הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום זוגיות , טיפול זוגי

פורום זוגיות , טיפול זוגי

מנהלת הפורום שרי וינר שרי וינר : פסיכוטרפסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מגשרת, מדריכה מוסמכת לטיפול זוגי ומשפחתי. בעלת ניסיון רב בטיפול זוגי ומשפחתי על רקע משברי חיים. מאמינה בהתייחסות למשבר הזוגי כהזדמנות לבנייה מותאמת ומשודרגת להמשך החיים המשותפים.
זוגיות- זוגיות טובה הינה המדד המשמעותי ביותר שנמצא במחקרים כמנבא את יכולתו של האדם להיות מאושר. זוגיות טובה הינה זוגיות שבני הזוג לא מתייחסים אליה כמובן מאליו אלא מתחזקים ומטפחים אותה ועל ידי כך הזוגיות מתפתחת ומשתדרגת ומהווה מקור לכח ואושר .

זוגיות טובה אמורה לתת מענה הולם לכל אחד מבני הזוג בנפרד וביחד. הזוגיות עוברת הרבה קשיים מתחים והתלבטויות שקשורים לצמיחה האישית של כל אחד, להפיכת הזוג למשפחה, לחינוך וגידול הילדים ,לקשיים כלכלים,למעורבות המשפחה המורחבת, ליחסים האינטימיים. כדי להצליח לעבור את כל אלו בצורה ראויה הזוגיות צריכה להיות חזקה ומיטיבה.

בפורום זה נעסוק בשאלות שמלוות את הזוגיות ושמירתה. כמו כן נתייחס לשאלות שמלוות את אלו שהחליטו לפרק את הזוגיות וכיצד לעשות זאת בצורה מכבדת והולמת ופחות פוגענית.

הוספת שאלה לפורום

X

לאשתי קשב וריכוז והיא רוצה לתהגרש - (daniel)

לאשתי קשב וריכוז ולי יש בעית תקשורת אנחנו בני 39 ונשואים 8 שנים לתאומים בני 6 עם בעיות קשב וריכוז התחילת הקשר לא היה לנו ילדים ולכן כל הזמן שלנו השקענו זה בזו, כעת כשיש ילדים שדורשים הרבה בזמן מהשקעתנו, בתוספת לחץ בעבודה ושחיקת הרומנטיקה גרמה לאשתי לרצות להתגרש, היא מרגישה שהיא לא מסוגלת להתמודד מתוך הקשר שלנו אני לא חושב שהיא מודעת להשפעת הקשב והריכוז בקשר שלנו, היא אפילו לא רוצה להתאמץ להיות ביחד, אני חושב הבגירושין מציעים לה זמן לבד וזה מה שחסר לה מה הדרך הנכונה לטפל בנושא, להיות מודעים אליה ודרכי ההתמודדות עימה בכדי שנוכל להתמיד בזוגיות

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב, אני מבינה מדברייך שבת זוגתך רוצה להתגרש ולא מוכנה להמשיך. כאשר אחד הצדדים אכן בטוח שמבחינתו הסתיים הקשר והוא בטוח שברצונו להתגרש -אני חושבת שהשאלה היא כבר לא איך להציל את הקשר אלא איך אתה ממשיך מכאן ללא הבת הזוג . כמובן במידה והבת זוג כן רוצה להמשיך בקשר כדיי מאוד לגשת לטיפול זוגי. במידה ולא כפי שכתבתי אני מציעה לך לגשת לטיפול פרטני

אשתי מרגישה שאני לא מכבד אותה ורוצה להתגרש - (דניאל)

בהמשך לקודם, אני מגלה כי אשתי אפטית אלי, איך אני יכול לעורר אצלה רגש כלפי, אהבה? האם פרידה לזמן מה,התנתקות, לתת לה את המרחב שלה יעזור?

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

היי דניאל בהמשך לשאלתך הקודמת אני חושבת שכדיי באמת לעזור לך עליך לפנות לטיפול. אני חושבת שאתה במצוקה סביב הרצון של אישתך להתגרש ומנסה דרכים להחזירה. הנפש לא עובדת כמתכון או ככללים... אני מציעה לך לפנות לטיפול ולהבין מה קורה לך בזוגיות? למה אתה התרחקת והיית אדיש ולפתע אתה רוצה בה? וכו כוכ

אשתי מתבשלת בעצמה כבר שנתיים ומרגישה שאני לא מכבד - (דניאל)

