על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום שירה. בכיתה ד עוברים על ילדים מצבים מורכבים חדשים רבים . רמת הדרישה בלימודים עולה, ומה שהיה קל דורש כעת התמודדות עם אתגרים, מתחילות אינטריגות חברתיות בין הבנות בכיתה. חשוב לשמור על ערוץ שיח פתוח איתה. לשבת איתה בערב על כוס שוקו חם ולהבין מה עובר עליה בבית הספר. איך היא מרגישה חברתית. יתכן שבעיניכם היא מאוד מקובלת על חברותיה אבל בתוכה יש תחושות מורכבות שהיא לא יודעת להסביר לעצמה ולנהל את הרגשות שלה ביעילות. נשמע שהיא בעיקר צריכה מקום שיהיה רק שלה, בו היא לא מאוימת ומרגישה בטוחה. לתת לה מקום בו רק היא מקבלת את תשומת הלב ולא נמצאת תחת צורך דחוף לשמור על מקומה. לגבי הטיפול- אין כאן מספיק פרטים כדי להבין האם אמנם הטיפול "לא צלח" אם הרגשתם שיפור כנראה קרה שם משהו טוב. יתכן והטיפול הסתיים מבר מדי או שעזר לתכנים איתם התמודדה לפני שנתיים וכעת היא סוערת ומוצפת מדברים רבים אחרים ובהחלט יכולה להנות מטיפול נוסף. חשוב בעיקר לא להכנס ליאוש ולהבין שהיא מתמודדת עם קשיים משלה וזקוקה להרבה תמיכה.


שלום, התנהגותו של בנך איננה חריגה ויכולהלהיות קשורה לאחות הקטנה שמתחילה יותר ויותר למשוך התפעלות ותשומת לב בשלב זה. מציעה לבלות איתו זמן של "אחד על אחד" בו לא ירגיש מאוים על ידי האחות. בנוסף, לשחק איתו משחקים בהם מטרה היא להפסיד- מי שמפסיד מרוויח.... משהו שישמח אותו. כך לחזק את התחושה בה לא משנה מה קורה בסוף המשחק- הוא מרוויח. בנוסף, כאשר מזמינים חברים, נסו לקצר את הביקורים בשלב זה כך שיוכל להנות מהם אבל לא ימשכו מעבר לזמן שהוא כרגע מסוגל להכיל את תחושת האיום של להתחלק בתשומת הלב, ובתחושת הבעלות על הצעצועים ובעצם על המרחב שלו. הציעו לו פעילות עם החברים בהם אין תחרות- יצירה משותפת, משחק דימיוני, וכרומה. תחרותיות איננה דבר רע לכשלעצמה אבל ברור שצריכה להיות במינונים ושצריך לחזק את היכולת שלו להיות במצבים בהם לא מנצח כלומר לחזר את ההנאה מהמשחק עצמו ולא מהתחרות.



שלום קירה, האם התנהגות זו היתה גם בכיתה א? האם משהו נוסף השתנה? בבית? בכיתה? חסר מידע רב כדי להבין האם זה שינוי בהתנהגות או החרפה של התנהגות שראיתם במקומות אחרים. ממליצה להתיעץ עם המחנכת ועם יועצת בית הספר, לשמוע מה הן רואות בכיתה ולהחליט על תכנית משותפת. בהצלחה


שלום מרינה, החופש הגדול, המאופיין בשיבוש בהרגלי השינה מייצר חוסר ויסות אצל הילדים אשר לפעמים בא לידי ביטוי גם בפחדים ובקושי להירדם. הייתי ממליצה לחכות לחזרה לשגרה ולראות האם התופעה נעלמה בהדרגה. בנוסף -כדאי לשוחח איתה ממה מפחדת, על הפחד עצמו. לא לבטל אותו אבל לחשוב איתה אילו דברים עוזרים לה להגבר על הפחד ולתת לה תחושה של שליטה ומסוגלות. דבר נוסף זה להחזיר את סדר היום - מתי היא קמה בבוקר? מה עושה במהלך היום? כדאי בהדרגה בימים הקרובים להקפיד על סדר יום ותזונה כהכנה לחזרה לשגרה. רוב הסיכויים שכשתחזור לבית הספר, תהיה כל כך עייפה, תלך לישון בשעה סבירה והכל יתאזן בחזרה.


שלום שיר, אין מקומי לחוות דיעה על תפיסות עולם או ערכים נכונים יותר או נכון בחינוך הילדים. כל הורה מחנך את ילדו, כל עוד משקיע מחשבה ומודע לכך, על פי הערכים בהם מאמין. כן אתייחס לפער ביניכם- החויה בה אחד ההורים מחנך על פי ערכים בהם ההורה השני איננו מאמין בהם היא חויה לא פשוטה ורצונך לצאת להגן על כבודה ומקומה של בתך, לראות אותה ואת הצרכים שלה היא מובנת בהחלט. חשוב שתוכלו לייצר שיח על כך ואני ממליצה בחום לעשות זאת בתיווך של איש מקצוע אשר יסייע לכם למצוא את הדרך היחודית המשלבת את תפיסות העולם של שניכם. בהצלחה



