הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום אביב, על פניו לא נראה שיש משהו חריג וסביר שעם הזמן, במיוחד אם תתעלמו ולא תתנו במה להתהנהות זו היא תעלם. אם בכל זאת זה נמשך, אני ממליצה להתיעץ עם פסיכולוג ילדים או מטפל רגשי לילדים.


שלום טליה, אתת מתארת מצב מאוד נורמטיבי, תואם את גילו וגם את מיקומו במשפחה. אני מציעה לחשוב עם הגננת על תיאום ביניכן. שיהיה רצף של משוב להתנהגות שלו לאורך כל היום. כך שאם התנהג יפה בגן ולא היו התפרצויות או אפילו אם היתה התפרמות אבל התאמץ מאוד ונרגע מהר, הגננת תתן לו חיזוק, בנוכחות וגם תוכל לומר לו "היום נגיד לאמא שהשתדלת מאוד". כך הוא מקבל פעמיים חיזוק- גם בגן וגם בידיעה שכשתגיעי הוא יוכל לשמח אותך. זה יתלו לו אנרגיה גם אחר הצהרים להמשיך להשתדל. כמובן להיפך- עליו לדעת שאם משתולל בגן- אמא תהיה עצובה כשתגיע בצהרים ותשמע.. הוא גם כבר מספיק בוגר להבין מה יפסיד אם ישתולל. החשוב ביותר הוא להיות מאוד ברורה: תהיי בטוחה שהוא מבין איך מותר לו להביע כעס ותסכול (והם אכן רגשות לגיטימיים שחשוב לבטא רק צריך ללמוד איך מקובל לבטא אותם) ומה לא מקובל עליך. מהי התנהגות רצויה ומה לא ולברר אם יש הבדלים בדרישות בין הבית לגן. מותר שיהיו אבל צריך לתווך לו הבדלים אלו. שנית, להיות ברורה מה ילקח ממנו אם לא ישמור על התנהגות מקובלת ומה יקבל ביום שמצליח. חשוב כל הזמן לתת חיזוקים. ובעיקר סבלנות, ותיווך. זה ישתפר וסביר שבהמשך זה יגיע בצורה קצת אחרת... אבל כל עוד את קשובה אליו וברורה לגבי הגבולות, הוא ימצא את דרכו הטובה והנכונה. בהצלחה


שלום ערן. אתה צודק בהחלט שבכך שהבכי שלו איננו שיקול האם להסכים או לא. קשה להבין מתיאורך היכם הקושי שלו. האם בדרך בה אתם מציסים את הגבולות או בקשיים אחרים שלו. כדי לתת לכם הדרכה מדויקת ויעילה כדאי לפנות למטפל אשר יוכל לצפות באינטראקציה שלכם ולהבין היכן הקושי. זו איננה צריכה להיות התערבות ארוכה בכלל אבל יכולה לתת לכם הרבה מאוד כלים להמשך. על פניו, לפעמים מה שצריך זה פשוט להתעלם. לומר לו מראש שהתגובות אינן מקובלות עליכם, שאתם רוצים ללמד אותו להתמודד עם תסכולים כי זה יחזק אותו בהתמודדות עם העולם מחוץ למשפחה ושלהבא לא תנהלו איתו שיח כל עוד הוא בוכה אלא רק כאשר יכול לשוחח איתכם כבוגר. ואז ברגע שמתחיל לצעוק אתם מזכירים לו את הסיכום ומתעלמים עד אשר נרגע ומדבר איתכם. אבל אם יש קושי עמוק יותר תגובה זו עלולה להחריף את הבעיה ולכן בירור יסודי יותר מומלץ. בהצלחה.


שלום רוחה, נשמע שמצבכם מורכב ודורש התערבות. פנית לפורום הדרכת הורים. פורום זה עוסק בסוגיות הקשורות ללילדים צעירים. מאחר שמדובר בבנות בוגרות, אין זה המקום המתאים לצערי ליעץ. אני ממליצה בחום לפנות לטיפול משפחתי אשר יסייע לכם לפתור את הקשיים ולהדריך אתכם כיצד לשפר את מערכות היחסים במשפחה. בהצלחה.


אסנת שלום, נשמע שאת במצוקה אמיתית שנמשכת כבר זמן רב ובעיקר גוררת עוד ועוד קשיים. סביר להניח שהתחושות שלך כלפי היכולת ההורית שלך קשורות קשר ישיר לקשיים הזוגיים, לבדידות ולניתוק שאת חשה בביתך, המקום שאמור להיות חם ובטוח.אני בטוחה שהילדים רוצים את קרבתך אבל היאוש הכללי שנשמע מדבריך עובר אליהם אפילו ברמה הלא מודעת. נשמע שאת זקוקה בדחיפות לטיפול בו תוכלי לברר מה את רוצה וכיצד נכון לך לחיות את חייך ולעצב את אמהותך ומהותך. טיפול יכול לסייע גלך לברר סוגיות אלו ולתת לך כוחות וכלים להסביר לבעלךך ולילדיך מה את מרגישה וכיצד לממש את הדברים שתבחרי לעשות כדי לשנות דברים. הילה


שלום. יש הרבה שאלות שצריך לברר כדי לענות לך. האם ה קורה רק בחוג או בכל מקום אחר? בבית ספר? אצל חברים?בימי הולדת? למה הכוונה ברגרסיה- האם תמיד היה כך או שזו התנהגות חדשה? כל תשובה שאתם תהיה פשטנית מדי. יכול להיות שעם קצת ביטחון (ללכת איתו ולהשאר כל עוד מבקש עד שבעצמו ירפה- הרי ככל שההורים מנסים לשכנע אותו להיות לבד הוא מרגיש יותר נטוש ומפוחד) זה יעבור. אבל אם לא עובר כדאי לפנות לאיש מקצוע ולעשות בירור יותר מעמיק. במיוחד אם זה משהו חדש ובעבר היה לו יות בטחון. בהצלחה