אשתי ואני זוג בין 39 מהמרכז עם תאומים בני 6,אנ חנו בקשר כבר 9 שנים ונשואים 8. אשתי מתבשלת בעצמה כבר שנתיים ומרגישה שאני לא מכבד אותה ורוצה לעזוב,היא מרגישה שהיא לא חושבת שהיא רוצה להשקיע בזוגיות שלנו ואין לנו אינטימיות ביחד, ההלם שברצון שלה לעזוב הכריח אותי לעשות חושבים והיא באמת צודקת,יש משהו בי לא בסדר שדרוש טיפול, אני התחלתי טיפול אישי לשיפור התקשורת והלחבבר יותר לרגשות שלי, ומעוניין לדעת איך אפשר לגרום לאשתי להצטרף אלי בכדי לבצע את התהליך ביחד בכדי למצוא ולחדש את הקשר ואהבה שלנו אחד לשני למנוע את הפרידה. אני רוצה להוכיח לה שאני רוצה לעשות שינוי אמיתי וכי נוכל ביחד להתגבר על בעיות התקשרות שלנו כי אנחנו חברים מאוד טובים וכי הייתה לנו אהבה אמיתית שניתן לשחזר

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב, אני מניחה שבת זוגתך יודעת שאתה הולך לטיפול ובוודאי סיפרת לה על המניעים שלך. מבחינתך כפי שכתבת אתה מוכן לעשות הרבה (ועושה כפי שכתבת) למען המשך קיום הקשר. בהנחה שהיא יודעת שאכן כך הדברים ואתה מבחינתך על החלק שלך בקשר- לוקח אחריות, היא כרגע צריכה לעשות את הבחירות שלה והחלטוןת שלה בעניין. אין לאף אחד פטנט איך לשכנע מישהו להישאר בקשר. במידה והיא תרצה להישאר בקשר היא צריכה לקחת אחריות על החלק שלה בדינמיקה הזוגית ולהבין את חלקה. כררגע נשמע שאתה עושה את המקסימום מבחינתך ויותר מכך לא בשליטתך. תוכל כמובן להציע להגיע יחד לטיפול זוגי ולהחזיק את המחשבה כי שניכם יחד יצרתם דנימיקה לא בריאה ולך יש רצון להמשיך יחד. אך שוב- היא צריכה לרצות להישאר וזה לא תלוי בך.

משבר בזוגיות או דכאון - (תפוחי)

טוב, לאחר חשיבה ממושכת החלטתי שאני לא יכולה להחזיק הכל בתוך תוכי. בת 20, צפון הארץ. אני בזוגיות כבר כמעט שלוש שנים עם בחור מקסים. לפני כחצי שנה בערך חווינו פרידה קשה ביותר עבורי ועבורו (הוא החליט שהוא רוצה להיפרד, כי הוא היה במשבר גדול בחיים שלו, והכל נפל עליו הוא הרגיש שהוא מזיק לי, ולא ידע כבר מה הוא מרגיש כלפיי ופשוט היה לבד כל התקופה שהיינו פרודים) אני גם כן נכנסתי לדכאון עמוק כי לא הבנתי למה הוא נפרד ממני כי לא באמת הייתה סיבה, הייתה לנו זוגיות מדהימה בלי ריבים מיותרים בלי אגו בלי כלום, לכן התקוםה הזו הייתה קשה עבורי עד לכניסה לדכאון עמוק. לאחר 3 או 4 חודשים הוא דיבר איתי, אני בהחלה סירבתי וקרה מה שקרה אבל חזרנו. עכשיו אין לי תלונות הזוגיות שחנו פורחת! מדהים לו איתי ולי איתו. אבל בזמן האחרון אני חווה משברים אישיים ואני לא יודעת אם זה בגלל הזוגיות או בגלל מה זה. התחלתי להתרחק מכל החברים שלי, התחלתי לפחד אני אאבד אותו שוב פעם, התחלתי לפחד שהוא לא אוהב אותי או שהוא יזרוק אותי בקרוב. כשאני משתפת אותו בזה הוא ממש מופתע הוא מרגיע אותי ומנסה לבנות את האמון שלו מחדש... לפעמים הוא כל כך עסוק שאין לו זמן לדבר איתי כל היום אבל כי באמת אין לו לא מכוונה רעה, אני כאוכלת סרטים סדרתית בטוחה שהוא רוצה להיפרד שהוא לא רוצה אותי יותר. מרגישה שכל העולם שלי נופל עליי. הבטחתי לעצמי לא להפוך אותו לכל עולמי ! אני גם עושה מאמצים כדי שזה לא יקרה מנסה לאצת עם החברים שלי כמה שיותר להיות עם המשפחה הכל רק כדי שאני לא אהיה תלוייה בו. אך בזמן האחרון נכנסתי למשבר ודכאון נוראי.. אני לא יודעת מה עובר עליי אני מתרחקת מכל החברים שלי לא רוצה לצאת מהבית. אני רק מחכה לרגע שהוא ידבר איתי, מחכה רק לרגע שאני אראה אותו. מפחדת לעשות פעולה אחרת שתמרר לי את ההרגשה האופורית שחוויתי אחרי שיחה איתו. הוא בעצמו כרגע בדכאון מטופל בציפרלקס, אך הוא לא מראה לי כדי שזה לא ישפיע עליי, אני מבינה כל מצב רוח שלו כל התנהגות שלו גם אם הא לא מקובלת עליי, אני מבינה או מנסה להבין או אפילו מכריחה אותי לקבל את זה שלפעמים אין לו כוח שלפעמים הוא רוצה להיות לבד ולפעמים הוא עצוב. עוד סיפור שקרה אתמול לדוגמה שכנראה בגלל הכדורים הוא לא הצליח לגמור, כנראה אחת מהתופעות לוואי.. וגם בכללי לא שכבנו אתמול (משהו שבדרך כלל לא קורה) אז כרגיל התחלתי להגיד לעצמי שהוא לא נמשך אליי יותר לא רוצה אותי יותר, נהייתי אליו קרה ממש אתמול כי ככה הרגשתי ולא יכלתי לספר לו את זה ... אני לא יודעת מה עובר עליי כשאני הולכת מהבית שלו כל הלב שלי נופל לדכאון ומתחבא איפשהו בין הבכי. אני לא יודעת מה קרה שהפכתי לכזו או מה קרה לי בכללי, למה הדכאון והתלותיות הזו? ולמה אני פשוט לא רוצה לצאת מהבית לא רוצה להיות עם חברים? החברה הכי טובה שלי ניתקה איתי קשר כי פשוט הפסקתי להיפגש איתה הפסקתי להתייחס אליה, לשאול אותה מה קורה פשוט אוויר כל מה שקורה סביבי והוא לא הוא. שמישהו יסביר לי איך מפסיקים להיות תלותיים ומקבלים הכל בהבנה שיש לי חבר מדהים שהוא אוהב אותי ואני אותו ולהפסיק לאכול סרטים לא מציאותיים.

