פעם מחדש. זה קורה בכל פעם מחדש שנים על גבי שנים. מה לעשות? זה לא שהיינו ממש בקשר ואז הוא הכיר אותי ולא בא לו עליי וזכותו לשנות את דעתו, זה עוד לפני שמכירים אותי ולפני שנוצר ממש קשר זוגיות, זה קורה בשלבי החיזור. מה אני יכולה לעשות? תודה

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי אני חושבת שזה נושא מאוד מהותי ותשובה שלי אליך תהייה לא אחראית מקצועית. מציעה לך לפנות לטיפול כדי לבדוק את נושא הבחירות שלך בצורה עמוקה.

החבר רוצה לפתוח את מערכת היחסים - (שני)

היי אני ביחד עם חבר שלי כבר 4 שנים, קשר מאושר ואהבה חזקה. בן הזוג שלי תמיד היה יותר פתוח וליברלי ממני בהמון נושאים. יום אחד הוא עשה לי שיחה (שהיה לו קשה מאוד להעלות) וסיפר לי שהוא הגיע למסקנה שזוגיות פתוחה היא זוגיות אידיאלית לדעתו. התגובה שלי הייתה מאוד קשה, מאוד נפגעתי שהוא בכלל חושב על נשים אחרות ולא רק על להיות איתי. אני לא יכולה לדמיין בכלל סיטואציה שבה הוא נוגע במישהי אחרת כאשר הוא בקשר איתי. הוא הבהיר לי שתפיסת העולם שלו ממש לא חשובה לו כמו להיות איתי. אבל עדיין אפילו כשהמשכנו כרגיל וניסיתי להדחיק את הידיעה הזאת, קשה לי מאוד להרפות מהמחשבה שאם רק הייתי אומרת לו "אוקיי" הוא היה רץ לזרועות אישה זרה לחלוטין. איך מגשרים על הפער הזה ?

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

שלום שני מדבריך עולה כי בן זוגך הציע לך זוגיות פתוחה ומכיון שלא הסכמת הוא החליט לוותר על כך. שני תנסי להתייחס למה שיש בינכם ולא למה יכל להיות אילו הסכמת. הוא ויתר על ההתיחסות ואמר שאת יותר חשובנ לו וזה העיקר.

אהבה ראשונה - (גילי)

הכרתי את בעלי בגיל 15. הוא היה בן 18. הייתי דלוקה עליו נורא ולצאת איתו היה מבחינתי הדבר המושלם. כעת אני בת 23. יש לנו זוגיות טובה ואני מאד מאד אוהבת אותו. אנחנו יודעים לדבר, מבינים אחד את השני, משחררים כשצריך, מכבדים, עם אותה השקפת עולם ואותם דעות. עברנו כמה משברים שלא קשורים לזוגיות אלא יותר משברים אישיים שהשפיעו קצת על הזוגיות אבל אף פעם לא נפרדנו. התחלתי עבודה חדשה ופתאום התחלתי לשים לב שיש הרבה גברים בחוץ, שאני לא חוויתי או התנסתי בחיים. לא גרתי לבד, לא היו לי סטוצים, לא חוויתי עוד מערכות זוגיות, לא מכירה את עצמי בלי בעלי! אני מכירה את עצמי במשבצת מאד מסוימת. בא לי לצאת למועדון בלי הלחץ הזה שאסור לי להסתכל על אף אחד כי אני נשואה. בא לי פשוט להיות משוחררת, לחוות חוויות ולהיות עצמאית. בנוסף שיש דברים שמפריעים לי אצל בעלי, דברים שלא הייתי מעוניינת שיהיו אצל בן זוג אם הייתי מחפשת היום מישהו(לא קשור לאופי, יותר לעבודה, אחריות או דברים במראה החיצוני) אני כן אדם זוגי לדעתי(שוב, לא מכירה את עצמי לא בזוגיות) וחושבת שגם אם אהיה רווקה אחפש זוגיות דיי מהר. אני מצד אחד לא רואה את עצמי נפרדת ממנו כי אני אוהבת אותו וטוב לנו וזה יהיה לי נורא קשה בלעדיו כי הוא חלק ממני, וגם למה להרוס בכוח משהו טוב? מצד שני אני לא רוצה להתחרט על זה בגיל 40 כשיהיה מאוחר מידי לחוות את גילאי ה20. וגם אני לא רוצה שתחושת הפספוס תלווה אותי כל החיים. אני מוצאת את עצמי סוג של פוזלת לגברים אחרים(כמובן לא עושה שום דבר אבל זה במודעות שלי יותר מידי) אשמח לעזרה!