שלום מונא. זה מאוד מתאים לגיל והכל בסדר. זה יעבור. צריך כל הזמן לתווך להסביר לה שם היא רוצה שילדים ישחקו איתה עליה לשתף אותם אחרת יתאכזבו וילכו לשחק במקום אחר. לתת לה דוגמאות הפוכות בהן היא היתה רוצה שיחלקו איתה דברים ושזה מעליב כאשר היא מבקשת מילד לשתף אותה והוא איננו מוכן. דרך הסברים אלו הילדים לומדים להכיר את עולם הרגש של האחר. בהצלחה


שלום לי לא כתבת בן כמה בנך... בכל אופן אימפולסיביות וקושי בשיפוט החברתי הם מהסממנים ההתנהגותיים הבולטים בהפרעת קשב וריכוז. האם הטיפול הרגשי ניתן על ידי איש מקצוע בעל ניסיון ומומחיות בטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז? אם כן- הטיפול אמור להיות כזה המשלב הדרכה שוטפת לכם. ה כמובן הרבה יותר מורכב אבל הצבת גבולות היא קריטית עבור ילדים עם הפרעות וויסות. גבולות הם מה שמייצר עוברם סדר בעולם החיצוני וזה מה שיסייע להם לארגן את העולם הפנימי שלהם. אבל חשוב להבין ולהכיר היטב את ההפרעה כדי לדעת כיצד לעשות זאת עם התחשבות בקשיים היחודיים שלו. חג שמח.


שלום אור התנהגותה של בתכם מאוד תואמת לגילה ולשלב ההתפתחותי בו נמצאת. בשלב זה הילדים מתחילים להתייחס לאחר ולהבדלים בינם לאחרים, וכמו שרוצים ליצור קשר, מרגישים מאויימים ועדיין לא מספיק מיומנים ולא מכירים את הנורמות החברתיות המצופות מהם. אין מקום לדאגה. אין ספק שכניסתה של האחות החדשה למשפחה לא מוסיפה לתחושת האיום על הטריטוריה והשייכות. אני בטוחה שגם החברים שלכם מבינים. כדי לצמצם את אי הנעימות אפשר לנסות לדבר איתה לפני שחברים מגיעים ולהכין אותה למה שאתם מצפים ממנה תוך הבנה שזה קשה לה מאוד. התיווך המילולי שנותן למילים לקושי שלה ובמקביל לציפיות שלכם הוא חשוב ביותר. חשבו לחזק אותה על כל ניסיון שלה לשחרר. כמו כן ניתן לסכם איתה מראש על צעצועים מסויימים שהיא בוחרת מראש לשים בפינה נפרדת בהם היא מסכימה שילדים אחרים יגעו. עם הזמן היא תרצה את חברתם ותבין שהיא צריכה לוותר על משהו. אבל יותר מהכל- אורך רוח... חג שמח!


שלום שוב. איך לך הרבה מה לעשות חוץ מלייצר לבת שלך חוויה כמה שיותר טובה והכוונה היא שכאשר בת הדודה לא רוצה לשחק אותה, להזכיר לבתך את הפעם שכן שחקו יפה שמותר לפעמים לרצות להיות עם מישהו אחר- זה לא אומר שלא אוהבים. לפחות ללמד אותה כמה שניתן שלו להסיק מהמקרים הפחות נעימים מסקנות לגבי מה חושבים עליה בעולם, אלא לתת לזה משמעות נקודתית בלבד. זה ילמד אותה להתמודד טוב יותר עם סיטואציות כאלו שעוד יקרו כנראה במהלך ילדותה והתבגרותה... שנה טובה.


שלום איילה, זה אכן לא נעים לראות את בתך חווה דחייה, וכאשר זה בתוך המשפחה על העלסון נוספת אי נעימות ואולי אף כעס. לפעמים בגילאים אלו יש פערים ברמת ואופי המשחק ויש ילדים היוצרים קשר דוקא עםך ילדים גדולים יותר משמעותית. זה בוודאי משהו שיעבור תוך חודשים ספורים. אבל אם חשוב לה לעשות משהו באופן מיידי- מה טיב קשריך עם אמה של בת הדודה? אם היחסים טובים אני ממליצה לדבר עם האם ולבקש ממנה סיוע בתיווך בקשר, להפגיש את שתיהן ללא בני הדודים האחרים כדי לבסס את הקשר ולייצר להן חוויות טובות. אם הקשרים פחות טובים ואינך מרגישה בנוח לבקש ממנה לעזור, תוכלי לנסות בעצמך לתווך, להזמין את הילדה אליכם הביתה או לפעילות משותפת. כמו כן כדאי לשוחח עם בתך, ברמה שהיא מסוגלת על האכזבה שנוחלת בניסיון לייצר את הקשר. לסייע לבתך למצוא בני משפחה אחרים איתם נעים לה לשחק ולדבר ולתת לסזמן לעשות את שלו. שנה טובה!


מירי שלום. מצטערת לשמוע על מצבה של בתך. אבל זה נשמע שהמצב חמור מספיק בכדי שתעשי דברים ללא הסכמתה. ממליצה לפנות למטפל אשר מומחה לטיפול הפרעות אכילה אשר ינחה אותך כיצד לטפל בביתך. מקווה שתפעלו בהקדם ושתהיה שנה של בריאות. הילה