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב, מערכת יחסים זוגית מעוררת בנו הרבה (מעצם הקירבה והאינטמיות שבה) "רוחות רפאים מהעבר". אני לא מכירה את ההיסטוריה האישית שלך אבל בהחלט אפשר להבין שאת חוששת מנטישה. את לא בטוחה בקשר ומרגישה שכול רגע הוא יכול להיתנתק ולהסתיים. בנוסף- כמו שבטח תגידי- אכן הדבר קרה! פתאום החבר שלך עזב... מה שהגביר יותר את החרדות שאת מסתובבת איתן בלי קשר.. יש מקום בהחלט שתפני לטיפול פסיכולוגי ותוכלי להתמודד עם החרדות שבהן את נתקלת בעקבות הקשר. תחושת חוסר הביטחון כאשר היא משתלטת על חייך לא מאפשרת לך לראות את "המציאות" כפי שהיא ולתת לך מרחב חשיבה .אני מציעה לך לפנות לטיפול שיעזור לך להרגיש יותר בטוחה.

בעלי השתנה מאוד וזה משפיע לרעה עלינו כזוג - (מאי)

שלום, אני ובעלי נשואים כמעט 10 שנים עם שלושה ילדים קטנים. תמיד בעלי כיבד אותי, אהב אותי והראה אהבה, והיה קבוע אחת לשבוע הולך למשחק יש לו מנוי ועוד פעם לפעמים נפגש עם חברים. בחצי שנה - 9 חודשים אחרונים אני משייכת זאת לרגע שהוא החל בעבודה חדשה, הוא כל הזמן רוצה רק להיפגש עם חברים שלו לבד, לצאת לבד, ללכת לשחק כדורגל, וכשאני באה אליו בטענות למה הוא לא נמצא אף פעם בבית, כלומר שזוגיות זו עבודה ושאם הוא עדיין אוהב אותי הוא היה צריך לרצות להיות איתי בבית ולבלות איתי אפילו אם זה אומר לבוא ולשבת לראות סתם טלוייזיה יחדיו, הוא לא מבין. הוא פתאום רוצה רק לבלות, שם קצוץ על מה שאני מרגישה, לא מבין בכלל מה לא בסדר לצאת ולהגיע כל יום הביתה אחרי השעה 22:00 שאני כבר במיטה בדרך להירדם, ואף כל הזמן מדבר על כך שהוא רוצה ללמוד פתאום, להתקדם, לעשות שעות נוספות ושאני כביכול עוצרת אותו. האם אני לא בסדר, אני לא מבינה מדוע אני צריכה להרגיש שאני צריכה לגרום לו להיות בבית איתי ולהרגיש מצפון כי הוא לא הולך לחברים שלו כל הזמן. וגם אני קשה לי להיות המון שעות לבד עם שלושת הילדים שלי שכן אני גם מתאמנת ולאחר יום שלם עם הילדים לא מסוגלת פיזית כבר לעשות ספורט אני תשושה. איך אני מגיעה אליו, איך מסבירים לו שהוא לא בסדר, ושכעת אנו עם שלושה ילדים ושאם הוא רוצה להמשיך בזוגיות הוא צריך להילחם ולעשות מאמץ לשמור עליה ולטפח אותה, האם אני טועה? מצטערת על האורך..