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי גילי. מדברייך עולה שאת בזוגיות מגיל צעיר עם בן הזוג לו את נשואה היום ואת מעלה התלבטות לגבי ההמשך. ברור שזו החלטה מורכבת ההתלבטות דלך היא כי את חוששת מה יהייה בעוד כמה שנים. תנסי להתייחס להיום למה שקיים אם טוב לכם מה הקשיים . לא למה אולי יהייה בעתיד. בהצלחה

מתוסכלת ומדוכאת - (אורה)

נשואה 4 שנים. אין ילדים משותפים. בהתחלה היה נהדר. לא זוכרת כבר על מה פטפטנו בהתחלה. בעלי שקט וגם אני. אני לא מוצאת נושאי שיחה. בקושי מדברים. לא יודעת על מה לדבר. מה יש לחדש כל יום? ׳איך היה בעבודה? בסדר׳ זהו נגמר. הוא גם מתוסכל ולא מדבר. בעלי מאוד ספורטיבי ואני לא. לא יוצאת איתו להליכות אופניים וכו. הוא מתוסכל. אמר לי שמרגיש שאנחנו כמו זוג חברים שגרים תחת קורת גג אחת והוא התייאש מלחכות שזה ישתנה. אני מאוד השמנתי ויודעת שזה מפריע לו אך לא מצליחה להוריד במשקל. סקס אין מה לדבר. היה אולי לפני חצי שנה והוא לא רוצה. אומר שהסקס משעמם. אני יודעת שאני סגורה וביישנית. זו תמיד היתה בעיה אצלי. אני לא יודעת מה לעשות. איך להפסיק את זה שירגיש שאנחנו רק חברים. מה אני צריכה לעשות ?! אני בוכה כל הזמן. לא רוצה לאבד אותו. בבקשה תני לי טיפים. אני ממש אומללה כרגע

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי אורה מדברייך עולה שאת ובן זוגך מתנהלים כפי שבן זוגך אומר כמו שותפים לדירה. ממליצה לך לנסות להחיות את הסוגיות ליצור חויות משותפות לנסות למצוא מה יכול שוב לחבר בינכם. לשאול את עצמך מה את מוכנה ומעוניינת לשנות כדי שזה יצליח ולצאת לתהליך. גיוס של כח והתמדה יעמדו לזכותך בתהליך הזה. בהצלחה.

גידול חיות - (מורי)

הי אנחנו נשואים כעשר שנים ולנו שני ילדים 4 ו 8. בשנה האחרונה בעלי פיתח תחביב. הוא מגדל נחשים ועכברים. הוא סגר את הממ''ד כדי שישמש אותו כחדר לבעלי החיים שלו. הדבר מטריד אותי מאוד בשל הריחות והלכלוך שהדבר יוצר. ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים, הסברתי לו שזה מפריע לי אך אינו מוכן לוותר על התחביב. כיצד היית ממליצה לי לנהוג?

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי מורי. מדברייך עולה כי בן זוגך פיתח תחביב שפוגע באיכות החיים שלכם. ברור כי תחביב זה דבר חשוב ואתם צריכים לחשוב ביחד על פיתרון הולם. לצערי אינני מבינה מה אפשר לעשות אחרת בתחביב שכזה אולי כדאי להתיעץ עם מומחה לעניין כדי לפתור את בעיית הריח. בהצלחה.

