על הספה - פורומי מומחים

פורום קלינאית תקשורת


התפתחות תקשורת, משחק ושפה, דיבור, היגוי, שטף דיבור וקול אצל ילדים

פורום קלינאית תקשורת

פורום קלינאית תקשורת מנהלת פורום תמר לבין-שרון קלינאית תקשורת מוסמכת, בוגרת החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב(.B.A). בעלת תואר שני (.M.A).בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מומחית בהתפתחות הילד.

בעלת ניסיון עשיר באבחון וטיפול בלקויות שפה ודיבור, כולל:

עיכוב בהתפתחות השפה בגיל הרך, קשיי תקשורת, לקויות שפה בגיל בית ספר, דיספרקסיה, מובנות דיבור נמוכה ושיבושי היגוי, צרידות ובעיות קול, בעיות בשטף הדיבור ('דיבור חטוף' וגמגום).

בעלת ניסיון טיפולי עשיר ומגוון במסגרות שונות, כגון: מכונים להתפתחות הילד, מכוני שמיעה ודיבור.

בעלת ניסיון בהדרכה של קלינאיות מתמחות וסטודנטיות.

כיום- עובדת כקלינאית תקשורת עצמאית, בעלת קליניקה פרטית ברחובות.

 X

אינה שלום, השמיעה משחקת תפקיד חשוב מאוד ברכישת שפה והיגוי, וכאשר יש עיכוב ברכישה שלהם המצריך פנייה לקלינאית תקשורת חשוב לוודא שאין לקות שמיעה שמקשה על הילד את הרכישה. כשהשמיעה ירודה זה גם עלול לפגוע ביעילות הטיפול. שיתוף הפעולה של הילדים בבדיקה משתנה מילד לילד ותפקיד קלינאיות התקשורת בבדיקה הוא להגיע לשיתוף פעולה אופטימלי מכל ילד, כך שניתן יהיה לקבל מצב שמיעה מהימן, גם אם חלקי. כדאי לנסות אולי לבצע עוד בדיקה במכון שמיעה לאחר שהסברתם לבתך שהולכים לשחק עם אוזניות ואולי אפילו לתרגל איתה. במידה והיא עדיין לא משתפת פעולה, יש בדיקות שלא דורשות שיתוף פעולה אך הן דורשות הפנייה ספציפית וכדאי להתייעץ עם רופא אף אוזן וגרון. בהצלחה


פנינה שלום, לא ידוע לי על המלצות ספציפיות בנושא, אך אם הכוונה לאוזניות לשמיעת מוזיקה אני ממליצה לא להשתמש בהן כלל בילדים ובתינוקות בפרט כיוון שאין לנו דרך לווסת נכונה את העוצמה שלהן, וחשיפה לעוצמות חזקות מדי עלולה לגרום לנזק לאורך זמן. בברכה, יעל


ברק שלום טיפול היגוי כפי שאתה מתאר יכול להיות מהיר וקל אבל יכול גם להתפתח לטיפול מורכב יותר. זה תלוי בגורמים רבים כמו בשלות של הילד, יכולותיו המוטוריות, רמת המוטיבציה שלו ועוד ועוד. אני לא ממליצה לטפל לבד מבלי שאיש מקצוע ראה את הילד לפחות פעם אחת ובנה תוכנית עבודה מסודרת. אם אדע היכן הם נמצאים אוכל לבדוק אם יש קלינאית ישראלית בקרבת מקום ולעזור עם מידע זה. בברכה יעל


מיכל שלום בדיקות ההתפתחות בטיפת חלב הן בדיקות סינון שמטרתן לזהות קשיים בשלבים מוקדמים ולהפנות לאנשי המקצוע הרלוונטיים. אם אין הצבעה או תגובה לשאלות חשוב לבצע בדיקת שמיעה (מלאה במכון שמיעה) וכן לגשת לאבחון אצל קלינאית התפתחותית במסגרת מכון להתפתחות הילד. אבחון קלינאית הוא ארוך יותר מהבדיקה בטיפת חלב ומתמקד בנושאים של התפתחות תקשורת ושפה. בתום האבחון תוכלו לקבל המלצות לטיפול או התערבות במידה ויש צורך בכך. בהצלחה יעל