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב לך, לצערי פרטים רבים לא ידועים לי ולכן קשה להתייחס באופן מעמיק לשאלתך. באופן כללי את בתחושה תמידית כי בעלך מעדיף לעשות פעילויות אחרות מאשר להיות במחיצתך. לא ברור לי האם קיימתם שיחה משמעותית על הקשר בינכם. מה קורה שאתם יחדיו? מהי הדינמיקה בינכם? האם בן זוגך רוצה להמשיך את הקשר? אם כן למה וכיצד? והפוך מה את מרגישה בקשר? מה קורה שאתם יחדיו? האם את רוצה להמשיך בקשר כיצד? כלומר לא ברור לי האם אתם מספיק גלויים ופתוחים לשוחח על הדברים. אני מציעה בחום ללכת לטיפול זוגי על מנת לברר לעומק את המשמעות של הדברים. במידה ובן זוגך מסרב לטיפול זוגי גם זה מעורר מחשבה ותוכלי לגשת לטיפול לבד ולברר את תחושותייך ובעקבות כך את דרכי פעולותייך. בברכה

התמודדות עם חולי - (גל)

שלום לכולם היני חדשה פה ובדרך כלל לא פונה לפורמים אך הפעם הרגשתי כי אני חייבת, מרגישה כי עליי לקבל כלים להתמוד עם מה שעובר עליי. אני יודעת שנמצאת כרגע במצב של דכאון איני אוכלת אין לי מצב רוח ויורדת במשקל. אני לא צריכה כדורים או דברים כאלה כרגע שיעזרו כי המצב לא חמור זה דכאון כמו של כולם שנפרדים לאחר מערכת יחסים אך פה זה קצת מורכב יותר. באוגוסט הכרתי מישהו מדהים בחור זהב, הוא סיפר לי שעבר השתלה של לב ו 2 ריאות, זה לא הפריע לי והחחלטתי שאני ממשיכה לצאת איתו, הייתה ביניו אהבה ענקית, יצאנו שלושה חודשים אומנם לאט לאט בחודש וחצי המצב שלו קצת הדרדר לא הרבה והוא אושפז בבית חולים 10 ימים, החלטתי שאני עדין איתו ונסעתי כל יומיים מהצפון אליו בית חולים בלינסון בפת. הוא ידע שאני אוהבת אותו הוא הרגיש זאת וכך גם אני. גם המשפחה שלו יודעמשאוד אהבנו ולא היה קשה לראות זאת לאחר שהתחשרר מבית חולים בתקוםה הזאת הרגשתי קצת אחרת לא ידעתי איך להתמודד עם המצב ולאחר שהתשחרר אמרתי לו איך מרגישה לצערי הוא נפגע והחליט לסיים את הקשר, היום בדיעבד מסתבר לי שישנה אפשרות שזה היה יכולה להיות שזה רק תירוץ בלבד. חודש אחרי, כן אננו רק חודש לצערי הוא במצב קשה מאוד בטיפול נמרץ מורדם ומונשם לאחר השתלה נוספת של ריאות, ואני, אני נקרעת מזה, כי ביקש מהמשפחה שלא תעדכן אותי לגבי מצבו כי הוא רוצה להגן עליי, הןא נפרד ממני הוא שחרר אותי כי הוא רוצה שיהיה לי טוב בחים הוא יודע שלא יוכל להעניק לי חיים רגילים וזה משהו שלא יודעת איך להתמודד איתו כי אני אוהבת אותו מאוד ורוצה להיות שם עבורו, אני בחורה עקשנית ולא מווותרת, המפשחה שלו ביקשה שאכבד אותם ולא אגיע לבית החוליןם ואני נקרעת, נקרעת ולא יודעת מה לעשות מצד אחד אני רוצה לראותו לדעת שהוא בסדר מצד שני המצב כל כך עדין שלא רוצה עם המשפחה שלו כרגע מריבות וויכוחוים, הם יודעים שוא יקר וחשוב לי. זה לא שנפרדנו לפני חצי שנה או שנה, רק חודש! לפני חודש עוד נסענו ביחד וטיילנו וזה מה שהורג אותי ומכאיב לי כל כך שבמשך חודש המצב שלו הדרדר עד כדי כך שהיה חייב להיות בבית חולים. שגם שם הוא היה ולא סיפר לי את האמת אמר שהוא בבית של אחיו, הוא לא רצה להדאיג אותי, כל החודש הזה שבעצם היינו פרודים עדין שמרנו על קשר , הוא אפילו שוחח איתי כמה שעות לפני שהרדימו אותו כאילו הוא ידע מה יהיה ונםרד ממני ביקש ממני שלא אכעס עליו שמשחרר אותי ושמצטער שאיכזב אותי, אבל הוא לא מבין שזה שמנסה שלא אדע מה קורה איתו כדי למנוע ממני דאגה רק הופך את זה חמור יותר, אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות לכן פונה לפורום שיכולו לעזור לי להתמודד ולתת לי כלים אני מרגישה כל כ חסרת אונים.... תודה.