שלום ים, לא כתבת האם התנהגותו של בנך היא חדשה או שתמיד היה קיים קושי ל התפרצויות וסרבנות הכוללת שימוש באלימות? באיזו תדירות זה קורה? האם סביב אירועים מסויים או האם מגיב כך כמעט לכל דבר? נשמע שהוא חווה קושי בהתמודדות עם תסכולים . הגיוני בגיל 6 לחוות תסכול ולהביע אותו בכעס. חשוב להסביר לו, כשרגוע, אילו התנהגויות לגיטימיות בעיניך לביטוי הכעסים שלו ואילו לא. לגבי המשפט שאיננו אוהב אותך, אני מאמינה שזו ביטוי של כעס ותסכול, ואולי אף מניפולציה רגשית (במודע או שלא) שמטרתה לגרום לך לפתור עבורו את התסכול. תפקידינו כהורים לתמוך בהם וללמדם כיד לבט כעסים אלו בצורה לגיטימית וללא אלימות כלפי אחרים. אם התנהגות זו חוזרת על עצמה והרבה, אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע שידריך אתכם כיצד לסייע לו. בהצלחה



שלום ברכה. מה שאת מאתרת נורמטיבי ותואם את גילה של הילדה. כנראה וחשוב לה להצליח ולהיות מדויקת, קשה לה לטעות או לא להיות מדויקת "ומצטיינת". היא מתקשה לחוות תסכול וכנראה גם נבהלת מהתחושה וגם מהתגובה העוצמתית שלה ומתקשה לעצור את כדור השלג הזה. מסכימה איתך שיש לשים גבולות ולא לאפשר התנהגות אלימה אך רצוי גם לסייע לה להיות קצת יותר סלחנית עם עצמה ובעיקר לנהל טוב יותר תסכולים. כדי לעזור לה את יכולה לנסות כמה דברים- ראשית נסי לצייר איתה וצאי את מהקוים, צבעי בצבעים "לא הגיוניים" לתמונה - הראי לה דוגמה שאפשר להיות יצירתיים ולצאת מהגבולות והתכתיבים ושזה כיף, זה חיובי. שמשי לה מודל. דברי איתה על כך שלפעמים צריך להקשיב לחוקים אבל דוקא באומנות ובציור מה שיוצא זה שלה, ומקסים ולא חייב להיות מדויק. שחקי איתה שמחקים בהם היא ממציאה חוקים חדשים למשחק. עשו "תחרות" של צביעה מהירה - כאשר יציאה מהקוים איננו קריטריון... המטרה היא לאפשר לה לצאת מהקווים ולראות שאפשר אפילו להנות מזה. בנוסף, חשוב לתת לה מילים ולתווך לה את הרגשות שלה. ככל שהיא תלמד להגיד שהיא מתוסכלת וכועסת או מאוכזבת היא לא תצטרך להתנהג את הרגשות האלו. בהצלחה.


שלום נועם. פעמים רבות אנחנו רואים שילדים שניים במשפחה תופסים את התפקיד "ההפוך" , תממונת המראה של האח הבכור. נדמה שהילד הראשון להולד במשפחה "תופס" מקום מסוים, תכונות מסוימות והאחים שנולדים אחריו מתקדים למצוא את מקומם ואת התכונות והתפקידים במשפחה שמייחדים אותם ולכן פעמים רבות נוטים להנכס לתפקיד הילד המתחצף, שבודק גבולות, שמחקה את האח הבכור או עושה בדיוק ההיפך ממנו - בעצם אלו שני צדדיו של אותו מטבע - גיבוע של זהות על פי הדרך בה תופסים את הבכור ולא מתוך בדיקה פנימית. אני ממליצה בחום לסייע לה למצוא תחביבים, לציים ולהעצים את התכונות היפות והייחודיות לה, לתת לה תפקידים משמעותיים ובמה כך שלא תזדקק לאחיה כמי שמגדיר מי היא ומה היא עבורכם. לבלות איתה אחד על אחד, להתלהב מהדברים שהיא טובה בהם ואוהבת אותם. כך תוכל לגבש זהות עצמית המבוססת על תכונותיה שלה ולא ביחד לאחיה ומתוך בדיקה מתמדת של האהבה שלכם כלפיה.


שלום חלי, נשמע שאת מאוד עייפה, מותשת ומוצפת.וזה טבעי מאוד חוד אחרי לידה. כנראה שיש קשר בין הדברים, אם כי לא תיארת איך היה הקשר שלכם לפני החודשים האחרונים של ההיריון. בכל אופן, ילדים מרגישים ורואים את ההיריון והוא משפיע עליהם עוד לפני הלידה. הדבר החשוב ביותר הוא לא להיעלב. היא ילדה בת שנתיים שמחפשת את מקומה שחדש במשפחה ואת המבוגר במערכת יחסים זו שצריכה להעביר לה מסר שאת עדיין אמא שלה ואוהבת אותה וזה לא השתנה למרות שרצית ויש לך עוד ילד. ככל שאת נעלבת ומקנאה, היא מרגישה שהתנהגות זו משפיעה עליך ושיש בידיה כוח "להעניש" אותך... דבר נוסף, נסי, כאשר יש עוד מישהו בבית, להתפנות רק אליה אפילו לחצי שנה, שמישהו ישמור על התינוק ואת תשחקי איתה. ויחד עם כל זה- עבר רק חודש. כולכם עדיין מסתגלים למצב, מצב הרוח שלך מושפע עדיין מהעייפות ומההורמונים והכל עדיין מבלבל. תינוק חדש הוא שינוי עצום לכולם ולכל חברי המשפחה לוקח זמן להתסגל. מעט סבלנות, והרבה הכלה לרגשות שלך ושלה יעזרו לכם לחזור למסלול. בהצלחה!