הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום מיכל, משאלתך אני מבינה שאינך אמו של הילד אלא מהצוות החינוכי של בית הספר? פורום זה איננו אמור לעסוק בקשיים בתוך המסגרת החינוכית בעיקר מכיון ומאוד משמעותי מה תפקידו של כל איש צוות, איזה סוג מסגרת זו ומה המדיניות במסגרת החינוכית בה את עובדת. אני יכולה לשאול שאלות מכוונות- האם את בעלת הסמכה בניתוח בהתנהגות? על פי אילו מטרות בנית איתו את טבלת עיצוב ההתנהגות? האם ההורים שותפים ומודעים לקשיים ? האם המצב בבית דומה? האם התנהגות זו חדשה או מוכרת כבר ממסגרת הגן? ממליצה בחום להתיעץ ביועצת בית הספר ואם לא מספיק בשפ"ח. הילה


שלום מיכל, את מציגה מצב התנהגותי של ילד בבית הספר. לא ניתן לנתק ניסיון להבין את המקור להתנהגות זו מבלי להכיר את הילד בסביבותיו השונות. קרי, גם בבית. האם זה תלוי מורה מסוימת או שעה מסוימת ביום? אני נמנעת מלתת הכוונה לצוות חינוכי מכיון שלכל מסגרת חוקים ומדיניות ואנשי צוות מקצועיים האמונים על פתרונות אלו. בהצלחה


שלום עדי, ברך כלל כשיש שינוי משמעותי בהתנהגות הילד כדאי להבין מה השתנה בחייו במהלך אותה תקופה. לא כתבת מתי היו הגירושים? ואם משהו השתנה בבית? האם יש מצב חדש שמוסיך על המתח? בעבודה? מחלה? האם ניסית לדבר עם המורה ולהבין מה עובר עליו בבית הספר? האם שאלת אותו מדוע מתנהג כך? אחרי חצי שנה רוב הילדים מסתגלים לכיתה א ונראה שיש משהו מעבר.אם הבירורים לא נותנים לך תשובה אני ממליצה לפנות להתיעצות עם איש מקצוע אשר יבין לעומק את מקור השינוי בהתנהגות וידריך אתכם בהתאם. הילה


שלום יפית. הפרעת קשב וריכוז ניתנת לאבחון. זו הפרעה אורגנית (כלומר מקורה במוח ואיננה בשליטתו) אם אכן זה המצב, חשוב ללכת לאיש מקצוע המומחה לטיפול בהפרעת קשה שימליץ על טיפול ויתן לכם הדרכה. יחד עם זאת, יתכן והקשיים הם התנהגותיים, כלומר מקורם התגובות של הילד לסביבה, "בדיקת גבולות". כמעט בכל בית יש הבדלים בין האחים וזו לא בהכרח אינדיקציה להפרעת קשב. אבל אפשר ללכת לאבחון אפילו רק כדי לדעת מהי הדרך הנכונה להתמודדות. הדרך בה אתם כהורים מתמודדים היא קריטית בשני המקרים. נשמע שאת עושה מאמצים רבים ומוכנה ללמוד ולהשקיע ולכן אני ממליצה בחום ללכת שניכם יחד (התנהלות אחידה של שני ההורים מול הילד היא המפתח ) להדרכה אצל איש מקצוע מאוד מנוסה שיוכל גם להפגש עם הילדולהבין את עולמו הרגשי והיכן הקושי שלו שמביא אותו להתנהגות זו. בהצלחה , הילה


שלום אלונה. אכן הורות לילד עם הפרעת קשב וריכוז איננה פשוטה כלל. את שואלת שאלות קשות שאם היה אפשר לענות עליהן בכמה שורות בפורום באינטרנט- לא היית כל כך מתלבטת. אין זה המקום לתת חוות דעת על שיטת טיפול כזו או אחרת. אני כן יכולה לומר שמה שאת מתארת "שהדברים עוברים לידה" - התנהגות זו היא מאפיין קלאסי של הפרעת הקשב. ולכן בדיוק כל כך חשוב שתהיה לכם הדרכה. אתם צריכים להכיר את ההפרעה לעומקה להבין מה שייך להפרעת הקשב ומה שייך לאופיה של הילדה.אני חושבת שהדרכת הורית על ידי איש טיפול רגשי שהוא בעל ניסיון מוכח בעבודה עם ילדים עם הפרעות קשה והורים היא ההתחלה ואחריה יהיה לך יותר ברור מהן דרכי הטיפול הנכונות לכם. בהצלחה