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב, באמת קורע לב הסיפור שלך...שלו...את נשארת עם הרבה סימני שאלה ובעיקר אולי עם תחושה נוראית שהוא כדיי למנוע ממך כאב לקח את הכול על עצמו..בעמדה הזאת הוא הופך לאציל נפש ואילו את נשארת באמת חסרת אונים וכואבת. הוא הטוב לב שבאמת מעדיף לא לפגוע בך והלפסיק את הקשר מאשר לחשוב על טובתו שלו. אין לי מושג מה המניעים שלו. אני חושבת שחשוב להבין מה קורה לך. האם גם את התלבטת בתוך תוכך האם להמשיך את הקשר איתו ונבהלת שגילת שייתכן שהמחלה הקשה שלו מרתיעה אותך? האם חשת רעה כאשר אולי עלו בך ספקות כאלה? האם את רגילה אולי לנסות להרגיש נורא טובה וכאשר את מגלה שלא כך העניין זה בלתי נסבל? מה שאני מנסה להבהיר הוא שאני חושבת שהדברים מורכבים יותר. .וצריך להבין מה את באמת מחפשת בקשר ומה זה באמת בשבילך מחלתו. לגבי ההווה אני מציעה לך אולי לשלוח לו מכתב / דואר אלקטרוני ולהבהיר לו שאת רוצה כן לפגוש אותו למרות שהחליט אחרת (במידה ואת חושבת שהמניעים שלך הם לא בשל הרצון שלך להרגיש טובה) . אני לא הייתי מגיעה לבית החולים כי אני מבינה ממך שהדברים קצת מורכבים. אני מניחה שאם הוא לא יענה תצטרכי להשלים עם כך ולהבין שכנראה לא תביני/ לא תדיעי מה היא הסיבה שבגינה החליט לסיים את הקשר.

בלבול - (מזל)

בקר טוב ושבת שלום !!! אני נשואה מזה 26 שנים ובשנים האחרונות חלקה נסיגה מחוק רצינית בקשר שלי ושל בעלי. אני בת 51 ובעלי בן 56 . בשנים האחרונות כאשר הייתי צריכה סתם לחגוג יום הולדת או יום נישואים פשוט לא הייתה התייחסות . בשנים עברו הייתה הייתחסות ואני מאוד נפגעת ונפגעתי . לבעלי אני תמיד רוכשת בגדים או כל מיני דברים שהוא רוצה כי הוא לא קונה לעצמו כלום . ביום נישואים של 25 פשוט לא הייתה הייחתסות ומכאן בא המשבר הגדול שלי אליו . התשובות שלו היו " מה את עושה מזה עניין " מה את מחפשת תשומת לב, כן אני מחפשת תשומת לב כי זה מה שאישה רוצה . ביום הולדת של גיל 50 אם הילדים לא היו אומרים שנלך אז מצדו כלום ככה גם יום הולדת 51 שבכלל לא חגגנו . אני חגגתי לו כל הזמן ימי הולדת מיוזמתי והזמנתי משפחה והוא בכלל לו. היה לנו יום נישואים 26 כמובן שלא הייתה הייחסות ואנחנו פשוט לא מדברים כי אני לא רוצה , הילדים היצעו שהוא ירכוש כרטיס לחו"ל הוא הסכים כי הוא צריך שיחליטו עבורו לי נשבר מזה שכל הזמן צריך להחליט עבורו להגיד לו לבוא לגיד לו לעשות אין לא יוזמה אישית בכלל . גילוי נאות אני אדם מאוד עצבני וחסרת סבלנות כי אני שונאת שאין יחס . וגם יש לי קבוצות חברות שאני מבלה איתם מידי פעם (בבית קפה בלבד) כי כולם נשואות ואז אני אמרתי לו שאיתם יותר כייף לי כי אני הולכת צוחקת ומדברת וסתם חברה נעימה המפגש החברתי שלנו הוא פעמים בשבוע וזה עושה לי הכי כייף שבעולם . אתמול אמרתי לו שאני ממש רוצה לפרק את החבילה ושאני רוצה לעזוב את הבית כי לא טוב לי ' אין לי עם מי לדבר עם מי להתייעץ אנחנו יכולים לשבת שעות ולא להחליף מילה . יחסי האישות שלנו זה אחת לכמה זה כי זה לא כייף כמו שהיה פעם . פעם הוא היה אומר לי שנדבר או סתם שנצא ונדבר הפעם אין בעייה הבית פתוח ואת יכולה ללכת. כמובן שלהיות גרושה זה צריך להיות מליונרית זה גם מה שהחברות שלי אמרו לי ויש לי גם חברות גרושות והם אמרו שזה לא קל. החברות חגגו לי ימי הולדת , החברות שלי התייחסו אליי . אני לא רוצה לפתוח פרק ב' בחיים שלי כיום אני נמצאת במצב שלא יודעת מה לעשות הדבר היחיד שאני יודעת שלהיות בבית לא כייף בכלל גם בגלל הילדים שהם לטובתו ובכלל לא כייף לי כי כל הזמן מבקרים אותי , כל דבר שאני אומרת או מדברת צועקים עליי . יש לציין כי כבר היינו מספר רב של פעמים אצל יועץ נישואין כמובן שזה לא צלח אשמח מאוד לקבל הצעתכם

