הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום קלינאית תקשורת


התפתחות תקשורת, משחק ושפה, דיבור, היגוי, שטף דיבור וקול אצל ילדים

פורום קלינאית תקשורת

פורום קלינאית תקשורת מנהלת פורום תמר לבין-שרון קלינאית תקשורת מוסמכת, בוגרת החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב(.B.A). בעלת תואר שני (.M.A).בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מומחית בהתפתחות הילד.

בעלת ניסיון עשיר באבחון וטיפול בלקויות שפה ודיבור, כולל:

עיכוב בהתפתחות השפה בגיל הרך, לקויות שפה בגיל בית ספר, מובנות דיבור נמוכה ושיבושי היגוי, צרידות ובעיות קול, בעיות בשטף הדיבור ('דיבור חטוף' וגמגום).

בעלת ניסיון טיפולי עשיר ומגוון במסגרות שונות, כגון: מכונים להתפתחות הילד, מכוני שמיעה ודיבור.

בעלת ניסיון בהדרכה של קלינאיות מתמחות וסטודנטיות.

כיום- עובדת כקלינאית תקשורת עצמאית, בעלת קליניקה פרטית ברמת גן.

 X

לאמא שלום כמו השפה, גם ההיגוי נרכש בשלבים, ואם תעקבו היטב יכול להיות שתשמעו גם מילים של שתי הברות כמו "אוטו", "דודה", "אמא", " הנה", "גלידה", "במבה" וכן הלאה. אם רכישת השפה מתקדמת ובנך מובן לאנשים שסביבו, זה סימן חיובי. ממליצה לא לדרוש ממנו להשלים מילים או לתקן אותו, אלא לעקוב אחרי תוכן הדברים שאומר ולשדר לו שהבנתם מה שאמר. לחשוף הרבה לשפה דרך קריאת ספרים משותפת, שירים, ומשחק דמיוני משותף ככל העולה על דעתכם. זה יכול לעודד חיקוי דיבור ולעזור ללמידה. חשוב מאוד לוודא את מצב השמיעה ולטפל בשמיעה במידה ומתגלה ליקוי שמיעה. אם אתם רואים שהדיבור לא מובן או שהשפה לא מתפתחת בקצב הולם, כדאי לפנות לאבחון. בברכה יעל


רועי שלום כיוון שטווח הנורמה הוא רחב מאוד, קשה לדבר על "סיבות לדאגה" מבלי שאנו רואים ומעריכים כל ילד בנפרד. אתה מתאר קושי התפתחותי שאינו ממוקד דווקא בתקשורת ובשפה ולכן טוב עשיתם כשפניתם לרופא התפתחותי. כדאי להעלות בפניו גם את החששות שהעלית כאן. אם אתם מודאגים, כדאי שקלינאית תקשורת המתמחה בגילאים הצעירים תראה אותו לאבחון ותעריך את הצורך בהתערבות. חשוב מאוד לסיים את הבירור השמיעתי. ועוד דבר- אינני רופאה ואיני יודעת למה הכוונה באבחנה התפתחותית של ניסטגמוס, אך במידה ואובחנו בעיות בראייה, הן יכולות להסביר לפחות חלק מהקושי ביצירת קשר עין. בברכה יעל


עמית שלום ילדים צריכים לשמוע היטב כדי שיכולותיהם השפתיות יפתחו, ולכן טוב עשיתם כשטיפלתם באוזניים. בבדיקת השמיעה הקרובה תגלו מה מצב השמיעה כעת, ואם אכן חל שיפור בשמיעה סביר שתראו בחודשים הקרובים התקדמות בהפקות הצלילים.


תומר שלום עבור ה ל' זה הזמן להתחיל תהליך של פניה לאבחון וטיפול, לצלילים השורקים עדיין מעט מוקדם בשלב זה. בהצלחה יעל


עוז שלום, טיפול קול יכול לקחת זמן וכדאי לחזור לטיפול ולא להרים ידיים. דרוש הרבה תרגול בטיפול כזה ואם משהו לא ברור כדאי להעלות זאת בפני הקלינאי/ת וצוות מרפאת הקול. לעיתים הם גם מפנים לבירור רפואי נוסף כמו בירור שמיעתי, בירור נוירולוגי, פה ולסת וכדומה אם הם רואים לנכון. בהצלחה יעל


שלום, גם ירידת שמיעה קלה עלולה להפריע לרכישת שפה ולהתפתחות ההיגוי. בנוסף, חשוב להבין שנוזלים באוזניים יכולים לגרום לתנודות בשמיעה ולהביא בחלק מהזמן ללקות שמיעה חמורה יותר. ודאי שלקות שמיעה מתמשכת לאורך שנות הילדות עלולה לפגוע ברכישת מרכיבי השפה השונים ולכן יש לטפל בה. אם הדיבור אינו ברור ואינו מתקדם כדאי לבצע מעקב קלינאית תקשורת ועל פי המלצתה לטפל, אך יעילות הטיפול תלויה גם היא בשמיעה. בברכה יעל


ילנה שלום ספרים שאולי יכולים לעזור מעט הם "ילד מה הוא אומר" של אניטה רום, בתיה צור ומיכל סגל וכן "שפה וקוץ בה" שנכתב על ידי שתי הכותבות הראשונות של הספר הקודם ביחד עם ורדה קרייזר. תמצאי בספרים הללו הסבר על התפתחות השפה, דו לשוניות, תקשורת בגיל הרך ודרכים לעידוד למידת שפה ותקשורת. אני לא מכירה ספרים שנותנים פעילויות ספציפיות. בניית מטלות היא ספציפית עבור כל ילד ותלויה בהרבה גורמים שקלינאית התקשורת צריכה לעבד יחד, ויהיה קשה לרכז משהו יעיל מספיק בספר אחד. העבודה בבית חשובה מאוד, אך לדעתי צריכה ללוות טיפול של איש או אשת מקצוע שיתנו הכוונה נכונה. בגיל הזה לא צריכה להיות בעיה לקבל השתתפות בטיפולים מקופת החולים. בהצלחה יעל