האם כדאי ללכת לטיפול זוגי או להיפרד - (תמי)

היי, אחרי זוגיות של שלוש שנים (און אנד אוף בשנתיים האחרונות) בן זוגי החליט שוב להיפרד. יש בנינו אהבה וחיבור וחברות אך בעקבות דברים שהיו בעבר יש לנו משקעים וזה יצר אמונה אצלו שאנחנו לא מתאימים לחתונה ולא רואה אותנו מתחתנים. אכן הייתה מתיחות בנינו, וריבים בעקבות זה. בעיקר כי אני הרגשתי חוסר יציבות בקשר והוא היה שקוע באמונות שלו ובראייה שלו את הדברים, ובאופן כללי קשה לו מאוד להכיל ריבים. עברו מאז הפרידה מספר שבועות ולאחרונה דיברנו וחשבנו ללכת לטיפול (הצעה שלי) זאת עם חששות כבדים מצד שנינו. עכשיו שהחלטנו ללכת אני חוששת עוד יותר, לא רוצה לבזבז לנו עוד את הזמן ורוצה רק את הטוב ביותר עבורנו. אני תוהה אם טיפול עשוי לעזור במצב כזה? לשנות את האמונות השורשיות האלה? לעזור ב״איך לריב פחות וטוב יותר״?

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי תמי מדבריך עולה שיש בינכם מתח על רקע של דברים שהיו בעבר. וכתוצאה מכך נפרדתם בזמן האחרון. טיפול בהחלט יכול לעזור להבין את הקרע בינכם ולאפשר להגיע לתובנות . בשום מקרה זה לא ביזבוז זמן . גם אם לא תצליחו לפחות תדעו שעשיתם כל מה שאפשר כדי לתת לזה להשתנות.

פרידה - (ליהיא)

אתמול החבר שלי מזה שלוש שנים נפרד ממני. עברנו לגור יחד לפני כמה חודשים ויחסי המין בשנה האחרונה בכלל, התמעטו לכדי פעם בשבוע שבועיים, בעקבות סגירת עסק שהיה לו, הכסף התמעט (למרות שלא היה חסר כלום ואני עובדת והכל בסדר) יכול להיות שקצת ירדתי עליו והתאכזבתי ממנו ולכן גם התרחקתי ולא אפשרתי מין (יציבות ואחריות מאוד חשובים לי). ראיתי איך שאני מבאסת אותו עד כדי ׳סירוס׳. בשלושת השבועות האחרונים הוא בקושי היה נמצא איתי, גם ככה הוא עובד שעות ארוכות, אבל נראה שהיה מתחמק, אם חזר מוקדם היה יוצא לטיול ארוך עם הכלבה, היה יוצא עם אחיו או משהו. בקיצור בשלושת השבועות האחרונים הוא לא היה למרות שהיה חוזר כל לילה וישן איתי. שלשום בלילה אחרי שחזר מהעבודה דיי מאוחר והתנהג מוזר שאלתי אותו אם הוא רוצה להגיד לי משהו. הוא גמגם ושאלתי אם הוא רוצה להיפרד? אמר שכן והתחיל לבכות, כשאכלתי למה הוא אמר שחסר לו משו בלב ושהוא לא אוהב אותי כמו שהוא אמור לאהוב אותי. דיברנו ואמרתי לו שגם לי חסרה הרגשה רומנטית, אבל שבעיני זאת תוצאה של השנה האחרונה ושאני יודעת איך התנהגתי ולכן זה לא פלא שהוא מרגיש ככה, לא כל כל הבנתי עד הסוף את הסיבות שלו לפרידה, הוא אמר פה ושם דברים כמו ״אני לא רואה את עצמי מתחתן איתך״ ו״אולי כי מההתחלה לא התעניתי בגללך״ (במובן של רדיפה אחרי). אמירות שאני לא מסכימה איתן כי כן תכננן איתי עתיד ביחד וכן ששכבנו פעם אחרונה הוא התרגש נורא ואמר לי כמה שהלב שלו דופק וכמה שהוא אוהב אותי. כשהזכרתי לו את זה הוא גם חזר מדבריו... הוא אמר שאולי עוד כמה ימים הוא יבין שהוא עשה את טעות חייו אבל כרגע הוא לא מסוגל להמשיך ושהוא ״לא כאן״. אני ביקשתי שישקול את הדברים ויתן צ׳אנס לריפוי ושינוי ושנפתח דף חדש ושלא יזרוק הכל לפח. באותו לילה נתתי לו בגדים וסילקתי אותו מהבית. הוא בכה ואמר שידבר איתי למוחורת (והוא לא התקשר). אני בעודי אוהבת אותו ולא רוצה לסיים את הזוגיות איתו, אני חושבת שיש לנו משהו מיוחד יחד (למרות שאני בת 28 והוא בן 26 ואני החברה הראשונה שלו). שאלתי היא איך להתנהל נכון מול המצב הזה? כיצד לפתוח פתח לשיח שיוכל לעזור להביא לשינוי? מה לעשות בפעם הבאה שנדבר/נתראה? אני לא מתכוונת לרדוף אחריו או להכריח אותו אבל לפי דעתי זה הכל הולדה של תקפה רעה שאני יודעת ורוצה שתשתנה וחבל לי לסיים הכל עם הבחור הזה שאני רואה בו כל כל הרבה טוב אשמח ליעוץ חכם תודה מראש