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב, אתחיל מהסוף- את כותבת שהייתם מספר פעמים בטיפול זוגי אך ללא הועיל. לא ברור לי האם לא התפתחו שום תובנות מהטיפול? הרי ברור שיש להבין יותר לעומק את התחושות שלך לגבי החוסר יחס ואת התגובה או חוסר התגובה שלו לכך. האם בשל העובדה שהוא חש שאת תובעת ממנו עוד ועוד הוא מתעלם ? האם הוא כועס עליך על דברים אחרים וזו דרכו לנקום? יש אינסוף אפשרויות אבל מה שעולה ממכתבך שלא ברור מדוע הוא מתנהג כך ומה החלק שלך בעניין. לצערי הפורום לא יכול להכנס יותר לעומק מעבר להמלצה החמה ללכת למטפל זוגי מוסמך ולנסות להבין שוב מה קורה בינכם.

החבר פוגע בי - (מאלי)

אני במערכת יחסים כבר יותר מחצי שנה. אני עם בחור צעיר ממני בארבע שנים , אני בת 33 . אנחנו גרים יחד, מערכת היחסים שלנו ידעה עליות וירידות , בתחילת הקשר גיליתי שהוא משוחח עם בחורות שהוא לא מכיר ושולח הצעות חברות לבנות.. דיברנו על זה והוא הבטיח להפסיק ואפילו נתן לי את הסיסמה שלו שאני ארגיש בטוחה.. אני אוהבת אותו וטוב לי איתו אנחנו בקשר טוב ובריא עושים ספורט ומבלים הרבה ביחד.. ברור לשנינו מההתחלה שזה קשר רציני. היום גיליתי בבוקר שהוא הוסיף שתי בחורות בפייסבוק שהוא לא מכיר אין לו אפילו חברים משותפים איתן , התקשרתי אליו וביררתי מי הבחורות האלו בצורה רגועה הוא הכחיש כשהראיתי לו ראיות אמר שאולי שלח מזמן.. ואז התעצבן ואמר לי תסתלקי מהחיים שלי וסגר את הטלפון.. אחרי זה שלח כעשרים הודעות שבהן אמר שאין לו רגשות אלי, ושהוא דוחה את עניין האירוסין כי הוא מפחד ושנמאס לו ממני שמפריע לו עניין הגיל, שאני בן אדם חולה, ובחיים לא אתחתן, שאני רק חושבת על עצמי כשאני מדברת איתו כשהוא בעבודה.. אני הייתי המומה. בערב הוא התקשר והתחיל להגיד שהוא אמר את הדברים האלו ללא כוונה וכי הוא כן רואה בי אשתו לעתיד ואוהב אותי אבל שההתנהגות שלי משגעת אותו. זו לא הפעם הראשונה שבה הוא אומר לי דברים פוגעניים אני סולחת וממשיכים הלאה.. הפעם הוא אמר דברים מאוד קשים ואני מרגישה שהוא אמר את מה שהוא מרגיש באמת.. אני פגועה מאוד ממה שהוא אמר מרגישה כאבים בלב.. קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות? אשמח לשמוע מה אתם חושבים? תודה

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב ,אני בהחלט מסכימה איתך שלא כדיי ל"טאטא" את מה שנאמר ולהבין יותר את הדינמיקיה ביניכם. את מרגישה במערכת היחסים הזאת חסרת ביטחון לגבי הנאמנות שלו אליך . ייתכן שבגלל התחושה הזאת את שוב שוב מנסה לעקוב אחריו והוא מצידו מרגיש זאת אולי כחודרנות ותחושה של חוסר אמון בו. מצד שני ייתכן והוא לא בדיוק עושה מאמצים כדיי שתחושי שיש לך על מי לסמוך והוא לא מעוניין להחליף אותך באחרת. ייתכן גם שמה שלא ייעשה -לא ירגיע אותך.. אני מנסה לומר שיש את החלק שלו ושלך ביצירת מעגל שבו את מרגישה חסרת ביטחון והוא מרגיש כפי שאמר בהתפרצות-שאת חושבת רק על עצמך ואולי לא רואה אותו וצרכיו. אני חושבת שכדיי שתפנו לטיפול זוגי על מנת להבין יותר את החלק של כול אחד מכם ביצירת המעגל הזה. מניסיון אקט של חתונה לא פותר את הבעיה לשורשה ולפעמים אף מחמיר אותה. בברכה חמדת שמואלי