דנה שלום שאלתך מתאימה יותר לפורום של קלינאי תקשורת. סטודנטים להפרעות בתקשורת יכולים להצטרף לקבוצת הפייסבוק ״קלינאיות תקשורת מתקשרות״ החל משנה ד׳ אם זכרוני אינו מטעה אותי. אני בטוחה שיש עוד קבוצות אך איני מכירה את כולן, וכדאי להתעניין בקרב חברים וחברות שלמדו איתך. תהליכי מיון לעבודה הם דבר מגוון ותלויים במקום העבודה, במראיין, במרואיין, באוכלוסיית המטופלים ועוד ועוד, ועל כן אין לי דרך לענות על השאלה. ‏בהצלחה בכל תחום שתבחרי שנה טובה יעל


טלי שלום לא ברור לי ממה שכתבת אם את נצמדת רק לפורטוגזית או מדברת עם בנך גם עברית וגם פורטוגזית. באופן כללי אני לא ממליצה על שימוש בשתי שפות על ידי אותו המבוגר, אך במצב כפי שתארת אותו אני לא יודעת אם ניתן למנוע את זה לגמרי. אצל ילדים דו לשוניים רואים לעיתים קרובות מעט עיכוב ברכישת השפה, וילדים ללא קשיים מיוחדים ישלימו לרוב את הפער מהר יחסית. בנך עדיין צעיר, ובחודשים הקרובים ייתכנו שינויים. היו עירניים לנסיונות שלו להפיק צלילם או לחקות מילים בכל שפה ועודדו אותו על הנסיונות ובמקביל אני ממליצה לבצע בדיקת שמיעה כדי לוודא שאין ליקוי שמיעה קל. בהצלחה שנה טובה יעל


מי-טל שלום טווח הנורמה לקצב ההתפתחות של אוצר המילים ההבעתי בגילאים הללו הוא די רחב וילד שאומר מילים בודדות שהולכות ומתרבות עדיין לדעתי נמצא בגדר הנורמה. אם התחושה של ״נסיגה״ מטרידה אותך (קשה לדעת מהתיאור אם אכן מדובר בנסיגה או לא), אני ממליצה מאוד לבצע בשלב זה בדיקת שמיעה. שמיעה שמשתנה ברמה היומית -כמו שקורה כשיש נוזלים ודלקות באוזניים - יכולה בהחלט להסביר שינויים כאלה בתפקוד. חשוב לי לציין שגם מילים משובשות הן מילים, כלומר חשוב להתייחס לכל הפקה מילולית עקבית של הילד כמילה ולעודד אותו לנסות ולהפיק, גם כאשר היגוי המילה רחוק מאיך שנשמעת המילה האמיתית. הדרך הטובה ביותר לעודד זאת היא להמעיט בשאלות הבוחנות את יכולות ההגייה והחיקוי שלו, ולהסתפק בחשיפה עשירה לשפה, לחכות להפקות ספונטניות שלו ולהשתדל להיות קשובים לכוונות שעומדות מאחורי הפקות אלה. שנה טובה יעל


טלי שלום קשה לי לומר שיש עמדה חד משמעית בנושא טיפול בילדים דו לשוניים. הגישה הכללית כיום שואפת שכל אחד מהמבוגרים סביב הילד ידבר בשפת האם שלו עצמו וכך הילד יהיה חשוף לשפה טבעית ככל האפשר, אך ברור שישנם אילוצים. אינני יודעת מדוע בנך מטופל על ידי קלינאית תקשורת, אבל צריך לקחת בחשבון שכאשר לילד יש קשיים בהתפתחות שפת האם, הוא עלול בהחלט להציג קשיים דומים ברכישת שפה נוספת ולכך גם עלול להתווסף בלבול בין שתי השפות. כמו כן, משך הזמן הקצר שהוא חשוף לשפה עשוי להיות מקור קושי נוסף. אלה עיקר השיקולים שכדאי להתחשב בהם כשמקבלים החלטה על שפת הטיפול: סוג הקושי (שפתי, תקשורת, היגוי, גמגום?) שפת האם ומידת השליטה שלו בה משך הזמן שאתם עתידים לשהות בחו"ל האם יש אלטרנטיבות חינוכיות דוברות עברית? האם ניתן לאתר קלינאית שדוברת את שתי השפות? כמה חשיפה לאנגלית תהיה מחוץ למסגרת החינוכית ומי יספק אותה? מאוד ממליצה לקבל את ההחלטות ביחד עם הצוות החינוכי ועם הקלינאית שעתידה לטפל בילד. בהצלחה שנה טובה יעל


עפרה שלום אף הנחיה אינה גורפת בתחום שלנו, ותמיד מומלץ לקבל הנחיות רלוונטיות פנים אל פנים מול אנשי המקצוע. כשאנו מנחים לדקלם עם ילדים מגמגמים המטרה היא לרוב ליצור חווייה של דיבור שוטף, דבר שקל יותר להשיג בשירה, דקלום ודיבור שהנו אוטומטי, כמו ספירה למשל. חשוב בעיני לשמור על קצב דיבור סביר ולא מהיר מדי, אך לא לחלק להברות. ממליצה מאוד לקבל הנחיות נוספות במסגרת של טיפול קלינאית תקשורת. בהצלחה יעל