שלום יעל, אם כל ההתרחשות הזו התחילה לפני שבועיים, השאלה המתבקשת היא - מה קרה לפני שבועיים. האם חל שינוי במשפחה? האם קרה משהו בתקופה האחרונה שהיווה טריגר להתנהגות הזו? אם לא קרה שום דבר, וזוהי בדיקת גבולות, אני ממליצה לנסות לומר לה, בערב, או אחר הצהרים כאשר רגועה, כי אינכם מוכנים לקבל התנהגות זו בבוקר, שבה היום מתחיל בצורה לא נעימה. ושהחל ממחר, אתם לא מתווכחים איתה אבל שתדע שתהיה חייבת ללכת לגן עם אבבא לא משנה מה. תגדירו בדיוק מה אתם מצפים ממנה ועליה לדעת שאם לא תמלא את החובות שלה- להתארגן לגן, לא תוכל לקבל זכויות מסוימות (מה אוהבהת? ללכת לחברים אחר הצהרים, משחר מסוים, תכנית טלויזיה). ואז להתעורר מוקדם יותר בבוקר כדי שיהיה לכם מספיק זמן שלא להתווכח איתה. לשבת בצד ולחכות שתנעל נעלים. בלי לצעוק בחזרה, להשתדל לשמור על שלוות נפש "אני מחכה שתנעלי נעלים". לנסות להתעלם מההתנהגות שאיננה מקובלת ולתת לה התיחסות נעימה בכל פעם שהיא עושה צעד קטן לכיוון ההתארגנות.כך תחזקו אותה על מאמץ קטן שעושה כדי לשפר את ההתנהגות בבוקר אבל תמנעו ממנה יחס אותו היא מחפשת על התנהגות שאיננה מקובלת עליכם. אבל הכי חשוב שהיא תדע מראש שהולך להתרחש שינוי בהתנהגות ובתגובות שלכם ומה עומד לקרות. בהצלחה