רויטל שלום אצל ילדים שסבלו בינקות מלקות שמיעה אנחנו רואים לפעמים ריבוי של שיבושי היגוי. קשה לדעת בגיל צעיר כל כך מה יעלם מעצמו ומה, אם בכלל, ידרוש טיפול. מכיוון שאת מתארת התקדמות משמעותית בדיבור מאז שנותח, אפשר אולי להמתין חודשים בודדים לפני שפונים לאבחון, זאת בתנאי שהדיבור בסך הכל מובן וממשיך להתקדם ולהתפתח. אם לא - כדאי שקלינאית תראה אותו ותיתן הדרכה מתאימה. בנוגע לשמיעה - כיוון שאת מתארת מצב בו הוא עדיין סובל מדלקות באוזניים, סביר להניח שעדיין יש לעיתים ירידה בשמיעה. חשוב להמשיך עם בדיקות השמיעה התקופתיות כדי לדעת מה מצב השמיעה. בנוסף, חשוב מאוד לאחר ניתוח כפתורים להמנע מהרטבה של האוזניים ומומלץ להשתמש באטמים נגד מים במקלחת, בים ובבריכה. בברכה יעל


טלי שלום, על פניו, הדברים שתארת יכולים להיות תואמי גיל. ילדים צעירים במשפחה ובנים פעמים רבות מתפתחים לאט יותר מבחינה שפתית בהשוואה לאחיהם הבכורים ולאחיותיהם, וטווח הנורמה בהתפתחות הוא רחב מאוד. עם זאת, לא ניתן להעריך באמת האם יש קושי מתיאור כתוב, ואם תחושת הבטן שלך מציקה לך כדאי לגשת לאבחון. עד גיל שלוש האבחונים במסגרת המכון להתפתחות הילד אמורים להיות ללא עלות, והאבחון הוא משחק כיפי לרוב שהילד נהנה ממנו ומשתף פעולה. בהצלחה יעל


שלום, העלמות או הפחתה במלמול מאוד אופייניים למצבים של ירידה בשמיעה. חשוב לציין שכאשר קיימת ירידת שמיעה עקב נוזלים באוזניים לא מדובר בחרשות והילד אכן שומע דברים מסויימים, אך עלול לפספס דקויות בדיבור. חשוב מאוד לדעתי שתבצעו לו בדיקת שמיעה בחדר אטום. במידה והשמיעה תקינה כדאי לפנות למכון התפתחות הילד של קופת החולים להמשך הבירור.


טל שלום בין גיל שנה לגיל שנתיים קצבי ההתפתחות של ילדים ברכישת השפה שונים מאוד בין ילד לילד. אנו כן מצפים לרכישה מתמדת של מילים (גם אם חלקן לא 100% מובנות). נסו לספור שוב וכללו גם דברים שהיא אומרת שלא נשמעים כמו המילה האמיתית אבל שאתם יודעים בדיוק למה היא מתכוונת (למשל שמות של אנשים, או "דידה" ל"פיתה", "קו" ל"מוצץ" וכו'). האם היא מסמנת עם הידיים עוד מילים? (למשל "למעלה", "ידיים", "אור", "בואי" וכו'). שימו לב להתקדמות בחודש -חודשיים הקרובים ואם הרכישה לא מתקדמת כדאי לגשת לאבחון של קלינאית תקשורת התפתחותית. בינתיים אני ממליצה מאוד לבצע בדיקת שמיעה - גם ירידות שמיעה קלות יכולות להיות משמעותיות בגיל הזה. בהצלחה יעל


