תום שלום
אצל הרבה ילדים בגיל של בנך מופיע גמגום, ואצל רובם הגמגום נעלם לאחר פרק זמן כלשהו. ציינת את המעבר לקנדה כמעמסה רגשית, אך לרוב הגירה מהווה עבור הילד גם מעמסה שפתית, וזו יכולה להיות טריגר לגמגום או להחריף גמגום קיים. ההמלצות הרגילות הן להתעלם מהגמגום ולהקפיד להמשיך לנהל שיחה כרגיל, ולא להפנות מודעות לנושא הגמגום. בשל העובדה שאתם במדינה חדשה ובנך צריך להתמודד עם מטלה של למידת שפה חדשה, היו עם אצבע על הדופק. אם הגמגום לא נעלם תוך כמה שבועות, או אם הוא מראה סימנים לכך שהוא מודע לגמגום (הרמת הראש אינה בהכרח סימן שהוא מודע למה שקורה), כדאי לפנות לקלינאית תקשורת, עדיף מישהי שדוברת עברית ואנגלית או צרפתית.
בינתיים, כדאי לחזור לספרים בעברית שהוא אוהב, לדקלם ולשיר ביחד, וזאת כדי לתת חוויות נעימות של דיבור שוטף בשפה שקלה לו. כמובן אינטראקציה בבית אני ממליצה להמשיך לנהל בשפה שהוא היה רגיל להתנהל בה עד המעבר.
מנהלת פורום תמר לבין-שרון
קלינאית תקשורת מוסמכת, בוגרת החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב(.B.A).
בעלת תואר שני (.M.A).בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מומחית בהתפתחות הילד.