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי ליהי מדבריך עולה שהיו קשיים בשנה האחרונה שהובילו להתרחקות . להתנהגות לא נעימה שלך כלפיו. ותחושה שלך שנמשבר לא קשור בהתאמה בינכם אלא במשבר שנוצר בעקבות נפילת העסק שלו.צריך לדעתי לתת לדברים זמן ולכבד את הרצון שלו. מקווה שבמרחק מהדברים הוא יוכל לראות את מה שהיה בינכם. בהצלחה.

לא מצליחה להשתחרר מהאקס - (יעל)

לפני חודשיים אני והאקס שלי נפרדנו. אחרי יומיים של פרידה רציתי לחזור אליו והוא לא רצה לחזור אלי. אבל עד עכשיו אני תקועה במחשבות עליו נכנסת לפייסבוק שלו כדי לפנות אליו והוא לא עונה לי, ומרגישה מיואשת. אני מרגישה שאני רוצה להשתחרר ממנו ולא יכולה הציעו לי טיפול אבל אני ממש לא מעוניינת. אני כל כך רוצה להשתחרר ממנו מה עושים??? אשמח לעצה בפורום אם אפשר בלי טיפול כזה או אחר. אני מודה לכם

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי יעל. אני שומעת מדברייך שעברת פרידה וקשה לך להשתחרר. ממליצה לך לבנות לעצמך סדר יום משמעותי לעשות דברים שעושים לך טוב. כדי להצליח בשלב הזה להזיז את המחשבות ממנו. פרידה זה עניין של זמן ולכן ככל שהזמן שלך יהיה יותר אכותי פחות תרגישי את הכאב . בהצלחה.

בעל שלא מגבה אותי - (עידנה)