מורן שלום, שיכולי הגאים מאפיינים דיבורם של פעוטות צעירים והם חלק מהתפתחות שפה תקינה בגיל זה. אם הדיבור מובן וכל עוד התפתחות אוצר המילים והשפה של בתך תקינים, אני לא חושבת שיש מקום לדאגה. אין צורך בתרגילים בשלב זה ואני ממליצה רק לחזור על המילים המשובשות בצורתן התקינה. בברכה יעל


ניב שלום זהו פורום שמתאים יותר לשאלות הורים אבל אנסה לענות בקצרה: לימודי הפרעות בתקשורת בארץ עוסקים בשני תחומים מרכזיים: אבחון וטיפול בבעיות שמיעה ואבחון וטיפול בקשיי דיבור (בעיות קול, גמגום, היגוי, תקשורת ראשונית ולקויות שפה מולדות ונרכשות). כפועל יוצא מזה, קלינאי התקשורת מטפלים עם סיום הלימודים בקשת רחבה מאוד של לקויות ובמגוון של אוכלוסיות בגילאים שונים ובמסגרות שונות. הלימודים עצמם די עמוסים וכוללים קורסים באנטומיה, פיזיולוגיה, נוירולוגיה, לקויות שפה שונות, רפואת אף אוזן וגרון, רפואת ילדים, אודיולוגיה ועוד ועוד. לדעתי אפשר לעבוד תוך כדי אבל זו החלטה אישית ובהחלט לא קל. למרות הקושי אני מאוד ממליצה וחושבת שזה מקצוע נהדר. לקבלת מידע נוסף אני חושבת שהדרך הטובה ביותר תהיה לפנות לאגודת קלינאי התקשורת, אני חושבת שתוכל גם לבקש לשוחח עם מישהו מחברי ועד האגודה שיוכלו לענות בפירוט. בהצלחה בכל דרך שתבחר יעל


> דנה שלום. > התפתחות הדיבור מתרחשת בהדרגה מהינקות, והתינוק עובר לאט מהפקת צלילים שונים ומגוונים לנסיונות להפיק מילים עד שמופיעות מילים אמיתיות שהולכות ונהיות ברורות יותר ויותר סביב גיל שנה ואילך. אם אין מילים או צלילים כלל בגיל שנה וחצי יש בהחלט לפנות לבדיקת שמיעה ולאבחון קלינאית תקשורת. טווח הנורמה הוא רחב ויש ילדים שמתחילים לדבר מאוחר ולאחר מכן משלימים את הפער, אבל הגישה הרווחת היום היא שעדיף לבצע הערכה מוקדמת ולהתערב בגיל צעיר במידת הצורך. רופא הילדים יוכל להדריך אתכם בנוגע לאופן בצוע הבדיקות. > בברכה > יעל


יואב שלום גמגום או חוסר שטף התפתחותי בדיבור מופיעים לעיתים בגיל זה גם בנוכחות של התפתחות שפתית ורגשית תקינים. ברוב המקרים הגמגום נעלם כפי שהופיע. כמו שציינת, חשוב שתגובות הסביבה תהיינה מותאמות, ולמעשה לרוב אנו ממליצים להמשיך ולהתייחס לילד כרגיל, לא להעלות מודעות לגמגום ולא להעיר לו על דיבורו. כדאי להפחית כרגע דרישות שפתיות, להמעיט בשאלות שבוחנות את הידע המילולי שלו ובעיקר לאפשר לו להגיד הכל ולהקשיב לתוכן של דבריו עד הסוף. כששרים או מדקלמים יחד מאפשרים לו חוויות של דיבור שוטף (כי לרוב בשירה ובדקלום לא מופיע גמגום). אני חייבת לציין שמבלי לראות אותו ומבלי להכיר את פרטי הרקע קשה לי להעריך אם קיים עיכוב שפתי וכמובן לא ניתן לדעת מראש אצל מי מהילדים הגמגום יחלוף ואצל מי לא ולכן אני ממליצה שבמידה ותוך מספר שבועות הגמגום לא חולף או מחמיר, או אם יש אנשים שמגמגמים במשפחה, תפנו לאבחון והדרכה של קלינאית תקשורת. בברכה יעל