שלום אגם. מעניין מדוע בגיל 8 את משייכת את התנהגותה של בתך לפגות שלה. האם נוצר עיכוב התפתחותי כלשהו או שהתפתחות תקינה ותואמת את גילה? אם יש עיכוב כלשהו, אינני יכולה לענות על פניתך מבלי להבין מהם קשייה. אם התפתחותה תקינה, אין בהכרח קשר למעט בהתיחסות לקשר הרגשי שלך מולה. בכל מקרה, סביר שיש קשר הדוק בין קשיי ההתנהגות בבית לאלו עם חברותיה. נשמע שהדברים קצת יותר מורכבים ולא מאפשרים תשובה פשטנית באינטרנט. אני ממליצה בחום להתיעץ עם איש מקצוע שיכול להדריך אתכם ולסייע רבות לכם ולה. בהצלחה.


שלום ריקי, בתך מתחילה את גיל ההתבגרות והויכוחים הם חלק מבדיקת כוחות וזהות. ככל שתעני ותתוכחי היא תתווכח יותר, ככל שתצעקי היא כנראה תצעק יותר. נסי לחתוך את הויכוחים מיד בתחילתם. הרי הם לא יעילים ולא מעצימים את הסמכות שלך אלא מחלישים אותה. אם היא מתוכחת תאמרי לה שאת לא מוכנה להתווכח ואל תעני יותר. מצד שני כדאי ליזום שיחות אחרות איתה, בזמנים שקטים ורגועים ועל נושאים שאינם מעוררי ויכוח. זה גיל קריטי- אם לא תבססי איתה שיח בוגר אחר אחר כך ככל שתעמיק לתוך גיל ההתבגרות זה עלול להיות מורכב יותר. הילה


שלום עדי. אכן מצה מורכב ולא שגרתי. מכיון שזו השגרה שלכן, עד שאין לכן כרטיסי טיסה ולא יותר מכמה ימים לפני אין מה להכין אותה למפגש איתו כי חוסר הודאות הוא בלתי נסבל בודאי שבגיל זו אין תחושת זמן וכל יו םהוא עולם ומלואו. בעצם מבחינתה מעולם לא ראתה אותו וכל פעם להתכונן לדבר שלא קורה מיידית היא חווית מתח אינסופית. אני מניחה שגם עבורך המצב קשה. אני ממליצה בחום להתיעץ עם איש מקצוע שיתמוך וילווה אותך בתקופה כזו. בהצלחה הילה


שלום נוגה, יכול להיות שהוא מרגשי כך שיש לו שליטה וכוח על אחיו הגדול מכיון ומרגיש שכך מפעיל את כולם. חשוב שיבין שיש "מחיר" להתנהגות זו- לגוגמה, לא יכול לשחק במשחקים שלו עד שאחיו של מקבל את המשחק שלו. או דבר אחר שאוהב כמו טלויזיה. חשוב לשוחח איתו לא כאשר מחביא אלא כאשר כולם רגועים ולהבין מה מציק לו ומדוע עושה זאת. בדרך כלל התנהגות כזו מסמלת איזה צורך של הילד שאיננו יודע לבטא בדרך אחרת וחשוב להבין כיצד לתת לצורך זה מענה באופן נורמטיבי. בהצלחה


שלום אסתר. לא ניתן להבין משאלתך אם אינן מדברות כי מתביישות או שהם כועסות או בודקות גבולות. אם זו שאלה של גבולות עליהם לקבל מסר ברור כי התנהגות זו איננה מכבדת את הסבתות ולכן איננה מקובלת עליכם. אם שורש הבעיה הוא קושי רגשי חשוב להבין מה המקרו של קושי זה מול הסבתות. כך או אחרת במצב כזה כדאי לפנות לאיש מקצוע. בהצלחה הילה


שלום נופר, אחותך בת 20 ואיננה קטינה. על כן פורום זה איננו המקום כיון שעוסק בהדרכת הורים להורים לילדים.גיל 20 הוא גיל בו רבים יוצאים מבית ההורים. באשר למשבר המשפחתי, ממליצה בחום לפנות לטיפול משפחתי. בהצלחה


שלםו אמא מודאגת. לילדים שונים יש צרכים חברתיים שונים. ולילדים מסוימים ההצפה של הגירויים בגן לא מאפשרת מספיק מרחב פנימי ובטחון כמו הסביבה הביתית. מציעה להתיעץ עם הגננת , להבין ממנה איך היא רואה את התפקוד של ילדה ומה מקור הבעיה בעיניה. ולבקש ממנה לתווך ולסייע לה במגרת הגן וכן להמשיך ולעודד חויות של הצלחה במפגשים חברתיים בבית, שם היא כנראה מרגישה בטוחה מספיק כדי להנות מאינטראקציה. בהצלחה