היי, אנחנו נשואים כשנה וחצי אני מרגישה המון פעמים שבעלי לא "מגבה" אותי, לדוגמא כאשר אנחנו אוכלים אצל אבא שלו בימי שישי לפעמים אנחנו מתחילים נורא מאוחר לאכול, מה שמאד מפריע לי ואני לא אוהבת לאכול בשעות אלו. אמרתי לבעלי לדבר איתו על זה, בעבר הוא העיר לו אך כיום בעלי אומר לי שאין לו מה לעשות עם זה. החלטתי לקחת יוזמה ובעצמי לדבר איתו אך מרגיש לי שבעלי לא מגבה אותי ושאני צריכה להתמודד לבד עם הבעיות. בנוסף מבחינת עניין כספי בעלי מסרב לעשות חשבון משותף עד שנקנה בית ביחד , וכאשר אנו רבים הוא מעלה את העניין הכספי . וזה שרוב העול הכלכלי הוא עליו . הוא מרוויח יותר ממני. אני חוששת מאד שגם שנקנה בית אני אחווה את כל זה. ואף במידה ויום אחד נתגרש אשאר ברחוב או לא יהיו לי זכויות על הבית. ניסינו לדבר על זה ללא הצלחה. איך אוכל להרגיש בטוחה? להרגיש שאם אקנה איתו בית הוא באמת גם שלי? אולי כדאי ללכת לעורך דין לעשות הסכמים? יש לציין כי אנחנו ללא ילדים עדיין.

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי עידנה את מעלה שאלות שקשורות באמון שלך בבן זוגך. תפרידי בין יחסיו עם אביו ואם יש שם רגישות כלשהיא לבין קניית בית משותף. חשוב שתגיעו להסכם משותף לגבי העתיד הכלכלי שלכם ולצורך כך תבקדי ממנו שיאמר מה הוא צופה לעתיד תאמרי את את ציפיותך ותנסו לגשר על הפערים. יתכן שתזדדקו ליעוץ מקצועי בעניין. בהצלחה.

מתכתב עם נשים אחרות - (דנה )