מיואשת - (רווית)

אני רווית בת 33 פרודה עם ילדה כבר שנתיים.אספר את סיפורי בקצרה.בעלי ואני חווינו משבר אחרי הלידה שכבר לא יכלנו לסבול אחד את השנייה וכבר שנתיים כמעט לא גרים יחד לפני שנתיים גם הכרתי בטעות אהבה גדולה גם הוא נשוי עם ילדה שנינו מאוד מוסריים אבל האהבה ניצחה ואנחנו כמו זוג לכל דבר.העניין הוא שתכננו להתגרש כל אחד מבן זוגו ולהיות יחד..אך הבעיה שבעלי מסרב לתת גט.מצב שהוביל אותי לסוג של דכאון כי אינני יכולה להיות עם אהובי עוד בסתר..אני רוצה יותר ונדמה שגם הוא.עכשיו מכיוון שלעת עתה בעלי לא נותן לי גט האם אני צריכה להגיד לחברי שיעזוב את אשתו ולפחות יהיה פרוד כמוני?או שאני לא צריכה לדבר איתו על כך עד שאני אהיה חופשייה?תבין שממש קשה לי ככה..נורא קשה לי מצד אחד להסתתר עם אהבת חיי וגם קשה לי שהוא חי עם אשתו

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב רווית אני חושבת שבלי קשר למה שקורה עם חברך את צריכה לעשות הכול כדיי להפרד מבעלך במידה ובאמת אין טעם למערכת היחסים. כלומר האם את מוכנה להפרד סופית מבעלך גם אם החברות עם החבר תסתיים? אני חושבת שאת מאוד חוששת אולי להשאר לבד ובלי בן זוג אך הפחד הזה לא יכול להכריע אותך. בנוסף נשמע שאת חוששת כי חברך אולי לא באמת מעוניין להפוך את הקשר ל"ממשי" ולכן לא מעזה לגעת בנושא ומתייעצת בפורום. אני חושבת שאם את מספיק קרובה אליו אלו שאלות שחייבות להישאל ואולי את חוששת להתמודד עם התשובה. יתכן והחבר שלך מסיבות אלו ואחרות מוכן לחיות חיים שלמים וכפולים ואולי את כבר לא (למרות שאת כן עושה זאת). יתכן גם אפשרות שהחבר מרגיש שגם את אמביוולנטית ולכן לא עושה שום צעד בנידון. אני מציעה לך למרות החששות כן לפתוח בשיחה גלויה וכנה ולהתמודד עם הפחדים.

טיפול זוגי - (אופיר)

יש לי ולאישתי (יש לנו ילד בן שנה וקצת) כל מני עניינים. היא חושבת שאני מאוד עצבני וכעסן וכו', ואני חושב שהיא חושבת שהיא יודע הכי טוב מכולם, כולל ממני. וזה מעיק. לשנינו כנראה. אנחנו בקיבוץ באזור אשקלון, אבל לא נתקלתי פה במטפלים שנשמעו לי טובים. על מי אפשר להמליץ שהוא באזור הדרום ובעל ניסיון והצלחות ? היינו אצל מטפל אחד, טיפול אחד אבל זה היה כל כךךך רחוק, זה בעייתי ממש... תודה

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב ראשית כול זה חשוב ונכון שתפנו לטיפול זוגי. אני לא מכירה לצערי מאזור אשקלון...אני מכירה מטפלת מצווינת באזור רחובות אם רלוונטי. תוכלו גם להסתכל כאן באתר של על הספה ולראות ולהתרשם מהמטפלים באזור מגורייך . תסתכל על הרזומה ומה המטפל כתב על עצמו. אני בטוחה שיש מטפלים מצויינים גם באשקלון.

מהלך חי ומת - (ג׳קי)

שלום רב אנו נשואים כ-38 שנים ובכל מהלך הנשואים שלנו אני מרגיש שנבגדתי על ידי אישתי מספר פעמים ובהזדמנויות שונות, יש לי את התחושות הוודאויות אשר מלווים בשקרים גסים ובוטים מצד אישתי שמן הסתם מכחישה בכל תוקף למרות השקרים העובדתיים מצידה שמוכחים על ידי ולה אין תשובות ישירות , יש לי משפחה נהדרת יש לנו עסק משותף , אבל הנושא הזה מדיר שינה מעיניי ועושה אותי חולה נפשית, אני שוקל לפוצץ את המערכת עם כל הצער שבדבר , אני לא יכול יותר לסבול נפשית . תודה על תשומת הלב ג׳קי