היי, אני ובן זוגי עוד מעט 3 שנים יחד, מתוכם נשואים חודש הבא שנה. החיים שלנו יחד כיפיים, אנחנו מטיילים המון מבלים יחד מדברים אחד עם השני, שנינו החברים הכי טובים אחד של השני. אבל לא הכל נוצץ ?? במהלך הזוגיות שלנו,לפני שהתחתנו, היו מס' מקרים בהם בן זוגי היה מתכתב עם נשים אחרות, פותח פרופיל באתרי היכרויות וטוען שאנו בפסק זמן. מתוך הרגשה או אינטואיציה איך שלא נקרא לזה הייתי מעלה בפניו את מה שאני חושבת גם אם זה היה טעות , (תמיד דגלנו בתקשורת כנה ופתוחה) , לצערי תמיד צדקתי - הוא מצידו היה משיב שהוא פשוט התגעגע לחיי הרווקות. אני מבינה שנשים וגברים נבראו בצורה שונה וחושבים בצורה אחרת. אך קשה לי עם זה. מה גם שהוא לא אומר אמת,ושאני מתעמתת איתו שזה פוגע ,הוא אומר שהוא מפחד להגיד - ככה או ככה זה קשה לי. שהכרנו הוא תמיד טען שהוא לא מאמין בידידים וידידות - אני מרגישה שאני יותר טוטאלית לקשר. ציינתי את הנתון הזה כי לפני חודש, הוא הכיר מישהי בכנס עבודה, היא פנתה אליו כמובן מקצועית, איכשהו הם החליפו טלפונים ודיברו בוואטסאפ. במקרה עלה לו הודעה ממנה בפלאפון וראיתי. ששאלתי אותו מי זו ( כי הוא תמיד מספר על קולגות ואנשים חדשים שהוא מכיר דרך העבודה) התחיל לצחוק ולגחך שזו סתם מישהי שהכיר בכנס התחלנו להתווכח כי היה לי מוזר שהוא מקבל ממנה או מסתמס איתה ב23 בלילה. רציתי להבין האם מדובר בידידה ועל מה יש להם לדבר בשעות האלו - הוא תמיד גורם לי להרגיש לא בסדר, שאני שוללת ממנו לדבר עם אנשים חדשים, ושהוא לא תמיד חייב לספר לי דברים, וזה שהוא מדבר עם בחורה זה לאוו דווקא מיני שטענתי שאין לי בעיה שידבר, הבעיה שלי הייתה זה ששוב פעם הוא לא אומר אמת, כי על כל הנשים שהוא פוגש הוא מספר אבל שמדובר ברווקה הוא לא מספר, טוען שמפחד לספר לי. ( אני מאמינה שאם מישהו מפחד לומר משו או שהוא פחדן או שיש לו מה להסתיר) לאחר יומיים הוא נתן לי לראות את השיחה בינהם שלא אחשוב שהיה שיח מיני אומנם לא היה משו מיני ואומנם ציין שהוא בזוגיות אך החמיא לה המון הם התכתבו על בסיס יומי במשך כל היום, דברים שהיה שולח לי היה שולח לה. הוא טען שהיה מייעץ לה על בחורים שהכירה אף תמיד עף על עצמו ואף כתב לה חבל שלא הכירו לפני שהוא בזוגיות והגבר השלישי שהכירה - שזה הוא - כבר תפוס לצערם( זה משפטים ששברו את ליבי) בכיתי לפניו ורק הסכים איתי שזה לא היה לעניין לרשום לה דבר שכזה. הוא טוען שבזוגיות לא צריך לתת 100 אחוז ושעליי גם לנהוג כך. שאמרתי שאת כל הידידים שהיו לי הפסקתי לדבר איתם ביום שהוא הגדיר את הקשר ביננו ( לאחר חודש) - כי כמו שציינתי הוא לא האמין בידידים וידידות)- ועכשיו יש לו ידידה. גם פה ששאלתי למה חייב לעוף על עצמו ציין שהתגעגע כנראה לתקופת הרווקות שלו. הוא הפסיק לדבר איתה כי ראה שקשה לי, אך חושבת שהוא יותר חשש שמא אני אתחיל לדבר עם הידידים שלי מהעבר או בכלל עם גברים חדשים.. תמיד חשש מזה - כאילו אם הוא מדבר זה בסדר אך שאני יעשה זאת הוא חושש שאפסיק להתעניין בו אז שוב אני מרגישה פגיעה שוב אני מאבדת אמון. בן זוגי ואני בני 35, 36, נכנסנו לקשר הזה מתוך רצון ולא מתוך פשרה - למה מרגיש לי שאני מתפשרת? טוב לי איתו אך הנושא הזה חוזר תמיד ואני חיה בחשש שמא מתי יהיה הפעם הבאה? אני אוהבת אותו אך מרגישה שמתחיל לרדת לי ממנו. גם ביחסים האינטימיים אני רוצה יותר, הוא טוען שפעם אחת בשבוע זה מספיק לו. שדיברנו על כך כי רציתי להבין אולי משו קורה ואולי חסר משו או אין משיכה - תמיד טען שזה לא קשור אליי והוא נמשך אליי וכן רוצה, ושהוא עייף בגלל עבודה, ושבזוגיות סקס זה לא הכל - מסכימה אבל מרגיש לי שאני גם מתרחקת ממנו. אז מצד אחד אומר לי הכל בסדר, אנחנו ביחסים אינטימיים ( התחלתי לספור כבר מודה) אולי פעמיים בחודש, ובמקרה שוחחנו והבנתי שהוא צופה בפורנו מדיי פעם, ועכשיו נמצא גם בצ'טים לסקס. מנסה להבין את הרכבת הרים הזו? מצד אחד כיף לנו לחיות יחד אך כל נושא האינטימיות והרגשת געגוע לחיי הרווקות מצדו לא ממש הולכים בשבילי ביחד. דיברנו על כך כבר כמה פעמים תמיד אומר שנעשה יותר.. אבל אני תוהה לעצמי אם לי הוא אומר שלא חסר לו סקס מדוע נמצא בצ'טים או צופה בפורנו? אם היה חסר ואני הייתי מונעת או כל סיבה אחרת בגללי הייתי מנסה להבין אך אני אומרת לו שחסר לי. אמרתי שאם לא מסתדר אפשר לפרק את החבילה אין לנו ילדים אך כן חושבים על ילד אני מרגישה שאני חוששת, מרגישה לבד ועולה לי בי רצון לפרוק, ואף לדבר עם גברים אחרים אך זה לא דרך החיים שלי אולי זה סתם פרנויה שלי אולי אני טועה אולי צודקת כבר לא יודעת.. אז למה אני מרגישה

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי דנה. את מתארת שני דברים האחד קשור לחוויה של חוסר אמון והשני ליחסים האנטימיים בינכם. אמון זה דבר בסיסי ביחסי זוגיות וכשאין אמון קשה מאוד להתנהל בשקט בתוך הזוגיות. לדעתי נושא האמון בינכם צריך להיפתח ואתם צריכים לבנות שוב את האמון . יתכן שמספר מפגשים עם מטפל זוגי יראו לכם את הדרך. לגבי היחסים האנטמיים אין ספק שגם נושא זה זקוק לטיפול. נראה לי שרטשית תפתרו את נושא האמון וטיב הקשר. והיחסים האינטמיים יהיה להם יותר מקום. בהצלחה

הראש מבולבל - (ע)

בכמה ימים האחרונים הראש שלי לא מסודר. אני נמצא בזוגיות מדהימה כבר 7 שנים, הקשר שלנו זה משהו מיוחד יצא שהתבגרנו ביחד וזה חיזק אותנו בצורה מיוחדת. גם עברנו לגור ביחד לפני שנתיים, כמובן שיש קצת חיכוחים כמו כל זוג אבל תמיד מוצאים דרך לפתור הכל. בגלל שאנחנו כבר הרבה שנים ביחד אין כבר את ההתרגשות הזאת שהייתה בכמה שנים הראשנות. אני לא תמים אני יודע שזה לא יכול להמשך לנצח, "ההתרגשות" התפתחה למשהו אחר ומיוחד יותר. זה מתקשר לנושא שאני פונה בגללו. במהלך השנים היו לי מספר "קראשים" קטנים זה אף פעם לא התפתח למשהו מעבר ל"קראש" קטן זה פשוט עבר לי אחרי כמה זמן. אני עוד שנה מסיים תואר ראשון ומידי פעם יוצא לי ללמוד בספריה שלנו. לפני שבועיים ראיתי מישהי שהצליחה פשוט להפנט אותי ביופי שלה ומאז איכשהו נוצר מצב שכמעט כל יום מאז אותו מקרה אני רואה אותה בסיפריה. המבטים שלנו תמיד נפגשים בכל יום ואנחנו על גבול הבוהים אחד בשנייה, אפשר להרגיש את המתח גם חברים שלי העירו לי על זה כמה פעמים. אני אשכרה מרגיש כאילו אני בן 16 והתאהבתי פעם ראשונה והפרפרים בבטן לא מניחים לי. ההרגשה הזאת כל כך מוזרה, לא החלפתי איתה מילה אחת! איך קוראים לה אני אפילו לא יודע רק המבטים שלנו. אבל למה בכל זאת אני מרגיש זיקוקים בבטן כל פעם שאני רואה אותה? המחשבה של לזרוק את היחסים המעולים שלי לטובת קראש שאולי אפילו לא יחזיק חודשיים נשמעת לי ממש הזויה. אבל מצד שני אולי זה כל העניין באהבה ממבט ראשון? האם ה"מיועד" שלך צריך להגיע ככה? אין באמת משהו מיוחד שאני רוצה לשאול יותר הרצון לפרוק ואולי עצה טובה שתגרום לי לראות הכל באור שונה. תודה

לחץ לתשובה מאת שרי וינר

הי ראש מבולבל. השאלות שאתה מעלה חשובות ומאפשרות לך להסתכל שוב על מה שיש לך מה חסר אם חסר ולבחור מחדש. יש הרבה צמתים כאלה בזוגיות תתן לזמן לעבור תהנה מההתרגשות ותבדוק שוב את הזוגיות שיש לך.

>>
9
10
11
12
13
<<