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב, בגידה היא אחת מהפגיעות הקשות ביותר בזוגיות. תחושת הערך העצמי , הביטחון , האמון באחר- כול זה ועוד מתערערים באופן עמוק ביותר. אני חושבת שצריך באמת להבין לעומק מה קורה בזוגיות שלכם. מה הצורך בבגידה מספק לאישתך? מדוע אתה מוכן לסבול זאת כול כך הרבה שנים? האם מעבר לקושי האדיר לפרק משפחה יש עוד סיבות לא מודעות להמשיך במערכת יחסים שכזו? אני חושבת שאתה מאוד סובל ואולי כבר הסבל עולה על היתרונות. תוכלו לגשת לטיפול זוגי- אגב שזסו אינדיקציה טובה עד כמה מוכנה אישתך להילחם גם היא על הקשר. במידה והיא לא מוכנה לגשת לטיפול זוגי אני ממליצה לך בחום רב לגשת לבדך ולברר מדוע אתה מוכן לסבול כול כך ולהרחיב את נקודת המבט שלך.

חברות זוגיות - (אלמוג)

שלום. אני מקווה שפניתי לפורום הנכון. גם אם לא אשמח לקבל תשובה למייל. יש לי שתי שאלות. 1. ביקצרה, הכרתי מישהו דרך טיול עם הכלבה שלי. היתה לנו שיחה עצמתית לדעתי והכלבה שלי נקשרה לכלבה שלו. היה בנינו משהו אינטימי שהתאים לשנינו. הוא הכיר לי את חבריו. לאחר מכן רציתי יותר והוא לא. הכלבה שלי מדי פעם נמצאת אצלו ולהיפך. אך כשאני מגיעה אליו הוא תמיד מציעה לי לשבת איתו לשתות לעשן או סתם לדבר... בשעות מאוחרות (אחרי שביקשתי שיהיה קשר רק בנוגע לכלבים) בנוסף הוא התחיל לצאת עם מישהי ממש בשבוע האחרון לדבריו. אולי יש לי בעיה עם הבנת הסיטואציה (כללי התנהגות/ שזאת משאלת לב) יכול להיות שזה מנימוס או שהוא באמת נהנה איתי. 2. משום שביקשתי שנפסיק להיות בקשר וממש מנסה להוציא אותו מהראש התחלתי לצאת עם מישהו גם בשבוע האחרון, הוא ממש מזכיר לי את האקס שלי בתחומי עניין משותפים - לשניהם (האקס השאיר בי טראומה, בקצרה הוא תקע לי סכין בגב, התעלל בי מילולית) אני כרגע לא רואה בבחור את הדברים האלה. הוא יוצא ויש לו את העניינים שלו בניגוד לאקס. הוא מאוד נחמד. עזרתי לאקס שלי להכנס לקהילה מסויימת. והבחור הנחמד מעוניין להכנס לקהילה הזאת גם כן. למיטב ידיעתי שניהם כרגע חיפאים. הסיכויים שייפגשו מאוד גבוהים. הסיכויים שיתחברו כם גבוהים. הם יכולים להנות בשיחות לדעתי. ואם יהיו אירועים בקהילה אצטרך לרטות אולי את האקס (כשעברתי באוטובוס ליס הדירה שגרנו התחיל בי רעד בגוף ודפיקות חזקות, גרנו ליד הים. אני לא צתקאהת לשם) האם יש לי פה מילה? האם כדי לי להתרחק ממנו? תודה על ייעוצכם ועזרתכם

לחץ לתשובה מאת חמדת שמואלי

שלום רב , אני מקווה שהבנתי עד הסןף את שאלותיך..לגבי השאלה הראשונה את שואלת האם לוותר על הרצון להיות בת זוג שלו? כי מבחינתך יש מסר מבלבל בכך שהוא מזמין אותך אליו הביתה עד שעות מאוחרות וכו. מצד שני הוא התחיל לצאת עם משהי השבוע. אני חושבת שאולי קשה לך לוותר עליו...באמת יש משהו מבלבל במסרים שלו... יחד עם זה הוא התחיל לצאת עם משהי השבוע וזו בהחלט אמירה משמעותית. האם את מוכנה לחכות בצד? טוב שעשית שהמשכת לקשר אחר למרות שאני מבינה שהבחור עם הכלב מאוד מעסיק אותך. חשוב להבין מדוע את ממשיכה לרצות מישהו שלא באמת פנוי ורוצה קשר חלקי איתך. לגבי השאלה השניה את שואלת האם את צריכה ממש לדחוף את הבחור הנחמד לקשר עם אקס שפגע בך. אני חושבת שאת לגמרי יכולה לשתף את הבחור הנחמד בעניין ולספר לו את הפגיעה שלך . ולבקש ממנו כרגע לשמור עליך ולכבד אותך (הוא לא חייב להיות איתו בקשר הרי הוא לא מכיר אותו בכלל כדבריך..).אני חושבת שאת מאוד עסוקה בשאלה של נאמנויות ומה הגבול..ואפילו באופן לא מודע את דוחפת שאת הבחור הנחמד להפגש עם האקס שפגע בך... מדוע?

>>
15
16
17
18